שבט מודיעין - צופי ירושלים

שבט צופים ותיק

שבט מודיעין הוא שבט צופים ותיק בהנהגת צופי ירושלים. משכנו הנוכחי של השבט הוא ברחוב ניות 60 בעמק המצלבה. צבעו הסמלי של השבט הוא כחול (בצבע הכחול מסומנים הציוד של השבט, המבנים שנבנים במחנות קיץ, וחפצים שונים השייכים לשבט). בשבט מודיעין יש כיום כ-250 חניכים. שיא חניכי השבט הוא כ- 500 בעבר.

הכניסה לבניין שבט מודיעין
סמלו של שבט מודיעין

צופים בירושלים

עריכה

שלוש שנים לאחר הקמת שבט הצופים הראשון בארץ ישראל, "משוטטי בכרמל" בחיפה, ב-1919, נוסדו בירושלים במקביל מספר "גדודי צופים" בחסות בתי הספר למל, תחכמוני ובית המדרש למורים. בשנת 1925 הוקם בירושלים "לגיון הצופים" שהתפלג מהסתדרות הצופים, וגישתו הייתה חינוכית יותר.[1] שני השבטים שפעלו בהמשך היו "קהילת צופי מתתיהו" (שהיה שריד ללגיון הצופים) ושבט קטן יותר - "שבט נטר".

יסוד שבט מודיעין

עריכה

ב-1937 החליטה לשכת הנוער של מחלקת החינוך במוסדות הלאומיים, שבראשה עמד יוסף מיוחס, על הקמת שלושה שבטים חדשים בירושלים: הראשון, בחסות הגימנסיה העברית ברחביה (שבט מצדה, שהיה קרוי בשנים הראשונות "מסדה"), השני שבט מודיעין בחסות בית הספר "תיכון בית הכרם" (לימים התיכון ליד האוניברסיטה) ובפרט מנהלו דאז, אלכסנדר דושקין. השבט נוסד בחנוכה תרצ"ח, ונחנך רשמית בי"ט בטבת תרצ"ח (23 בדצמבר 1937), יום ההולדת ה-36 של הקרן הקיימת לישראל, וחניכיו היו גם תלמידי הכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי בית הכרם, ושבט אחד ללא חסות - לתלמידי בתי הספר האחרים ("יודפת"). שבט יודפת תוכנן לתת מענה לנוער הלא מאורגן - שלא למד באחד מבתי הספר התיכוניים, ושלימים התאחד עם שבט נטר וקהילת צופי מתתיהו לשבט "קהילה", שגם הוא לא האריך ימים.

עם ייסודו של שבט מודיעין, תוכנן שכל גדוד בשכבה הצעירה יחולק לקבוצת בנים ולקבוצת בנות.

בימים הראשונים של השבט נערכו הפעילויות בחוץ בגינות ציבוריות, בביתו של ראש השבט, או בביתם של חניכים שונים (לסירוגין).

ב-1947 הוציא השבט חוברת חגיגית במלאת עשר שנים לפעילותו.

הגדודים בשבט

עריכה

מאז 1980 הונהג בשבט מחזור שמות קבוע. שמות 11 הגדודים בשבט מודיעין הם: מגל, רעים, הדר, יובל (על שם יובל ביהם), להבות, ארזים, אילון, עציון, החורש, גליל, חותרים.

הסמלים של 11 הגדודים מצוירים על קירות האולם לזכר גוני הרניק בבניין השבט.

 
הסמלים של גדודי השבט א': מגל, רעים הדר
 
הסמלים של גדודי השבט ד': גליל, חותרים
 
הסמלים של גדודי השבט ג': אילון, עציון, החורש
 
הסמלים של גדודי השבט ב': יובל, להבות, ארזים

הקמת שבטים חדשים

עריכה

עם קום המדינה היו בירושלים, כאמור, ארבעה שבטים: מצדה, מודיעין, קהילה ומשואות (שבט מעדת הצופים הדתיים). לאחר התבססותם, עלה הצורך לייסד שבטים חדשים בשכונות מבוססות ובשכונות מוחלשות כעזרה לקליטת עלייה, לימוד עברית ועוד.

