ג'וזפה תומאזי די למפדוזה

סופר איטלקי

ג'וּזֶפֶּה תוֹמאזי די לָמפֶדוּזָהאיטלקית: Giuseppe Tomasi di Lampedusa;‏ 23 בדצמבר 189623 ביולי 1957), הנסיך ה-11 של למפדוזה ודוכס פלמה, היה סופר איטלקי-סיציליאני, מחבר אחת מיצירות המופת של הספרות האיטלקית, "הברדלס" (Il Gattopardo).

ג'וזפה תומאזי די למפדוזה
Giuseppe Tomasi di Lampedusa
לידה 23 בדצמבר 1896
פלרמו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 ביולי 1957 (בגיל 60)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ספיינצה – אוניברסיטת רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה איטלקית, גרמנית, ספרדית, אנגלית, צרפתית, רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הברדלס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלכסנדרה וולף פון שטומרזה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סטרגה (1959) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו עריכה

תומאזי די למפדוזה נולד בפלרמו למשפחת אצולה שקרלוס השני מלך ספרד העניק לה את האי הקטן למפדוזה ב-1630. המשפחה מכרה את האי לממלכת שתי הסיציליות באמצע המאה ה-19, והשתקעה בפלרמו, שם היה לה ארמון. הוא היה לבן יחיד, לאחר שאחותו נפטרה בילדותה ממחלת הדיפטריה. למד בארמון המשפחה עם מורה פרטי שלימד אותו אנגלית, אמו, אליה היה קשור במיוחד, לימדה אותו צרפתית. אביו לא נטל חלק בחינוכו.

ב-1915 עבר לרומא במטרה ללמוד משפטים, אך פרוץ מלחמת העולם הראשונה שיבש תוכנית זו והוא התגייס לצבא האיטלקי. במהלך קרב קפורטו, בו השתתף, נלקח בשבי האוסטרו-הונגרי. הוא נמלט ממחנה השבויים בו הוחזק בהונגריה וחזר לאיטליה. עם תום המלחמה שוחרר מהצבא בדרגת לוטננט (סגן) וחזר לסיציליה.

עם חזרתו למד שפות זרות (אנגלית, צרפתית, גרמנית ורוסית ידע על בוריין) והתלווה לאמו בטיולים באיטליה, צרפת ואנגליה. לאחר שקרא את "יוליסס" של ג'יימס ג'ויס החל להשתעשע ברעיון לכתוב רומן אודות משפחת אצולה שייסוב סביב ציר אירועים המתרחשים ביום אחד בחיי הגיבור. החומרים שאסף וכתב בתקופה זו יהוו חומר גלם לספרו "הברדלס". ב-1932 נסע ללטביה ונשא שם לאישה את הפסיכואנליטיקאית הגרמנית-בלטית אלכסנדרה וולף פון שטומרזה (Alexandra Wolff von Stomersee), שכונתה "ליסי", אותה הכיר שבע שנים קודם לכן בשגרירות איטליה בלונדון.

ב-1934 נפטר אביו והוריש לו את תוארי האצולה, את הארמון ושטחי אדמה בסיציליה. ב-1940 גויס שוב לצבא אך שוחרר עד מהרה. הוא, אמו ואשתו נמלטו לצפון סיציליה ושרדו שם במלחמת העולם השנייה, אולם הארמון המשפחתי והאחוזה בפלרמו נהרסו בהפצצות בעלות הברית ב-1943. ב-1953 נפטרה אמו, שחיה עד אז במחיצתו ובמחיצת אשתו בפלרמו. תומאזי די למפדוזה היה חבר בקבוצת אינטלקטואלים, אך את רוב זמנו בילה בקריאה, כתיבה והתבודדות.

באחרית ימיו התגלה שהוא סובל מסרטן ריאות. הוא נפטר בבית חולים ברומא ונקבר בפלרמו, בבית קברות של המסדר הקפוצ'יני.

יצירתו עריכה

הברדלס עריכה

  ערך מורחב – הברדלס

"הברדלס" הוא רומן המתאר את שקיעתה של משפחת אצולה סיציליאנית, אשר סמל האצולה שלה הוא ברדלס בתקופה רבת תמורות במחצית השנייה של המאה ה-19, עת איחד גריבלדי את איטליה. העלילה, המתרחשת כביכול בעיירה דמיונית בשם "דוֹנָאפוּגָטָה" (ככל הנראה בת דמותה של העיירה סנטה מרגריטה די בליצ'ה, 100 ק"מ דרום-מערבית לפלרמו), פוגשת את המשפחה במספר נקודות בזמן בין מאי 1860 למאי 1910 ובמרכזה דמותו של הנסיך דון פבריציו קורברה, נסיך סאלינה, המשלבת את דמויותיהם של המחבר, אביו ובעיקר סבו.

הרומן נכתב בין 1954 ל-1956, ובימי חייו של תומאזי די למפדוזה נדחה על ידי מוציאים לאור. רק שנה לאחר מותו ראה הרומן אור בהוצאת פלטרינלי (Feltrinelli), לאחר שאלמנתו של תומאזי די למפדוזה העבירה את כתב היד לג'ורג'ו באסאני (מחבר "גן פינצי-קונטיני"), שהיה עורך בהוצאה זו. עד מהרה זכה הרומן למעמד של יצירת ספרות נשגבת, וב-1959 זכה תומאזי די למפדוזה לקבל, לאחר מותו, את הפרס הספרותי הגבוה ביותר באיטליה, פרס סטרגה.

הספר תורגם ללשונות רבות (לעברית תורגם ב-1961 על ידי פנינה בת שלה ויצא בהוצאת עם עובד) וב-1963 עובד לסרט קולנוע ("הברדלס") בבימויו של לוקינו ויסקונטי ובכיכובו של ברט לנקסטר.

כתבים אחרים עריכה

בנוסף לרומן הגדול הנושא את שמו, כתב תומאזי די למפדוזה מספר יצירות נוספות. בהן סיפורים קצרים שיצאו בקובץ "סיפורים" ("I racconti") ב-1961 בהם סיפורו הקצר "השמחה והחוק" ("La gioia e la legge"), "שיעורים על סטנדל" ("Le lezioni su Stendhal") – עבודה ביקורתית על סטנדל שיצאה ב-1959, "מבוא לספרות הצרפתית של המאה ה-16" ("Invito alle lettere francesi del Cinquecento"), שיצא ב-1970, וכן מספר סקירות על הספרות בשפות שונות. כמו כן כתב אך לא סיים ספר בשם "זכרונות ילדות" ("Ricordi d'infanzia"), ורומן ממנו קיים רק פרק הפתיחה בשם "חתלתולים עיוורים" ("I gattini ciechi").

לקריאה נוספת עריכה

  • הברדלס, בתרגום פנינה בת-שלה, הוצאת עם עובד, 1961
  • הברדלס וסיפורים אחרים, כולל סיפורים, סיפורים מן העזבון וזכרונות, בתרגומם של פנינה בת-שלה ואמציה פורת (הברדלס) ומרים שוסטרמן ואמציה פורת (סיפורים) עם נספח ואחרי דבר מאת מיכל פלג ומשה רון, הוצאת עם עובד, 2009
  • Gilmour, David. (2007) The Last Leopard. A life of Giuseppe Tomasi di Lampedusa. Eland Publishing Ltd. ISBN 978-0955010514

קישורים חיצוניים עריכה