פתיחת התפריט הראשי

ארטיק (חברה)

השם הרווח של חברה ישראלי
סמליל החברה
מקפיא שלגונים מודרני של החברה
ארטיק לוקס

ארטיק היה השם הרווח של חברה ישראלית לייצור שלגונים שהוקמה על ידי יהודים בלגים בשנת 1951[1]. בשנת 1971 הגיעה החברה לפשיטת רגל. כיום נמכרים שלגונים וגלידות תחת שם החברה.

היסטוריהעריכה

המפעל הראשון של ארטיק הוקם על שטח של ארבעה דונם באזור התעשייה של בת ים[2]. אבן פינה למפעל הונחה על ידי שר הפנים בנובמבר 1951[3] והוא החל לפעול באמצע שנת 1952[4][5]. המפעל קיבל זכות לייבא מוצרי גלם במשך שנתיים ללא מכס, דבר שאפשר לו לחדור במהירות לשוק בישראל[6] ולערער את מצבם של שאר יצרני הגלידה בישראל[7]. במהרה היה המושג "ארטיק" לשם דבר בישראל[8] ושם נרדף לשלגון חלבי. יצרני גלידה האחרים בישראל התאחדו להקמת מפעל מתחרה בשם "קרטיב" או "מתוקר" בפתח תקווה. בעקבות זאת נוצרה מלחמת מחירים[9][10] וארטיק יצא במבצע הגרלות גדול. בספטמבר 1953 החרימה המשטרה מספר רב של מקלות ארטיק במפעל עליהם הוטבעו אותיות לצורך הגרלה בין הקונים, בטענה שמדובר בהגרלה בלתי חוקית[11]. הנהלת ארטיק העלתה את ההשערה שהפשיטה נעשתה בלחץ חברת קרטיב. החברה נכנסה לקשיים ועובדיה פוטרו, אולם לקראת האביב המפעל נפתח מחדש[12]. באמצע 1954 בחרו היריבים להתאחד[13] ולהעלות מחירים, דבר שנתקל בהתנגדות משרד המסחר והתעשייה שהביא לביטול עליית המחירים[14].

בשנת 1955 החברה הפיצה מיץ תפוזים קפוא של יפאורה, באמצעות המקררים שלה ברחבי ישראל[15]. בשנת 1956 פרשו מחובר ושור מהקרטל והודיעו שיקימו מפעל משלהם בתל אביב[16]. באותה שנה קיבלה החברה רישיונות יבוא ממשרד המסחר והתעשייה בתנאי שלא תארגן שוב קרטל[17]. בסוף שנות ה-50 החזיקה החברה ב-80-90% משוק השלגונים בישראל[18].

המפעל העסיק בעונות האביב והקיץ של 1962 כ-600 פועלים. בעונות החורף פוטרו רבים מהפועלים ובשנת 1956 החלה החברה לחפש מוצרים חלופיים לייצור בחורף[19]. החל משנת 1962 ייצר המפעל בחורף קרמבו[20].

בתחילת 1963 הורשעו מנהלי המפעל בהעלמת המס הגדולה ביותר שנתגלתה עד אז בישראל[21], וראשיה נידונו למאסר[22]. בעקבות ההרשעה נקבע לחברה חוב של כ-3 מיליון לירות למס הכנסה[23] והמפעל נסגר עד מציאת משקיע[24]. משרד האוצר דרש שהמשקיע ישלם את חובות מס הכנסה תוך שנה, דבר שעיכב את מכירת החברה[25]. משא ומתן עם אברהם יוסף שפירא להשקעה במפעל, שנמשך מספר חודשים כשל, מונה מפרק לחברה[26] ובינואר 1965 הוא נרכש על ידי משפחת הלר מאנגליה[27].

בשנת 1966 הקימה חברת ארטיק את חברת רינדה בשותפות עם מושבי הדרום שרכשה את חברת "אדניר" מידי מושבי הדרום[28]. בעקבות זאת הוכרזה ארטיק כמונופול בתחום השלגונים[29].

בתחילת 1971 ביקש בנק ברקליס למנות לחברה כונס נכסים לאחר שצברה חובות כבדים למספר בנקים[30] ובתחילת מרץ מונה כונס נכסים לחברה[31]. החובות של החברה לבנק אגודת ישראל היו בין הגורמים לקריסת הבנק[32]. בשנת 1972 נמכרה החברה[33][34].

בשנת 1979 ארעה דליקה גדולה במפעל בנס ציונה[35].

כיום חברת "גלידות קולורדו בע"מ" משווקת שלגונים וגלידות תחת המותג ארטיק ותחת שמות הגלידות שהמפעל ייצר בעבר - לוקס, סנקור, ועוד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דיוויד סלע, ‏ארטיק, באתר ישראל היום, 20 ספטמבר 2019
  2. ^ 24 מפעלי תעשייה יוקמו בבת ים, דבר, 3 ביוני 1951
  3. ^ שר הפנים אורחה של בת ים, הצופה, 29 בנובמבר 1951
  4. ^ מפעלי תעשייה חדשים בבת ים, על המשמר, 22 בפברואר 1952
  5. ^ ארטיק, חרות, 27 באוקטובר 1952
  6. ^ מוחים נגד ארטיק, חרות, 23 בדצמבר 1952
  7. ^ כוחה של ההתחרות ומחירה, חרות, 19 בפברואר 1953
  8. ^ בליזובסקי, בלי סוף, מעריב, 17 באפריל 1953
  9. ^ א. בן דוד, המלחמה הקרה, מעריב, 20 באוגוסט 1953
  10. ^ יוגבר הפיקוח על מחירי מוצרי החג, חרות, 14 באפריל 1954
  11. ^ הגרלת ארטיק הוכרזה בלתי חוקית, חרות, 4 בספטמבר 1953
  12. ^ משתפר מצב התעסוקה בבת ים, דבר, 8 באפריל 1954
  13. ^ כאשר קארטל משתולל, חרות, 2 באוגוסט 1954
    הם שומרים על בריאותך, מעריב, 26 ביולי 1954 (מודעה)
  14. ^ בוטלה ההעלאה במחירי השלגונים, דבר, 3 בספטמבר 1954
  15. ^ מיץ תפוזים קפוא - מוצר תעשייתי חדש, דבר, 28 ביולי 1955
  16. ^ י. שדמי, נתפרק הקרטל של שלגונים, מעריב, 11 בינואר 1956
  17. ^ הוענק רשיון ייבוא, חרות, 29 באפריל 1956
  18. ^ כרטיסי מפעל הפיס בחבילות ארטיק, דבר, 21 במאי 1959
  19. ^ מוצרי חורף של ארטיק, דבר, 12 בספטמבר 1956
  20. ^ שמעון פינס, בארטיק קרטיב קפאון, דבר, 9 באוקטובר 1964
  21. ^ זיופים רמאויות והעלמות מפני מס הכנסה, דבר, 31 ביולי 1964
  22. ^ 374 אלף לירות קנסות, דבר, 5 בפברואר 1963
    גזר דין ארטיק ומנהליה ייחרץ ביום ג', חרות, 3 בפברואר 1963
    חברת אר קר חשודה בהעלמת הכנסות, דבר, 16 ביולי 1962
  23. ^ אר קר חויבה בתשלום הפרשי מס, חרות, 2 בספטמבר 1964
  24. ^ מחריף המשבר סביב מפעלי ארטיק קרטיב, דבר, 8 באוקטובר 1964
  25. ^ האוצר מציג תנאים קשים בפני המעונינים ברכישת ארטיק, חרות, 4 באוקטובר 1964
  26. ^ מונה מפרק, חרות, 28 בדצמבר 1964
  27. ^ ארטיק נרכש על ידי משקיעים זרים, דבר, 27 בדצמבר 1964
    בעלי הון מאנגליה רכשו את ארטיק קרטיב, מעריב, 16 בפברואר 1965
  28. ^ חברת העובדים מבררת מכירת מניות אדניר, דבר, 29 במאי 1966
    חברת המושבים תציע דיבידנדים במזומנים, מעריב, 31 באוגוסט 1966
  29. ^ בעל ארטיק ואדניר סירב לבטל ההעלאה, דבר, 19 ביוני 1966
  30. ^ י. שדמי, שבעה בנקים יכריעו היום בגורל מפעל ארטיק אדניר, מעריב, 26 בפברואר 1971
  31. ^ מונה כונס נכסים למפעלי ארטיק קרטיב, דבר, 8 במרץ 1971
  32. ^ שאול אברון, בנק אגודת ישראל נמכר לבל"ל, מעריב, 14 בינואר 1972
  33. ^ מפעל ארטיק נמכר לי. קרני ב-5.1 מליון ל"י, דבר, 11 במאי 1972
  34. ^ היהלומן ערבליך - בעליו היחיד של ארטיק, דבר, 6 בספטמבר 1972
  35. ^ דליקה גדולה במפעל ארטיק, דבר, 18 באוקטובר 1979