צריף השבט והמעבר למבנה של קבע

עריכה
 
"המגרש", מגרש הסוסים בצומת הרחובות עזה ומטודלה, 1936

מראשית הקמתו סבל שבט מודיעין מחוסר משכן הולם לפעילותו. לפי ההיסטוריה של השבט, שכתב החניך לשעבר, ערן אדומי,[2] השבט שינה את מיקומו כמה פעמים:

עד שנת 1941 פעל השבט מחצר בית הספר בית הכרם (בניין המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין). ב-1941 התפצל השבט, החלק שנותר בבית הכרם היה לשבט בית הכרם, בעוד שבט מודיעין עבר לפאתי רחביה. בין השנים 1941 ועד 1958 פעל השבט בצריף שהוקם ב"מגרש הסוסים", שהיה שטח אדמה גדול בהצטלבות הרחובות עזה ובנימין מטודלה בשולי שכונת רחביה. ב-1945 חובר הצריף הראשון לרשת החשמל.[3] ב-1948 פורק הצריף ונבנה צריף שני בעמק המצלבה.[4] בשנת 1952 היו בשבט מודיעין 260 חניכים.[5] בין השנים 1958 עד 1968 פעל השבט מצריפים שהוקמו ב"חורשת הכלבים" (פרסת רחוב התיבונים כיום), מקום בו שכנה בעבר כלביית משטרת המנדט וקלט חניכים משכונות קריית שמואל ורסקו. ב-1958 הושלמה בנייתו של הצריף השלישי.[6] ב-1961 הוקם צריף רביעי, שנשרף בחורף של שנת 1964.[7] הצריף שוקם, ופעילותו של שבט מודיעין בו נמשכה עד תחילת שנות ה-70. הצריף היה בן שני חדרים וניצב (במיקומו האחרון) בצד המורד הצפוני-מזרחי של עמק המצלבה למרגלות שכונת רחביה (בין רחוב סעדיה גאון למנזר המצלבה). עם סלילתו של כביש שחוצה את עמק המצלבה, ועם תכנון בנייתו של בית הספר היסודי ע"ש פולה בן-גוריון (ששטחו חופף לשטח שהיה פעם שטח פעילותו של שבט מודיעין ההיסטורי), הוקם עבור השבט בניין-אבן חדש בעמק המצלבה בסמוך לבית נועה (שבו פועל שבט מצדה) ולבית פיליפס (שבו שוכנת הנהגת צופי ירושלים). בתקופה זו פעלו חניכי השבט בפעולות חינוך במעברות.

השבט גדל באופן ניכר בסוף שנות השישים וכלל מאות חניכים ומדריכים. בשנת 1958 הדריך הסופר עמוס עוז את חניכי כיתה י"א (גדוד להבות) שהתאחדו לצורך כך עם חניכי הגדוד המקביל בשבט מצדה.[8] ב-1969 החל להיבנות משכן הקבע של השבט בעמק המצלבה, ועד השלמתו התארח השבט ב"בית פיליפס" הסמוך למנזר המצלבה, משכנה של הנהגת צופי ירושלים. בחנוכה תשל"ב (דצמבר 1971) נחנך "הבניין" בתהלוכת לפידים של חניכי ובוגרי השבט. השבט הרחיב קליטת חניכים גם משכונת המושבה הגרמנית, המושבה היוונית וקטמון.

בשנת 1986 נחנך האגף החדש, הכולל אולם פעילות על שם גוני הרניק. כעבור עשור נקרא "אחוזת יוני" (על שם יוני ברנע).

הפעילות הצופית בשבט מודיעין כללה באופן מסורתי מפקד פתיחה, שירה קבוצתית, חלק עיוני (שכלל דיון בתחום מעורר חשיבה, היסטורי, עקרוני או חברתי, כמו גם חידונים, הקראת סיפורים בעלי מוסר השכל ועוד), פעילות צופית, משחקים ומפקד סיום. ערבי שבת אורגנו לרוב על ידי החניכים, וכללו תוכנית הפעלה קבוצתית - לעיתים היתולית, וריקודי עם. פעילויות רבות הוקדשו לשדאות, ידיעת הארץ, צופיות מעשית, טיולים, הקמת מתקנים, מפקדי אש ומסעות ברחבי הארץ.

פעילות השבט היום

עריכה

השבט מונה כיום כ-300 חניכים. השבט מחולק לשכבה צעירה (כיתות ד-ו) שכבת נעורים (ז-ח), כיתות ט' כגדוד עצמאי העובר פעילות הכנה להדרכה, ושכבה בוגרת (י-יב).

