בל תשקצו
ביהדות, בל תשקצו הוא איסור הלכתי לעשות מעשים שונים או לאכול מאכלים שיש מהם סלידה.
מקור האיסור
עריכהחז"ל למדו איסור זה מהפסוק שבספר ויקרא: ”אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם.” (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ג). אמנם פשטות הפסוק עוסק באיסור אכילת שרצים, אך חז"ל למדו מפסוק זה איסורים נוספים המעוררים סלידה ושיקוץ.
חז"ל כללו באיסור בל תשקצו מספר איסורים: איסור השהיית נקביו, איסור אכילת ושתיית דברים מאוסים, ואיסור אכילת בעלי חיים בעודן חיים (גם כשהדבר מותר על פי ההלכה).
איסור להשהות נקביו
עריכה- ערך מורחב – משהה נקביו
בתלמוד במסכת מכות למדו חז"ל שאסור לאדם להתאפק מעשיית צרכיו:
תניא:אָמַר רַב אַחַאי: הַמְשַׁהֶה אֶת נְקָבָיו עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא תְשַׁקְּצוּ״
בדין זה פרטי דינים שונים שנתבארו בפוסקים, כך למשל בשו"ע הגר"ז[1] טען שכל מי שיכול להעמיד עצמו עד כדי שיעור הילוך פרסה אין בו משום בל תשקצו, כיון שאינו בכלל סכנה.
אכילה ושתייה בכלים מאוסים
עריכהבתלמוד למדו שאין לאכול אוכלים או משקים בכלים מאוסים, כגון כלי שמשמש להקזת דם וכדומה:
אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּשָׁתֵי בְּקַרְנָא דְּאוּמָּנָא [=מי ששותה (מים) מהקרן של האומן (=כלי להקזת דם)] קָא עָבַר מִשּׁוּם ״לֹא תְשַׁקְּצוּ״.
אכילת מאכלים מאוסים
עריכהבראשונים למדו מדברי התלמוד האוסר לאכול בכלים מאוסים, איסור נוסף, של אכילת מאכלים מאוסים[2], כגון:
אכילת בעלי חיים בעודן בחיים
עריכהבתלמוד במסכת שבת[3] אסרו חז"ל לתת לקטן לשחק עם חגב בשבת, שמא יאכלנו בעודו חי, ויעבור בכך על איסור 'בל תשקצו'. מדברי התלמוד הללו למדו הראשונים, כי איסור בל תשקצו כולל אכילת בעלי חיים בעודן בחיים כגון דג או חגב חי, אף שמותרים לאכילה מצד הדין גם ללא שחיטה[4].
פרטי הדין
עריכהבראשונים נחלקו האם איסור בל תשקצו באכילת מאכלים מאוסים, תלוי בדעת האוכל, או שמא הדבר תלוי בדעת רוב האנשים, כגון מאכל שרוב האנשים סולדים מאכילתו, האם אדם שאינו סולד מהמאכל מותר לאוכלו, וכן להפך, אדם שסולד ממאכל שרוב האנשים דעתם נוחה מאכילתו, האם עובר בזה על איסור בל תשקצו:
- יש שכתבו שהדבר תלוי בדעת רוב בני אדם, ואם לרוב האנשים הדבר אינו ראוי לאכילה, יש בכך איסור בל תשקצו לכל האנשים.
- לדעת רבינו פרץ בהגהותיו לסמ"ק[5] גם במקרה שהמאכל מאוס רק בעיני האוכל, יש לו להיזהר מלאוכלו.
- במקרה שרק רוב העולם סולדים מאכילה, מותר לאדם שאינו סולד לאכול את המאכל.
- במקרה שכל העולם סולד מאכילת המאכל, נאסר גם על מי שאינו סולד לאכול ממנו, מאחר שבטלה דעתו אצל כל אדם.
בשו"ת שבט הלוי כתב הרב ואזנר כתב שאף האוסרים מאכל שמאוס לאוכלו בלבד,אף שרבים אוכלים, וודאי שאינו איסור דאורייתא אלא דרבנן בלבד[7].
