אליפות איטליה הפתוחה (טניס)

טורניר טניס

אליפות איטליה הפתוחה בטניס (Italian Open; נקראת באיטלקית Internazionali d'Italia או מטעמי חסות Internazionali BNL d'Italia) הידועה גם בשם רומא מאסטרס לטורניר הגברים, היא טורניר טניס שנתי הנערך ברומא, איטליה. האליפות היא אחד מהטורנירים היוקרתיים ביותר שמשוחקים על משטח החימר, שנייה רק לאליפות צרפת הפתוחה: טורניר הגברים הוא מסבב המאסטרס העולמי 1000 של ה-ATP, ואילו טורניר הנשים הוא טורניר פרמייר 5 בסבב ה-WTA. טורנירי הנשים והגברים שוחקו בשבועות נפרדים עד שנת 2011, ומאז אוחדו והם משוחקים בו-זמנית.[1] הטורניר נערך בשבוע השני של חודש מאי, ונחשב לטורניר הכנה לאליפות צרפת הפתוחה, המתחילה כשבוע לאחר סיומו.

אליפות איטליה הפתוחה
Italian Open
מיקום רומא, איטליה
מקום הטורניר פורו איטליקו
משטח משטח חימר
האתר הרשמי
הסבב העולמי לגברים (ATP)
קטגוריה טורניר מאסטרס
הגרלה 56S / 28Q/ 24D
סך פרסים €4,872,105
הסבב העולמי לנשים (WTA)
קטגוריה טורניר פרמייר 5
הגרלה 56S / 28Q/ 28D
סך פרסים $3,351,720
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שיא הזכיות לגברים שייך לרפאל נדאל עם עשרה תארים, ובנשים לכריס אוורט עם חמישה בסך הכל.

היסטוריה

עריכה

אליפות איטליה הראשונה בטניס נערכה בשנת 1930 במועדון הטניס בעיר מילאנו ביוזמתו של הרוזן אלברטו בונקוסה. הזוכים הראשונים ליחידים היו ביל טילדן ולילי אלברס. הטורניר נערך במילאנו עד 1934. בשנת 1935 האליפות עברה למתחם הספורט פורו איטליקו (Foro Italico) ברומא, בו הוא נערך עד היום. לא נערכו טורנירים בין 1936 ל-1949 בשל מלחמת העולם השנייה. התחרות חודשה ב-1950 ומאז נערכה בכל שנה עד היום (2018).[2]

זוכי העבר[3]

עריכה

רשימת הזוכים המובאת כאן היא מתחילת העידן הפתוח בטניס, בשנת 1969.

