גלובליזציה מוגבלת

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גלובליזציה מוגבלת הוא מושג אשר נטבע על ידי פרופסור דפנה הקר, משפטנית וחוקרת מגדר באוניברסיטת תל אביב. המושג מורכב משני מונחים: גלובליזציה וגבולות והוצג בספרה "משפחות ממושפטות בעידן של גלובליזציה מוגבלת"[1] אשר זכה בפרס מטעם האגודה למשפט וחברה האמריקאית.[2]

הטענה של הקר היא שכיום אנו חיים בתקופה שבה הגלובליזציה וגבולות גאו-פוליטיים וחברתיים הם שני כוחות חשובים הקשורים זה לזה ומשפיעים על היבטים שונים בחיינו, כולל המימד המשפחתי. הטיפולוגיה שהקר מציעה מתארת שיתוף פעולה מורכב, בעל עושר של דינמיקות שונות היוצר מתח בין הגלובליזציה לבין הגבולות אשר מושפע מתפקידיו השונים של החוק ומשפיע באופן ישיר ועקיף על משפחות.

פילוח חלוקת ההון לפי מדינות העולם, בנק קרדיט סוויס, 2018

התפתחות המושגעריכה

הקר יוצאת נגד הטענות כי העולם הוא כפר גלובלי בו אנשים, הון ורעיונות נעים עם הפרעות קלות בגבולות גאו-פוליטיים וגבולות חברתיים; ונגד הטענות כי גבולות הם כה חזקים כך שהגלובליזציה משפיעה על חלק קטן באוכלוסייה, דוגמת האליטה הניידת, או תחומי פעילות ספציפיים, דוגמת התקשרות ומסחר.

מושג המשפחה כפי שמתואר על ידי דייוויד מורגן[3] : "סט של פרקטיקות שמתנהל עם רעיונות של הורות, קרבה ונישואים, והצפיות והמחויבות אשר מתלוות לפרקטיקות אלו" – משתנה בתקופת הגלובליזציה. מבנה המשפחה נפתח על ידי הגלובליזציה לאפשרויות חדשות, חופש וגמישות, יחד עם אתגרים מורכבים חדשים. הגלובליזציה, שהיא תנועה חוצת גבולות, מהווה גם קיום מתמשך של גבולות. גבולות כלכליים ומשפטים אשר מפרקים משפחות גלובליות. אין מוסר גלובלי או קונצנזוס לגבי נורמות על מהי משפחה ואיך חברי המשפחה צריכים להתייחס זה לזה, ומה היחס שעליהם לקבל ממדינתם, לאומם או מדינות אחרות. החוק מעצב את גבולות המשפחה באמצעות חיזוק הגבולות התרבותיים בין המותר לאסור ומשף את ההנחות התרבותיות, הלאומיות והמדיניות של מהי משפחה ומה ההתחייבות של המדינה כלפי החברים בה.

מושג הגבולות פותח בשנים האחרונות באקדמיה תחת תארים ללימודי גבולות (Border Studies) במטרה לתפוס כיצד גבולות מובנים על ידי כוחות פוליטיים, חברתיים ותרבותיים; והם, בתורם, בונים את תחומי חיינו. הגבולות, כיום, מתחמים כ-200 מדינות, לערך, אך ישנן תת-תרבויות ומיעוטים אשר רבים מהם שואפים לקיום עצמאי לאומי בגבולות גאו-פוליטיים מוכרים בינלאומיים. הגבול: חומרי, מושגי, רשמי, בלתי פורמלי או תפיסת עולם; הפך למטפורה להבנת קבוצת – כיצד הן נוצרות ומי נכלל או לא נכלל בתוכן. אחת השאלות הנשאלות בלימודי גבולות היא מי קובע מה הם הגבולות ומיקומם, וכנגזרת, את מי הם מגבילים ומה הן יחסי הכוחות. דייוויד נוימן[4] טוען כי גבולות נוצרים על ידי בעלי הכח על מנת להפריד בין הקולקטיב שלהם לבין מי שהם תופסים כאיום על הקולקטיב ולחסום את היציאה מן הקולקטיב.

