ויקיפדיה

אליעזר פישמן

איש עסקים ישראלי

אליעזר פישמן (1 במאי 1943 – 14 במרץ 2024) היה איש עסקים ישראלי, שהחזיק חברות רבות מתחומי התקשורת והנדל"ן בישראל ובעולם.

אליעזר פישמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 במאי 1943
רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במרץ 2024 (בגיל 80)
סביון, ישראל
מדינה ישראל
מקום מגורים סביון
ידוע בשל מייסד קבוצת פישמן
השכלה המכללה למינהל עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

באוגוסט 2016 הגישה רשות המיסים בקשה להכריז על פישמן כפושט רגל בגין חוב העולה על 196 מיליון ש"ח למס הכנסה, ולממש את נכסי קבוצת פישמן ואת נכסיו האישיים לכיסוי החוב. בדצמבר 2016 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו של פישמן,[1] וביוני 2017 הוא הוכרז כפושט רגל.[2]

ביוגרפיה עריכה

אליעזר פישמן נולד ברוסיה לאסתר ושמיל, ועלה לישראל עם משפחתו בגיל חמש. תחילה נקלטה המשפחה במעברה בבית העולים בפרדס חנה, ובהמשך עברה למושב בניה. סיים לימודי חשבונאות במדרשה למנהל בתל אביב.

בשנות ה-70 הקים משרד רואי חשבון עצמאי בתל אביב. בתחילת שנות ה-80 הקים קרנות נאמנות בשם רונית וענת, על שם בנותיו. נכסי הקרנות האמירו בתקופת הגאות בבורסת תל אביב אל מעבר לשווי של 1.6 מיליארד דולר. במשבר בבורסה בשנת 1983, שנבע מוויסות מניות הבנקים, התמוטטו קרנות הנאמנות לאחר הנפילה בשווי נכסיהן בבורסה. פישמן רכש תעודות השתתפות רבות מכספו הפרטי כדי לממן חלק מהמכירות שבוצעו על ידי הציבור.

באוגוסט 1985 הוגש נגד פישמן כתב אישום, על פיו החזיקה קרן רונית בניהולו יותר מ-10% מסך המניות של בנק מירב (בנק משכנתאות וחסכונות) ושל חברת הביטוח הסנה, וזאת בניגוד לחוק. המשפט ארך חמש שנים, ובסיומו זוכה פישמן. ערעור המדינה נדחה בשנת 1993. לאחר הנפילה בבורסה חזר פישמן לעסקים, והחל מסוף שנות ה-80 צבר החזקות רבות, חלקן באמצעות הלוואות מקיבוצים, ואחר כך מהונו העצמי ומהבנקים.

בשנת 1989 השתלט פישמן על חברה כלכלית לירושלים יחד עם קבוצת משקיעים אמריקנית. הוא רכש את החברה שנמכרה בהליך הפרטה על ידי מדינת ישראל. בשנת 1993 רכשה החברה את מניות הממשלה בחברת "מבני תעשייה", והפכה לחברת הנדל"ן המניב הגדולה במדינה. בשנת 2000 רכש פישמן את מניות שותפיו בחברה, והפך לבעל השליטה היחיד בה.

בשנת 1995 הקים את קבוצת פישמן רשתות.

בשנת 1997 רכש את חברת "קווי זהב" ביחד עם חברת התקשורת "טלקום איטליה" ועם חברת "עורק". בהמשך החליט פישמן להגדיל את החזקותיו ולהשתלט על קווי זהב, לאחר ששילם כ-93 מיליון דולר עבור 52% ממניות "עורק" בחברת השיחות הבינלאומיות. ביוני 2005 החליט פישמן לרכוש גם את חלקה של טלקום איטליה בעסקה סיבובית, שבה מכר לחברה האיטלקית את החזקותיו בעסקי הכבלים התת-ימיים "מד נאוטילוס", והשתלט באופן מלא על קווי זהב.[3]

בשנת 1997 רכש פישמן כשליש ממניות קבוצת "ידיעות אחרונות" מידי תמי וזאב מוזס תמורת 800 מיליון ש"ח. בשנת 1999 השתלט פישמן על העיתון "גלובס", לאחר מות שותפו חיים בר און.

