בית הכנסת הכוראלי של ברסט

בית הכנסת הכוראלי של ברסט
Харальная сінагога
Choral Synagogue (Brest)
	בית הכנסת בין השנים 1901–1914
	בית הכנסת בין השנים 1901–1914
מידע כללי
סוג	בית כנסת
מיקום	ברסט
מדינה	בלארוס
בעלים	הקהילה היהודית של ברסט
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1851–1862 (כ־11 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1941-1862
תאריך פירוק	1959
מבנה	לבנים
סגנון אדריכלי	מקורי, משושה
קואורדינטות	52°05′49″N 23°41′31″E / 52.096986856725096°N 23.692058656607482°E
	(למפת בלארוס רגילה) מינסק פינסק הומל גרודנו מוהילב ויטבסק אוקראינה פולין ליטא לטביה רוסיה ברסט

בית הכנסת הכוראלי של ברסט או בית הכנסת הגדול, היה בית הכנסת האורתודוקסי של יהודי ברסט, שבבלארוס. בנייתו הושלמה ב-1862 והוא שימש כבית הכנסת המרכזי בברסט עד מלחמת העולם השנייה. הוא היה ממוקם בפינת הרחובות Dąbrowskiego ו-Listowskiego ברובע לנין שבמרכז העיר.

היסטוריה עריכה

רקע עריכה

ערך מורחב – קהילת יהודי בריסק דליטא

בין מלחמות העולם הייתה העיר בתחום פולין, ונמנו בה בין 30,000-25,000 יהודים, כמחצית מתושביה. באותה תקופה הרב חיים זונדל מכבי הקים בעיר אגודה של חובבי ציון.^[1] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כבש הוורמאכט את ברסט ב-14 בספטמבר 1939. על פי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב נמסרה העיר לרוסים.

ב-22 ביוני 1941^[2] נכבשה העיר בידי הגרמנים, במסגרת מבצע ברברוסה. מיד עם כיבוש העיר במלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, נרצחו בעיר כ-5,000 יהודים. בסתיו 1941 רוכזו יהודי העיר הנותרים בשני גטאות, שבהם התפתחו תנאי רעב קשים. מהגטאות הועברו יהודי העיר ב-15 באוקטובר 1942 לתחנת הרכבת, ממנה הוסעו לאתר ההריגה ברונה גורה שבמחוז ברסט, בלארוס, שם נרצחו כולם. יהודים שנתפסו מסתתרים בגטאות, נרצחו במקום.^[3]^[1]

בתי הכנסת עריכה

פנים בית הכנסת הכוראלי של ברסט בתאריך 18 בספטמבר 1939 לאחר שהעיר נכבשה על ידי הוורמאכט הגרמני.

בברסט היה בית כנסת ישן במשך כמעט מאה שנה, שנבנה ב-1759. בשנת 1847, הבניין נהרס לצורך הקמת מבצר ברסט. הכסף שרשויות העיר שלמו בעבור בית הכנסת שנהרס לא הספיק להקמת בנין חליפי והקהילה היהודית נאלצה לאסוף תרומות להקמתו מחדש. בניית בית הכנסת החדש ארכה מספר שנים בשל מחסור מתמשך במימון; הבנייה נמשכה החל מ-1851 ועד 1861/1862. ^[4] בשנת 1859 תוך כדי הבנייה פקדה שריפה את בית הכנסת אך הוא שוקם במהירות ונפתח לציבור הרחב. בשנת 1941, עם הקמת גטו ברסט במלחמת העולם השנייה, בית הכנסת שהיה על גבול הגטו, בסמוך לכניסה אליו, הוא שימש את הנאצים כמחסן. אף על פי שהמבנה ניזוק ב-1942 במהלך חיסול הגטו, הוא נשאר על כנו עד 1959. באותה שנה הוא הוחרם על ידי הממשלה הקומוניסטית של בלארוס והפך לתיאטרון ולבית קולנוע, שנקרא סינמה בלרוס. שלט הנמצא מחוץ לבניין מנציח את בית הכנסת. בנוסף, כתובות בעברית עדיין נראות במרתף הבניין. ^[5]

בשנת 2003 החל לפעול בברסט שליח חב"ד הרב חיים רבינוביץ, יליד ירושלים, מטעם ארגון 'אור אבנר' וארגון הקהילות היהודיות בחבר העמים. הוא הפעיל בעיר בית כנסת, גן ילדים ובית תמחוי, בשנת 2019 הוא רכש את בית הכנסת "הקדש שול".^[6]

מבנה בית הכנסת הגדול עריכה

בית הכנסת הגדול שהוחרם בשנת 1959, התאפיין בארכיטקטורה מקורית. לבניין היו שתי קומות (קומת קרקע וקומה ראשונה) ושישה קירות והוא נראה כתיבה משושה, צד הכניסה היה צר יותר משאר הצדדים. בכניסה לאולם הייתה לוג'יה/אכסדרה בגובה שתי קומות, ביתר הצדדים הנותרים ורק בקומה הראשונה היו אכסדרה עם חלונות חצי עגולים. כל הבניין היה מכוסה בגג בעל שיפוע מתון.

רבנים עריכה

בעת חורבן בית הכנסת המקורי היה רב העיר הרב יעקב מאיר פדובה. הוא ערך באופן אישי את השרטוטים של בית הכנסת החדש. הוא נפטר בשנת 1855 לפני השלמת הבניין. ירש אותו הרב צבי הירש אורנשטיין, שהיה רב משפיע שהקים בית חולים קהילתי ובית אבות. בשנת 1874 הוא הוגלה על ידי השלטונות. ירש אותו רבי יהושע לייב דיסקין.^[7] הישיבה שלו הייתה פופולרית מאוד ומשכה לומדי תורה חשובים. הרב דיסקין התנגד מאוד לתנועת ההשכלה החילונית. בשעה שקם בברסט מועדון המשכילים בהנהגתו של אלכסנדרוב, הרב דיסקין פעל לפירוק המועדון. כנקמה, אלכסנדרוב העליל עליו במשטרה בטענות שווא על גניבה, דבר שהוביל למעצרו של הרב דיסקין. זמן קצר לאחר שיצא מהכלא, היגר לארץ ישראל שהייתה תחת המנדט הבריטי.^[8] רבי יוסף דב סולובייצ'יק (בית הלוי), תלמידו של הרב דיסקין ירש אותו בהנהגת הקהילה. רבנות העיר נשארה בידי משפחת סולובייצ'יק בשני הדורות הבאים, היא עברה לבנו, רבי חיים סולובייצ'יק,^[7] ולאחר מכן לנכדו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, שהנהיג את הקהילה עד מלחמת העולם השנייה. האחרון ייסד את ישיבת בריסק בירושלים. ^[9]