 
הפגנה נגד הסכמי סחר של האיחוד האירופי וארצות הברית, בהנובר גרמניה 2016

הגלובליזציה נתפסת בעיני רבים כליבה של תהליכים התופסים את מהותו של העידן שלאחר המודרנה.[5] אף על פי שישנם חילוקי דעות מתמשכים לגבי מהי הגלובליזציה, כיצד היא מחדשת, האם היא טובה או רעה, עדיין ישנו קונצנזוס לכך שאנו חיים בעידן ובחברה גלובלית. מרכיבי הגלובליזציה לרוב הם תנועה של הון, אנשים ורעיונות בין מדינות. הקר טוענת כי כיום אנו לא נמצאים בתקופה של גלובליזציה אלא בתקופה של גלובליזציה מוגבלת. עצימות התנועה לאורך הגבולות לאומיים היא שמבדילה את הגלובליזציה מתקופות היסטוריות קודמות. עם זאת, מעולם בהיסטוריה האנושית לא הייתה תנועה כה מאסיבית של הון, אנשים ורעיונות אשר לוקחות חלק מחיי כולם כמו בעידן שלנו.[6]

תהליך הגלובליזציה עצמו, שהגירה וטרור הם חלק ממנו, הוא שמעלה את עניין השמירה על הגבולות כאינטרס של מדינות בהשוואה לעשרות השנים הקודמות. כך, לאחר אירועי הטרור של ה11/9 וגלי ההגירה של העשור השני של המאה ה-21, המדינות המפותחות העלו את הצורך להגן על גבולותיהם וצמחה תעשייה של אבטחת גבולות. אחת התופעות לוואי של אי השוויון העולמי בכל מה שקשור לפרנסה ושוויון הזדמנויות וביטחון היא ההגירה מהדרום הגלובלי למדינות המפותחות. המהגרים, אשר עוזבים את מדינת הלאום מעוניינים לשפר את חייהם אך נחסמים על ידי גבולות פיזיים וחוקיים. דוגמה למשבר זה היא בההערכה כי למעלה מ-2500 אנשים איבדו את חייהם בראשית 2016, בניסיונם הבלתי חוקי לחצות את הים התיכון מאפריקה לאירופה.[7]

החוק יכול, במקרים רבים, להוות גבול, בדומה למכניזם מוסדיים אשר הופכים גבולות סימבוליים לקטגוריות מבדלות דוגמת: נשים-גברים, שחורים-לבנים, אנחנו-הם. על כן, אזרחות היא הנכס הכי חשוב שיש בידי מדינות מפותחות בעידן הגלובליות המוגבלת, כשהזכות לאזרחות מעצבת את היכולת להקים או לשמר משפחות ואף משפיעה על החופש להימלט מאלימות במשפחה.

מבנים משפחתיים אשר מושפעים על ידי גלובליזציה מוגבלתעריכה

אנשים שמתחתנים מחוץ לקבוצת המוצא שלהם: נישואים חוצי גבולות, נישואין רב לאומיים, נישואי תערובת, נישואים חוצה תרבויות, נישואים בין דתות ונישואים בין גזעים. את התופעה ניתן להסביר באמצעות החשיפה הפיזית והווירטואלית לתרבויות, גזעים, דתות ואמונות שונות שהיא תוצאה של הגלובליזציה. כמו כן, ניתן להסבירם על ידי סבלנות גוברת לאקסיומות העולות מהתפישה המערבית העולמית של הגשמה עצמית של האדם באמצעות המשפחה.[8]

כלות בהזמנה היא דוגמה לנישואים חוצי גבולות בעל אופי מגדרי מובהק מאחר שלרוב אלו הנשים שעוזבות את מדינתן ועוברות לגור עם הגבר במדינה שלו.[9] בחלק מן המקרים, במדינות בהן נשים קיבלו דרגות עצמאות מסוימת, גברים מחפשים נשים ממדינות פחות מפותחות מתוך תפיסה שלהן אופי יותר מסורתי. דוגמה לכך ניתן לראות בסינגפור, כאשר 35 אחוזים מנישואי הגברים המקומיים הם לנשים ממדינות אסייתיות פחות מפותחות, מה שמשאיר נשים מקומיות רבות לא נשואות. תגובת נגד לכך ניתן לראות במדיניות של טיוואן אשר בשנת 2004 עמד שיעור הנישואים של גברים מקומיים לנשים זרות על 22 אחוזים ולאחר מדיניות הגירה מחוזקת של הממשלה שמטרתה הייתה להרתיע יבוא כלות, ירד המספר ל-10 אחוז.[10]

תיירות פוריות היא דוגמה למונח חדש במיליון המונחים המשפחתי אשר מתייחסת לדרכים חוצות גבולות להבאת ילד לעולם.[11] תיירות זו כוללת: תיירות הולדתית, גלות פוריות, הגירת רבייה וטיפולי רבייה חוצי גבולות. כולם מתייחסים לתופעה בה אנשים במדינה אחת נוסעים למדינה אחרת לקנות שירותים הקשורים להיריון (ביציות, זרע, פונדקאות) או מייבאים בין מדינות.[12] הפלות היא דוגמה נוספת של שירותי פוריות חוצי גבולות אשר עלתה לכותרות בשנים האחרונות בעקבות מחאת הנשים האיריות בעקבות הצורך שלהן לנסוע לבריטניה על מנת לעבור הפלה.[13] על היכולת לרכוש שירותי רבייה בחו"ל והמחלוקת בדבר קבילותם המוסרית של הפלות ופונדקאות, מכנה דפנה הקר צביעות גלובלית משפחתית.[1] מצב בו מדינה אחת מחוקקת חקיקה מגבילה על המשפחה תוך הנחה כי הדבר לא יעורר אופוזיציה או פעילות אזרחית מאחר שהאזרחים יכולים לספק את הצרכים המשפחתיים שלהם במדינה אחרת בעלת חקיקה מאפשרת. במקרה זה הגלובליזציה והגבולות בין המדינות הם סימביוטיים: מדינות הלאום יכולות לשמר את הנורמות שלה בזכות ההיצע הגלובלי של שירותי הרבייה ואילו תעשיית ההתרבות הגלובלית מרוויחה ממדיניות ההגבלה של מדינות הלאום.

היקום המשפטי המקיף משפחות בעידן הגלובליזציה המוגבלתעריכה

משפט מדינתי: המערכת המשפטית המרכזית מכולן עבור משפחות אך כיום אנשים מושפעים לעיתים יותר ממערכת משפט מדינתית אחת – מדינות מוצא, מדינת הגירה, מדינה שממנה אימצו, מדינה של הפונדקאית, מדינה בה נקנה רכוש וכו'. בין החוקים המדינתיים עלולות להיווצר התנגשויות וישנם מנגנונים שונים להתמודדות עמם כגון עקרון כיבוד הערכאות או הנימוס המשותף.

משפט בינלאומי: אחד הביטויים החשובים ביותר של הגלובליזציה היא הספירה המשפטית הבינלאומית. מקורותיה של הספירה הם האו"ם ומשפט זכויות האדם הבינלאומי שהוא מפתח, אומות אזוריות כגון האיחוד האירופי ומעצמות על כמו ארצות הברית אשר משתמשות במשפט הבינלאומי כדי להשפיע על מדינות אחרות. המשפט הבינלאומי רלוונטי למשפחות מאחר שהוא מאפשר, לדוגמה, לקורבנות אלימות במשפחה לעזוב את בן הזוג המכה באמצעות הגירה או משפיע על השיח התוך מדינתי לגבי נושאים כמו הזמנת כלות ואימוץ בינלאומי.

משפט תת-מדינתי: ביטוי למשטר של משפט דתי או שבטי אשר באמצעות שליטה על המשפחה נתפס כחיוני לשמירה על הקולקטיב, בייחוד בקרב מהגרים ומיעוטים, ולעיתים מתנגש עם המשפט המדינתי.