יש שכתבו שכשאין ידוע לאוכל שהדבר מאוס, כגון שאינו ניכר בפני עצמו, וכגון תולעים שאינם ניכרים במאכל, אינו עובר על איסור בל תשקצו[8].
יש שכתבו שאם מעורבבים תולעים בתוך תבשיל והם אינם ניכרים לעין - אין בכך איסור בל תשקצו[9].
לרפואה
עריכהיש שכתבו שאף שאסרו חז"ל לאכול דברים המעוררים סלידה וגועל, אך במקרה שהדבר נעשה לצורך רפואה, מותר לאכולם. לכן יש שהתירו שתיית שתן לצרכים רפואיים, ועוד[10]. וכן התירו אכילת שליה לצורך סגולה או רפואה, וכן אכילת העורלה ועוד[11].
דאורייתא או דרבנן
עריכהבראשונים ובאחרונים נחלקו[12] האם האיסורים אלה שלמדו חז"ל מהפסוק '”אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם.” (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ג), הן איסור גמור מהתורה, או שהפסוק הוא אסמכתא בלבד ואיסורו מדרבנן[13].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אוכל לא טעים - עולמות, באתר עולמות, 29 ביולי 2020
- מאכלים מאוסים - עולמות, באתר עולמות, 9 בינואר 2025
- הרב אליעזר מלמד, "בל תשקצו באכילה", פניני הלכה ברכות, פרק י"ג, הלכה ה'
- הרב אליעזר מלמד, "בל תשקצו בהשהיית צרכיו", פניני הלכה ברכות, פרק י"ג, הלכה י"ג
- הערך "בל תשקצו", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
עריכה- ^ או"ח סי' ג' סעי' י"א מהו"ת
- ^ הרמב"ם במשנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק י"ז, הלכה כ"ט שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ', עמוד ב'.
- ^ הגהות הרמ"א על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן י"ג, סעיף א'שאינו חושש בדגים בעודן בחיים משום 'אבר מן החי' אך כן חושש משום 'לא תשקצו' וכן הוא ברמב"ם משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק א', הלכה ג' ”דגים וחגבים אינן צריכים שחיטה אלא אספתן היא המתרת אותן.. לפיכך אם מתו מאיליהן בתוך המים מותרין, ומותר לאכלן חיים.”
- ^ רבנו פרץ מקורביל, הגהות סמ"ק סימן פ
- ^ יורה דעה סימן פד.
- ^ אף לדעת מי שסבור שאיסור זה הוא מהתורה, ראו להלן.
- ^ ש"ך על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"א, סעיף א' ובפרי מגדים שם. וראו בן איש חי, שנה שנייה, פרשת אמור סע' ז.
- ^ רבי אברהם אב בית דין, ספר האשכול, סוף הלכות טרפות
- ^ פירוש הרדב"ז על הרמב"ם, משנה תורה, מאכלות אסורות, פרק יז, הלכה כט, ובספר המרדכי, מסכת שבת, רמז שפג
- ^ ראו בהרחבה לעניין שליה במאמר אכילת שליה - עולמות, באתר עולמות, 27 במרץ 2022
- ^ ראו בהרחבה מאכלים מאוסים - עולמות, באתר עולמות, 9 בינואר 2025.
- ^ ראו בבית יוסף, על יורה דעה סימן קטז שהסתפק בדעת הרמב"ם.
- ^ רבי אליעזר ממיץ ספר יראים מצווה קנא.
- ^ שו"ת הרשב"ש סימן רעד
- ^ רמב"ם בספר המצוות מצוות לא תעשה קעט.
- ^ רבי מנחם המאירי, בית הבחירה מכות, טז.
- ^ חידושי הריטב"א מכות טז ב.
- ^ חידושי הריטב"א מכות טז ב, רשב"ץ בספר זוהר הרקיע לאוין עב, וכ"כ בספר תרומת הדשן תשובה קטז.