יחידים

עריכה
שנה אלוף מקום שני תוצאה
1969 אוסטרליה  ג'ון ניוקומב אוסטרליה  טוני רוץ' 6–3, 4–6, 6–2, 5–7, 6–3
1970 רומניה  איליה נסטסה צ'כוסלובקיה  יאן קודש 6–3, 1–6, 6–3, 8–6
1971 אוסטרליה  רוד לייבר (2) צ'כוסלובקיה  יאן קודש 7–5, 6–3, 6–3
1972 ספרד  מנואל אורנטס צ'כוסלובקיה  יאן קודש 4–6, 6–1, 7–5, 6–2
1973 רומניה  איליה נסטסה (2) ספרד  מנואל אורנטס 6–1, 6–1, 6–1
1974 שוודיה  ביורן בורג רומניה  איליה נסטסה 6–3, 6–4, 6–2
1975 מקסיקו  ראול רמירס ספרד  מנואל אורנטס 7–6, 7–5, 7–5
1976 איטליה  אדריאנו פנאטה ארגנטינה  גיז'רמו וילאס 2–6, 7–6, 6–2, 7–6
1977 ארצות הברית  ויטאס גרולייטיס איטליה אנטוניו צוקרלי 6–2, 7–6, 3–6, 7–6
1978 שוודיה  ביורן בורג (2) איטליה  אדריאנו פנאטה 1–6, 6–3, 6–1, 4–6, 6–3
1979 ארצות הברית  ויטאס גרולייטיס (2) ארגנטינה  גיז'רמו וילאס 6–7, 7–6, 6–7, 6–4, 6–2
1980 ארגנטינה  גיז'רמו וילאס צרפת  יאניק נואה 6–0, 6–4, 6–4
1981 ארגנטינה  חוסה לואיס קלרק פרגוואי  ויקטור פצ'י 6–3, 6–4, 6–0
1982 אקוודור  אנדרס גומס ארצות הברית  אליוט טלצ'ר 6–2, 6–3, 6–2
1983 ארצות הברית  ג'ימי אריאס ספרד  חוסה היגראס 6–2, 6–7, 6–1, 6–4
1984 אקוודור  אנדרס גומס (2) ארצות הברית  ארון קריקסטיין 2–6, 6–1, 6–2, 6–2
1985 צרפת  יאניק נואה צ'כוסלובקיה  מילוסלב מצ'יר 6–3, 3–6, 6–2, 7–6
1986 צ'כוסלובקיה  איוואן לנדל ספרד  אמיליו סנצ'ס 7–5, 4–6, 6–1, 6–1
1987 שוודיה  מאטס וילאנדר ארגנטינה  מרטין חייטה 6–3, 6–4, 6–4
1988 צ'כוסלובקיה איוואן לנדל (2) ארגנטינה  גיז'רמו פרס רולדן 2–6, 6–4, 6–2, 4–6, 6–4
1989 ארגנטינה  אלברטו מנסיני ארצות הברית  אנדרה אגאסי 6–3, 4–6, 2–6, 7–6, 6–1
1990 אוסטריה  תומאס מוסטר ברית המועצות  אנדריי צ'סנוקוב 6–1, 6–3, 6–1
1991 ספרד  אמיליו סנצ'ס ארגנטינה  אלברטו מנסיני 6–3, 6–1, 3–0 (פרישה)
1992 ארצות הברית  ג'ים קורייר ספרד  קרלוס קוסטה 7–6, 6–0, 6–4
1993 ארצות הברית  ג'ים קורייר (2) קרואטיה  גוראן ויוואנישביץ' 6–1, 6–2, 6–2
1994 ארצות הברית  פיט סמפראס גרמניה  בוריס בקר 6–1, 6–2, 6–2
1995 אוסטריה  תומאס מוסטר (2) ספרד  סרז'י ברוגרה 3–6, 7–6(7–5), 6–2, 6–3
1996 אוסטריה  תומאס מוסטר (3) הולנד  ריצ'רד קרייצ'ק 6–2, 6–4, 3–6, 6–3
