עפרה ויינגרטן
עפרה ויינגרטן (נולדה ב-10 בנובמבר 1952 בשם עפרה קלדרון) היא שחקנית, במאית ומדבבת ישראלית.
 | |
| לידה |
10 בנובמבר 1952 (בת 71) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| עיסוק | שחקנית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
.JPG)
ביוגרפיה עריכה
תחילת הדרך עריכה
ויינגרטן נולדה בתל אביב וגדלה בשכונת תל ברוך. למדה בתיכון חדש ובצבא שירתה בנח"ל בהיאחזות כרם שלום. לאחר הצבא למדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. שם פגשה את איציק ויינגרטן[1], לו נישאה, וממנו גם התגרשה.
ויינגרטן החלה את הקריירה שלה בסוף שנות ה-70, בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער[2], ובקבוצת התיאטרון של הבמאית נולה צ'לטון ותיאטרון חיפה. בין חברי הפרויקט של צ'לטון, נמנו גם איציק ויינגרטן, דליק ווליניץ וארנון צדוק, שיצרו והופיעו כשנה בקריית שמונה[3]. ב-1978 השתתפה בהצגות "נעים,"שעיבדה וביימה צ'לטון, על פי הרומן של א.ב. יהושע" המאהב" [4], ו"סוף המשחק בקריית גת"[5].
בשנת 1979 השתתפה לראשונה בסרט קולנוע, ושיחקה בתפקיד הראשי לצד ארנון צדוק, בסרט של ערן פרייס ואורי ברבש, "חתום לכל החיים", שזכה בפרס כינור דוד[6].
שנות ה-80 וה-90 עריכה
החל משנת 1982 ועד אמצע שנות ה-90 הופיעה בתוכנית הטלוויזיה "פרפר נחמד" בהפקת הטלוויזיה החינוכית. ויינגרטן השתתפה בכ-150 פרקים, והפכה לאחת מכוכבי הילדים הבולטים בישראל. בשנים אלו השתתפה עם גידי גוב בהקלטת סיפורי ילדים מוקראים לקלטות שהוציאה חברת "קלסיקלטת", ובהן "המפוזר מכפר אז"ר", "הנשיקה שהלכה לאיבוד" ו"הביצה שהתחפשה". במקביל המשיכה להופיע עם קבוצת התיאטרון של צ'לטון ותיאטרון חיפה, ובהפקות תיאטרון נוספות[1]. בשנת 1982 השתתפה במחזמר "קשר אייר", בתיאטרון בית ליסין. מחזמר מאת יהונתן גפן בבימויו של איציק ויינגרטן. יחד עם נורית גלרון, דליק ווליניץ, דני ליטני, רוברטו פולק וגדעון שירין[7].
בשנת 1981, שיחקה בסדרת הטלוויזיה החינוכית "ארץ מולדת"[8].
בשנת 1982 שיחקה בסרט "אות קין" מאת ערן פרייס בבימוי אורי ברבש, לצד ארנון צדוק[9].
בשנת 1983, שיחקה במחזה "מקרה גבול", שכתבה וביימה רות חזן[10].
בשנת 1986, שיחקה במחזה שכתב חיים מרין וביים איציק ויינגרטן "הבולשת חוקרת"[11].
בשנת 1987, נקלעה לסכסוך עם תיאטרון חיפה, לאחר שסירבה להשתתף בהצגה "לילות פרנקפורט העליזים" של יוסף מונדי, בתפקיד זונה[12], ובשל כך פיטר אותה תיאטרון חיפה[13]. בסיוע איגוד אמני ישראל עתרה נגד הפיטורים[14], וראש עיריית חיפה הציע פשרה, למנות ועדת בוררות[15]. ועדת הבוררות שכללה את יעקב אגמון, חנה מרון, דוד אלכסנדר וזאב שדמון החליטה פה אחד, כי לתיאטרון הייתה זכות מלאה להתיר את החוזה עם ויינגרטן, אם כי ציינה כי זכותו המלאה של כל אמן לחופש פעולה יצירתי[16].
בשנת 1988, שיחקה בסרט הישראלי "נישואים פיקטיביים" לצד שלמה בראבא[17].
ב-1989 שיחקה בקומדיית המצבים הישראלית של הערוץ הראשון "שכנים" לצד גדי יגיל, בסרט "כח משיכה ובסרט הטלוויזיה "הצטמצמות".
ב-1995 שיחקה בתפקיד אורח במספר פרקים בסדרה "רמת אביב גימל".
ב-1996 שיחקה בסרט הישראלי "אושר ללא גבול".
ב-1999 שיחקה בתפקיד ד"ר שץ בסדרה "טירונות".
