ויקיפדיה

הגירה

(הופנה מהדף אמיגרציה)

הגירה היא תנועת אוכלוסייה של בני אדם העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות. השימוש הנפוץ במושג הגירה נוגע לרוב לתנועה אנושית החוצה גבולות מדיניים לפרק זמן העולה על שנה. בנוסף קיימות תנועות אחרות של אנשים כמו תיירות.

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית
כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה

המושג הגירה מתייחס לכל מעבר של בני אדם אם מרצון, מהגרי עבודה, עקב אידאולוגיה, או דת, או חיפוש אחר הזדמנויות חדשות או אם מחוסר רצון ובחירה כמו בזמן מלחמה, רעב, אסון טבע, אבטלה, עוני או סחר בבני אדם.

בני אדם נודדים מזה מיליוני שנים. זאת בדומה לנדידת בעלי חיים אחרים המחפשים נישות אקולוגיות או מקומות טובים יותר מבחינת מזון, ביטחון, תנאי אקלים וכדומה. במהלך האבולוציה של האדם התרחשו מספר גלי הגירה גדולים של בני אדם מאפריקה ליבשות אחרות. מיני אדם התפתחו באפריקה בראשית התקופה הפלאוליתית, והחלו לייצר כלי אבן לפני כ-3.3 מיליון שנה. ההגירה המוקמדת של האדם או "היציאה הראשונה מאפריקה" – היא נדידת מאפריקה אל אירופה ואסיה לפני כ-2 מיליון שנה של מספר מיני אדם הומו ארגסטר, הומו ארקטוס והומו היידלברגנסיס, שנדדו מאפריקה. הדבר הוביל לונדידה של מיני אדם שונים ברחבי אירו-אסיה בני האדם היו מבודדים מספיק כדי ליצור התמיינות למינים או זנים שונים כמו האדם הניאנדרטלי. הומו סאפיאנס התפתחו באפרקיה לפני כ-200 אלף שנים, ונדדו החוצה מאפריקה לפני כ-90 או 70 אלף שנים והתפשטו ברחבי העולם, כולל הגעה ליבשות אוסטרליה ואמריקה דרך אסיה. במקביל להגירה זו נעלמו מיני אדם אחרים בעשרות אלפי השנים האחרונות.

ידועים מקרים רבים של הגירה המונית במהלך ההיסטוריה. הגירה זו שונה מהגירה של בודדים או של קבוצות קטנות, וכן מהגירה עונתית (אנ') המתרחשת באופן קבוע בקהילות חקלאיות.

בתולדות האנושות נודעה להגירה השפעה עצומה מבחינה דמוגרפית ואתנית, כלכלית, חברתית ותרבותית. ב-400 השנים האחרונות השתנו הרכבי האוכלוסייה ביבשות אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה, אירופה ובכמה חלקים באפריקה, הם אוכלסו בעיקר בידי אירופאים שסייעו להתרחבות משקי הארצות, להגדלת השוק הפנימי ולגידול מהיר של הייצור. אך בצד תמורות אלו, הגירה מסיבית עלולה לגרום לחוסר במשאבים ולחבלי קליטה קשים, לאינפלציה ולאבטלה.

קליטת הגירה יכולה לסייע חלקית בעת קיטון בכוח העבודה, אך גם לעורר התנגדות של האוכלוסייה המקומית.[1]

סוגי הגירה

עריכה

הגירה פנימית

עריכה
  המונח "הגירה פנימית" מפנה לכאן. לערך העוסק בהרגשת התנגדות של תושבי מדינה לשינוי קיצוני במשטרהּ או בתרבותהּ, בעיקר בגרמניה הנאצית, ראו הגירה פנימית (התנגדות).

כאשר יחיד או קבוצת אנשים מעתיקים את מקום מגוריהם מאזור לאזור באותה ארץ, זו "הגירה פנימית".[2] דוגמאות לכך הן:

  • הגירה מהכפר אל העיר או הפוך.
  • הגירה בין אזורית, בין אזורים שונים באותה מדינה, כגון מהדרום לצפון או מאזורים חקלאיים לאזורים מתועשים.
  • הגירה בתוך מרחב עירוני משכונות שמעמדן הכלכלי-חברתי בירידה לשכונות חדשות או מתחדשות ובמקביל הגירה ממרכז העיר לפרווריה.