1997 ספרד  אלכס קורצ'ה צ'ילה  מרסלו ריוס 7–5, 7–5, 6–3
1998 צ'ילה  מרסלו ריוס ספרד  אלברט קוסטה פרישה
1999 ברזיל  גוסטבו קוורטן אוסטרליה  פטריק ראפטר 6–4, 7–5, 7–6(8–6)
2000 שוודיה  מגנוס נורמן ברזיל  גוסטבו קוורטן 6–3, 4–6, 6–4, 6–4
2001 ספרד  חואן קרלוס פררו ברזיל  גוסטבו קוורטן 3–6, 6–1, 2–6, 6–4, 6–2
2002 ארצות הברית  אנדרה אגאסי גרמניה  טומי האס 6–3, 6–3, 6–0
2003 ספרד  פליקס מנטייה שווייץ  רוג'ר פדרר 7–5, 6–2, 7–6(10–8)
2004 ספרד  קרלוס מויה ארגנטינה  דויד נלבנדיאן 6–3, 6–3, 6–1
2005 ספרד  רפאל נדאל ארגנטינה  גיז'רמו קוריה 6–4, 3–6, 6–3, 4–6, 7–6(8–6)
2006 ספרד  רפאל נדאל (2) שווייץ  רוג'ר פדרר 6–7(0–7), 7–6(7–5), 6–4, 2–6, 7–6(7–5)
2007 ספרד  רפאל נדאל (3) צ'ילה  פרננדו גונסאלס 6–2, 6–2
2008 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' שווייץ  סטאן ואוורינקה 4–6, 6–3, 6–3
2009 ספרד  רפאל נדאל (4) סרביה  נובאק ג'וקוביץ' 7–6(7–2), 6–2
2010 ספרד  רפאל נדאל (5) ספרד  דויד פרר 7–5, 6–2
2011 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (2) ספרד  רפאל נדאל 6–4, 6–4
2012 ספרד  רפאל נדאל (6) סרביה  נובאק ג'וקוביץ' 7–5, 6–3
2013 ספרד  רפאל נדאל (7) שווייץ  רוג'ר פדרר 6–1, 6–3
2014 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (3) ספרד  רפאל נדאל 4–6, 6–3, 6–3
2015 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (4) שווייץ  רוג'ר פדרר 6–4, 6–3
2016 הממלכה המאוחדת  אנדי מארי סרביה  נובאק ג'וקוביץ' 6–3, 6–3
2017 גרמניה  אלכסנדר זברב סרביה  נובאק ג'וקוביץ' 6–4, 6–3
2018 ספרד  רפאל נדאל (8) גרמניה  אלכסנדר זברב 6–1, 1–6, 6–3
2019 ספרד  רפאל נדאל (9) סרביה  נובאק ג'וקוביץ' 6–0, 4–6, 6–1
2020 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (5) ארגנטינה  דייגו שוורצמן 7–5, 6–3
2021 ספרד  רפאל נדאל (10) סרביה  נובאק ג'וקוביץ' 7–5, 1–6, 6–3
2022 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (6) יוון  סטפנוס ציציפס 6–0, 7–6(7–5)
2023 רוסיה  דנייל מדבדב דנמרק  הולגר רונה 7–5, 7–5
2024 גרמניה  אלכסנדר זברב (2) צ'ילה  ניקולס יארי 4-6, 5-7

