אשר רייך
אשר רייך (5 בספטמבר 1937 – 14 במאי 2025) היה משורר, עורך, סופר ומתרגם ישראלי. זוכה פרס אקו"ם לשירה לשנת 2010[1] ופרס אקו"ם למפעל חיים לשנת 2014[2].
 | |
| לידה |
5 בספטמבר 1937 כ"ט באלול ה'תרצ"ז ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
14 במאי 2025 (בגיל 87) ט"ז באייר ה'תשפ"ה תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | משורר, מתרגם |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
עברית, גרמנית |
| תקופת הפעילות | 1958–2025 (כ־67 שנים) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכהרייך נולד בשכונת מאה שערים בירושלים להורים מקבוצת נטורי קרתא. הוא למד ב"חדר" ובישיבות. בן 18 נטש את לימודיו ואת העולם החרדי והתגייס לצה"ל. באוניברסיטה העברית בירושלים למד פילוסופיה וספרות עברית, ועד מהרה החל להתבלט כמשורר בעל קול ייחודי, נועז ורענן[3][4][5].
רייך פרסם את שיריו הראשונים בשנת 1959 בעיתון "על המשמר". הוא שימש עורך "מאזנים" בתקופות שונות במשך כעשר שנים. בשנת 1982 הוסיף לכתב-העת מדור שעסק בהשוואת תרגומי שירה לעברית: "הנשיקה מבעד למטפחת", על-פי אמרתו של המשורר האנגלי ס"ט קולרידג' על תרגום שירה[6].
באמצע שנות ה-90 חידש מדור זה במסגרת "תרבות וספרות" של "הארץ". בשנת 2001 ראה אור ספרו "הנשיקה מבעד למטפחת" (הוצאת "עם עובד"), הכולל למעלה מחמישים שירי מופת, ולצד כל שיר שנדפס בשפת המקור מופיע מבוא ודיוקן של המשורר ומגוון של תרגומים לעברית שליקט רייך מכתבי-עת ועיתונים ישנים וחדשים ומספרים נדירים.
פרסם עשרים ושניים ספרי שירה, רומן אחד, "מזיכרונותיו של חולה שכחה", וקובץ סיפורים, "איש עם דלת", המתייחס לדמויות בשכונת מאה שערים בירושלים. ספרו הראשון הוא "בשנה השביעית לנדודי", שהופיע בשנת 1961, בהוצאת "עקד". בין הספרים שפרסם, כלולים ספרים שתורגמו במרוצת השנים וראו אור באיטליה, גרמניה, שווייץ, ארצות הברית, ספרד, צרפת, רוסיה ועוד[6].
בשנותיו האחרונות הקדיש רייך את רוב זמנו לתרגום שירה גרמנית לעברית. בין השאר, הוציא לאור בשיתוף עם המשורר טוביה ריבנר, ספר שירים של המשורר כריסטוף מקל, בשם "שלח לחמך", בהוצאת "קשב לשירה". באותה הוצאה הופיע ספר בשם "עבודות צל", הכולל מבחר משיריו של הנס מגנוס אנצנסברגר, שתורגמו על ידי רייך, שאף הוסיף מבוא מאיר עיניים לשירה איכותית זו.
בשנת 1972 הוציא רייך את ספר השירים "זריחת הלילה", שזכה בפרס אקו"ם לספרות. ב-1985 זכה במלגת כתיבה בתוכנית הכתיבה הבינלאומית של אוניברסיטת איווה בארצות הברית. בתחילת שנות התשעים זכה למלגה מטעם קרן גרמנית, ושהה בברלין יותר משנה. ב-1999 נבחר לחבר האקדמיה הגרמנית לשירה ושפה.
פעמיים זכה בפרס ראש הממשלה, וכמו כן בפרס נשיא המדינה לספרות בשנת 2000, ובפרס ברנר בשנת 2002. ב-2011 זכה בפרס רמת גן לשירה על ספרו "השחיין המהיר של הרגש" - מבחר שירי אהבה. בפרסי אקו"ם (בעילום שם) זכה בשנים 1965, 1968, 1975 ו-2009[6]. בנובמבר 2009 הוציא רייך ביחד עם המשורר האיראני הגולה סעיד את הספר "Das Haus, das uns bewohnt" ("הפינוק של הבית")[7], הספר כלל 50 שירים של כל משורר, מתורגמים מעברית ומפרסית. הספר, שיצא לאור למרות התנגדות גורמים איסלאמיים קיצוניים, יצא בעקבות היכרות משותפת ואמיצה בהוצאת "קבינט ליטרטור" השוכנת במינכן, עיר המקלט של סעיד.
בשנת 2010 התפרסם ספרו "השחיין המהיר של הרגש, מבחר שירי אהבה" בהוצאת זמורה ביתן[8].
בשנת 2013 התפרסם ספר תרגומיו של המשורר גוטפריד בן, שראה אור בהוצאת "כרמל". באותה שנה גם התפרסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספר השירה "סוף העולם", שאותו הוא תרגם וערך. עתידים לראות אור מקבצים דומים של אסופות שירים בתרגומו על הדאדאיזם ועל הרומנטיקה, בהם הוא מרחיב על כל משורר בזרם זה שנכלל באנתולוגיה.
במשך השנים הופיע רייך במסגרת "אמנות לעם" ברחבי הארץ בקריאת שירים ובשיחות על דרכי השירה בארץ. כן לימד מספר שנים שירה בבית אריאלה בתל אביב במסגרת חוגי הספרות והשתלמויות לחברי בית אריאלה. ייצג את ישראל בפסטיבלים שונים באירופה ובארצות הברית (כגון פסטיבלי ברלין, רוטרדם, ולודב שבצרפת). כמו כן הוא הוזמן פעמיים למלגת אוקספורד לכמה חודשים, ובמסגרת זו הרצה על השירה והקריא משירתו. בתקופת האינתיפאדה השנייה הוזמן מטעם משרד החוץ לייצג את ישראל בפורומים בינלאומיים לשירה וכן לשיחות רקע על המצב המדיני של ישראל במזרח התיכון. באותה תקופה הופיע ברחבי שווייץ ב-15 הופעות קריאה שנמשכו שבועיים וזכו לפרסום רב בעיתונות ובכלי תקשורת אחרים.
בהיותו בברלין בתחילת שנות התשעים התיידד עם הסופרת והמשוררת הרטה מילר, שמאוחר יותר, בשנת 2009, זכתה בפרס נובל בספרות. מאז נרקמו יחסים הדוקים בין הזוג מילר לזוג רייך, והתקיימו ביקורים אישיים הדדיים בשתי הארצות. רייך תרגם משיריה והוזמן להרצות על שירתה באוניברסיטת חיפה. קשר אישי וידידותי נרקם בין הסופר המפורסם היינס יואכים שיידליך לבין רייך ומשפחתו. בשנת 1983 הטלוויזיה הגרמנית ZDF הפיקה סרט על חיי שני הסופרים, שצולם גם בישראל וגם בגרמניה, ועסק בקשר בין רייך, בן למשפחה חרדית, לבין הנס יואכים שיידליך, בן למשפחה גרמנית לאומנית מתקופת הנאציזם. ההשפעה ההדדית ביניהם נמשכת עד היום. אהדתו של שיידליך לישראל קיבלה ביטוי בכתב בספרו של שיידליך שיצא לאור בשנת 2003 ותורגם לעברית בשם "אחרת" (בהוצאת "עם עובד"). כאשר מלאו 30 שנה ליחסי גרמניה–ישראל נערך טקס בשגרירות ישראל בבון, בו הופיעו השניים בהופעה משותפת בקריאת שיריו של רייך על ירושלים ובשיחה ביניהם בהנחיית שגריר ישראל.