הגירה חיצונית: בין מדינות

עריכה

מעבר של אזרחים בין מדינות לצורך התיישבות בהן, לתקופה זמנית או לצמיתות. זהו השימוש הנפוץ במילה "הגירה" בשפה יום-יומית.[3]

הגירה בין־יבשתית

עריכה

מבדילים בין הגירה "פנים־יבשתית" לבין הגירה "בין־יבשתית".[דרושה הבהרה][4]

הגירה מרצון

עריכה
  • מהגרי עבודה: מבחינים בין הגירה לצמיתות לבין הגירה ארעית או חוזרת כאשר המהגר שוהה בארץ היעד לתקופה מוגבלת בלבד ובתום תקופת העסקתו חוזר לארץ מולדתו.[5][6]

הגירה מאולצת

עריכה

בקטגורית ההגירה המאולצת נכללים: פליטים, מבקשי מקלט ומגורשים כפליטים יהודים ממדינות ערב ואיראן.[7][8]

לפי חוקיות ומשך ההגירה

עריכה
  • הגירה חוקית: הגירה המתבצעת בהתאם לחוקים ולתקנות של מדינת היעד, לרבות קבלת ויזות מתאימות, אישורי עבודה, ואישורי שהייה.[9]
  • הגירה בלתי חוקית (לא סדירה): הגירה המתבצעת ללא אישורים מתאימים, או שהמהגרים נשארים במדינה מעבר לתקופה המותרת על פי חוק.[10]
  • הגירה קבועה (צמיתה): הגירה במטרה להתיישב באופן קבוע במדינת היעד.[11]
  • הגירה זמנית או חוזרת: הגירה שבה המהגר שוהה במדינת היעד לתקופה מוגבלת בלבד, ובסיומה חוזר למדינת המוצא.[12][13]

היקף ההגירה

עריכה

ניתן למדוד הגירה בצורות שונות - בצורה של זרמים של אנשים (כמה אנשים עוברים בשנה בין מדינות) או בצורה של "מלאי" כלומר כמה אנשים בשנה מסוימת גרים במדינה שהם לא נולדו בה. מספר המהגרים בעשורים האחרונים עולה בהתמדה. אף על פי שיש שינויים בדפוסים מדי שנה לשנה בגלל מלחמות או אסונות טבע, המגמות ארוכות הטווח נותרות יציבות למדי. לפי נתונים שנאספו בשנים 1990–2020, מעל 280 מיליון אנשים בעולם, שהם כ- 3.6% מתוך אוכלוסיית העולם ביצעו הגירה במהלך חייהם (חיים כיום במדינה אחרת מזו שנולדו בה).[14]

הגורמים להגירה

עריכה

בניתוח המניעים המשפיעים על ההגירה ניכר ההבדל בין גורמי "דחיפה" – נסיבות המביאות את האדם לעזוב את ארצו, לבין גורמי "משיכה" – המביאים לבחירה בארץ היעד דווקא, כגון תנאים נוחים יותר בארץ היעד או אף סיבות אידאולוגיות.

ההגירה (שאינה הגירה כפויה) נובעת מן הרצון לשפר את איכות החיים או למנוע פגיעה בה. הגורמים לכך הם על פי רוב כלכליים או שהם קשורים בתחומים אחרים, כגון מצב ביטחוני. זאת, על רקע של סביבתי אבון טבע, רעב המוני ובצורת, חוסר במשאבים בעקבות ניצול יתר וכו'. בין המניעים שאינם כלכליים בעיקרם ניתן לראות לחץ ודיכוי דתי, לאומי, פוליטי וחברתי. ההגירה של בני עמים רבים מאירופה הכבושה בידי הנאצים היא דוגמה לכך. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעת הגירה מתוך הרפתקנות או רצון לחוות חיים באזורים אחרים ולהכיר תרבויות שונות.[15]