הקר טוענת בספרה כי אין מענה מאחר שהמציאות מורכבת ודינמית, שהמשפט לא יכול לייצר וודאות חברתית דרך המשפט; על כן צריך לעבור מדיני המשפחה הקלאסיים ולהבין שהמשפחתיות מעוצבת גם לפי דינים אחרים: כדי להבין משפחתיות היום צריך להבין את הגלובליזציה. ישראל היא כר מחקרי טוב מאחר שתמיד הייתה מדינת הגירה. ניתן לראות את גלי ההגירה שחווה אירופה ואיך היחס למשפחתיות ולכן עולים דיונים על איך מתגרשים ומתחתנים, מה מעמד הילדים, האם לתת אוטונומיה לקבוצות דתיות בדיני נישואין וגירושין? העיסוק בשאלות אלו הן לאור המתח בין רב תרבותיות לזכויות נשים.

בפסק הדין מ"נ 16-12-4789 יעל איזנברג וגויה נימר גלטן ווין נ' רשות האוכלוסין וההגירה[14] דן בית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשם יעל, אזרחית ישראל, וגויה, מבקש מקלט מסודן, והורה לרשות האוכלוסין וההגירה להמשיך בהליך להסדרת מעמדו של גויה לקבלת מעמד של קבע בישראל, גם ללא שיציג מסמכים משלטונות סודן. בפסק הדין, שניתן בספטמבר 2019, מתייחסת השופטת מיכל אגמון-גונן ל"צומת זו בין גלובליזציה הגירה ומשפחה" כתחום חדש בדיני הגירה ומפנה אל המושג גלובליזציה מוגבלת ולספרה של הקר בדיון על הדילמות בין זכויות מהגרים לפיקוח מדיני על הגירה.[15]

נקודת מבט מגדריתעריכה

כיצד אידאולוגיות מגדריות בתוך מדינות, אליהן או מהן מהגרים, מעצבות דפוסים, חוויות והשפעות של חציית גבולות לאומיים. כיצד חצית הגבולות הלאומיים מאתגרת אידאולוגיות מגדריות ומעצימה נשים באמצעות שיתופי פעולה עם נשים מקבוצות אתניות ודתיות שונות. מן הצד השני המחירים המגדריים של חציית גבול שניתן לראות בסחר באנשים בתעשיית הניצול והזנות.[16]

 
מתוך הדוקומנטרי "אוקראינה היא לא בית בושת", קבוצת נשים מוחות נגד תיירות המין במדינה.

דנציג-רוזנברג ולבנקורן.[17] דנות בנושא האלימות ההגירתית וחוקרות את התופעה של יחסים אלימים בין גברים ישראלים לנשים מהגרות המבקשות להתאזרח. במחקר עולה כי הנשים סובלות משוליות כפולה (אינטרסקציונליות) ולמעשה סובלות גם מהיותן נשים וגם מהיותן מהגרות: למהגרות כמעט אין מרחב בחירה לצאת מן המצב שכן הן יכולות לשוב לארצן ופנייה לרשויות עשויה לגרום לגירוש. כך, המדינה הופכת למעשה כשחקן מרכזי המסייע לגבר. התאזרחות באמצעות נישואין נועדה להגשים את הזכות למשפחה ולכן הגבר המגיש את הבקשה, נוכחותו נדרשת בכל שלב, שולט בעברית לצורך הכנסת המסמכים. במערכת יחסים אלימה, הגבר עושה שימוש בפריווילגיה זו במועדי חידוש מעמד האישה: איומים בגירוש, איחור בהגשת בקשה, סירוב להעניק לה גישה למסמכים וכו'. החסמים העומדים בפני הנשים הן לא רק אלימות הגירתית, אלא גם חסמים תרבותיים פסיכולוגיים – כמהגרות אין להן מעגלי תמיכה, אינן מכירות את השפה ואת הנהלים לצורך הגשת תלונה. כך, נוצר משולש אלימות: המדינה מעניקה כוח לגבר, הגבר מנצל כוח זה ליחסים אלימים, בפרט בשלבים בהם האשה זקוקה לו לצורך קידום התאזרחותה, והצלע המחברת בין המדינה לאישה חוסמת את דרכה להיחלץ מאלימות.

