ברני ביקרסטאף
ברנרד טיירון "ברני" ביקרסטאף (באנגלית: Bernard Tyrone "Bernie" Bickerstaff; נולד ב-11 בפברואר 1944) הוא מאמן כדורסל וג'נרל מנג'ר אמריקאי. מאז שנת 1973 משמש לסירוגין כמאמן ראשי, כעוזר מאמן וכג'נרל מנג'ר בקבוצות שונות מליגת ה-NBA. מאזנן הכולל של הקבוצות אותן אימן ב-NBA הוא 419 ניצחונות לעומת 518 הפסדים בעונה הסדירה (44.7%), ו-12 ניצחונות לעומת 21 הפסדים בשלב הפלייאוף (36.4%).[1]
 | |
| ביקרסטאף בשנת 2009 | |
| לידה |
11 בפברואר 1944 (בן 80) בנהאם, קנטקי, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | מאמן, ג'נרל מנג'ר |
| גובה | 1.91 מטרים |
| מכללה | אוניברסיטת סן דייגו |
| קבוצות כמאמן | |
|
1969–1973 1973–1985 1985–1990 1994–1996 1997–1999 1999–2001 2004–2007 2008–2010 2010–2012 2012 2012 2012–2013 2013–2014 |
אוניברסיטת סן דייגו קפיטל/וושינגטון בולטס (עוזר) סיאטל סופרסוניקס דנוור נאגטס וושינגטון בולטס/ויזארדס סנט לואיס סווארם שארלוט בובקאטס שיקגו בולס (עוזר) פורטלנד טרייל בלייזרס (עוזר) לוס אנג'לס לייקרס (עוזר) לוס אנג'לס לייקרס לוס אנג'לס לייקרס (עוזר) קליבלנד קאבלירס (עוזר) |
| קבוצות כג'נרל מנג'ר | |
|
1990–1997 2004–2007 |
דנוור נאגטס שארלוט בובקאטס |
אביו של מאמן הכדורסל ג'יי. בי. ביקרסטאף.
נעורים וקריירת מכללות עריכה
ביקרסטאף נולד בעיר בנהאם שבקנטקי. בשנת 1961 החל ללמוד ב"מכללת ריו גראנד" אשר באוהיו, אך כבר לאחר שנה אחת עזב את הלימודים לטובת עבודה במפעל פלדה בקליבלנד. בין השנים 1964–1966 למד באוניברסיטת סן דייגו, ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה בעמדת הרכז.
קריירת אימון וניהול עריכה
מיד עם סיום לימודיו מונה לעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת סן דייגו, תחת פיל וולפרט, ובשנת 1969 החליף אותו כמאמן הראשי. ב-4 עונותיו כמאמן הקבוצה רשמה סן דייגו מאזן כולל של 54 ניצחונות ו-49 הפסדים.
לקראת עונת 1973/1974 מונה לעוזרו של מאמן קפיטל בולטס, קיי. סי. ג'ונס, וב-11 העונות הבאות נשאר בתפקיד זה כעוזרם של ג'ונס, דיק מוטה וג'ין שו. בעונת 1977/1978 זכה עם הבולטס באליפות ה-NBA הראשונה בתולדות המועדון.[2]
בשנת 1985 מונה למאמנה הראשי של סיאטל סופרסוניקס, במקומו של לני וילקינס. בעונת 1986/1987 הוביל את הסופרסוניקס למעמד גמר האזור המערבי, הודות ליכולת מצוינת של כוכבי הקבוצה דייל אליס, טום צ'יימברס ואקסבייר מקדניאל, אך בסדרת גמר המערב עצמה הובסה סיאטל מול לוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 0–4. מאזנה הכולל של הקבוצה תחת ביקרסטאף עומד על 202 ניצחונות לעומת 208 הפסדים בעונה הסדירה, ו-12 ניצחונות לעומת 15 הפסדים בפלייאוף.
בקיץ 1990 החליף את גלן גרונוולד כג'נרל מנג'ר של דנוור נאגטס.[2] בעונתו הראשונה בתפקיד עזבו את הקבוצה שניים משחקניה הבולטים ביותר – אלכס אינגליש ופאט ליבר – והיא החמיצה את הפלייאוף לאחר 9 העפלות רצופות. בעונה העוקבת נפרדו הנאגטס גם ממייקל אדמס, וולטר דייוויס ואורלנדו וולרידג', ובשנים הבאות גיבש ביקרסטאף את בסיס הקבוצה סביב השחקנים הצעירים דיקמבה מוטומבו, מחמוד עבדול-ראוף, רג'י ויליאמס ולפונזו אליס. במהלך עונת 1994/1995 פיטר ביקרסטאף את מאמן הקבוצה דן איסל, ולאחר מכן גם את מחליפו ג'ין ליטלס, ומינה את עצמו כמאמן הראשי. בפברואר 1997, לאחר כ-6 וחצי עונות כג'נרל מנג'ר וכשתי עונות כמאמן, פוטר ביקרסטאף מכל תפקידיו בדנוור.
בהמשך עונת 1996/1997 מונה למאמן וושינגטון בולטס, וסייע לה להעפיל לשלב הפלייאוף לראשונה מאז עונת 1987/1988.[2] בעונה העוקבת החמיצה וושינגטון את הפלייאוף, ולאחר שפתח את עונת 1998/1999 עם מאזן שלילי 13–19, פוטר ביקרסטאף מתפקידו.
בשנים 1999–2001 שימש כמאמן קבוצת "סנט לואיס סווארם" מ"ליגת הכדורסל הבינלאומית" (IBL), ובשתי העונות זכה בפרס "מאמן העונה" לאחר שקבוצתו זכתה בתואר האליפות.[3]
בשנת 2004 מונה לג'נרל מנג'ר ולמאמן הראשי של קבוצת שארלוט בובקאטס, לקראת עונת הבכורה שלה. באותו הקיץ צירפה הקבוצה את ג'רלד וולאס (דרך דראפט ההרחבה 2004) ואת אמקה אוקפור (בדראפט 2004), אשר היו שחקני המפתח של הבובקאטס בשנים הבאות. בדראפט 2005 בחר ביקרסטאף את ריימונד פלטון הסולידי (בחירה חמישית), ובדראפט 2006 את אדם מוריסון (בחירה שלישית) אשר התברר כמאכזב במיוחד ונפלט מה-NBA כבר לאחר 4 עונות. במאי 2007 פוטר ביקרסטאף מתפקידיו בקבוצה, לאחר שרשמה תחתיו מאזן כולל של 77 ניצחונות ו-169 הפסדים (31.3%).
בין השנים 2008–2010 שימש כעוזר מאמן בשיקגו בולס תחת ויני דל נגרו, ובשנים 2010–2012 היה עוזרו של נייט מקמילן בפורטלנד טרייל בלייזרס.[2]
לקראת עונת 2012/2013 מונה לעוזר מאמן בלוס אנג'לס לייקרס תחת מייק בראון, ובמהלך העונה שימש כמאמן הראשי ב-5 משחקים, בין פיטוריו של בראון לבין מינויו של מייק ד'אנטוני כמאמן הקבוע. עד לסיום העונה המשיך ביקרסטאף לתפקד כעוזרו של ד'אנטוני.[4]
בעונת 2013/2014 שימש כעוזרו של מייק בראון בקליבלנד קאבלירס.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Sports-Reference
הערות שוליים עריכה
- ^ סטטיסטיקות האימון של ביקרסטאף, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 3 4 ביוגרפיה, באתר ה-NBA
- ^ ביקרסטאף זוכה בפרס מאמן העונה ב-IBL, באתר oursportscentral.com, 7 ביוני 2001
- ^ ביקרסטאף עושה היסטוריה כמאמן זמני, באתר nbclosangeles.com, 21 בנובמבר 2012
- ^ ביקרסטאף משלים את צוות האימון של הקאבלירס, באתר cleveland.com, 29 ביוני 2013