בעשורים הבאים צופים הגירת אקלים של מאות מיליוני בני אדם.[16]

מאפייני המהגרים

עריכה

הנטייה להגר מושפעת ממספר מאפיינים מרכזיים של הפרט / משק הבית[17]:

  • שלב במחזור החיים – נישואין, לידת ילדים, עזיבת הילדים את הבית, גירושין, פטירת בן משפחה וכו' הם גורמים שכיחים להגירה.
  • רמות ההשכלה וההכנסה – ככל שרמות אלו גבוהות יותר כך עולה נטיית הפרט ומשק הבית להגר.
  • מין – בחברות מסורתיות גברים נוטים להגר יותר מנשים, אך בחברות מודרניות הדבר משתנה ממקום למקום.
  • ניסיון בהגירה – מי שהיגר בעבר נוטה יותר להגר פעם נוספת.

יחס המדינה הקולטת כלפי מהגרים

עריכה

כוללת:[18][19]

  • גישה ביורוקרטית ומנוכרת: מדינות רבות מתייחסות למהגרים דרך עדשה ביורוקרטית, תוך התמקדות בסטטוס החוקי שלהם (אזרחים, תושבים, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט), ופחות כאנשים בעלי צרכים אנושיים ומשפחתיים.[20]
  • ציפייה לאינטגרציה מהירה: קיימת לעיתים קרובות ציפייה לא מציאותית להסתגלות מהירה ואימוץ התרבות המקומית, ללא מתן תמיכה מספקת.[21]
  • התמקדות בתעסוקה: מדינות רבות רואות במהגרים ככוח עבודה פוטנציאלי, ומתמקדות בהשתלבותם בשוק התעסוקה, לעיתים על חשבון תמיכה חברתית, פסיכולוגית וחינוכית.[22]
  • חשדנות ופיקוח: במקרים מסוימים, במיוחד במדינות עם מדיניות הגירה נוקשה, קיימת גישה של חשדנות ופיקוח כלפי הורים מהגרים, במיוחד אם הם חסרי מעמד חוקי.[23]
  • קשיים בגישה לשירותים: מהגרים עלולים להיתקל בקשיים עצומים בגישה לשירותים ציבוריים (בריאות, חינוך, רווחה) עקב חסמי שפה, חוסר ידע על הזכויות והתהליכים, וגם עקב חוסר אמון במערכות הממסדיות.[24]

בישראל מדינה שהוקמה על בסיס הגירת עלייה כשקיימים אתגרי קליטת עולים חדשים המגיעים מרקעים שונים ביותר (מדינות המזרח, ברית המועצות לשעבר, אירופה, ארצות הברית ואתיופיה) הבאים לידי ביטוי בשוני חברתי, כלכלי, תרבותי, שפתי, השכלתי ואפליה במקרים מסוימים. הגישה הרשמית כיום של מדינת ישראל היא קליטת עליה תוך שילוב רעיון כור היתוך ורב-תרבותיות מסוימת (בעיקר בתחום מאכלים ומוזיקה).[25] עולים חדשים נחשבים ל"מבוקשים" לאור צורך מדינתי להרחבת יחסי החוץ של ישראל,[26][27] כמו צורך בגיוס וחיזוק הכלכלה הישראלית במשיכת מימון חוץ בצורה זו,[28][29] כשמהגרי עבודה ומבקשי מקלט נחשבים "פחות מבוקשים" וסובלים מאפליה וקשיים רבים, כולל בהתייחס למצב ילדיהם.[30][31]

ילדי מהגרים

עריכה

"ילדי מהגרים" הוא מונח רחב המתייחס לילדים שנולדו במדינת המוצא ועברו עם הוריהם למדינה אחרת (דור ראשון למהגרים), או לילדים שנולדו במדינת היעד להורים מהגרים (דור שני למהגרים). כל קבוצה כזו מתמודדת עם אתגרים שונים וייחודיים.[32][33]

