בית הכנסת קהל גדול בסרייבו
בית הכנסת הספרדי "קהל גדול" בסרייבו (בלאדינו: Kal Grande) היה בית כנסת אשר פעל בעיר סרייבו, בוסניה אשר בממלכת יוגוסלביה, בין השנים 1930–1941. בתקופת מלחמת העולם השנייה, במהלך הפלישה ליוגוסלביה נפגע בית הכנסת ובהמשך נשדד וחולל. לאחר המלחמה נמסר המבנה על ידי שארית הפליטה של יהדות סרייבו לעיריית סרייבו ובהמשך שופץ ובו שוכן המרכז לתרבות של בוסניה (אנ').
 | |
| מבנה בית הכנסת הספרדי קהל גדול (1939) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | המרכז לתרבות של בוסניה רחוב בראנילאצה סרייבה 24 (אנ') |
| מיקום | סרייבו |
| מדינה |
 בוסניה והרצגובינה |
| רב בית הכנסת | מוריץ לוי |
| נוסח תפילה | נוסח הספרדים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1926–1930 (כ־4 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1930  |
| תאריך פירוק |
1941 |
| אדריכל | רודולף לובינסקי |
| סגנון אדריכלי | נאו-מורי |
| מידות | |
| שטח | 3,000 מטר מרובע |
| קומות | 2 |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 1,000 מתפללים |
| קואורדינטות | 43°51′28″N 18°25′28″E / 43.85778°N 18.42444°E |
  | |
היסטוריה עריכה
ערכים מורחבים – יהדות סרייבו
קהילה יהודית ספרדית התקיימה בסרייבו החל מאמצע המאה ה-16.[1] ב-1581 נחנך "בית הכנסת קהל ישן" אשר מוקם בתוך שכונת החצר היהודית בעיר שנקראה "אֶיל קוֹרְטִיז'וֹ" (El Cortijo, מלאדינו: החצר). לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) השתלטה האימפריה האוסטרו-הונגרית על שטחי בוסניה והעיר סרייבו עברה תנופת פיתוח ובינוי שהוביל לגידול במספר התושבים ובכלל זה בני הקהילה היהודית. בראשית המאה ה-20 מנתה הקהילה למעלה מ-4,000 נפשות. לאחר מלחמת העולם הראשונה וכינון ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים התחולל גל הגירה פנימית מהאזורים הכפריים ומיישובים קטנים לערים הגדולות בעיקר מסיבות כלכליות. ב-1923 מנתה הקהילה היהודית בסרייבו כ-8,000 נפשות ולמעלה מ-7,000 היו יהודים ספרדים. מבנה בית הכנסת קהל ישן היה צר מלהכיל את מספר המתפללים מחד, ומאידך היו נתונים צעירי הקהילה בתהליך חילון מהיר. והוחלט להקים בית כנסת מרכזי חדש ומפואר.
המבנה עריכה
ב-1923 החליטה הנהגת הקהילה להקים ועדה ציבורית בראשות אברהם אלטרץ וזו עסקה באיתור מקום ובחלופות מימון להקמת בית הכנסת. ב-1926 נרכשה הקרקע והונחה אבן הפינה. בית הכנסת נבנה בעלויות נכבדות ולצורך בנייתו לוותה הקהילה כספים רבים. בסוף שנות ה-20 נקלעה יוגוסלביה למשבר כלכלי שלא פסח על בני קהילת סרייבו. הקהילה התקשתה להחזיר את ההלוואות והגיעה כמעט לפשיטת רגל. המבנה תוכנן על ידי האדריכל רודולף לובינסקי בסגנון אדריכלי נאו-מורי ובנייתו נמשכה עד ספטמבר 1930, עת נחנך בית הכנסת. המבנה תוכנן ל-1,000 מתפללים, אורך אולם התפילה היה 100 מטרים ורוחבו 30 מטרים, ומצידיו 28 עמודי תמך מבטון שצופו בשיש בצבע טורקיז. את המבנה עיטרה כיפה. הקירות היו מעוטרים בפרסקאות ושובצו בהם פסוקים מתנ"ך באותיות מזהב. הרצפה הייתה מכוסה בשטיחים ועל התקרה הותקנו נברשות. עוד הוקמו בתוך המבנה ארכיון, ספרייה ומוזיאון ובו הוצגו מסמכים ומוצגים רבים שעסקו בתולדות יהודי בוסניה.[2][3]
עם הפלישה ליוגוסלביה במהלך מלחמת העולם השנייה נפגע מבנה בית הכנסת מהפצצת הלופטוואפה. לאחר הכיבוש התחוללו פרעות ביהודי העיר שהובלו ברובם על ידי תושביה המוסלמים של סרייבו. בית הכנסת הספרדי נבזז והועלה באש על ידי הפורעים. התקרה הפנימית שלו קרסה בחלקה והמבנה נותר ללא שימוש.[4][5][6][7] לאחר המלחמה, בתווכו של אמריק בלום העניקה במתנה שארית הפליטה של קהילת סרייבו את מבנה בית הכנסת לרשות המקומית. ב-1965 נבחר האדריכל איוואן שטראוס לשקם ולהתאים את המבנה לצורכי הרשות המקומית. המבנה הוסב לאולם תרבות בן 854 מושבים. ב-1993 הוענק לו השם המרכז הבוסני לתרבות, וב-2017 שונה שמו למרכז הבוסני לתרבות של קנטון סרייבו.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- בית כנסת גדול של ספרדים חונך בסרייבו, דואר היום, 19 באוקטובר 1930
- בית הכנסת קהל גדול בסרייבו-מבט דוקומנטרי, בערוץ JewishHeritageMasa באתר יוטיוב
- סימולציה אדריכלית של בית הכנסת קהל גדול בסרייבו, בערוץ JewishHeritageMasa באתר יוטיוב
- Sarajevo, 1941: The Great Synagogue and Its Destruction, באתר serbianna.com (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ הקהילה היהודית בבוסניה, באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
- ^ 1 2 המרכז לתרבות של בוסניה - ההיסטוריה של המבנה, באתר המרכז לתרבות של בוסניה (בבוסנית).
- ^ הקהילה היהודית בסרייבו, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
- ^ תמונות מביזת בית הכנסת "קהל גדול", באתר elmundosefarad.
- ^ "שואת יהודי יוגוסלביה", בשביל הזיכרון 33, תשנ"ט, עמ' 41–45.
- ^ 70 יהודים בסרייבו, המשקיף, 31 במאי 1945.
- ^ מנחם שלח, שואת יהודי יוגוסלביה - הקהילות בסרביה וקרואטיה, באתר יד יצחק בן-צבי, אוחזר ב-16 באוקטובר 2023.