פתיחת התפריט הראשי

אסון פתע רב-נפגעים

(הופנה מהדף אפר"ן)
רעידת אדמה ביפן, 1923

אסון פתע רב-נפגעיםראשי תיבות: אפר"ן) הוא אסון שבו היקף הנפגעים או הפגיעה ביכולת הקהילה לתפקד הם ברמה הלאומית.[1]

אפר"ן עלול להתרחש כאשר מתקיימים שלושה תנאים (משולש האסון): אוכלוסייה צפופה (שאם לא כן לא יהיו נפגעים רבים), תשתית לקויה, מחולל הסיכון (מעשה ידי אדם או הטבע). אי המוכנות של האדם תגרום לאירועים טבעיים (רעידת אדמה, צונאמי, התפרצות הר געש, סופה, שריפה, התנזלות קרקע, פנדמיה ועוד) להפוך לאפר"ן.

בהתמודדות עם אסון פתע רב-נפגעים יש מרכיבים אחדים:

  • מניעה – פעולות הננקטות כדי למנוע את התהוות משולש האסון ולצמצם נזק לבני אדם ולרכוש.
המניעה כוללת פעולות תכנון וביצוע, ובהן חינוך הציבור והכשרת אנשי המקצוע לנסיבות חירום, חקיקת חוקים ותקנים ואכיפתם, פיזור אוכלוסין, שדרוג תשתיות ומבנים קיימים.
  • היערכות ואִפְחוּת – פעולות שתכליתן לשפר את כושר ההתמודדות עם מצבי אפר"ן. מן הפעולות: הקניה והטמעה של ידע ושיטות התמודדות באמצעות הדרכה ותרגול; פיתוח ושיפור עמידות של תשתיות; הכנת מערכי רפואה, פינוי נפגעים, זיהוי וקבורה; איתור וחילוץ; כיבוי שרפות; הספקת מזון, מים ומחסה; וכן תכנון השיקום, כגון: קביעת העדיפויות וסדר הפעולות להפעלה-מחדש של שירותים ותשתיות קריטיים שקרסו כדי לטפל בצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה שנפגעה ושל אזורים בעלי חשיבות לאומית עליונה; הערכה ראשונית של הנזק; סילוק פסולת; חיזוק מתקנים שנחלשו.
  • מענה – הוצאתן אל הפועל של תוכניות ההיערכות והאפחות שעניינן הצלת חיי אדם וצמצום נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור.
    • שיקום אוכלוסין ראשוני – הוצאתן אל הפועל של תוכניות ההיערכות והאפחות שעניינן ייצוב האדם והקהילה לאחר אפר"ן. תהליך זה נועד להעביר את האוכלוסייה ממצב של תלות למצב של עצמאות על ידי טיפול רפואי פיזי ונפשי, שיכון זמני, שיקום כלכלי בסיסי וכן כל סיוע אחר מטעם השלטונות כצעד לקראת שיקום קהילתי.
    • שיקום התשתית הפיזית – הוצאתן אל הפועל של תוכניות ההיערכות והאפחות שעניינן קימום תשתיות.

מן הפעולות: בנייה מחדש של בתים, מבני ציבור ומבני תעשייה, פינוי פסולת, תיקון כבישים וגשרים, שיקום תשתיות מים וחשמל ושירותים חיוניים אחרים, לרבות שיקום מקורות הכנסה בזירת האפר"ן.

דוגמאות לאפר"נים:

  1. אסון בופאל
  2. אסון הצונאמי 2004

תוכן עניינים

מוכנות ישראל לאפר"ןעריכה

היערכות לאומיתעריכה

תרחישיםעריכה

רעידת אדמה וצונמיעריכה

רעידת אדמה חזקה היא מעורר התחלי (טריגר) לשרשרת ארוכה של מחוללי נזק ובהם, רעידות אדמה עוקבות, צונמי, שריפות, התפרצויות וולקניות ותאונות של חומרים מסוכנים שקטלניותם עולה לעיתים על זו של רעידת האדמה כשלעצמה.


  ערך מורחב – רעידת אדמה
  ערך מורחב – צונמי

"ממשלת ישראל החליטה באוגוסט 1999 להקים ועדת שרים בעניין היערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה. ועדת השרים הקימה את ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה שבראשה עומד מאז ינואר 2008 ד"ר אבי שפירא".[2]

"לפי "תרחיש ייחוס לאומי" של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה בישראל שקבעה ועדת ההיגוי בשנת 2004 לחומרה[3] ועדכנה ב-2012[4] לקולה, על מדינת ישראל להיערך לרעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר שמוקדה בבית-שאן. לפי התרחיש באירוע זה ייהרגו 7,000 איש, 9,000 ילכדו תחת ההריסות וגורלם יהיה תלוי בתפקוד כוחות החילוץ, 8,600 יפצעו באורח קשה ו-37,000 יפצעו קל. מספר המפונים יעמוד על 170,000. נוסף על כך, יהיו 28,000 מבנים שיספגו נזק כבד ול-200,000 מבנים ייגרם נזק קל עד בינוני.

