הברדלס
הברדלס (באיטלקית: Il Gattopardo) הוא רומן מאת הסופר האיטלקי-סיציליאני ג'וזפה תומאזי די למפדוזה שיצא לאור ב-1958, שנה לאחר מות הסופר. ב-1959 זכה תומאזי די למפדוזה לקבל, לאחר מותו, את הפרס הספרותי הגבוה ביותר באיטליה, פרס סטרגה (Strega) על ספר זה. הרומן נחשב לאחת מיצירות הספרות המופתיות בספרות האיטלקית של המאה ה-20 ולסמל של סיציליה. הרומן מתאר את שקיעתה של משפחת אצולה סיציליאנית, אשר סמל האצולה שלה הוא ברדלס בתקופה רבת תמורות במחצית השנייה של המאה ה-19, עת איחד גריבלדי את איטליה. העלילה, המתרחשת כביכול בעיירה דמיונית בשם "דוֹנָאפוּגָטָה" (ככל הנראה בת דמותה של העיירה סנטה מרגריטה די בליצ'ה, 100 ק"מ דרום-מערבית לפלרמו), פוגשת את המשפחה במספר נקודות בזמן בין מאי 1860 למאי 1910 ובמרכזה דמותו של הנסיך דון פבריציו קורברה, נסיך סאלינה, המשלבת את דמויותיהם של המחבר, אביו ובעיקר סבו. התמות המרכזיות ברומן הן אהבה, שקיעה, התפוררות, ריקבון ומוות, והוא מכיל תיאורים חושניים של נופי סיציליה החשופים, של גינוני אצילים שעבר זמנם ושל ריחות, טעמים ומגעם של אריגים. הספר תורגם ללשונות רבות (לעברית תורגם ב-1961 על ידי פנינה בת שלה ויצא בהוצאת עם עובד) וב-1963 עובד לסרט קולנוע באותו שם (הברדלס) בבימויו של לוקינו ויסקונטי ובכיכובם של ברט לנקסטר, אלן דלון וקלאודיה קרדינלה.
 | |
| כריכת ההוצאה מ-2009, הכוללת גם סיפורים מעזבונו של המחבר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ג'וזפה תומאזי די למפדוזה |
| שפת המקור | איטלקית |
| סוגה | רומן |
| מקום התרחשות |
סיציליה, איטליה  |
| תקופת התרחשות |
May 1860, February 1861, November 1862, July 1883, November 1860, August 1860, October 1860, May 1910 |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Feltrinelli |
| תאריך הוצאה | 1958 |
| מספר עמודים | 329 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת עם עובד |
| תאריך | 1994 |
| תרגום | פנינה בת-שלה, מרים שוסטרמן, אמציה פורת |
| פרסים | |
|
פרס סטרגה (1959) | |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-0-679-73121-4 |
| הספרייה הלאומית | 002641373, 001356228, 001846729 |
  | |
עלילה עריכה
הספר מתחיל במאי 1860, עם נחיתתו באי של ג'וזפה גריבלדי. על הנסיך דון פבריציו קורברה, נסיך סאלינה, בעליהם של אלפי דונמים של אדמה ומאות נתינים בסיציליה, להחליט האם יצטרף לכוח העולה החדש של ממלכת איטליה המאוחדת בהנהגתו של גריבלדי תחת שלטון בית סבויה או יישאר נאמן לבית בורבון, פטרוני משפחתו מימים ימימה. למעשה מכיר הנסיך בכך שהוא חי בתקופה היסטורית ופוליטית שהכרעתו האישית בה חסרת חשיבות של ממש והוא וארצו מהווים כלי-משחק בידי כוחות גדולים ממנו. אחד ממשפטי המפתח בספר הוא: "אני שייך לדור אומלל, שתלוי על בלימה בין הזמנים הישנים לחדשים, ולא נוח לו לא כאן ולא כאן."
