בית סורסוק
בית סורסוק הוא מבנה היסטורי גדול ומפואר בן ארבע קומות ברחוב רזיאל מספר 4 ביפו, שהיה בבעלותה של משפחת סורסוק מביירות.
 | |
| בית סורסוק - מבט מלמטה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1925 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1925 |
| מידות | |
| קומות |
4 |
| קואורדינטות | 32°03′24″N 34°45′33″E / 32.05665278°N 34.75903611°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית סורסוק  | |
  | |
היסטוריה
עריכהבשנת 1921 רכשה המשפחה מבנים אחדים ברחוב בוסטרוס (לימים רחוב רזיאל), שיפצה אותם ובנתה מבנים נוספים. גולת הכותרת של בניית המשפחה ברחוב היא "בית סורסוק" שנחנך בשנת 1925 - השנה בה מכרה משפחת סורסוק לקרן קיימת לישראל את מרבית אדמות עמק יזרעאל.
מרפסת לכל חדר בחזית מדגישה את אופיו המלוני האחיד של הבית. סגנונו של הבניין מאפיין את סגנון הבנייה שהיה נפוץ ביפו במאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ומתאפיין גם בסגנון "קולוניאלי צרפתי–אירופאי" של חזית מלון כשל ערי החוף האירופיות, אף כי על פי המסורת היפואית של המאה ה-19 נהגו להשתמש בשיש איטלקי (קררה).
הבית נחנך על ידי הנציב העליון הבריטי, לורד הרברט פלומר. בבניין שכנו משרדים יוקרתיים של יפו, חברות ספנות, קונסולים זרים וגדולי הסוחרים, ובנוסף משרדיהן של חברות יהודיות ובהן לשכת המסחר של תל אביב וחברתו של מאיר דיזנגוף שעברה אליו מ"בניין הוועד הארץ ישראלי" ששכן באותה העת ברחוב רזיאל 17 ושבו פעלה התנועה הציונית בראשית ימיה.
היהודים נטשו את הבית והרחוב במאורעות 1936. אחרי מלחמת העצמאות וכיבוש יפו ב-1948 נמסר הבית לידי משרד הביטחון ושימש את משרדי השקם שעברו אליו ב-1974 עד להעברתם אל בניין היסטורי אחר, בשדרות ירושלים 8.
המבנה נרכש בשנת 1999 על ידי חברה פרטית בשם "רזיאל", אשר מפעילה אותו מאז 2003 כמקבץ דיור.[1][2]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אילן שחורי, ארוך ומשגע: מה הסיפור של בית סורסוק?, באתר nrg, 5 בינואר 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ שלומית צור, נדחתה תביעה ב-26 מ' ש' נגד עיריית ת"א למרות עיכוב באכלוס, באתר גלובס, 22 בפברואר 2015
- ^ בקשה לקבלת פטור להמשך שכירת מקבץ דיור רזיאל ביפו, באתר החשב הכללי, 5 בנובמבר 2018