אריה לייב הלר

הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה. התפרסם בעיקר בספרו הידוע קצות החושן, שהפך לספר יסוד הן בעולם לימוד ההלכה ופסיקתה והן בעולם הישיבות, כספר למדני.

הרב אריה לייב הלר

קצות החושן חלק שני, מהדורה ראשונה, לבוב תקנ"ו
לידה	1745 ה'תק"ה קאלוש, גליציה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	22 בדצמבר 1812 (בגיל 67 בערך) י"ט בטבת ה'תקע"ג סטרי, האימפריה האוסטרית
תקופת הפעילות	?–1812
חיבוריו	קצות החושן, שב שמעתתא, אבני מילואים

ביוגרפיה

נולד בעיירה קאלוש שבגליציה, וכיהן ברבנות בעיירה רוז'ניאטוב בגליציה. בשנת תקמ"ח (1788) התמנה לרבנות בעיר סטרי, ולימד תלמידים רבים. היה ידוע בחריפותו הרבה.

הרב אריה לייב הכהן הלר היה אחיו של הרב יהודה כהנא הלר מחבר הספר "קונטרס הספיקות". חתנו היה הרב שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), לימים מראשי משכילי גליציה ורבה של פראג. נפטר בסטרי שבאוסטריה (כיום באוקראינה) בשנת 1812, בגיל 67 בערך.

ספר קצות החושן

ערך מורחב – קצות החושן

הרב הלר היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "קצות החושן" בעודו בשנות השלושים לחייו - ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג בשנת תקמ"ח (1788), ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו (1796). מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ונכתבו עליו מספר פירושים.

ידידו, הרב יעקב לורברבוים, כתב אף הוא חיבור דומה, בשם "נתיבות המשפט", ובו הערות רבות על הספר "קצות החושן". הרב הלר בתשובה כתב ספר "משובב נתיבות" "כי משיב הוא על דברי בעל נתיבות", כלשונו בהקדמתו, והרב לורברבוים חזר והשיב על השגותיו במהדורה מאוחרת של ה"נתיבות".

התייחסותו הרבה של הרב לורברבוים תרמה רבות לפרסום ה"קצות החושן", אך עם זאת, לפי סיפורו של הרב ברוך אפשטיין, ה"קצות" התקבל בחיבה רבה יותר בקהל הלומדים. הרב אפשטיין מספר שבעת פגישה ביניהם שאל הרב לורברבוים את הרב הלר כיצד זכה לכך שספרו יתחבב כל כך על הלומדים. הרב הלר השיב בשאלה, כיצד עורך הוא את ספרו, והרב לורברבוים ענה שבהשכימו בבוקר הוא ממשיך את לימודו מאותו המקום שבו הפסיק אתמול, ומחדש בו את חידושיו. השיב הרב הלר: זהו ההבדל בינינו. אני, כשאני משכים ללמוד, אני חוזר ומעיין במה שכתבתי אתמול, ומחפש מה צריך להוציא מהספר ואיך לתקן ולשפר את סגנונו, וכך נותרים רק החידושים המעולים, והם כתובים בסגנון נהיר.

לפי סיפור אחר, אחיו ר' יהודה הוא זה שקיצר את הספר בצורה משמעותית לפני ההדפסה. כך או כך, בהקדמת הספר הוא מעיד על עצמו שאכן לפני ההדפסה קיצר את הספר והסיר ממנו דברים רבים המופיעים בספר "אורים ותומים" של רבי יהונתן אייבשיץ, שהקדים אותו במעט.

על אף האמור, דברי ה'נתיבות' נתקבלו להלכה יותר מדברי קצות החושן. כמו כן, בספר 'גדול שימושה' (מאת הרב אברהם רמר; עמ' יט) מובא שהרצי"ה קוק ”ציין שהלמדנים היותר מעמיקים העדיפו את "הנתיבות" על "הקצות"”.

ספרים נוספים

מלבד ספרו 'קצות החושן' שכאמור התפרסם על ידו, חיבר הרב הלר את הספר שב שמעתתא (ארמית: שבע סוגיות) - חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו, אך פרסמוֹ רק בשלב מאוחר יותר בחייו, בין השאר מהנימוק: ”מאשר יגורתי מפני השגיאה אשר עלֵי נתיב מחקר בני הנעורים ... על כן לא קדמתי להעלותו לבית הדפוס”.

לעת זקנתו חיבר את הפירוש אבני מילואים על שולחן ערוך חלק אבן העזר, שיצא לאור לאחר מותו.

קישורים חיצוניים

קצות החושן, באתר ויקיטקסט

• אריה ליב בן יוסף הלר (1745-1812), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
• אריה לייב הלר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הקדמה לספר "קצות החושן"
• רבי אריה לייב הכהן הלר בעל קצות החושן, באתר MyTzadik
• רבי אריה לייב הלר, בעל קצות החושן באתר [אהלי צדיקים]
• דוד הלחמי, רבי אריה ליב הכהן הלר (בעל „קצות החושן”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רי"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• הרב נעם סמט, "קצות החושן": ראשית הלמדנות – מאפיינים ומגמות, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ו, באתר ספריית אסיף

חיבוריו

• ספרי רבי אריה ליב הלר, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
• משובב נתיבות, ירושלים תש"ן, באתר היברובוקס
• שב שמעתתא, בני ברק תשמ"ז, באתר היברובוקס
• אבני מלואים, ניו יורק תשכ"ו, באתר היברובוקס

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב אריה לייב הלר על ציר הזמן
ציר הזמן