העלילה מתקדמת על קו של התפוררות מקבילה הן של הארמונות והאחוזות והן של היחסים הבין-אישיים במשפחות האצולה המנוונות ("בגלל הנישואים בין דודנים, שהיו רווחים בגלל עצלנות מינית וחישובי קרקעות... נמלאו הטרקלינים בימים ההם במין המון של נערות קטנות-קומה עד מאוד, ירוקות-עור להפליא ועילגות לשון עד בלי נשוא").
הספר מסתיים עם מותו של הנסיך ומותה של התקופה, ערב מלחמת העולם הראשונה.
כתיבת הספר והוצאתו לאור עריכה
הספר נכתב בפלרמו בין 1954 ו-1956 והושלם בטרם התבשר המחבר על כך שלקה בסרטן הריאות. בימי חייו של תומאזי די למפדוזה נדחה הספר על ידי מוציאים לאור. רק שנה לאחר מותו ראה הרומן אור בהוצאת פלטרינלי (Feltrinelli) לאחר שאלמנתו של תומאזי די למפדזה העבירה את כתב היד לג'ורג'ו באסאני (מחבר "גן פינצי קונטיני"), שהיה עורך בהוצאה זו. עד מהרה זכה הרומן למעמד של יצירת ספרות נשגבת, וב-1959 זכה תומאזי די למפדוזה לקבל, לאחר מותו, את הפרס הספרותי הגבוה ביותר באיטליה, פרס סטרגה.
עם צאתו לאור ספג הספר ביקורת פוליטית מימין ומשמאל. הימין השמרני תקף את התיאור הגרוטסקי של הריקבון הפיזי והרוחני של החברה האצילית והכמורה. השמאל, מצדו, תקף את התיאור החומל, המבין והסלחני למעמד זה, שבא מתוך האצולה עצמה, שנתפסה על ידי השמאל כמעמד נצלני ורודני. המבקרים הספרותיים והציבור ככלל, באיטליה ומחוצה לה, הכירו באיכויות הספר הן כסיפור והן כמעשה אמנות וזיכו אותו הן בהצלחה מסחרית והן בהוקרה ביקורתית ואמנותית, בעוד הביקורת הפוליטית היטשטשה עם השנים. אחד הראשונים שהיללו את הספר היה הסופר האנגלי א.מ. פורסטר.
מהדורות בעברית עריכה
ההוצאה העברית הראשונה של הרומן יצאה ב-1961 בתרגומה של פנינה בת-שלה, בסדרת "הספריה לעם" של הוצאת עם עובד. הספר יצא במספר הדפסות בסדרה זו.
ב-1994 יצאה מהדורה נוספת שכללה גם סיפורים קצרים מאת המחבר ועריכה של התרגום על ידי אמציה פורת.
ב-2009 יצאה מהדורה נוספת, שכללה סיפורים נוספים מן העיזבון, נספח ואחרית דבר מאת מיכל פלג ומשה רון.
לקריאה נוספת עריכה
- הברדלס, בתרגום פנינה בת-שלה, הוצאת עם עובד, 1961
- הברדלס וסיפורים אחרים, כולל סיפורים, סיפורים מן העזבון וזכרונות, בתרגומם של פנינה בת-שלה ואמציה פורת (הברדלס) ומרים שוסטרמן ואמציה פורת (סיפורים) עם נספח ואחרי דבר מאת מיכל פלג ומשה רון, הוצאת עם עובד, 2009
- Gilmour, David. (2007) The Last Leopard. A life of Giuseppe Tomasi di Lampedusa. Eland Publishing Ltd. ISBN 978-0955010514
קישורים חיצוניים עריכה
- ניו יורק טיימס, אדם בגלי, בעקבות הברדלס, באתר הארץ, 17 ביולי 2008
- משה סקאל, קיפאון חושני, באתר הארץ, 13 במאי 2009
- הספר באתר עם עובד
- יותם שווימר, ביקוש קוראים הוליד את הברדלס מחדש, באתר nrg, 11 במרץ 2009
- הברדלס, באתר OCLC (באנגלית)
- הברדלס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- משה הרפז, מסע בעקבות ברדלס סיציליאני
- מפת האתרים המוזכרים בספר (באנגלית)