בשנת 2014 התראיין רייך ל"ארכיון העתיד", מיזם תיעוד דור המייסדים של אנשי הרוח שהטביעו חותם משמעותי על התרבות הישראלית.[9]
חיים אישיים
עריכהאשר רייך היה נשוי למשוררת חמוטל צמחי. בנם היחיד, צחי רייך, נפטר בשנת 2012.[10] הוא נישא בשנית למשוררת והמטפלת הזוגית והמשפחתית ד"ר אלישבע זהר, והיה נשוי לה עד למותו. לאשר רייך שישה נכדים מבניה של אלישבע, עליהם גם כתב בשירתו.
ספריו
עריכהיצירותיו
עריכה- בשנה השביעית לנדודי: שירים (תל אביב: עקד, תשכ"ג 1963) <איורים, עמנואל קיפניס>
- זריחת הלילה: שירים (תל אביב: עקד, תשל"ג 1972)
- תמונת מצב: שירים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1975)
- מראה מקום (רמת-גן: הוצאת מסדה, 1978)
- סדר נשים: שני מחזורי שירים (תל אביב: עכשיו, תש"ם 1980)
- חפיסה חדשה: שירים (תל אביב: עם עובד, תשמ"ד 1983)
- סדר השירים: מבחר 1965 – 1984 ושירים חדשים (תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ו 1986)
- עבודות על נייר: (תל אביב: זמורה ביתן, תשמ"ט 1988) <תורגם לגרמנית>
- עובדות בדיוניות: שירים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1993)
- זיכרונות של חולה שכחה: רומן (תל אביב: ספריית מעריב, תשנ"ג 1993) <תורגם לגרמנית>
- מוזיקת חורף: שירים (תל אביב: ביתן, הליקון תשנ"ז 1996)
- פני הארץ: שירים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשנ"ט 1999)
- הנשיקה מבעד למטפחת: מבחר השוואות תרגומי שירה (תל אביב: עם עובד תשס"א,2001)
- עתיד דומם: שירים (תל אביב: קשב לשירה, תשס"ג 2002)[12]
- איש עם דלת: סיפורים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2004)
- להפך: שירים (תל אביב: ריתמוס, הקיבוץ המאוחד, 2006)
- השחיין המהיר של הרגש: מבחר שירי אהבה הוצאת זמורה-ביתן 2010)
- חור בגרב: שירים (תל אביב: ריתמוס, הקיבוץ המאוחד 2011)
- סוף העולם: מבחר שירים של האכספרסיוניסטים הגרמנים (תל אביב:הוצאת הקיבוץ המאוחד 2012)
- נעורים יפים: מבחר תרגומים של המשורר גוטפריד בן (ירושלים: הוצאת כרמל 2013)
- חומר נפש: מבחר שירים (תל אביב: הוצאת קשב לשירה 2013)
- חלונות לפארק, (מבחר שירים) (תל אביב: קשב לשירה 2015)
- קול השירים מבחר שירה, 1963-2015 (מוסד ביאליק ירושלים 2017)
- ספר ההדים (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2018)
- הרחק בתוכה, נובלה וסיפורים אחרים (הוצאת כרמל 2019)[5]
מתרגומיו
עריכה- ארצכלב: שירים / דניאל ויסבורט (ירושלים: כרמל, תשנ"ד 1994) <אשר רייך, משה דור, אריה סיון, וגיורא לשם>
- שלח לחמך / מבחר שירי כריסטוף מקל (תל אביב: קשב לשירה, תשס"ב, 2002) <אשר רייך, טוביה ריבנר>
- "עבודות צל" / מבחר משירי הנס מגנוס אנצנסברגר, (קשב לשירה 2007)
- נעורים יפים: מבחר שירים / גוטפריד בן (ירושלים: כרמל, תשע"ג 2012)
- סוף העולם: מבחר מן השירה האקספרסיוניסטית הגרמנית (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשע"ג 2013)
עריכה
עריכה- הסלע נותר, יש להניח / עודד סברדליק (תל אביב: תמוז, 1998)
- הגוף זוכר / עמליה ארגמן ברנע (תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2000)
פרסים ספרותיים
עריכה- 1961 – "אנה פרנק" – קרן ישראל אמריקה, כתב יד בעילום שם
- 1965 – פרס אקו"ם בעילום שם על כתב יד קובץ שירים
- 1968 – פרס אקו"ם בעילום שם על כתב יד קובץ שירים
- 1987 – פרס ברנשטיין לשירה על הספר: "עבודות על נייר"
- 1990 – פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים
- 2000 – פרס נשיא המדינה לספרות על מכלול יצירתו
- 2002 – פרס ברנר על ספרו "פני הארץ"
- 2002 – פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים
- 2003 – פרס על ספר שיריו שתורגם לגרמנית מטעם העיר בזל
- 2010 – פרס אקו"ם לשירה
- 2014 – פרס אקו"ם על מפעל חיים
לקריאה נוספת
עריכה- אשר רייך, "על הביופואטיקה שלי: הילדות כגלות", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 269–285
- אשר רייך, הספר, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 225–226, הוצאת כרמל, 2017
- יותם ראובני, מי החלמות לשיכוך כאבים, עיתון "הארץ", 2 בפברואר 2018
- הספר "חוצה שערים למאה אחרת - קריאה ביצירות אשר רייך: שירים ותרגומים", מאת עדינה מור חיים, ספרי עיתון 77, 2016
קישורים חיצוניים
עריכה
- רשימת הפרסומים של אשר רייך, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אשר רייך - ארכיון העתיד באתר יוטיוב
אשר רייך בארכיון העתיד, סרטון באתר יוטיוב- אשר רייך, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אשר רייך, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- אשר רייך, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- אשר רייך, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- אשר רייך, באתר "שירשת"
- תמר רותם, האיש שהמציא את החזרה בשאלה, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2007
- מיה סלע, אל הנערה שעל המרפסת: שיחה עם המשורר אשר רייך, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2010
- רן יגיל, שירה בציבור, באתר nrg, 7 בנובמבר 2010
- בועז כהן, "אני הומו-טקסטואל", באתר גלובס, 14 בדצמבר 2010
- אלי הירש, על "השחיין המהיר של הרגש", ידיעות אחרונות, 19 בנובמבר 2010
- ארז שוייצר, "השחיין המהיר של הרגש" מאת אשר רייך, האהבה עצמה הייתה לארץ רחוקה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2010
- יערה בן-דוד, אסירת עולם בי את, אהבה, באתר הארץ, 9 במאי 2011
- אשר רייך באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
אשר רייך, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- זיוה שמיר, על אשר רייך, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
- אשר רייך, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
הערות שוליים
עריכה- ^ מרב יודילוביץ', הוכרזו זוכי אקו"ם בתחום הספרות, באתר ynet, 7 בפברואר 2020
- ^ המשורר אשר רייך מקבל את פרס אקו"ם על מפעל חיים לשנת 2014, באתר יוטיוב
- ^ מיה סלע, אל הנערה שעל המרפסת: שיחה עם המשורר אשר רייך, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2010
- ^ אשר רייך באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
- ^ 1 2 אשר רייך, באתר הקשרים
- ^ 1 2 3 אשר רייך, באתר הוצאת עם עובד
- ^ הפינוק של הבית Das Haus, das uns bewohnt, באתר ktav
- ^ אשר רייך, השחיין המהיר של הרגש, באתר ynet, 28 בנובמבר 2010
- ^ אשר רייך, באתר ארכיון העתיד, נלקח ב-26 במאי 2024
- ^
אתי אברמוב, "אני מרגיש אשם שלא יכולתי להציל את הבן שלי", באתר "ידיעות אחרונות", 6 בינואר 2016
- ^ גילי איזיקוביץ, המשורר אשר רייך מת בגיל 87, באתר הארץ, 14 במאי 2025
- ^ פואטיקה של כאוס, באתר מקור ראשון
