גונן

קיבוץ בישראל

גּוֹנֵן הוא קיבוץ הנמצא במזרח עמק החולה, על מורדות רמת הגולן, דרומית מזרחית לעיר קריית שמונה. הקיבוץ משתייך למועצה אזורית הגליל העליון.

גונן
תצפית מגונן לכיוון עמק החולה ורכס רמים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎90 מטר
תאריך ייסוד 1951
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 369 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.5% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://www.kgonen.org.il
הכניסה לגונן
אולם חדר האוכל בקיבוץ

היסטוריהעריכה

היישוב הוקם בשנת 1951 כהיאחזות משלט של הנח"ל בחירבת גורייבא. ההיאחזות לא יועדה להפוך לנקודת קבע, אולם חברי הגרעין של הצופים העבריים[3] שהוצבו במקום ויועדו להצטרף לאחר השחרור לתל קציר ביקשו ליישב את המקום כיישוב עצמאי. בקשתם התקבלה ואושרה, והיישוב התאזרח ב-1953. זהו היישוב הראשון במדינת ישראל שאוזרח לאחר שהוקם כהיאחזות נח"ל[4].

בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 הוקמו מרבית מבני הקבע בקיבוץ, שתוכננו על ידי האדריכל דוד בסט. המבנה המרכזי הוא חדר אוכל הממוקם במרכז הקיבוץ ורואים ממנו את עמק החולה, מצפונו ועד דרומו. לאחר מכן, בשנות ה-90, שופץ חדר האוכל ושינה את פניו, וכיום הוא משמש כ"מסעדת הכפר" המשמשת את אורחי כפר הנופש.

שמו של היישוב, שהוענק לו על ידי זאב וילנאי, סמלי, ומצביע על ייעודו להגן על האזור מפני מתקפה של הצבא הסורי.

בקיבוץ ניצב טנק סורי מדגם T-34. הטנק הובא לקיבוץ בעקבות שיטוט מקרי של מספר חברים ברמת הגולן. החברים הצליחו להניע את הטנק ונהגו בו במורד הרמה עד למרכז הקיבוץ. הצריח פורק ובמקומו הורכב מנוף באורך 16 מטרים. כך הוסב הטנק מכלי מלחמה לרכב חקלאי, באמצעותו גזמו את עצי הצפצפה הגבוהים. כיום הצריח ניצב בגן המשחקים בקיבוץ.

קיבוץ גונן התפרנס שנים רבות מענפי חקלאות שונים. המקום נודע בגן ירק משגשג, בעדר הבקר, בלולי תרנגולי ההודו, בבריכות הדגים ובדיר העיזים, בשטחי האספסת, תפוחי האדמה והכותנה, במטע צפצפות ייחודי ובמטע תפוחי עץ ואגסים גדול. מאוחר יותר הוקמו שני מפעלי תעשייה שהפנו את חלק מהחברים לכיוון הייצור התעשייתי.

בקיבוץ גונן עובר נחל אשר זורם בימות החורף הסוערים. הנחל נקרא בפי תושבי המקום "סמבטיון". שמו של הנחל שאול מאגדת 10 השבטים, שהוגלו מעבר לנהר הסמבטיון. חברי הקיבוץ כינו את הנחל בשמו, משום שהיה מרוחק בזמנו מבתי המגורים.

כיום מונה הקיבוץ כ-200 חברים, ובסך הכל כ-400 תושבים, שבהם כלולים חברים ותיקים, חברים בעצמאות ושוכרי דירות. יש כיום שתי הרחבות קהילתיות, בהם מגרשים למכירה למשפחות חדשות. בין ענפי המשק העיקריים כיום: גידולי שדה, מטעים ופרדסים, עדר בקר, מוסך וכפר הנופש "נופי-גונן". בעתיד הקרוב צפוי להיבנות על חדר האוכל הישן של הקיבוץ, בית ספר בין-לאומי לקולינריה בשיתוף פעולה עם קרן קיימת לישראל. בית הספר גם יכלול תיירות, מסעדה יוקרתית, יקב, ומבשלת בירה. ליאור לב סרקרז ישמש כשף הראשי.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גונן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ גונן אשר ... בקצה העולם, מעריב, 16 באפריל 1954
  4. ^ היאחזות ראשונה לנח"ל היתה לישוב קבע, דבר, 6 במאי 1953
    רפאל בשן, הסורים לא קיללו הפעם, מעריב, 8 במאי 1953