בית הסוהר שקמה

מתקן כליאה בישראל

בית הסוהר שקמה הוא מתקן כליאה הממוקם בשדרות התעשייה 5, באזור התעשייה הצפוני של אשקלון.

בית הסוהר שקמה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג בית סוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת שדרות התעשייה 5
מיקום אשקלון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל שירות בתי הסוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°39′52″N 34°35′44″E / 31.664454°N 34.595566°E / 31.664454; 34.595566
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקמה והיסטוריה

עריכה

בית סוהר שקמה מבוסס על "מצודת טגארט", שהוקמה בשנת 1941 כתחנת משטרה כפרית (2nd Class Police Station), מזרחית לעיירה אל-מג'דל. לאחר קום המדינה שימש המתקן כתחנת המשטרה של העיר אשקלון וכלל בתוכו מתקן כליאה שנוהל בידי המשטרה והחזיק עצירים מהסביבה ומסתננים מרצועת עזה. במרץ 1964 ברחו מהכלא שלושה עצירים מרצועת עזה, שהסתייעו בעצירים יהודים להשתלט על שני השוטרים ששמרו על הכלא ולברוח[1].

בשנת 1969 נמסר המתקן לשירות בתי הסוהר והחל לשמש בעיקר לכליאת אסירים ביטחוניים שמספרם גדל עקב ריבוי פעילות טרור. בכלא הוחזקו קרוב ל-500 אסירים ביטחוניים, ברובם אסירי עולם ושפוטים לשנות מאסר ארוכות. ריכוז אסירי העולם בכלא אשקלון, נבע מכך שהוא כלל תאים יחסית קטנים שנחשבו יותר מתאימים לכליאת אסירי עולם[2]. ביולי 1970 קיימו האסירים בכלא שביתת רעב[3]. בשנת 1971 עלו תלונות רבות על מכות כלפי אסירים בכלא[4] ובספטמבר 1971 הייתה התפרעות אסירים בכלא[5]. האסירים טענו שההתפרעות נבעה מהיחס כלפיהם בכלא[6] וכי שר המשטרה הודה שכלא אשקלון הוא הגרוע ביותר[7][8]. בסוף אותה שנה ירד מספר האסירים שהוחזקו בכלא לכ-400.

בינואר 1972 נרצח בבית הסוהר אסיר בחשד לשיתוף פעולה, ובמאי 1972 נרצחו עוד שני אסירים על רקע דומה[9]. בתחילת 1977 פתחו האסירים בכלא בשביתת רעב[10]. בהמשך צורפו לאסירים הביטחוניים, אסירים פליליים ישראלים.

מבנה ופעילות

עריכה

במתקן כלואים כ-500 אסירים השוהים ב-12 אגפים הכוללים אסירים ועצורים פליליים ישראלים ואסירים בהפרדות ובחקירה. וכן אסירים ביטחוניים, השפוטים לתקופות מאסר ממושכות. האגף הביטחוני מחולק לשניים: אגף חקירות של השב"כ ואגף תאי המאסר. במתקן משרתים כ-200 אנשי סגל, בהם אנשי ביטחון, מנהלה וטיפול.

במתקן ישנה פעילות חינוכית לאסירים הפליליים בלבד וכוללת: חוגי אומנות, קבוצות תקשורת, חינוך להורות וקבוצות דיון במגוון נושאים.

מפקד המתקן הוא בדרגת גונדר משנה, וסגנו בדרגת סגן גונדר.

אירועים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עזרא ינוב, היהודים שעזרו למסתננים לברוח יואשמו בסיוע לעברייני בטחון, מעריב, 20 באפריל 1964
    יהודית וינקלר, לא השוטרים אשמים אלא צמרת המשטרה, חרות, 23 באפריל 1964
  2. ^ אין תנאים מתאימים להעסקת אסירים ערבים, דבר, 8 באוקטובר 1971
  3. ^ שר המשטרה מבהיר נסיבות, מעריב, 14 במרץ 1977
  4. ^ אלי אייל, איננו רוצים בכם ככובשים אלא כאורחים, מעריב, 19 בפברואר 1971
  5. ^ דני צדקוני, דוכא מרד מחבלים שפוטים בכלא אשקלון, דבר, 1 באוקטובר 1971
  6. ^ נסתיימה שביתת הנשים בשכם, דבר, 13 באוקטובר 1971
  7. ^ רק קרובי האסירים בעזה, דבר, 17 באוקטובר 1971
  8. ^ אהרן גבע, מדוע הוחלף מפקד כלא אשקלון, דבר, 22 בנובמבר 1971
  9. ^ דני צדקוני, שני אסירי הפת"ח נרצחו, דבר, 4 במאי 1973
  10. ^ התפרעות לפני כלא אשקלון, דבר, 9 בינואר 1977
    12 עו"ד הפגינו למען שובתי כלא אשקלון, דבר, 14 במרץ 1977
  11. ^ חנן גרינברג ושמוליק חדד, המרגל מרדכי ואנונו: "אני גאה ומאושר, אין יותר סודות", באתר ynet, 21 באפריל 2004
  12. ^ יוסי מלמן, ביהמ"ש האריך את מעצרו של המהנדס הפלסטיני אבו סיסי, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
  13. ^ נטע בר, דיווח ערבי: חמאס תכנן לפרוץ לכלא שקמה באשקלון, באתר ישראל היום, 20 בפברואר 2024