פתיחת התפריט הראשי

בית סורסוק הוא מבנה היסטורי גדול ומפואר בן ארבע קומות ברחוב רזיאל מספר 4 ביפו, שהיה בבעלותה של משפחת סורסוק מביירות.

בית סורסוק
Sursuk 111.jpg
מידע על המבנה
סוג בניין עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
קומות 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′24″N 34°45′33″E / 32.05665278°N 34.75903611°E / 32.05665278; 34.75903611
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית סורסוק - מבט מלמטה

היסטוריהעריכה

בשנת 1921 רכשה המשפחה מבנים אחדים ברחוב בוסטרוס (רחוב רזיאל של היום), שיפצה אותם ובנתה מבנים נוספים. גולת הכותרת של בניית המשפחה ברחוב היא "בית סורסוק" שנחנך בשנת 1925 - השנה בה מכרה משפחת סורסוק לקרן הקיימת לישראל את מרבית אדמות עמק יזרעאל.

מרפסת לכל חדר בחזית מדגישה את אופיו המלוני האחיד של הבית. סגנונו של הבניין מאפיין את סגנון הבנייה שהיה נפוץ ביפו במאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ואפיין גם סגנון "קולוניאלי צרפתי–אירופאי" של חזית מלון כשל ערי החוף האירופיות. אף כי על פי המסורת היפואית של המאה ה-19 נהגו להשתמש בשיש איטלקי (קררה).

הבית נחנך על ידי הנציב העליון הבריטי, לורד הרברט פלומר. בבניין שכנו משרדים יוקרתיים של יפו, חברות ספנות, קונסולים זרים וגדולי הסוחרים, ובנוסף משרדיהן של חברות יהודיות ובהן לשכת המסחר של תל אביב וחברתו של מאיר דיזנגוף שעברה אליו מ"בניין הוועד הארץ ישראלי" ששכן באותה העת ברחוב רזיאל 17 ושבו פעלה התנועה הציונית בראשית ימיה.

היהודים נטשו את הבית והרחוב במאורעות 1936. אחרי מלחמת העצמאות וכיבוש יפו ב-1948 נמסר הבית לידי משרד הביטחון ושימש את משרדי השקם שעברו אליו ב-1974 עד להעברתם אל בניין היסטורי אחר, בשדרות ירושלים 8.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה