תל ירמות
תֵּל יַרְמוּת (בערבית: חִ'רבּת אל-יַרְמוּך) הוא תל גדול המשתרע על שטח של כ-250 דונם בשפלה, כ-5 ק"מ מדרום לבית שמש, בין תל בית שמש לגן לאומי תל עזקה.
שטח | 40 דונם |
---|---|
גובה מעל פני הים | 490 מטר |
היסטוריה | |
תרבויות |
התרבות הכנענית התרבות הפלישתית. |
תקופות |
התקופה הכלקוליתית ברונזה בייניימית תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II התקופה הפרסית |
ננטש | התקופה הפרסית בארץ ישראל |
סוג | תל |
אתר ארכאולוגי | |
מצב | הרוס |
גישה לציבור | כן |
מיקום | |
מדינה |
ישראל ![]() |
מיקום | כ-5 ק"מ מדרום לבית שמש |
קואורדינטות | 31°42′30″N 34°58′30″E / 31.7083°N 34.975°E |
![]() ![]() |
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
באתר לא נמצאו כתובות עתיקות, אך מהממצא בחפירות ידוע שמדובר בעיר בת כ-5000 שנה, מימי בניית הפירמדות הקדומות. אזור הגבעה הגבוהה ובה כמשוער המקדש הקדום טרם נחפר, אך זהו אחד הערים המבוצרות ביותר והמרשימות שנמצאו באזור כולו, ועל פי ביצוריה הייתה כפי הנראה בירה של ממלכה קדומה. החוקרים שחפרו את האתר בעבר וכיום סבורים שהממלכה התנהלה ללא כתב, אף שבאותה תקופה כבר היה כתב חרטומים במצרים. אחרים חושדים שהאתר "נוקה" מממצאים עם כיבושה. חומה שבסיסה ברוחב שמונה מטרים הוסרה לאורך עשרות מטרים ובמקומה נבנתה חומה פנימית של מתחם נרחב ומשונן שבסיסו יכל לאפשר חומה פנימית בתוך העיר בגובה 20 מטרים, ובחלק מן המקומות נמצאו שרידים מחומה גבוהה זו. למתחם היה בית שער מפואר ובפנים חצר שסביבה מקורה בעמודים, ושימש להובלת מים מגגות משופעים פנימה אל מאגר מים גדול. המתחם שימש למסחר, לסוסים או לפי השערה כמתחם מקודש, אף שאינו בשיא הגובה.[1]
התל מזוהה עם העיר המקראית יַרְמוּת שמלכה פִּרְאָם נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כשנחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון בני בריתו, כפי שכתוב: "וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר. עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן..."(יהושע י', ג-ה).
בתקופת התנחלות השבטים נכללה ירמות בנחלתו של שבט יהודה, כאמור: "זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם...יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה..."(ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ'-ל"ה), מה שהועבר על פי הגורל במשכן שילה אל שבט לוי כאחת מערי הלויים שהשתמש גם לעיר מקלט.
כפי הנראה גם נבואת מיכה (ספר מיכה, פרק א', פסוקים ט'-ט"ז) העוסקת בערים שנחרבו בזמן מסע סנחריב, ומזכירה את "יושבת מרות" (שם, יב), כוונתה לעיר יַרְמוּת.
ירמות נזכרת פעם נוספת בתקופתו של נחמיה ברשימת הערים בהן חזרו להתגורר בני שבט יהודה: "וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ...וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת"(נחמיה י"א, כ"ה-כ"ט), אך ככל הנראה התקיימה התיישבות רציפה במקום מתקופת ההתנחלות ועד סוף תקופת ממלכת יהודה במאה ה-6 לפנה"ס. היישוב מוזכר גם באונומסטיקון של אוזביוס.
היישוב המחודש התקיים עד לתקופה הביזנטית ונקרא בשם ירמס (ΊЄρμοхώς).
בחפירות הרבות שנערכות בתל, מ-1970 ועד ימינו אנו, נחשפה מערכת ביצורים הכוללת חומת אבן וחפיר, ארמון רחב ממדים ואזורי מגורים מהתקופה הכנענית הקדומה ואפילו אקרופוליס מהתקופות המאוחרות יותר.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- דובי טל, מוני הרמתי, רוני רייך, אבנים גדולות מן השמיים, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1998, עמ' 28.
- איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
קישורים חיצונייםעריכה
- תל ירמות, באתר רשות העתיקות
- תל ירמות: סקר ופרוגרמה ראשונית, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2005
הערות שולייםעריכה
- ^ גיליון תל ירמות על התל בפרסומי רשות העתיקות (אתר הרשות)