בשנת 1999 רכש פישמן ביחד עם "ידיעות אחרונות" ו"תבל" את השליטה בחברת הכבלים "ערוצי זהב". לפני עסקה זו החזיק יחד עם "ידיעות אחרונות" בחברות הכבלים האזוריות "עידן" ו"טלם". חברות אלה מוזגו כולן לתוך ערוצי זהב, ובשנת 2006 מוזגו סופית ל-HOT. לאחר המיזוג החזיק פישמן בכ-14.6% מהחברה הממוזגת.[4]

בשנת 2006 הסתבך פישמן בעסקאות ענק שביצע בכתיבת אופציות על הלירה הטורקית, עסקאות שהסבו לו הפסדים של כשני מיליארד ש"ח.[5] בעקבות משבר זה מכר פישמן ביוני 2006 את חברת "קווי זהב" לאיש העסקים שאול אלוביץ' לפי שווי חברה של 140 מיליון דולר.

בשנת 2008 הורשעו חברת "הנדימן - עשה זאת בעצמך" ומנהליה, בהם פישמן, בהעסקת עובדים ביום המנוחה השבועי בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. כל הנאשמים הורשעו, ונגזרו עליהם קנסות כבדים. עם פרוץ משבר האשראי ב-2008 כונה פישמן "טייקון", כאחד מבעלי החברות שגייסו הון רב בשוק ההון הישראלי.

פישמן דורג במקום ה-40 ברשימת 100 העשירים של ישראל של העיתון "פורבס ישראל" לשנת 2013, עם הון של 2.7 מיליארד ש"ח.[6] בתחילת 2015 העריך אתר TheMarker שחובותיו האישיים של פישמן גדולים מנכסיו ביותר ממיליארד ש"ח.[7]

במהלך השנים רכש פישמן עסקים רבים במסגרת קבוצת פישמן שבשליטתו תוך שימוש בהלוואות בנקאיות ובמינוף עסקי. בביוגרפיה של פישמן שפרסם בשנת 2005 אריה אבנרי (יצאה בהוצאת ספריית מעריב) נכתב: ”האיש שהמציא את המינוף הבנקאי. שמשלם כל שנה מאות מיליוני שקלים לבנקים, ריבית על חובותיו, ועליו נאמר שכל מנהלי הבנקים בישראל בודקים כל בוקר את מצב בריאותו ונושמים לרווחה כשהם מגלים שמצבו שפיר”.

לקבוצת פישמן היו החזקות בתחומים רבים, בהם קמעונאות, תקשורת המונים, תעשייה, תקשורת ונדל"ן. לקבוצה עסקים בישראל ובחו"ל. חלק מהחברות בקבוצה היו בבעלותה המלאה, וחלקן בבעלות חלקית (בהן גם חברות ציבוריות).

פשיטת הרגל עריכה

לקבוצת פישמן היו חובות רבים לאורך השנים. אולם מספר אירועים הגדילו את מצבת החוב מחד, והחלישו את הבטוחות מאידך.

בשנת 2006 הפסיד פישמן כ-400 מיליון דולר בהימורים על הלירה הטורקית.[8]

הסנקציות על רוסיה מ-2014 פגעו בערך ההשקעות של קבוצת פישמן ברוסיה, והשפיעו לרעה על תזרים המזומנים של כלכלית ירושלים.[9][10]

הבנקים ניהלו במשך השנים תהליכים שונים מול פישמן כדי למקסם את החוב, אולם בדרך כלל זה לא הגיע לבית המשפט. בנובמבר 2015 פורסמה הערכה שחברות פרטיות של פישמן חייבות שני מיליארד ש"ח לבנק לאומי וסכום דומה לבנק הפועלים, ורק לחלק קטן מהחוב יש לבנקים בטוחות.[11]

במחלוקת משפטית רבת שנים בין רשות המיסים ופישמן נקבע ב-2016 בפסק דין חלוט כי על החברות לשלם חבות מס בסך כ-196 מיליון ש"ח. באוגוסט 2016 הגישה רשות המיסים בקשה להכריז על פישמן כפושט רגל בגין החוב, העולה על 196 מיליון ש"ח, ולממש את נכסי קבוצת פישמן ונכסיו של אליעזר פישמן לכיסוי החוב. במקביל ביקשו מספר בנקים להצטרף לדיון פשיטת הרגל בגין חובות העולים על סכום החוב לרשות המיסים.