יחידות

עריכה
שנה אלופה מקום שני תוצאה
1969 ארצות הברית  ג'ודי הלדמן אוסטרליה  קרי מלוויל 7–5, 6–3
1970 ארצות הברית  בילי ג'ין קינג ארצות הברית  ג'ודי הלדמן 6–1, 6–3
1971 הממלכה המאוחדת  וירג'יניה וייד גרמניה  הלגה ניסן-מסטהוף 6–4, 6–4
1972 ארצות הברית  לינדה טוארו ברית המועצות  אולגה מורוזובה 6–4, 6–3
1973 אוסטרליה  איבון גולגונג ארצות הברית  כריס אוורט 7–6, 6–0
1974 ארצות הברית  כריס אוורט צ'כוסלובקיה  מרטינה נברטילובה 6–3, 6–3
1975 ארצות הברית  כריס אוורט (2) צ'כוסלובקיה  מרטינה נברטילובה 6–1, 6–0
1976 יוגוסלביה  מימה יאושובץ אוסטרליה  לזלי האנט 6–1, 6–3
1977 ארצות הברית  ג'נט ניוברי צ'כוסלובקיה  רנאטה טומנובה 6–3, 7–6
1978 צ'כוסלובקיה  רג'ינה מרשיקובה רומניה  וירג'יניה רוזיצ'י 7–5, 7–5
1979 ארצות הברית  טרייסי אוסטין גרמניה  סילביה הניקה 6–4, 1–6, 6–3
1980 ארצות הברית  כריס אוורט (3) רומניה  וירג'יניה רוזיצ'י 5–7, 6–2, 6–2
1981 ארצות הברית  כריס אוורט (4) רומניה  וירג'יניה רוזיצ'י 6–1, 6–2
1982 ארצות הברית  כריס אוורט (5) צ'כוסלובקיה  האנה מנדליקובה 6–0, 6–2
1983 הונגריה  אנדראה טמשווארי ארצות הברית  בוני גדוסק 6–1, 6–0
1984 בולגריה  מנואלה מלייבה ארצות הברית  כריס אוורט 6–3, 6–3
1985 איטליה  רפאלה רג'י ארצות הברית  ויקי נלסון-דנבאר 6–4, 6–4
1986 צרפת  נטלי ארמן שווייץ  צ'ילה ברטוש 6–2, 6–4
1987 גרמניה  שטפי גראף ארגנטינה  גבריאלה סבטיני 7–5, 4–6, 6–0
1988 ארגנטינה  גבריאלה סבטיני קנדה  הלן קלסי 6–1, 6–7(4–7), 6–1
1989 ארגנטינה  גבריאלה סבטיני (2) ספרד  ארנצ'ה סנצ'ס-ויקאריו 6–2, 5–7, 6–4
1990 יוגוסלביה  מוניקה סלש ארצות הברית  מרטינה נברטילובה 6–1, 6–1
1991 ארגנטינה  גבריאלה סבטיני (3) יוגוסלביה  מוניקה סלש 6–3, 6–2
1992 ארגנטינה  גבריאלה סבטיני (4) הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה  מוניקה סלש 7–5, 6–4
1993 ספרד  קונצ'יטה מרטינס ארגנטינה  גבריאלה סבטיני 7–5, 6–1
1994 ספרד  קונצ'יטה מרטינס (2) ארצות הברית  מרטינה נברטילובה 7–6(7–5), 6–4
1995 ספרד  קונצ'יטה מרטינס (3) ספרד  ארנצ'ה סנצ'ס-ויקאריו 6–3, 6–1
1996 ספרד  קונצ'יטה מרטינס (4) שווייץ  מרטינה הינגיס 6–2, 6–3
1997 צרפת  מרי פירס ספרד  קונצ'יטה מרטינס 6–4, 6–0
1998 שווייץ  מרטינה הינגיס ארצות הברית  ונוס ויליאמס 6–3, 2–6, 6–3
1999 ארצות הברית  ונוס ויליאמס צרפת  מרי פירס 6–4, 6–2
2000 ארצות הברית  מוניקה סלש (2) צרפת  אמלי מורסמו 6–2, 7–6(7–4)
2001 הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה  ילנה דוקיץ' צרפת  אמלי מורסמו 7–6(7–3), 6–1
2002 ארצות הברית  סרינה ויליאמס בלגיה  ז'וסטין הנין 7–6(8–6), 6–4
2003 בלגיה  קים קלייסטרס צרפת  אמלי מורסמו 3–6, 7–6(7–3), 6–0
2004 צרפת  אמלי מורסמו ארצות הברית  ג'ניפר קפריאטי 3–6, 6–3, 7–6(8–6)
2005 צרפת  אמלי מורסמו (2) שווייץ  פטי שנידר 2–6, 6–3, 6–4
2006 שווייץ  מרטינה הינגיס (2) רוסיה  דינארה סאפינה 6–2, 7–5
2007 סרביה  ילנה יאנקוביץ' רוסיה  סבטלנה קוזנצובה 7–5, 6–1
2008 סרביה  ילנה יאנקוביץ' (2) צרפת  אליזה קורנה 6–2, 6–2
2009 רוסיה  דינארה סאפינה רוסיה  סבטלנה קוזנצובה 6–3, 6–2
2010 ספרד  מריה חוסה מרטינס סנצ'ס סרביה  ילנה יאנקוביץ' 7–6(7–5), 7–5
2011 רוסיה  מריה שראפובה אוסטרליה  סמנתה סטוסור 6–2, 6–4
2012 רוסיה  מריה שראפובה (2) הרפובליקה העממית של סין  לי נה 4–6, 6–4, 7–6(7–5)
2013 ארצות הברית  סרינה ויליאמס (2) בלארוס  ויקטוריה אזרנקה 6–1, 6–3
2014 ארצות הברית  סרינה ויליאמס (3) איטליה  שרה אראני 6–3, 6–0
2015 רוסיה  מריה שראפובה (3) ספרד  קרלה סוארס נבארו 4–6, 7–5, 6–1
2016 ארצות הברית  סרינה ויליאמס (4) ארצות הברית  מדיסון קיז 7–6(7–5), 6–3
2017 אוקראינה  אלינה סביטולינה רומניה  סימונה האלפ 4–6, 7–5, 6–1
2018 אוקראינה  אלינה סביטולינה (2) רומניה  סימונה האלפ 6–0, 6–4
2019 צ'כיה  קרולינה פלישקובה הממלכה המאוחדת  ג'והנה קונטה 6–3, 6–4
2020 רומניה  סימונה האלפ צ'כיה  קרולינה פלישקובה 6–0, 2–1 (פרישה)
2021 פולין  איגה שוויונטק צ'כיה  קרולינה פלישקובה 6–0, 6–0
2022 פולין  איגה שוויונטק (2) תוניסיה  אונס ג'אבור 6–2, 6–2
2023 קזחסטן  ילנה ריבקינה אוקראינה  אנהלינה קלינינה 6–4, 1–0 (פרישה)
2024 פולין  איגה שוויונטק (3) בלארוס  ארינה סבלנקה 2-6, 3-6

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה