אלעזר בן חרסום
רבי אלעזר בן חרסום היה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני. נודע בהתמדתו בלימוד תורה ובעושרו הרב.
| תפקיד |
כהן גדול  |
|---|---|
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
כהן גדול
עריכהרבי אלעזר בן חרסום שימש אחת-עשרה שנה ככהן גדול בבית המקדש השני.[1]
לפי הרמב"ם, בהקדמתו לפירוש המשנה, היה רבי אלעזר בן חרסום בן דורו של אנטיגנוס איש סוכו, תלמידו של שמעון הצדיק[2]. מאמרי חז"ל העוסקים בדמותו של ר' אלעזר בן חרסום מקשרים אותו לדור שלפני חורבן הבית, בימי אגריפס השני. לדברי ב"צ לוריא כיהן אלעזר בן חרסום ככהן גדול מיום שקיבל אגריפס את הסמכות למנות כהנים גדולים בשנת 48 ועד למינויו של ישמעאל בן פיאבי בשנת 51.[3]
חנוך קאהוט בערוך השלם גורס כי השם הוא חְרֵסוּס, וכי מדובר בכינוי הנובע מעושרו של אביו שניתן לו על שם קרויסוס (Crösus) מלך לידיה. לדעת קאהוט אלעזר בן חרסוס זהה עם אלעזר בן חנן או חנינה המוזכר בקדמוניות היהודים (י"ח ב', ב').[4] ב"צ לוריא מפקפק בפירוש זה, עקב המרחק הגאוגרפי והריחוק התרבותי והלשוני.[3]
עושרו
עריכההתלמוד מתאר את עושרו הרב של ר' אלעזר:
אמרו עליו על ר' אלעזר בן חרסום שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא [דינרים] ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום [שהייתה שקופה].
וכן הוא מוזכר בעניין אדם שמקַדֵּש את אשתו על תנאי שהוא עשיר:
"על מנת שאני עשיר" - אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה, אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו.
בתלמוד הירושלמי מוזכר שעושרו אבד:
עשרת אלפים עיירות היו בהר המלך, ולר' אלעזר בן חרסום אלף מכולם, וכנגדן אלף ספינות בים, וכלהם חרב.
סיפור זה מובא בין סיפורי החורבן הקשורים למרד הגדול, ומכאן שיטת התיארוך המאוחרת.
שקידתו בלימוד התורה
עריכהעושרו הרב לא מנע ממנו להתמיד במצוות לימוד תורה, ובתלמוד מסופר עליו, במסגרת סיפור עני ועשיר ורשע באין לדין:
אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום, שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה, וכנגדן אלף ספינות בים, ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו, ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה. פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא [חשבו שהוא תושב העיירות, וחייבוהו לעבוד בשביל בעל המקום]. אמר להן: בבקשה מכם, הַניחוני ואלך ללמוד תורה! אמרו לו: חיי רבי אלעזר בן חרסום, שאין מניחין אותך. ומימיו לא הלך וראה אותן (את נכסיו הרבים), אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה.
על כך אומרת הברייתא (שם): ”רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים”. כלומר, אדם שבא לפני בית דין של מעלה לאחר מותו, וטוען שמפני רוב רכושו לא עסק בתורה - אומרים לו: גם ר' אלעזר בן חרסום היה עשיר, ובכל זאת עסק בתורה, על כן אין טענתך מתקבלת. וכלשון הברייתא: "אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי - אומרים לו: כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר [בן חרסום]?".
האם היה אחד מעשרת הרוגי מלכות
עריכהבמדרש איכה רבה פרק ב'[5] מוזכר שיש אומרים ש"רבי אלעזר חרסנה" היה אחד מעשרת הרוגי מלכות, וככל הנראה כוונת המדרש היא לרבי אלעזר בן חרסום.
קישורים חיצוניים
עריכה- הרב אהרן הימן, "אלעזר בן חרסום", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד א'
- ^ הקדמת הרמב"ם למשנה, פרק רביעי
- ^ 1 2 ב"צ לוריא, אישים בירושלים בדור שלפני החורבן, בית מקרא כב, א (סח), 1976, עמ' 15–18, JSTOR 23503602
- ^ חרסוס, ערוך השלם ג, וינה, תרמ"ב (1882), עמ' 497, באתר היברובוקס
- ^ איכה רבה ב ד