בן טבאל
בן טָבְאַל היה דמות המוזכרת במקרא בתור מועמדם של רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו, מלך ישראל למלוך על ממלכת יהודה במקומו של אחז בן יותם: "יַעַן כִּי יָעַץ עָלֶיךָ אֲרָם רָעָה אֶפְרַיִם וּבֶן רְמַלְיָהוּ לֵאמֹר: נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל.[1]
בן טבאל מוזכר במקרא פעם אחת וזהותו נותרה עלומה.
השם טָֽבְאֵל֙ (א' בצירה) מופיע בתנ"ך בספר עזרא, כשמו הארמי של טוביה שישב באזור עמון בעבר הירדן המזרחי (עזרא ד, ז).
שמו
עריכהבנימין מזר משער שהקריאה המקורית הייתה "טֹבאֵל, ובצורה הארמית טָבְאֵל בקמץ גדול (בתרגום השבעים: Tαβεηλ), והשינוי בניקוד השם טָבְאַל (דהיינו "אינו טוב לשום דבר") במקום טָבְאֵל – נעשה מתוך כוונת זלזול.[2]
לפי פירוש דעת מקרא, שמו הפרטי אינו נזכר בדברי ישעיהו, גם זה לאות זלזול.[3]
זהותו
עריכהבפרשנות המסורתית
עריכהלפי תרגום יונתן ופרשנים שהלכו בעקבותיו,[4] משמעות השם "טבאל" היא "טוב אלינו", כלומר מלך שיהיה טוב לנו (לרצין ופקח), ולא לאדם מסוים.
על פי כמה פרשנים קלאסיים, מדובר במלך פקח עצמו, כאשר המילה "טבאל" בכתב "אלב"ם" נקראת "רמלא" = "רמליה".[5]
לדעת רד"ק בן טבאל היה מבני אפרים, ובדרך זו פרשו המלבי"ם והמצודות.
במחקר
עריכהסברה רווחת היא, שהוא בן לאחת המשפחות המיוחסות ביהודה, אולי אפילו משפחה שעמדה כאופוזיציה לבית דוד ועמדה בקשרים טובים עם ממלכת ישראל.[2] מזר מעלה את ההשערה לפיה היה בן טבאל בן ל"בני טוביה" מתקופת בית שני, שכן בתקופת יאשיהו בן אמון חלו שינויים בשמות תאופוריים מהשמות הקשורים לשם "אל" לשמות הקשורים לשם "יה".[2] בספר עזרא[6] נוצר קשר בין 'טבאל' לבין טוביה שישב בעבר הירדן המזרחי בסמוך לרבת עמון. טבאל היה חתנם ומחותנם של שני שרים חשובים ביהודה - שְׁכַנְיָה בֶן-אָרַח; ומְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה.[7] קברי משפחת טוביה נתגלו בעבר הירדן המזרחי.[8]
השערה נוספת מזהה את בן טבאל עם דמות ארמית,[3] אולי אף רצין בעצמו.[2]
תעודה אשורית בכתב יתדות מתקופת תגלת-פלאסר השלישי או סרגון השני, שנתגלתה ב-1952 בחפירות נמרוד (דור שרוכין), מזכירה את "אַיָנוּר" מושל "ארץ טבאל", בנוגע לתושבי ארץ "גדר" שהרגו תושבים של עיר מואבית. מתעודה זו ניתן ללמוד שארץ טבאל הייתה סמוכה לארץ מואב וכי למושל זה שלה היה מעמד חשוב במינהל האשורי בעבר הירדן, המזכיר את מעמדם של טוביה בימי נחמיה וטוביה צאצאו בימי תלמי השני.[9]
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר ישעיהו, פרק ז', פסוקים ה'–ו'.
- ^ 1 2 3 4 בנימין מזר, "בן טבאל ובית טוביה", בתוך: בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 392; הנ"ל, אנציקלופדיה מקראית כרך ב עמ' 159 - 160.
- ^ 1 2 יהודה קיל, ספר ישעיהן עם פירוש דעת מקרא, פרק ז פסוק ו
- ^ רבי יוסף קרא ורבי ישעיה דטראני
- ^ פירוש רש"י למקרא, פירוש ר' אברהם בן עזרא בשם דונש בן לברט ורב סעדיה גאון
- ^ ספר עזרא, פרק ד', פסוק ז'
- ^ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק י"ח.
- ^ אירית יעקב, הטוענים לכתר מבית שאול, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בנובמבר 2017
- ^ בנימין מזר, "בן טבאל ובית טוביה", בתוך: בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 396.
