ג'זין
גֶ'זִּ֫ין (בערבית: جزين) היא עיירה בדרום לבנון, כ-22 ק"מ מזרחית לצידון, 35 ק"מ ממטולה וכ-30 ק"מ דרומית מביירות. כל תושבי העיירה הם נוצרים - מרונים ומלכיתים ובעיירה ישנן מספר כנסיות ואף מנזר, אירועים דתיים מצוינים בתהלוכות.
 | |
| מבט על העיר ג'זין | |
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | מחוז דרום לבנון |
| נפה | נפת ג'זין |
| שטח | 22.58 קמ"ר |
| גובה | 1,300 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 25,000 (2004) |
| קואורדינטות | 33°32′24″N 35°35′01″E / 33.54°N 35.583611111111°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
העיר שוכנת במורדותיו המערביים של ג'בל ברוך, מוקפת בפסגות הרים מיוערים בעצי אורן. בעונת החורף, מזג האוויר בעיירה קר ומושלג. ג'זין נחשבת לאתר תיירות ונופש פופולרי בלבנון, ולבנונים רבים, מרביתם נוצרים, מגיעים לעיירה הן בעונת הקיץ, והן בחורף, בתקופת חג המולד. אחד מאתרי התיירות הטבעיים במקום - מפל מים שגבוהו 40 מטרים.
היסטוריה עריכה
ג'זין יושבת על הדרך הראשית מעיר הנמל צידון לבקעת הלבנון (הבקאע שבמזרח), ובשילוב הנוף ההררי והמצוקי שבאזור, היא מהווה נקודת מעבר אסטרטגית. על רקע זה, התחוללו בג'זין קרבות לאורך ההיסטוריה.
קרב ג'זין (1941) בתקופת מלחמת העולם השנייה בשנת 1941, נערך בין הדיוויזיה ה-7 האוסטרלית, כוחות בריטיים וכוחות השייכים לצבא צרפת החופשית שהיו חלק מבנות הברית, ובין הכוחות הצרפתיים של משטר וישי[1].
בתקופת מלחמת האזרחים הלבנונית הייתה העיירה מרכזה של מובלעת נוצרית, מובלעת ג'זין. המובלעת, הייתה בשליטת המיליציה הימנית שומרי הארזים. לוחמי המיליציה הגנו על העיירה על אף שכותרה על ידי כוחות עוינים; בתחילה מיליציות אסלמיות כצבא לבנון הערבי ואש"ף ומאוחר יותר צבא סוריה וחזבאללה.
במלחמת לבנון הראשונה נכבשה העיירה על ידי כוח צה"ל, במטרה לאפשר מעבר של כוחות נוספים צפונה אל כביש ביירות-דמשק. במהלך הקרב לחם צה"ל לראשונה במלחמה זו נגד כוחות סוריים, וזאת בניגוד לכוונה המוצהרת של ממשלת ישראל, שייעשה מאמץ להימנע ממגע עם הצבא הסורי.
לאחר הקמת רצועת הביטחון בדרום לבנון התגייסו רבים מתושבי העיירה לצבא דרום לבנון ושירתו בו עד לנסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000. לאחר שהנסיגה מג'זין הוקדמה, מרביתם עברו להתגורר בעיר מרג' עיון וסביבתה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אחד מקטעי הדרך כפי שצויר על ידי אומן אוסטרלי, http://www.awm.gov.au/collection/ART27683/