פוטנציאל אישי וגורמי חוסן: דו-לשוניות ורב-תרבותיות; יכולת הסתגלות וגמישות; מוטיבציה גבוהה; תמיכה משפחתית וקהילתית; פרספקטיבה רחבה מתרבויות וחוויות חיים שונות המסייעת בגיבוש גמישות מחשבתית.[34]

מוקדי סיכון וגורמי פגיעות: ילדי מהגרים, במיוחד אלו המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך או מאזורי קונפליקט(אנ'), חשופים למספר מוקדי סיכון: הלם תרבותי בין תרבות מדינת המקור למדינה הקולטת, קשיי שפה, אובדן רשתות תמיכה וחברים קיימים, בדידות, חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך, טראומת הגירה, הלם דורי הפוך (עלול ליצור מצב של היפוך תפקידים בין ההורים לילדים בו הילדים הופכים ל"מתורגמנים" ו"מדריכים" להוריהם), עוני ותת תעסוקה, הדרה חברתית ואפליה וקשיי גישה לשירותים תוך חשיפה למצבי לחץ מתמשכים.[35][36]

סיכוני פשיעה וגורמים תורמים: רובם המוחלט של ילדי המהגרים אינם עבריינים, וכי הנתונים הסטטיסטיים לעיתים קרובות מוטעים או חלקיים. עם זאת, קיימים גורמים המגבירים את הסיכון: גורמים סוציו-אקונומיים כעוני, אבטלה, חיים בשכונות מצוקה ואפליה כלכלית; הדרה חברתית ותחושת ניכור שעלולה להוביל לחיפוש אחר שייכות בקבוצות עברייניות או כנופיות; פערים בין-דוריים והתפרקות משפחתית; חשיפה לאלימות ופשיעה; חסך בחינוך ותעסוקה ככישלון במערכת החינוך, נשירה מבתי ספר וחוסר הזדמנויות תעסוקתיות.[37]

הגירה ודת

עריכה

מחקר של מרכז המחקר פיו משנת 2024 פילח מדגם של נתוני המהגרים בשנים 1990–2020 לפי דת.[38] נוצרים היו הקבוצה המהגרת הגדולה ביותר (אנשים שחיו במדינה אחרת ממה שנולדו בה), והיוו 47% אחוז בין המהגרים, יותר מחלקם באוכלוסיית העולם (30%).[38] 29% מבין המגרים היו מוסלמים, גם הם יותר מחלקם באוכלוסייה הכללית (25%).[39] 13% מתוך המהגרים היו חסרי דת (כמו סינים, אתאיסטים ועוד), 5% הינדים, 4% בודהיסטים ו 1% יהודים. דת קשורה להגירה במספר דרכים. האחת היא אנשים שמהגרים בגלל רדיפות דתיות או כדי להגיע למדינה שבה הם מרגישים יותר בנוח להיות באותו דת של המהגר. בעוד רוב המהגרים מהגרים למדיניות יציבות יותר מבחינה ביטחונית ומדינית ולמדינות עשירות יותר, אנשים נוטים להעדיף מדינות שיש בהן דת קרובה להם. לדוגמה ארצות הברית, אירופה ורוסיה היו יעד מועדף להגירה בקרב נוצרים, ואילו מוסלמים רבים היגרו לסעודיה.[40] יהודים מהגרים. יהודים מהגרים בשיעור של 1% אך הם מהווים רק 0.2% מהאוכלוסיית העולם ונחשבים לכן לאוכלוסייה המהגרת ביותר מבין הדתות הגדולות.[41]

מגבלות ההגירה בין מדינות

עריכה
 
אוניית המעפילים "מורדי הגטאות", 1947

לא תמיד ניתן לבצע הגירה באופן חופשי בין מדינות. ישנן הגבלות וחוקים שונים אשר נועדו לווסת או למנוע ממהגרים להיכנס לארצות מסוימות. ישנן ארצות המגבילות את מכסת המהגרים לתוכן, אם על ידי הגבלות חוקיות כמו החזקת אישורי תעסוקה ומחייה בתחומן (כמו גרין קארד בארצות הברית) ואם על ידי מניעה ממהגרי עבודה להגיע לשטחן או להישאר בו מעבר מתקופה מסוימת.

מדינות מעניקות אשרות הגירה שונות, לעיתים לאחר בדיקת מסמכים שונים של המעוניין להגר, הנוגעים להשכלה, הכנסה, פשיעה וכו'. על-מנת ללמוד בדנמרק יש להמציא אישורים מהבנק המעידים ומוכיחים כי יש באפשרותו של הסטודנט לקיים עצמו ולממן את הוצאות הלימודים והמחיה השנתיים ללא הסתמכות על אפשרות לעבוד בדנמרק, מסמכים אלו יש להנפיק באופן שנתי.[42]

יש מדינות המחליטות לחלק ויזות לצורכי הגירה לתחומן, על ידי הגשת בקשות וביצוע הגרלה בין כל המבקשים להגר לתחומן (כמו הגרלת הגרין קארד בארצות הברית).

ישנן מדינות המעודדות הגירה לתחומן (וזאת בתנאי שיפקידו בבנק במדינת היעד סכומי כסף גבוהים מסוימים, מה שיעיד על איתנותם הכלכלית, כפי שנהוג למשל בקנדה לגבי חלק מהמהגרים בקטגוריה של משקיעים) אם כתוצאה ממחסור בכוח עבודה במקצועות מסוימים (כמו מהנדסים ואנשי היי טק) בשטחן, מכירת אזרחות ודרכונים לצורך העשרת המטבע המקומי,[43] ואם בגלל מדיניות לעידוד הגירה לתחומן (כמו עידוד יהודים לעלות ארצה).

השפעת ההגירה על החברה

עריכה

בתחום החברתי והתרבותי, יוצרת ההגירה מפגשי תרבויות ומקרבת אורחי חיים שונים. לעיתים, תהליך זה מפרה את החברה והתרבות ובמקביל יוצר מתיחויות מרובות ומביא אף לתוצאה של אפליה. המהגר לעיתים קרובות נאלץ להינתק, ולו במקצת, מערכי תרבות, לשון ואורח חייו במדינת המקור.

אם קבוצת המהגרים שווה מבחינה סוציו-אקונומית לאזרחי המדינה, לרוב קלים ההבדלים לגישור. אולם אם קיימים הבדלים משמעותיים מבחינה מעמדית הם עלולים להפוך לאובייקטים של ניצול. אם המצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה המהגרת טוב יותר מאשר בקרב האוכלוסייה המקומית, האוכלוסייה המהגרת עלולה לטפח יחס התנשאות כלפי האוכלוסייה הוותיקה במדינה.

בתחום איכות החיים, יש מחקרים המראים כי רמת האושר (happiness – Subjective Well-Being) של מהגרים נמוכה מזו של ילידי המקום גם כאשר רמתם הסוציו אקונומית זהה ושאר המשתנים זהים.[דרוש מקור]