שנות ה-2000 עריכה
במהלך שנות ה-2000 דיבבה בסדרת טלוויזיה בערוץ הופ! ובסרט "מלך האריות 3" של חברת וולט דיסני בתפקיד הצבועה שנזי (תפקיד שמילאה בסרט הראשון שרי צוריאל) לצד תומר שרון ועמי מנדלמן.
בשנת 2002 השתתפה בסדרה "101", ששודרה בערוץ 2[18].
ב-2002 הוגשה נגד עפרה ובעלה עופר אבני תביעה על ידי השחקנית ענת ברזילי ורון זמיר שהפעילו עמם בית ספר למשחק. ב-2007 קבע בית המשפט שעליהם לשלם לברזילי סך של 430 אלף שקל[19]. ב-2008 הכריזה ויינגרטן על פשיטת רגל בשל חובות של כמיליון שקל[20].
ב-2005 השתתפה במחזה של לאורה ריבלין, "כוונות טובות"[21]. ושיחקה בסרט הישראלי "לרקוד"[22].
במשך העשור הראשון של המאה ה-21 הקימה את התיאטרון הפתוח הראשון בארץ לנכים ושאינם נכים שזכה במקום ראשון על בימוי ומשחק בפסטיבלים בתל אביב וזכה למסע הופעות בקנדה. כמו כן משמשת מנהלת אמנותית של "המכללה החדשה למשחק" בתל אביב וביימה את מחזהו של ארתור מילר לפסטיבל "כל הארץ במה" בצוותא.
חיים פרטיים עריכה
אחיה נסים קלדרון הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.
ב-1977 נישאה לבמאי והשחקן איציק ויינגרטן[1], להם בן. ב-1989 השניים התגרשו.
ב-1993 נישאה ויינגרטן בנישואים אזרחיים לעופר אבני. הזוג אימץ בת. ב-2008 השניים התגרשו.
משנת 2011 ויינגרטן בזוגיות עם דני לשם.
מתגוררת ברמת גן.
קישורים חיצוניים עריכה
- עפרה ויינגרטן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
עפרה ויינגרטן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
עפרה ויינגרטן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- עפרה ויינגרטן, דף שער בספרייה הלאומית
אהרון ברנע מראיין את עופרה ויינגרטן בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 14 ביוני 2015
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 סמדר שיר, סיפור אהבה תיאטרלי, מעריב, 11 בפברואר 1980
- ^ האקולוגיה בתיאטרון לילדים, דבר, 10 במרץ 1977
- ^ אנשים, דבר, 27 באוקטובר 1982
- ^ "נעים" בחיפה, דבר, 8 בנובמבר 1978
- ^ מבחר, דבר, 25 באוקטובר 1978
- ^ טדי פרויס, הטוב בסרטי הדראמה, דבר, 11 באוקטובר 1979
- ^ קשר אייר - תיאטרון בית ליסין, כותרת ראשית, 15 בדצמבר 1982
- ^ דאה הדר, אלמנה, איכרה, חלוצה, באתר הארץ, 22 באפריל 2007
- ^ יעקב בר-און, המלחמה בתור המלחמה של אורי בדבש, דבר, 25 ביולי 1982
- ^ שוש אביגל, מישוואה של סבל, משני עברי פס ירוק, כותרת ראשית, 29 ביוני 1983
- ^ יוסי עוזרד, השוטר מעל החוק, חדשות, 15 באוקטובר 1986
- ^ זכות הסירוב, מעריב, 3 ביולי 1987
- ^ המחזה של מונדי כלל לא הובא לאישור, מעריב, 1 ביולי 1987
- ^ ראובן בן צבי, אמני ישראל תובעים בירור מיידי בפרשת עפרהויינגרטן, מעריב, 3 ביולי 1987
- ^ עפרה ויינגרטן ותיאטרון חיפה חתמו על בוררות, מעריב, 6 ביולי 1987
- ^ ועדת אגמון: אמן זכאי לפעול לפי צו־מצפונו - אך תאטרון חיפה צדק בהחלטה לפטר את עפרה ויינגרטן, מעריב, 18 באוקטובר 1987
- ^ אושרה שוורץ, 'קולנוע - כוונות טובות- 'נישואין פקטיביים', כותרת ראשית, 7 בספטמבר 1988
משה נגבי, בוזגלו לא עושה הנחות, חדשות, 21 באפריל 1989 - ^ רותה קופפר, מילון הקלישאות השלם, באתר הארץ, 23 בינואר 2002
- ^ ספיר פרץ, שם המשחק: תיאטרון לנפש ולעסקים, באתר גלובס, 18 בפברואר 2007
- ^ יצחק דנון, השחקנית עופרה וינגרטן מבקשת להכריז עליה כפושטת רגל, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2008
- ^ עידוא דגן, הדיבור הוא רק קצה הקרחון, באתר גלובס, 28 בפברואר 2005
- ^ אדם אבולעפיה, חסר במאי, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2006