הקונגרס העולמי למדעי היהדות

הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות. הקונגרס הראשון התקיים בקיץ 1947[1]. הקונגרס השני התקיים בקיץ 1957 ומאז הוא מתקיים אחת לארבע שנים, בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים[2]. הרעיון המקורי של קונגרס עולמי בתחום מדעי היהדות הועלה בשנות העשרים על ידי הרב פרופ' משה שור[2].

קהל בקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-16

אודות הקונגרס עריכה

הקונגרס הוא הכינוס הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר בתחומו, משתתפים בו כאלף חוקרים מרחבי העולם. הוא מיועד לאנשי אקדמיה, למורים, לסטודנטים ולקהל הרחב של שוחרי הדעת, והוא מציע שפע של פעילויות מדעיות, תרבותיות וחברתיות במגוון רחב של נושאים ושפות. במסגרת הקונגרס מתקיימים אירועים אמנותיים, סיורים, יריד ספרים ודיונים ציבוריים בתחומי המחקר. המושבים של הכינוס עוסקים במכלול תחומי המחקר במדעי היהדות ובהם: חקר המקרא וארכאולוגיה; תולדות עם ישראל; ספרות חז"ל ומשפט עברי; הלכה; מחקרי גניזה ומגילות קומראן; מחשבת ישראל; קבלה; ספרות עברית וספרויות היהודים; לשון עברית; יידיש, ערבית יהודית ולאדינו; אמנות יהודית; תיאטרון וקולנוע; חקר השואה, ציונות והחברה היהודית בזמננו.

הקונגרס מתחלק למספר "מדורים", לפי תחומי העניין. בכל מדור מתקיימות בחלק מימי הקונגרס הרצאות מליאה, רחבות היקף ובעלות אופי חגיגי, בהן בדרך-כלל מצוין יובל חשוב (לחוקר או חיבור יסודי במדעי היהדות) ומוצגים מחקרים הנוגעים לנושא המרכזי. רוב הפעילות המחקרית מתקיימת בקבוצות קטנות יותר ("מושבים"), בהם מציגים חוקרים את מיטב מחקריהם. לכל מושב יו"ר ושלושה-ארבע מרצים. בחלק מהמושבים מתקיים פאנל (דיון מומחים בפני הקהל) או שיח שאלות ותשובות. אורך מושב ממוצע בקונגרס הוא שעתיים. במסגרת הקונגרס השבעה-עשר (2017) התקיימו 945 מושבים.

על פי המסורת הנהוגה באיגוד העולמי למדעי היהדות מאז הוקם, הרצאות הקונגרס מוצאות לאור כאסופה המחולקת על פי חטיבות הקונגרס.
מאמרי הקונגרס העולמי השלושה-עשר התפרסמו במסגרת פרויקט 'לקט' ברשת האינטרנט. מאמרים בעקבות הקונגרס הארבעה-עשר ראו אור בשלושה כרכים. דברי הקונגרס העולמי החמישה-עשר עלו לאתר האיגוד.

קונגרסים עריכה

 
לוגו הכינוס ה-14, 2005
 
לוגו הכינוס ה-17, 2017
 
משתתפים סוקרים את תוכנית היום
 
כנה ורמן מרצה בקונגרס העולמי ה-18
הקונגרס השני ראה בעצמו קונגרס מכונן. בין היתר הוקם במסגרתו האיגוד העולמי למדעי היהדות "שישקוד על ארגונו של הקונגרס העולמי למדעי היהדות והתפתחותו כמוסד-קבע על קידומם של מדעי היהדות". הקונגרס עיצב את דמותו של "הקונגרס למדעי היהדות" כדפוס-קבע עיקרי למפגש בין מלומדים וחוקרים מארצות שונות ומתחומים שונים של מדעי היהדות. במסגרת הקונגרס הונחו יסודות למפעלים רחבי היקף לרישום ותיעוד עבודות בתחום כגון המכון לתצלומי כתבי יד עבריים.
בין האישים החשובים שנטלו חלק בקונגרס השני ניתן למנות את נשיא המדינה יצחק בן-צבי, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שר החינוך זלמן ארן, נשיא האוניברסיטה העברית, בנימין מזר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אפרים אלימלך אורבך, ראש המכון למדעי היהדות שלמה דב גויטיין, זלמן שזר שהיה אז יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וכן הפרופסורים ישראל היילפרין, יצחק אריה זליגמן וגרשום שלום. מזכיר הקונגרס היה שמריהו טלמון.
  • הקונגרס השלישי התקיים ב-25 ביולי עד ה-1 באוגוסט 1961 באוניברסיטה העברית בירושלים. לראשונה אורגן הקונגרס על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות, בתמיכת האוניברסיטה העברית, משרד החינוך והתרבות והסוכנות היהודית. לקונגרס הגיעו כ-500 אורחים חברי האיגוד, בהם 100 מחו"ל. בקונגרס נישאו 260 הרצאות שראו אור ב-15 ספרונים.
גם נשיאו של הקונגרס השני היה נשיא המדינה, יצחק בן -צבי ועוד נטלו בו חלק חשוב יו"ר הקונגרס, נפתלי הרץ טור-סיני, שר החינוך אבא אבן, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מרטין בובר, ראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, חיים שירמן, יגאל ידין והחוקרים חיים הלל בן-ששון, צבי ורבלובסקי, שמריהו טלמון, חיים מנחם רבין ועוד. מזכר הקונגרס היה בועז שכביץ.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה