בן טבאל
בן טבאל היה טוען לכיסא המלוכה של ממלכת יהודה, שהתכוון לגזול את מלוכתו של אחז בעזרת רצין מלך ארם-דמשק ופקח בן רמליהו מלך ישראל, ולהקים יחד איתם ברית נגד האשורים: "נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן-טָבְאַל".[1]
השינוי בניקוד השם טָבְאַל (דהיינו "אינו טוב לשום דבר") במקום טָבְאֵל – נעשה מתוך כוונת זלזול. זהותו של בן טבאל נשארה עלומה. על פי פירוש רש"י, מדובר במלך פקח עצמו, כאשר המילה "טבאל" בכתב אלב"ם נקראת "רמלא" = "רמליה".
קריאתו המקורית של השם הייתה טֹבאֵל, ובצורה הארמית טָבְאֵל בקמץ גדול (בתרגום השבעים: Tαβεηλ),[2] ולכן מבחינה לשונית "טבאל" מקביל לצורה טוביה, וייתכן שמתקשר ל"בני טוביה" מתקופת בית שני.
ספר עזרא[3] יוצר קשר בין 'טבאל' לבין טוביה שישב בעבר הירדן המזרחי בסמוך לרבת עמון. טבאל היה חתנם ומחותנם של שני שרים חשובים ביהודה - שְׁכַנְיָה בֶן-אָרַח; ומְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה.[4]
תעודה אשורית בכתב יתדות מתקופת תגלת-פלאסר השלישי או סרגון השני, שנתגלתה ב-1952 בחפירות נמרוד (דור שרוכין), מזכירה את "אַיָנוּר" מושל "ארץ טבאל", בנוגע לתושבי ארץ "גדר" שהרגו תושבים של עיר מואבית. מתעודה זו ניתן ללמוד שארץ טבאל הייתה סמוכה לארץ מואב וכי למושל זה שלה היה מעמד חשוב במינהל האשורי בעבר הירדן, המזכיר את מעמדם של טוביה בימי נחמיה וטוביה צאצאו בימי תלמי השני.[5]
קברי משפחת טוביה נתגלו בעבר הירדן המזרחי.[6]
הערות שולייםעריכה
- ^ ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק ו'.
- ^ בנימין מזר, "בן טבאל ובית טוביה", בתוך: בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 392.
- ^ ספר עזרא, פרק ד', פסוק ז'
- ^ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק י"ח.
- ^ בנימין מזר, "בן טבאל ובית טוביה", בתוך: בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 396.
- ^ קברי משפחת טוביה בעבר הירדן המזרחי https://www.news1.co.il/Archive/003-D-124153-00.html