התנגדות להגירה

עריכה
  ערך מורחב – התנגדות להגירה

הגירה משפיעה על החברה, התרבות, הפוליטיקה והכלכלה של המדינות הקולטות בדרכים רבות. הדבר גורר לפעמים התנגדות להגירה או שנאת זרים. בתחילת המאה ה-21, חוקרים מזהים התפשטות רטוריקה נגד זרים בתקשורת, בתמיכה עממית בהגבלות הגירה ובהגדלת הנראות של מפלגות ימין בעלות עמדות קסונופוביות באופן גלוי. אמצעים לא יעילים להגבלת ההגירה ומגוון אתני ותרבותי גדול של מהגרים, הובילו לכך שקיימים ויכוחים ציבוריים סוערים ביחס להגירה. הגירה כלכלית אל מדינות מתקדמות גרמה לקיום של מיעוטים אתניים בין לאומיים שיש להם זהויות ונאמנות מפוצולת הגורמים לערעור על תפיסות מסורתיות ביחס לאזרחות ומתחים בין התושבים הילידים לבין המהגרים. שיח על מהגרים והגירה בדרך כלל מביא לתגובה ציבוריות חזקות מאוד, במיוחד אם השיח עבר פוליטיזציה, או כאשר הוא מצטלב עם נושאים דחופים אחרים כמו חשש מפני גלובליזציה או טרור.[44]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: הגירה
  ציטוטים בוויקיציטוט: הגירה
  מדריך למטייל בוויקימסע: הגירה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   בלומברג,, אסון בהילוך אטי: גרמניה עומדת בפני משבר כוח אדם שעלול לשנות את פניה, באתר הארץ, 20 ביוני 2023
  2. ^ White, Michael J., and David P. Lindstrom. "Internal migration." Handbook of population. Boston, MA: Springer US, 2005. 311-346.‏
  3. ^ Carrier, Norman H., and James R. Jeffery. External migration: a study of the available statistics, 1815-1950. Vol. 6. HM Stationery Office, 1953.‏
  4. ^ Emmer, Piet C. "Intercontinental migration as a world historical process." European Review 1.1 (1993): 66-74.‏
  5. ^ Bakewell, Oliver. "Unsettling the boundaries between forced and voluntary migration." Handbook on the Governance and Politics of Migration. Edward Elgar Publishing, 2021. 124-136.‏
  6. ^ Ottonelli, Valeria, and Tiziana Torresi. "When is migration voluntary?." International migration review 47.4 (2013): 783-813.‏
  7. ^ Reed, Holly E., Bernadette Ludwig, and Laura Braslow. "Forced migration." International handbook of migration and population distribution (2016): 605-625.‏
  8. ^ Ruiz, Isabel, and Carlos Vargas-Silva. "The economics of forced migration." The Journal of Development Studies 49.6 (2013): 772-784.‏
  9. ^ Gomberg-Muñoz, Ruth. Becoming legal: Immigration law and mixed-status families. Oxford University Press, 2016.‏
  10. ^ Chiswick, Barry R. "Illegal immigration and immigration control." Journal of Economic Perspectives 2.3 (1988): 101-115.‏
  11. ^ Lowell, B. Lindsay. "Skilled temporary and permanent immigrants in the United States." Population research and Policy review 20 (2001): 33-58.‏
  12. ^ Gmelch, George. "Return migration." Annual review of anthropology (1980): 135-159.‏
  13. ^ Dustmann, Christian. "Return migration: the European experience." Economic policy 11.22 (1996): 213-250.‏
  14. ^ The Religious Composition of the World’s Migrants, מרכז המחקר פיו, 19 באוגוסט 2024
  15. ^ Kwilinski, Aleksy, et al. "International migration drivers: Economic, environmental, social, and political effects." Sustainability 14.11 (2022): 6413.‏
  16. ^   איילת שני, האלפיון העליון מזהם את העולם ואנחנו נושמים את העשן, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
  17. ^ אסמהאן מסרי-חרזאללה, ערן רזין ומאיה חושן, ירושלים כיעד להגירה פנימית של משפחות פלסטיניות-ישראליות, באתר מכון ירושלים לחקר ישראל, ‏2011
  18. ^ Just, Aida, and Christopher J. Anderson. "Dual allegiances? Immigrants’ attitudes toward immigration." The Journal of Politics 77.1 (2015): 188-201.‏
  19. ^ Davidov, Eldad, and Moshe Semyonov. "Attitudes toward immigrants in European societies." International Journal of Comparative Sociology 58.5 (2017): 359-366.‏
  20. ^ Wilkinson, Betina Cutaia, and Natasha Bingham. "Getting pushed back further in line? Racial alienation and southern black attitudes toward immigration and immigrants." PS: Political Science & Politics 49.2 (2016): 221-227.‏