מחזור הפעילות השנתי מתנהל באופן מסורתי מחזורי: השנה מתחילה בגיוסי חניכים מבתי הספר היסודיים, ובפעילות שגרתית בימי שלישי ושישי. כמה שבועות לאחר תחילת הפעילות, מתקיים "קרנבל פתיחה" - מעין לונה-פארק של מתקנים צופיים בחצר, המפגין בפני החניכים שילוב של בנייה צופית עם כיף.

בתחילת השנה מתקיימים שני אירועים: טיול פתיחת שנה בסביבות סוכות לאזור ירושלים, ומפקד פתיחת שנה רשמי עם כתובות אש.

בחנוכה מתקיים טיול חנוכה של 4 ימים לשכבות הבוגרות לאזור הנגב.

בפורים השבט מקים פורימון, מעין לונה-פארק של מתקנים צופיים בעמק המצלבה, המיועד גם לקהילה - משפחות וילדים מהאזור.

טיולי פסח: כיתות ד'-ו' יוצאות לאזור הצפון; כיתות ז' למצדה; כיתות ח' לטיול הבטחה מהמירון לכנרת, שבסופו טקס הבטחה על חוף הכנרת. כיתות ט' לטיול "אתגר": פעילות ניווטים והשתלמויות שונות במסגרת קורס ההדרכה.

בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל השבט מקיים את טקס יום הזיכרון בהר הרצל ברחבת חללי האוניה ארינפורה שהובילה חיילים ארצישראלים מפלוגת תובלה 462. הטקס נחשב לאחד המרשימים בירושלים, ובו משתתפים אורחים רבים. הטקס עצמו מורכב ממסכת של קטעי קריאה ושירה, המשולב בהקראת שמות כל הנופלים בוגרי השבט והדלקת משואה לכל נופל, ובכתובות אש המודלקות במשך הטקס.

בחופש הגדול מתקיים מחנה הקיץ שאורכו בין שלושה לתשעה ימים ביער. חניכי השכבה הבוגרת מגיעים כמה ימים קודם ומקימים את המחנה: מבנים בהתאם לנושא שנבחר. השינה היא תחת כיפת השמיים, ללא אוהלים.

בכיתה ט' מתקיים קורס חמישיות, שמטרתו היא הכשרת מדריכים לשכבה הצעירה.

בערב יום כיפור בשעה 23:00 נהגו בוגרי השבט להיפגש בצומת הרחובות פיכמן וטשרניחובסקי בירושלים למפגש נוסטלגי.

בוגרים של השבט שנפלו והונצחו בבניין השבט ובסביבתו

עריכה

ל-4 מבוגרי השבט שנפלו, קיימת הנצחה פיזית בבניין השבט ובסביבתו הקרובה בעמק המצלבה:[9]

  • עודד קורצ'ין - נפל ב-5 יוני 1967 במלחמת ששת הימים.[10] הוא מונצח בעמק המצלבה במצבה לחמשת בוגרי תנועת הצופים בירושלים, שנפלו במלחמת ששת הימים. קורצ'ין היה רשג"ד מצטיין בשבט. "הוא גייס חניכים במלוא המרץ, הגדוד שלו היה מוכרח להיות הכי גדול"...בשבט מודיעין "בנו בשבילו מסגרת ארגונית מיוחדת: חטיבה במקום גדוד. הוא כתב בביטאון התנועה וניסה להקים קבוצת צופים במוסררה...בביטאון הצופים הוא תיאר ביקור במוסררה והתלונן על שהתנועה אינה פועלת בשכונות מצוקה".[11]
 
מצבה בעמק המצלבה לבוגרי הצופים בירושלים שנפלו במלחמת ששת הימים
 
גלעד להנצחת דורון הירשמן בחצר השבט
  • יונתן (יוני) ברנע - ביום ראשון, 25 בפברואר 1996, עלה יוני על אוטובוס 18 ברחוב עמק רפאים בירושלים, סמוך לביתו, כדי להגיע לתחנה המרכזית, ומשם להמשיך לבסיסו. מתאבד של החמאס פוצץ את עצמו באוטובוס. עשרים וחמישה הרוגים היו בפיגוע, ויוני ביניהם. הונצח ב"אחוות יוני", אגף חדש שנבנה על שמו בבניין שבט מודיעין.[14]

סיוע בהקמת שבטים

עריכה

שבט מודיעין, בהיותו שבט חזק ועתיר חניכים וכוח הדרכה, סייע[דרושה הבהרה] בהקמת שבטים רבים בירושלים, בהם שבט רכסים (קריית מנחם), שבט אריאל (רמות אלון), שבט כפיר (נוה יעקב), שבט העומר (הגבעה הצרפתית), שבט לפיד (קטמונים), שבט עוז (גילה) ושבט יונתן (מבשרת ציון).