בינואר 2017 הוגש לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, דו"ח על מצב הנכסים של פישמן וקבוצת עסקיו, הכוללת למעלה מ-120 חברות בישראל ובארצות אחרות. המנהל המיוחד שמונה לנהל את נכסי פישמן אמר: ”זו פשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות המדינה”. על פי הדו"ח לקבוצת פישמן הוכחות חוב בהיקף של כ-4 מיליארד שקלים.[12]

לאחר מאבק בין המנהל המיוחד ומשא ומתן ארוך, הושג הסדר בין המנהל המיוחד לבין פישמן ומשפחתו, אולם ההסכם בוטל לאחר שבנק הפועלים ונושים אחרים הצביעו נגדו באספת הנושים. כתוצאה מכך, הוכרז פישמן כפושט רגל, והחבות של בני משפחתו פתוחה לדיונים משפטיים.[13] בהסדר שקיבל תוקף של פסק דין של בית המשפט המחוזי, נקבע כי משפחת פישמן תשלם לבנקים כ-140 מיליון ש"ח בעוד חמש שנים.[14]

חיים אישיים עריכה

פישמן היה נשוי לטובה ולהם בן ושתי בנות.[13] התגורר בסביון.

נפטר ב-14 במרץ 2024 והובא לקבורה בבית הקברות בסביון.[15]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ צו כינוס לאליעזר פישמן: "דמו לא סמוק מדמו של אף חייב אחר", באתר גלובס, 12 בדצמבר 2016
  2. ^ חן מענית, ‏אליעזר פישמן הוכרז פושט רגל; תוקם ועדת חקירה פרלמנטרית, באתר גלובס, 21 ביוני 2017
  3. ^ ערן גבאי, פישמן מוכר את מלוא החזקותיו בקווי זהב לאלוביץ, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 בדצמבר 2006
  4. ^ אמיר טייג, אליעזר פישמן החל לממש מניות של חברת HOT, באתר הארץ, 7 במאי 2010
  5. ^   נתי טוקר, אחרי כמעט עשור של סכסוכים - פישמן מאבד את האחיזה ב"גלובס", באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2016
  6. ^ 40: אליעזר פישמן, פורבס ישראל, 2 ביוני 2014
  7. ^   איתן אבריאל, דנקנר ופישמן במינוס של מאות מיליונים - אבל הילדים שלהם יחיו כמו מלכים, באתר TheMarker‏, 3 בפברואר 2015
      מיכאל רוכוורגר, בכירים בבנקים מודים: מבחינה מעשית פישמן חדל פירעון, באתר TheMarker‏, 4 בפברואר 2015
  8. ^ עירן פאר, ‏אליעזר פישמן עמד בהתחייבויותיו לבנקים בפרשת הלירה הטורקית, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2006
  9. ^   מיכאל רוכוורגר, בגלל רוסיה: כלכלית ירושלים של פישמן תמחק 492 מיליון שקל מההון העצמי, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2015
  10. ^ אורי טל טנא, כלכלית ירושלים צריכה להקדים ללכת להסדר חוב, באתר כלכליסט, 24 בדצמבר 2014
  11. ^   מיכאל רוכוורגר, הנתון שלא ייאמן: הפסדי הפועלים ולאומי על פישמן - כמו ההפסד מכל העסקים הקטנים בעשור, באתר TheMarker‏, 8 בנובמבר 2015
  12. ^ נעמי צורף, המנהל המיוחד לנכסי פישמן: "זו פשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות המדינה", באתר כלכליסט, 23 בינואר 2017
  13. ^ 1 2 חן מענית, ‏ילדי פישמן: לקצוב לבנקל את הזמן בו יוכל לתבוע את נכסינו, באתר גלובס, 18 ביוני 2017
  14. ^   איתן אבריאל, התספורת של פישמן: חדוה בר והבנקאים מקפיצים את הסיכון המערכתי בישראל, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2017
  15. ^ איש העסקים אליעזר פישמן הובא למנוחות בבית העלמין בסביון, באתר ynet, 17 במרץ 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אליעזר_פישמן&oldid=38314928"