  21. ^ Constant, Amelie F., Martin Kahanec, and Klaus F. Zimmermann. "Attitudes towards immigrants, other integration barriers, and their veracity." International Journal of Manpower 30.1/2 (2009): 5-14.‏
  22. ^ Mayda, Anna Maria. "Who is against immigration? A cross-country investigation of individual attitudes toward immigrants." The review of Economics and Statistics 88.3 (2006): 510-530.‏
  23. ^ Brochmann, Grete. "Controlling immigration in Europe." Mechanisms of immigration control. Routledge, 2020. 297-334.‏
  24. ^ Salami, Bukola, Jordana Salma, and Kathleen Hegadoren. "Access and utilization of mental health services for immigrants and refugees: Perspectives of immigrant service providers." International Journal of Mental Health Nursing 28.1 (2019): 152-161.‏
  25. ^ Ya’ar, Ephraim. "Continuity and change in Israeli society: The test of the melting pot." Israel studies 10.2 (2005): 91-128.‏
  26. ^ Bartram, David V. "Foreign workers in Israel: history and theory." International Migration Review 32.2 (1998): 303-325.‏
  27. ^ Teitelbaum, Michael S. "Immigration, refugees, and foreign policy." International organization 38.3 (1984): 429-450.‏
  28. ^ Razin, Assaf. Israel and the world economy: The power of globalization. MIT Press, 2018.‏
  29. ^ Sharkansky, Ira. The political economy of Israel. Routledge, 2017.‏
  30. ^ Yakobson, Alexander. "Joining the Jewish People: Non-Jewish Immigrants from the Former USSR, Israeli Identity and Jewish Peoplehood." Israel Law Review 43.1 (2010): 218-239.‏
  31. ^ Anteby-Yemini, Lisa. "African asylum-seekers in Israel: Illegalization, incorporation and race relations." Hagira 7 (2017): 7-20.‏
  32. ^ Schneider, Jens. "First/second generation immigrants." NESET II ad hoc question 4 (2016): 1-5.‏
  33. ^ Portes, Alejandro, and Rubén G. Rumbaut. "Introduction: The second generation and the children of immigrants longitudinal study." Ethnic and racial studies 28.6 (2005): 983-999.‏
  34. ^ Ni, Hong, Chieh Li, and Jiarong Zhao. "Cultural consideration of resilience for Chinese immigrant children and adolescents." North American Journal of Medicine and Science 7.3 (2014).‏
  35. ^ Linton, Julie M., Ricky Choi, and Fernando Mendoza. "Caring for children in immigrant families: vulnerabilities, resilience, and opportunities." Pediatric Clinics 63.1 (2016): 115-130.‏
  36. ^ MILOSHEVSKA, Tanja, and Ana FRITZHAND. "RISK FACTORS INCREASING VULNERABILITY OF MIGRANT CHILDREN." Security Dialogues 9.2 (2018).‏
  37. ^ Rossiter, Marian J., and Katherine Ruth Rossiter. Immigrant youth and crime: Stakeholder perspectives on risk and protective factors. Edmonton, AB: Prairie Metropolis Centre, 2009.‏
  38. ^ 1 2 Stephanie Kramer and Yunping Tong, 3. Christian migrants around the world, Pew Research Center, ‏2024-08-19 (באנגלית אמריקאית)
  39. ^ Stephanie Kramer and Yunping Tong, 4. Muslim migrants around the world, Pew Research Center, ‏2024-08-19 (באנגלית אמריקאית)
  40. ^ Stephanie Kramer and Yunping Tong, The Religious Composition of the World’s Migrants, Pew Research Center, ‏2024-08-19 (באנגלית אמריקאית)
  41. ^ Stephanie Kramer and Yunping Tong, 8. Jewish migrants around the world, Pew Research Center, ‏2024-08-19 (באנגלית אמריקאית)
  42. ^ דנמרק מקשיחה חוקי ההגירה, באתר הארץ, 2 ביוני 2002
  43. ^ מדינות במשבר מוכרות דרכונים כדי לצמצם את הגירעון, באתר כלכליסט, 19 במרץ 2015
  44. ^ Ceobanu AM. Escandell X. 2010. Comparative analyses of public attitudes toward immigrants and immigration using multinational survey data: A review of theories and research. Annual Review of Sociology Volume 36:309-328.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הגירה&oldid=41246476"