היבט מגדרי נוסף לפרקטיקות המושפעות מן הגלובליזציה המוגבלת היא הטענה כי פונדקאות ותיירות רבייה הן למעשה ניצול נשים עניות וישנו חשש מסחר בביציות והחפצת הפונדקאית. ישראל לדוגמה, איננה מסדירה בחוק את נושא הפונדקאות בחו"ל אך דה פקטו מבוצעת פונדקאות. מדובר בשיתוף פעולה חד כיווני מאחר שישראל איננה מאפשרת פונדקאות לזרים אך נוצרה רגולציה שלא פורסמה: בדיקות גנטיות, אימוץ, הסכמה מדעת של הפונדקאית. הקר טוענת כי מדובר במקרה של צביעות גלובלית, ישראל מאפשרת לאזרחיה לעשות בחו"ל את מה שהם לא יכולים בארץ.[18]

מקרה הבוחן של מקדולנד'סעריכה

מקדונלד'ס נחשבת לדוגמה הבולטת לגלובליזציה כרשת בעלת סניפים הפרושים באפון גלובלי ברוב מדינות העולם. כאשר נבחן את התופעה הגלובלית של המקדונליזציה בקונטקסט הלאומי בו היא פועלת ניתן לעמוד על המתח שבין הגלובליות לבין הגבולות הגאו פוליטיים.

בבייג'ינג, צעירים נכנסים לאכול במקדונלד'ס לא רק מפאת טעמו של האוכל אלא כי מדובר באקט מחאה של חופש וחציית גבול. בדרום קוריאה, על אף התאמתו של המזון בסניפים לטעם המקומי, חלק מן התושבים תופסים אכילת ביג מק כאקט של בגידה. בהונג קונג, מקדונלד'ס הציגה תרבות שירות שלא הייתה מוכרת למקומיים והשפיעה על מסעדות מקומיות ומתקנים מסחריים אחרים המאופיינים בשירותים נקיים ותורים מסודרים; עם זאת, התושבים המקומיים לא בהכרח משליכים את המגש או עוזבים את השולחן כאשר הם מסיימים לאכול. מקדונלד'ס החלה במכירה של מנות מותאמות למדינות בהן היא נוכחת ומתגאה ברגישות שלה להקשר התרבותי לאומי. בישראל ניתן לראות דוגמאות לכך במוצרי ה'מקשווארמה', 'מקפלאפל' ו'מקקבב'. מקדונלד'ס לא רק משנה את התרבות והכלכלה הלאומית אלא גם משתנה על ידם.[19]

גלובליזציה מוגבלת אל מול גלוקליזציהעריכה

הגלוקליזציה, או כפי שתרגם אותה אורי רם ל"עולמקומיות",[20] מתארת כיצד הגלובליזציה היא הכוח השוחק את מדינת הלאום מ"למעלה", כאשר הלוקליזציה, כתגובת נגד, שוחקת מ"למטה". הטיפולוגיה של גלובליות מוגבלת נבדלת מן השימוש הראשון בגלוקליזציה בכך שהיא רלוונטית לכל הספירות הציבוריות, לא רק בשדה המסחרי, וההתייחסות למערכת היחסים בין הגלובלי לתת-גלובלי כדו צדדית ולא חד צדדית. שוני נוסף בין המושגים היא שגלובליזציה מוגבלת איננה מניחה על שחיקת מדינת הלאום; להפך, היא נשענת על החשיבות של גבולות לאומיים. הבנה זו בעלת מתאם לטענה של רולנד רוברטסון[21] כי גלוקליזציה מסמלת סימולטנית והדדיות והיא שואפת לפתח ניסוח סכמטי נוסף של יחסי הגומלין בין הגלובליות לתת-גלובליות.

