באבא

(הופנה מהדף באבות)

באבא הוא כינוי למקובל מיסטיקן, הנתפש אצל מאמיניו כבעל מופת ולפעמים בעל רוח הקודש. אלו המכונים באבא עוסקים במתן ברכות וקמעות למאמיניהם, ייעוץ בנושאי שלום בית, רפואה, כלכלת בית ודומיהם.

באבא
קמע של הבאבא סאלי
קמע של הבאבא סאלי
איוש ראשון הבאבא סאלי

מקור תופעת הבאבות בתרבות הערצת קדושים ומשפחותיהם אצל יהודי צפון אפריקה, והכינוי נפוץ בעיקר אצלם[1]. תופעה דומה הייתה במזרח אירופה אצל הבעלי שם.

מקור השםעריכה

 
קבר באבא סאלי

מקור השם הוא ככל הנראה ברב ישראל אבוחצירא המוכר בכינוי הבאבא סאלי, שפירושו "האבא המתפלל" (סאלי או צאלי פירושו מתפלל). על שם זה נקראו כל הבאבות רק "באבא" שפירושו לבד "אבא" גם ללא השלמת המשפט[2].

בדתות רבות משתמשים בשם אבהות בכדי לתאר מנהיגים. דוגמה ניתן לראות אצל מנהיגים רוחניים בהודו מהדת ההינדית שמשתמשים בשם באבא[3][4]. את הכינוי הצמידו אנשי המערב שהגיעו להודו[5].

היסטוריהעריכה

 
הבאבא אלעזר - נרצח בידי מאמין

הראשון שכונה "באבא" בהקשר זה, הוא הבאבא סאלי (1889-1984), שהתפרסם כעושה מופתים ורבים נהרו אליו כדי לזכות בברכה, בבקבוק מים שזכה לברכתו או בקמע. הבבא סאלי עצמו כמעט ולא כתב קמעות, אולם בחצרו הסתופפו רבנים כותבי קמעות שקיבלו את הסכמתו. האהבה אליו בלטה במיוחד בקרב יוצאי יהדות מרוקו[6].

לאחר פטירתו התפשטה תופעת ה"באבות", המייחסים לעצמם כוחות על-טבעיים. את מקומו תפס בנו רבי ברוך אבוחצירא (הבאבא ברוך) שלמרות הרשעתו ומאסרו על לקיחת שוחד, כשהודיע בפומבי על חזרתו בתשובה המוני מאמיני אביו תפסו אותו כיורשו. חצר נוספת הקים בבאר שבע רבי אלעזר אבוחצירא (בנו של הבאבא מאיר ונכדו של הבאבא סאלי) שטען שהוא היורש האמיתי, מאוחר יותר נרצח בידי מאמין[7]. גם רבי דוד אבוחצירא (אח של רבי אלעזר) הקים חצר בנהריה. מקובל נוסף שהקים חצר הוא רבי יאשיהו פינטו נינו של הבאבא סאלי באשדוד ובניו יורק[6].

בראשית העשור השני של המאה ה-21 התפשטה התופעה לכ-350 "באבות" ברחבי ישראל[8].

ביקורתעריכה

 
רבי ברוך אבוחצירא הבאבא ברוך
 
חתימת הבאבא סאלי, משמש כקמע

פניה לבאבא נחשבת לפעמים על פי ההלכה כעבודה זרה כאשר מנסים להיעזר בכוחות מאגיים ומסטיים באופן מלאכותי, ולהעניק, לפעמים באופן שקרי לדבר מסוים עוצמה גדולה ויכולת על-טבעית[9][10][11][12][13][14].

תעשיית הבאבות מגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, אולם כיון שהתשלום מתבצע בדרך כלל ללא דיווח לרשויות המס אין מידע מדויק לגבי היקף המחזור השנתי, עם זאת, על פי החוק הקיים תשלום עבור ברכה - פטור ממס[15][16]. על החוק הקיים התרעם מבקר המדינה בדו"ח לשנת 2014[17].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו רבי יעקב וזאנה באתר מסע אחר
  2. ^ יורם בילו, שושלת אבוחצירה - הילולה בנתיבות, אתר מסע אחר
  3. ^ באבא, מילון תרמילאים
  4. ^ ראה באבא ראמדב. ראה גם Don't Worry, Be Happy שיר המבוסס על ל ציטוט של הגורו ההודי מהר באבא.
  5. ^ אוהד שקד, הודו – דתות
  6. ^ 1 2 הרב ד"ר דורון דנינו, "עלייה-לחצרות-מקובלים ולקברי קדושים בישראל המודרנית, עמודים, חשוון-כסלו התשע"א
  7. ^ ע"פ 1828/14 אשר דאהן נ' מדינת ישראל, ניתן ב-27 ביוני 2019
  8. ^ יוסי בר מוחא, מחבר הספר "קדושים בע"מ", "הפנים האמיתיות", ערוץ 10, 11. 4. 7
  9. ^ "באבות? רק אתמול חזרו בתשובה", כיכר השבת
  10. ^ באבא נולד: ממאבטח באילת למסיר כישופים, www.hidabroot.org
  11. ^ הגר"מ מאזוז על 'פרשת המן': "לא צריך 'באבות'. תתפללו בעצמכם", בחדרי חרדים
  12. ^ הרב דוד יוסף: השקר של הבאבות, סרוגים
  13. ^ גיא עזרא, הרב דוד יוסף תוקף: "אנשים טיפשים מקבלים ברכות ומשלמים כסף", סרוגים
  14. ^ על באבות ועל בובות, www.news1.co.il
  15. ^ תעשיית הבאבות: כך נבנית התשתית הכלכלית של חצרות הרבנים העשירות בישראל, Forbes Israel, ‏2014-01-19
  16. ^ האם בקרוב מקובלים יצטרכו לשלם מיסים?, נאמני תורה ועבודה, ‏2015-07-14
  17. ^ אי-הסדרת מיסוי ענף המקובלים, רשות המסים בישראל, משרד האוצר