אליעזר והגזר
אליעזר והגזר הוא שיר ילדים בחרוזים שחיבר לוין קיפניס בשנת תר"צ (1929/1930) ועובד לסיפור ילדים שפורסם בשנת 1964 בהוצאת שמואל זימזון. בשנת 1986 נוספו לספר איוריה של פזית מלר.
אליעזר והגזר | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | לוין קיפניס |
איורים | פזית מלר (בגרסת 1986 ואילך) |
שפת המקור | רוסית |
סוגה | ספרות ילדים |
הוצאה | |
הוצאה | שמשון זימזון |
תאריך הוצאה | 1964 |
מספר עמודים | 8 |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 990025090670205171 |
השיר הוקלט בשנות החמישים בלחן של מנשה רבינא בביצוע של נירה רבינוביץ ובעיבוד משותף של קיפניס וגיל אלדמע[1]. בשנות השישים הוא הוקלט שוב בביצועה של מקהלת הילדים של תוכנית הרדיו "פינת הילד", בניצוחו של צבי בן-פורת; את הסולו שרה אביבה חי[2].
השיר הופיע בשנת 1960 בספר "זמר חן", בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך[3].
ב-1978 הלחין שמעון שגיא את השיר לפרק העשירי בתוכנית רגע עם דודלי[4]. שלמה ניצן (דודלי), ציפי מור (רגע) והילדים שרו והמחיזו את השיר. בשנות ה-80 בוצע שוב בלחן זה בתוכנית פרפר נחמד בפרק "לעשות דברים יחד"[5]. דודו זר ועפרה וינגרטן שרו והמחיזו את השיר לאוזה ולשבי, והוצגו גם האיורים של פזית מלר.
עלילה
עריכהפַּעַם בָּא אֶל גַּן הַיֶּרֶק
סַבָּא אֱלִיעֶזֶר.
אַחַת-וּשְׁתַּיִם – פָּשַׁט יָדַיִם
וּמָשַׁךְ בַּגֶּזֶר.
מְשֹׁךְ בַּגֶּזֶר, מְשֹׁךְ בַּגֶּזֶר –
אֵין כָּמוֹהוּ גֶּזֶר!
מְשֹׁךְ יָמִינָה, מְשֹׁךְ שְׂמֹאלָה –
לֹא יָזוּז הַגֶּזֶר![6]
במרכז הסיפור גזר ענק ועקשן שנזרע בגינת הירק של סבא אליעזר וסבתא אלישבע. באחד הימים ניסה סבא אליעזר להוציאו מהאדמה, אך הוא לא זז, לא משנה כמה חזק הוא מושך. סבתא אלישבע הגיעה לעזרתו ומשכה גם כן, אך הגזר לא זז. הגיעו בזה אחר זה, הנכדה אביגיל, הב הב הכלבלב, ולקיק החתול ועזרו למשוך והוא עדיין לא זז. רק כאשר הצטרף למשיכה ”עַכְבָּר אָפֹר”, הגזר יצא.
בגרסת הספר, לאחר שהוציאו את הגזר מכינים ממנו תבשיל טעים מסוכר ולימון, וכל השכנים מוזמנים לאכול. רק הכלב, החתול והעכבר לא אוכלים מהתבשיל, כי הם מקבלים דייסה מתוקה משלהם.
מוסר ההשכל
עריכההסיפור עוסק במסר של עזרה לזולת והתנדבות למען האחר. הודות לשיתוף הפעולה של כל הדמויות הם מצליחים להוציא את הגזר הענק מהאדמה. כך המסר עוסק גם בכוחה של הקבוצה, הגדול מכוחו של היחיד, וגם בשיתוף הפעולה בו ניתן להשיג יותר מאשר לבד.
מקור
עריכהעלילת "אליעזר והגזר" מבוססת על המעשייה "הלפת הענקית" (ברוסית: Репка), שהופיעה בדפוס לראשונה בשנת 1860 בקובץ "מעשיות רוסיות עממיות" שערך ופרסם הפולקלוריסט הרוסי הנודע אלכסנדר אָפָנָאסייב (Афанасьев). בסיפור זה, סבא שותל לפת בגינה, וכשהוא מגיע להוציאה מהאדמה, הוא אינו מצליח. מגיעים בזה אחר זה לעזרתו סבתא, הנכדה, הכלבה ועד חמש "רגליים": "…באה הרגל החמישית. חמש הרגליים אוחזות בארבע רגליים, ארבע הרגליים אוחזות בשלוש רגליים, שלוש הרגליים אוחזות בשתי רגליים, שתי הרגליים אוחזות ברגל אחת, הרגל אוחזת בכלבה, הכלבה אוחזת בנכדה, הנכדה אוחזת בסבתא, סבתא אוחזת בסבא, סבא אוחז בלפת. מושכים, מושכים ביחד — הוציאו את הלפת"[7].
בשנת 1864 עובד הסיפור על ידי קונסטנטין אושינסקי (Ушинский) לספר הלימוד שלו "מילה מקורית" וקיבל את צורתו המוכרת כיום, שבו הכלבה קיבלה את השם הרגיל "ז׳וּצְ׳קָה" ובמקום הרגליים נמצאים בו החתול והעכבר, ורק כשכולם מושכים ביחד, הם מצליחים[8][9][10].
לפני שכתב את השיר סבא אליעזר והגזר עיבד קיפניס את הסיפור הרוסי וכתב את "סבא יפת והלפת" שפורסם בספר "מעשיות" בהוצאת דביר.
עיבודים ואזכורים
עריכה- ב-1924 העלה לוין קיפניס את ההצגה "אליעזר והגזר" בתיאטרון הילדים תליל. בשנת 2006 הפיק התיאטרון הקלאסי של דוד סידי את ההצגה "הדחליל, סבא אליעזר והגזר"[11] המהווה שילוב של סיפור "הדחליל" ו"סבא אליעזר" בכיכובם של אדם/דודיק סמדר/גלעד פרלמן[12], ציפי מור/עירית ענבי, מיכל קורמן/גוני רוזנבאום ויגאל פילר. בגרסה מוקדמת יותר משנת 2004 כיכבו בהצגה מוטי גלעדי, אילנית, אדם ולוסי דובינצ'יק[13].
- ב-1944 העלה התיאטרון לילדים של מרכז הגננות בתל אביב הצגה המבוססת על הסיפור[14].
- בפרק העשירי בתוכנית הטלוויזיה רגע עם דודלי, ששודרה ב-25 באוקטובר 1978, רגע, דודלי והילדים ממחיזים את הסיפור "אליעזר והגזר" ובזכות חלוקת תפקידים מסודרת ומשיכה משותפת ומתואמת הם מצליחים סוף-סוף לשלוף את הגזר.
- הסיפור של "אליעזר והגזר" מופיע במספר פרקים של "פרפר נחמד".
- ב-1984 העלה "התיאטרון מארץ עוץ" את ההצגה "אליעזר והגזר" בכיכובו של יעקב בן סירא[15].
- בשנת 1994 הופקה קלטת ילדים מבית קלסיקלטת ואולפני אנימה בשם "סיפורי לוין קיפניס", ובה מופיע הסיפור ועוד סיפורים ושירים מאת קיפניס.
- עיבוד נוסף של הסיפור "אליעזר והגזר" מופיע בסדרה "בעקבות הסיפורים הקסומים" בכיכובו של איתי שגב, כשבסיפור עצמו הגזר מואנש, ובהמשך הסיפור הוא מעודד את אליעזר ומשפחתו ומורה להם לשתף פעולה יחדיו על מנת להוציאו מהאדמה.
- בשנת 2010 הועלתה ההצגה "סבא אליעזר והגזר" בכיכובם של יהורם גאון (סבא אליעזר), עירית ענבי (סבתא אלישבע) ואדם (הדחליל שתפקידו להגן על הגינה מציפורים)[16].
- השם "אליעזר והגזר" ניתן גם לגן סיפור הממוקם בשכונת קריית שרת בחולון (רחוב משה שרת פינת רחוב ברנדס) - בגן מצויים פסלים מעשי ידי הפסל דוד פיין, על פי ספרו של קיפניס. הסיפור מומחש באמצעות סדרה של פסלי אבן וארד, כאשר תיאור עלילת הספר מופיע באותיות ארד לצד הדמויות.
קישורים חיצוניים
עריכה- מילות השיר, באתר שירונט
- מידע על אליעזר והגזר בקטלוג הספרייה הלאומית
- מירי ברוך, על "אליעזר והגזר" ועל השיר הצביר המהודק, עיונים בספרות ילדים 1, תשמ"ב, עמ' 51–58
- גאולה אלמוג, שלושה פרפרים וגזר גם: פרספקטיבות שונות של התבוננות על "שלושה פרפרים" ו"אליעזר והגזר", עולם קטן 1, ינואר 2000, עמ' 243–251
- הדר בן-יהודה, מִי רוֹצֶה, רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ מַעֲשֶׂה בְּלֶּפֶת!, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 27 בנובמבר 2017
- שמעונה פוגל, אליעזר והגזר, באתר האישי של שמעונה פוגל
- השיר "אליעזר והגזר" בתוכנית פרפר נחמד, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ הביצוע של נירה רבינוביץ, באתר הספרייה הלאומית
- ^ הביצוע של מקהלת הילדים על ידי אביבה חי ומקהלת הילדים, באתר הספרייה הלאומית
- ^ "זמר חן", עמודים 54-55
- ^ רישום היצירה במאגר אקו"ם
- ^ הפרק "לעשות דברים יחד" בתוכנית "פרפר נחמד", סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב
- ^ הבית השלישי והפזמון מתוך השיר "אליעזר והגזר" של לוין קיפניס
- ^ הסיפור הלפת הענקית (ברוסית)
- ^ אורים ירושלמיים, דבר, 18 בינואר 1963
- ^ הלפת הענקית, גרסה עברית מאת יהודה אטלס לעיבוד של אלכסיי טולסטוי לאגדת העם; הוצאת קרן
- ^ הלפת הענקית, באתר תיאטרון המפתח
- ^ הדחליל, סבא אליעזר והגזר: היום בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה, באתר הארץ, 2 ביולי 2006
- ^ סבא אליעזר והגזר באתר "מופע"
- ^ יהודית יהב, מופעי חנוכה: מדריך הנחות, באתר ynet, 15 בנובמבר 2004
- ^ Page 5 Advertisements Column 4, הַבֹּקֶר, 5 במאי 1944
- ^ סבא אליעזר חוזר לגזר, מעריב, 14 במרץ 1984
- ^ יהורם גאון, ילדים זה ברכה, גם על הבמה, באתר ynet, 30 בדצמבר 2011