גרעיני "רעים" ושל"ף

עריכה

השבט היה לחלוץ ההגשמה בעיירת פיתוח במסגרת הנח"ל, במקום בהתיישבות בקיבוצים.[15] בשנת 1972 חברו לגרעין נח"ל מספר שמיניסטים משבט "מודיעין" ומספר שמיניסטים קיבוצניקים ויצאו לשנת שירות בירוחם ובבית שמש כשהם דוחים את גיוסם הצבאי בשנה, לגרעין קראו על שם גדודם "רעים". מאז שולבו גרעיני "רעים" בתוכנית ההגשמה של תנועת הצופים.

ב-1976 יזמו חניכים מן השבט, יחד עם משרד החינוך את תוכנית של"ף - שמיניסטים לעיירות פיתוח, במסגרתה נרשמו תלמידי י"ב לשנת לימודים ומגורים בעיירת פיתוח (בית שאן, מגדל העמק, קריית מלאכי, חצור הגלילית, קריית שמונה ובית שמש), ב-1979 היו בתוכנית 65 בני נוער.

אנשי שם בוגרי השבט

עריכה

גלריה

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • ערן אדומי, תולדות שבט מודיעין (דצמבר 1937- דצמבר 1966) - מחקר עצמאי שערך הכותב בהיותו חניך השבט בגיל 17, ירושלים, חוברת בהוצאת שבט מודיעין, דצמבר 1966 (קיים גם כקובץ מחשב).
  • חמדה אלון, היה נכון! חמישים שנות צופיות עברית בארץ ישראל (1919-1969), תל אביב, הוצאת עם הספר, 1976 (בעיקר, עמ' 130, הסעיף "שבט מודיעין", עמ' 290, על הנהגת ירושלים, עמ' 316, על התנדבות שבט מודיעין לפעול במוסדות של נכים).
  • יזכור - לזכרם של חברינו-בוגרינו אשר נפלו במלחמת יום הכיפורים, הוצאת שבט מודיעין/פרסום "לאן", 1974 (בחוברת הזיכרון מובאים פרטים ביוגרפיים על 11 בוגרי השבט שנהרגו במלחמה, עדויות של אנשים שהכירו אותם, וקטעי מכתבים שכתבו).
  • 50 לשבט מודיעין, הוצאת שבט מודיעין, אפריל 1988.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חמדה אלון, היה נכון: חמישים שנות צופיות עברית בארץ ישראל (1919-1969), תל אביב: עם הספר, 1976
  2. ^ ערן אדומי, תולדות שבט מודיעין (דצמבר 1937- דצמבר 1966) - מחקר עצמאי שערך הכותב בהיותו חניך השבט בגיל 17, ירושלים, חוברת בהוצאת שבט מודיעין, דצמבר 1966 (קיים גם כקובץ מחשב).
  3. ^ אדומי, עמ' 21
  4. ^ אדומי, עמ' 32
  5. ^ אדומי, עמ' 30
  6. ^ אדומי, עמ' 38
  7. ^ אדומי, עמ' 51.
  8. ^ אדומי, עמ' 37
  9. ^ הערך איננו דן בכל הנופלים בוגרי שבט מודיעין. כאמור, נזכרים כאן רק בוגרים שמונצחים פיזית בבנין השבט וסביבתו הקרובה.
  10. ^ עודד (עודי) קורצ'ין באתר יזכור
  11. ^ אריה כספי, החייל ששנא מלחמה: מחשבות על עודד קורצ'ין שנהרג במלחמת ששת הימים, הארץ, 27 אפריל 2001
  12. ^ גוני הרניק באתר יזכור
  13. ^ דורון הירשמן באתר יזכור
  14. ^ יונתן (יוני) ברנע באתר יזכור
  15. ^ "הגשמה" פירושה פעולה חלוצית המתבטאת בעזיבת העיר, ובהליכה לאזורי ספר בנגב ובגליל כדי לסייע ביישוב הארץ וחיזוק יישובים קיימים. חמדה אלון מציינת בספרה כך: "בוגרים של שבט מודיעין היו בין חברי גרעיני הצופים הראשונים שהקימו את הקיבוצים מעגן מיכאל, בארי, חצרים ועוד" (חמדה אלון, היה נכון! חמישים שנות צופיות עברית בארץ ישראל (1919-1969), תל אביב, עם הספר, 1976, עמ' 130).