הקר טוענת כי גלובליזציה וגבולות הם מושגים נפרדים משמעותיים אשר להיות מולחמים יחדיו globorderization (globe- borderiztion) רק במקרים של הכלאה וסינתזה:

  • הקבוצה הראשונה ביחס בין גלובליזציה וגבולות היא של יחסים אנטגוניסטים: קשר של ניגודים שנמצאים במתח מתמיד ואיבה הדדית. על פניו, נראה כי הגלובליזציה נוגעת לתנועה, חופש ואוניברסליזם ואילו גבולות נוגעים בסטטוס קוו, הגבלות ופוליטקה של קבוצות. ניתן אף להרחיק ולצרף תכונות נורמטיביות כמו התקדמות והארה לגלובליזציה ואילו המסורתיות והפונדמנטליזם מיוחס לגבולות. לדוגמה, מקרה הבוחן של אלימות במשפחה והפוטנציאל של השיח העולמי בנושא זכויות אדם ותנועה חוצת גבולות על שחרור נשים מפגיעה בתוך מדינות בעלות אופי פטריארכי.
  • הקבוצה השנייה מתארת יחסים של שיתוף פעולה ואף סמביוטיקה הדדית: הקפיטליזם זקוק לגבולות הלאומיים להפרדת העניינים באזורים טריטוריאליים שונים ולווסת את הכניסה שלהם לשטחים עשירים יותר. באליבר[22] טוען כי הגבלת התנועה האנושית אל מול חופשיות תנועת ההון ולמעשה הופכת לאפרטהייד עולמי המחליף את הקולניאליות הישנה.
  • הקבוצה השלישית, שהקר מציעה, כוללת יחסים מורכבים דיאלקטים אשר עלולים ליצור סינתזה בין הגלובליזציה לבין הגבולות: הם מעוצבים כתגובות נגד אחד לשנייה כמו שבא לידי ביטוי בחיזוק הלאומנות, הגזענות והגבולות הפטריארכים, אך גם ביטויים היברידיים לפעולות הנגד של הגלובליזציה לפעולות אלו. דוגמה לכך מעלה בארבר במושג הג'יהאד שמתאר לרוב תגובות מקומיות אלימות וקנאיות לכוחות הגלובליים אותם הוא מכנה מקוורלד. דוגמה אחרת היא משפחות גלובליות אשר מהוות כלאיים של אפשרויות, זהויות ורעיונות שמועברים לילדיהם באמצעות חיברות. הקר ממשיגה משפחות מסוג זה משפחות globordered מאחר שהן מתהוות בעולם גלובלי אך נמצאות בתוך שטחים, חברה וחוקים מדינתיים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Daphna Hacker, 2017. Legalized Families in the Era of Bordered Globalization (Cambridge Uni. Press)
  • Bahira Sherif Trask, 2010. Globalization and Families Accelerated Systemic Social Change (U.S: Springer), pp. 21-38.
  • Thomas Hylland Erikson, 2007. Globalization The Key Concepts, (UK: Berg), pp. 1-14.
  • Ruth Zafran & Daphna Hacker, “Who Will Safeguard Transnational Surrogates' Interests? Lessons from the Israeli Case Study”, forthcoming Law & Social Inquiry (2019).
  • הדר דנציגר-רוזנברג ונעמי לבנקרון, 2015. "אלימות הגירתית", עיוני משפט לז: 341-387.
  • אורי רם, "אתנוקרטיה ועולמקומיות: גישות חדשות לחקר החברה והמרחב בישראל", באר שבע: מרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  • דפנה הקר ורוני ליברזון, "משפחות חוצות גבולות בישראל: בין האתנוס לאינדיבידואליזם ולגלובליזציה", המשפט טו(2):529-509, 2010
  • שנהב, י, & Shenhav, Y. (2002). Globalization and Its Discontent / גלובליזציה בחוסר נחת. Israeli Sociology / סוציולוגיה ישראלית, ד(2), 451-463.
  • פישר, ס, & Fischer, S. (2004). Globalization and Its Challenges / גלובליזציה ואתגריה. The Economic Quarterly / הרבעון לכלכלה, 51(2), 264-306.
  • Thomas Hylland Erikson, 2007. Globalization The Key Concepts, (UK: Berg), pp. 1-14.
  • Bahira Sherif Trask, 2010. Globalization and Families Accelerated Systemic Social Change (U.S: Springer), pp. 21-38.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Hacker, D. (2017). Legalized Families in the Era of Bordered Globalization (Global Law Series). Cambridge: Cambridge University Press. doi:10.1017/9781316535004.
  2. ^ https://www.lawandsociety.org/prizes/2018_award_winners.html
  3. ^ David H. J. Morgan, Family Connections (Cambridge: Polity Press, 1996), at 11
  4. ^ David Newman, Contemporary Research Agendas in Border Studies. (Research Companion to Border Studies, 2016)
  5. ^ 6=Zygmunt Bauman, Globalization: Th e Human Consequences (Cambridge: Polity Press, 1998); Anthony Giddens, Runaway World: How Globalization Is Reshaping our Lives (New York: Routledge, 2000); Ulrich Beck, “Unpacking Cosmopolitanism for the Social Sciences: A Research Agenda,” Th e British Journal of Sociology, 57(1) (2006), 1– 23.
  6. ^ 6=Stephen Castels & Mark J. Miller, Th e Age of Migration: International Population Movements in the Modern World, 2nd ed. (Hampshire, UK: Macmillan Press, 1998).
  7. ^ 3=UN News Centre, “As Mediterranean Death Toll Soars, Ban Urges Collective Response to Large Refugee and Migrant Movements” (May 31, 2016), available at: www.un.org/ apps/ news/ story.asp?NewsID=54092#.V5muI_ l97IU .
  8. ^ 5=Daphna Hacker, “From the Moabite Ruth to Norly the Filipino: Intermarriage and Conversion in the Jewish Nation State” in Hanna Herzog & Ann Braude (Eds.), Gendering Religion and Politics: Untangling Modernities (New York: Palgrave Macmillan, 2009), pp. 101– 24.
  9. ^ 6=Yu Kojima, “In the Business of Cultural Reproduction: Theoretical Implications of the Mail- Order Bride Phenomenon,” Women’s Studies International Forum, 24(2) (2001), 199– 210.
  10. ^ 7=Danièle Bélanger & Tran Giang Linh, “The Impact of Transnational Migration on Gender and Marriage in Sending Communities of Vietnam,” Current Sociology, 59(1) (2011), 59– 77.
  11. ^ 8=Richard F. Storrow, “Th e Pluralism Problem in Cross- Border Reproductive Care,” Human Reproduction, 25(12) (2010), 2939– 43
  12. ^ 9=Marcia C. Inhorn, “Rethinking Reproductive ‘Tourism’ as Reproductive ‘Exile’,” Fertility & Sterility, 94 (3) (2009), 904– 6; Eric Blyth, “Fertility Patients’ Experiences of Cross- Border
  13. ^ 9=“Toughest Place to Be a …,” available at: www.bbc.co.uk/ programmes/ b00z5868.
  14. ^ https://www.acri.org.il/single-post/312
  15. ^ https://www.haaretz.co.il/embeds/pdf_upload/2019/20190911-164620.pdf
  16. ^ 10=Henk van Houtum, “Remapping Borders” in Wilson & Donnan (Eds.), A Companion to Border Studies, pp. 405– 18, at 406.
  17. ^ 11=הדר דנציגר-רוזנברג ונעמי לבנקרון, 2015. "אלימות הגירתית", עיוני משפט לז: 341-387.
  18. ^ 11=Ruth Zafran & Daphna Hacker, “International Surrogacy – Israel, Final Report,” February 2016, submitted to the Mission of Research for Law and Justice – the Ministry of Justice of the French Republic, “Filiation of Children Conceived Illegally (France, Belgium, UK, Israel)” (on fi le, with author).
  19. ^ 15=James L Watson, Golden Arches East: McDonald’s in East Asia, 2 nd edn. (CA: Stanford University Press, 2006).
  20. ^ 15=רם, א. (1999). "אתנוקרטיה" ו"עולמקומיות": גישות חדשות לחקר החברה והמרחב בישראל. באר שבע: מרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
  21. ^ 15=Roland Robertson, “Globalisation or Glocalisation?” Journal of International Communication, 18 (2) (2012), 191– 208.
  22. ^ 15=Balibar, We, the People of Europe?, at 111.