אמיל תומא

היסטוריון ישראלי

אמיל תוּמָאערבית: إميل توما; 16 במרץ 1919 - 27 באוגוסט 1985) היה היסטוריון וממנהיגי הציבור הערבי-ישראלי, פעיל מרכזי במפלגה הקומוניסטית הישראלית.

אמיל תומא
אמיל תומא תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
אמיל תומא
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 16 במרץ 1919
פלשתינה (א"י), האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1985 (בגיל 65 בערך)
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליגה לשחרור לאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג חיה תומא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית משפחת תומא
חיה ואמיל תומא וילדיהם, 1965 לערך
"אלבום משפחתי" יצירה של חיה תומא אשתו של אמיל תומא במסגרת מסלול אמיל תומא בוואדי ניסנאס. תמונת ילדי משפחת תומא

קורותיו עריכה

תומא נולד בחיפה למשפחה ערבית נוצרית אמידה, בנו של גבריאל תומא ואחיינו של מיכאיל תומא, שהיה במשך שנים רבות חבר מועצת עיריית חיפה. למד בבית ספר יסודי בחיפה ואת לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר התיכון הירושלמי היוקרתי "אל מוטראן גובאת" (צהיון). שם למד אצל ראיף ח'ורי, סופר קומוניסטי לבנוני, אשר השפיע על התפיסה הקומוניסטית שלו. בשנת 1937 נסע ללמוד משפטים באוניברסיטת קיימברידג', ובאותה תקופה היה פעיל במפלגה הקומוניסטית בבריטניה, הוא שב לחיפה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. תומא הצטרף למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ) והתמנה לעורך הראשון של עיתונה בשפה הערבית, אל-אתיחאד. יחד עם פואד נסאר, אמיל חביבי ותופיק טובי החל לארגן את האיגודים המקצועיים של העובדים הפלסטינים.

בספטמבר 1943 היה ממייסדי הליגה לשחרור לאומי. בשל התנגדותו לתוכנית החלוקה (1947) הורחק משורות הליגה. לאחר קום מדינת ישראל חזר למפלגה, אך לא חזר לעמדות פוליטיות בכירות, ועסק בעיקר בכתיבה עיתונאית ובמחקר היסטורי.[1]

בשנות השישים כתב דוקטורט בהיסטוריה במוסקבה בנושא הלאומיות הערבית. בשנת 1971 נמנה עם יוזמי הקמת "התאחדות האקדמאים הערבים בישראל". בשנת 1975 כיהן כמזכיר "הוועד להגנה על האדמות הערביות" יחד עם צליבא ח'מיס.

במשך שנים רבות היה תומא חבר בלשכה הפוליטית של מק"י וחבר המזכירות הארצית של חד"ש. הוא כתב עשרות ספרים, מסות ומאמרים. ספרו היחיד שתורגם לעברית הוא "התנועה הלאומית הפלסטינית והעולם הערבי" (הוצאת מפרש, 1990). תומא התגורר בחיפה בבית משפחת תומא שנבנה בשנת 1912 על ידי אביו מול ביתו של סלים ח'ורי ברחוב סמטת הנביאים 3, עד שנת 1948 כשנאלצו בני משפחת תומא לנטוש את הבית בגלל מיקומו על קו התפר. הם מעולם לא שבו אליו. הבית נבנה בסגנון בית ליוואן (בית החלל המרכזי). הבית היה מיועד להריסה כדי לבנות כביש, לבסוף המבנה הוכרז לשימור על ידי ועדת השימור העירונית בחיפה.[2]

משפחתו עריכה

אחותו של אמיל תומא, אולגה, הייתה אשתו של חבר הכנסת תופיק טובי. תומא חי משנת 1954 עם חיה תומא, יהודייה ילידת קישיניב ואמנית קרמיקה. בשנת 1962 נישאו השניים במוסקבה, בעת שהותם שם. לבני הזוג נולד בן. סיפור אהבתם של חיה ואמיל שימש השראה לסופר סמי מיכאל בספרו "חסות".

אמיל תומא נפטר בחיפה בשנת 1985. על מצבתו, בבית העלמין הנוצרי-אורתודוקסי בחיפה, נחקק משפט מאחד מספריו: "אהבתי את עמי ומולדתי אהבה ללא מעצורים, והאמנתי באמונה מלאה באחוות עמים". הותיר אחריו את רעייתו ובן. הבן מיכאל הוא אמן המתגורר בלייפציג ובחיפה. שנה לאחר מותו ייסדה מק"י בחיפה את המכון ע"ש אמיל תומא לעיונים פלסטיניים וישראליים.

בשנת 2004 נקרא על שמו רחוב בוואדי ניסנאס.[3] חיה תומא נפטרה ביוני 2009.[4]

ספרו שתורגם לעברית עריכה

  • התנועה הלאומית הפלסטינית והעולם הערבי; [תרגום: אברהם רובינזון], תל אביב: ספרי מפרש, 1990.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מצטפא כבהא, המזרח התיכון בימינו: הפלסטינים – עם בפזורתו, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 59, הערה 14.
  2. ^ וליד כרכבי, היכל עיריית חיפה - 65 שנה להקמת הבניין 2007-1942, העמותה לתולדות חיפה, 2007 עמוד 16
  3. ^ אמציה פלד, רחוב תומא, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה (הקישור אינו פעיל)
  4. ^ תום שגב, שיעור היסטוריה - מיישרים קו, באתר הארץ, 19 ביוני 2009.