מחקר שנערך על ידי גאולוגים מאוניברסיטת חיפה בחופי קיסריה העלה שקיים סיכוי סביר לפגיעה של גלי צונמי בחופי ישראל. המחקר חשף באמצעות קידוחים תת-ימיים עדויות לארבעה אירועי צונמי שפקדו את החוף בעבר: בשנת 1500 לפני הספירה, 100-200 לספירה, 500-600 לספירה ו-1100–1200 לספירה.[5] הצונמי האחרון שפגע בחופי ישראל היה ב-1956 כתוצאה מרעידת אדמה בסמוך לחופי יוון. גובה הגל שהכה בחוף היה כחצי מטר ולא גרם לנזק ממשי.

מניעה ואיפחותעריכה
  ערך מורחב – תמ"א 38

אחת הדרכים להתמודד עם מבנים שאינם עומדים בתקן הבנייה החדש שנכנס לתוקפו ב-1980 (ת"י 413)[6] היא תוכנית תמ"א 38 ובה תמורת חיזוק המבנה, שיפוצו והקמת ממ"דים מקבלים הקבלנים אחוזי בנייה להוספת דירות למבנה. הבעיה היא שהתמריץ לקבלנים קיים רק באזורי הביקוש והיישובים על השבר הסורי אפריקאי ובסביבתו אינם נמנים עם היישובים באזורי הביקוש למגורים שמתמקדים בין חדרה לגדרה.

התרעהעריכה

המערכת למתן התרעה קצרת מועד על רעידת אדמה מנצלת את פרק הזמן בין שני סוגים של גלים ססמיים, גל ה-P, המהיר יותר שאינו גורם להרס הנקלט על ידי חיישני המערכת ומפעיל, בין שאר יכולותיו, כריזה קולית, המקדימה, בתלוי במרחק ממוקד הרעש ובעוצמתו, בכמה עשרות שניות בודדות את גל ה-S ההרסני, ובכך מגדיל את סיכויי השרידות באפשרו, בכפוף לאתר בו הוא מותקן, ותרגול, הימלטות לשטח פתוח, כניסה למרחב מוגן וכיוצא בזה. החל בספטמבר 2017[7] נפרסת לאורכו של העתק ים המלח (הערבה, בקעת ים המלח ובקעת הירדן) מערכת ההתרעה הארצית "תרועה"[8] למתן התרעה קצרת מועד לרעידת אדמה בישראל. במקביל לפיתוח המערכת הארצית, התקין משרד החינוך 2900 מערכות התרעה מקומיות בבתי ספר שגם הן אמורות לזהות גלים לא הרסניים של רעידות אדמה. כמו כן הוחלט שבכל מוסד חינוכי חדש תותקן מראש מערכת כזאת. הכוונה היא להתקין מערכות מקומיות בכל 1,600 בתי הספר שהוקמו לפני 1980, השנה שבה נכנס לתוקף התקן הישראלי לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה, ובבוא היום לאחר כיול המערכת הארצית לחבר אליה את המערכות המקומיות.

מלחמה/פעולת טרורעריכה

כשל תשתיתיעריכה

כשל טכנולוגיעריכה

  ערך מורחב – לוחמת רשת

מניעהעריכה

היערכות ואִפְחוּתעריכה

בהינתן אפר"ן לפי "תרחיש ייחוס לאומי" של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה בישראל על האוכלוסייה האזרחית בסיוע הרשויות המקומיות יהיה לדאוג לעצמה למשך מספר יממות עד אשר יינתן סיוע ברמה הלאומית והבינלאומית.


  ערך מורחב – רשות חירום לאומית
  ערך מורחב – פיקוד העורף

מענהעריכה

השכלה ומחקרעריכה

ביקורתעריכה

המישור העקרוני עליו נסמכת הביקורת הנשמעת כנגד התנהלותן של ממשלות ישראל בנושא המוכנות הלאומית לאפר"ן הוא שהממשלות מחשבות את ההסתברות לקרות אירוע אפר"ני אל מול ההשקעה הכלכלית הדרושה להתכוננות סבירה (עשרות מיליארדים) בעוד מומחי האפר"ן טוענים שהשיקול המרכזי לאורו על הרשויות להתכונן היא הוודאות המוחלטת שאפר"ן בוא יבוא ואת ההשקעה הכלכלית של התכוננות יש להשוות להשקעה הכלכלית שתידרש לשיקום מדינה שלא התכוננה לאפר"ן כראוי (מאות מיליארדים), כאשר את עשרות אלפי ההרוגים לא יהיה ניתן להשיב ושורות שכבת גיל דור העתיד לא יתמלאו אלא לאחר שניים או שלושה דורות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה