פתיחת התפריט הראשי

הגירה לישראל פירושו כניסה לתוך מדינת ישראל לצורכי מגורים בה (למטרת מגורי קבע או לטווח ארוך). הגירה לישראל מבוצעת בדרכים שונות, חוקיות או בלתי חוקיות.

תוכן עניינים

הגירה חוקית לישראלעריכה

עמוד ראשי 
ראו גם – עלייה לארץ ישראל

מדי חודש מגיעים לישראל כמה מאות ולעיתים אף אלפי יהודים ממדינות זרות אשר מבקשים להתיישב בישראל במסגרת עלייה לארץ ישראל מתוקף חוק השבות, לעיתים תוך ויתור על אזרחותם הזרה; אלו בדרך כלל עושים זאת מטעמי ציונות או חוויית שנאה במדינות שעזבו ומציאת ישראל כיעד נוח עם תנאי קליטה טובים.

מקצת מתוך העובדים הזרים שהגיעו ברישיון לישראל, הוציאו בה מעמד תושב קבע או אזרחות ישראלית, לעיתים בעקבות נישואין עם אזרח ישראלי או הבאת ילדים בישראל[1][2]. בין אלו נמנים עובדים מן המדינות הפיליפינים[3], רומניה, מולדובה, תאילנד, סין, ובמידה פחותה גם יפן (בני המקויה), טורקיה, וכן מדינות תת היבשת ההודית, דרום אמריקה ועוד.

צורה נוספת של הגירה חוקית היא איחוד משפחות.

הגירה בלתי חוקית לישראל (מסתננים ופליטים)עריכה

עמוד ראשי 
ראו גם – הסתננות מאפריקה לישראל

בשנת 2015 דיווחה רשות ההגירה כי בישראל ישנם 38,000 מסתננים מאפריקה[4] (לא כולל ילדיהם שנולדו בישראל המונים עוד כמה אלפים) שהגיעו ממדינות בעיקר בקרן אפריקה ומרכז אפריקה; בפרט מסתנני עבודה (לא יהודים) מאריתראה, סומליה, קונגו, ניגריה, חוף השנהב ועוד, וכן פליטי מלחמה מסודאן ודרום סודאן.

ישנם כמה אלפי מסתננים מן הרשות הפלסטינית המחפשים עבודה בישראל בשל אבטלה רבה באזור מגוריהם וכן גם כמה עשרות בודדות של מהגרי עבודה חוקיים ובלתי חוקיים ממדינת ירדן השכנה.

ישנם בישראל כמה אלפי צליינים נוצריים ובני כתות כמו נוצריות שהסתננו לישראל אשר חלקם מציגים עצמם כ"יהודים משיחיים" או פשוט כיהודים; אלו לרוב נכנסו לישראל באשרת תייר שפג תוקפה ומצאו מושבם ביישובים בעלי אוכלוסייה נוצרית רבה דוגמת ירושלים וסביבתה וכן במנזרים נוצריים בישראל.

סוגיות נוספותעריכה

בין השנים 1977–1979 נקלטו בישראל לפחות 263 פליטים וייטנאמים ממלחמת וייטנאם (ראו קליטת פליטי וייטנאם בישראל).

בערים דימונה, ערד ומצפה רמון ישנן קהילות של העבריים הישראליים לירושלים.

כמה מאות לוחמי צד"ל ומשפחותיהם קיבלו תושבות ואף אזרחות בישראל והתיישבו בעיקר בערי הצפון.

בעיות ההגירה לישראלעריכה

הגירה לישראל בכללותה, נקשרה לא אחת בהגברת יוקר הדיור בישראל ועומס על התשתיות בישראל (בפרט על מערכת הבריאות בה).[דרוש מקור]

ההגירה הבלתי חוקית לישראל נקשרה לא אחת בהגברת שיעורי הפשיעה בישראל (בפרט בתחומי הפעלת עסקים בלתי חוקיים, שוטטות, שוד, והפצת סמי שעשוע).[דרוש מקור]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אפרת וייס, עתירה: להעניק מעמד "תושב קבע" לילדי עובדים זרים, באתר ynet, 23 בפברואר 2003
  2. ^ איתי בלומנטל, "אם ייתנו לי אזרחות ארצה להתגייס לצבא", באתר ynet, 12 בפברואר 2014
  3. ^ עידית לייבוביץ', שקופות: עובדות זרות במקצוע הסיעוד, באתר ynet, 17 באפריל 2014
  4. ^ נתוני זרים בישראל, באתר רשות ההגירה, אוקטובר 2015
  ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.