ג'יימי קראגר

ג'יימס לי דאנקן קראגר (באנגלית: James Lee Duncan Carragher; נולד ב-28 בינואר 1978) הוא כדורגלן עבר אנגלי ששיחק בעמדת הבלם בליברפול ובנבחרת אנגליה.

ג'יימי קראגר
Jamie Carragher

ג'יימי קראגר במדי ליברפול, 2011
מידע אישי
לידה	28 בינואר 1978 (בן 46) בוטל, מרזיסייד שבאנגליה
שם מלא	ג'יימס לי דאנקן קראגר
גובה	1.85 מטר
עמדה	בלם
מועדוני נוער
1988-1996 ליברפול
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1996–2013 ליברפול 508 (4)
נבחרת לאומית כשחקן
1999–2010 אנגליה 38 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קראגר העביר את כל שנות הקריירה שלו בליברפול, ושימש כקפטן המשנה של הקבוצה כ-10 שנים. עם 737 משחקים, הוא השני במספר ההופעות במדי ליברפול בכל הזמנים. קראגר מחזיק בשיא ההופעות האירופיות לשחקן ליברפול, שעומד על 150 הופעות.

קראגר גדל כאוהד אברטון, אך החליט לשחק עבור ליברפול, כאשר התקבל לאקדמיית ליברפול בגיל 9. את הופעת הבכורה המקצוענית שלו ערך בעונת 1996/1997, ובעונה העוקבת הפך לשחקן קבוע בהרכב הקבוצה.

בתחילת הקריירה שלו תפקד קראגר בעיקר כמגן, אך עם הגעת המאמן רפאל בניטס ב-2004 הועבר קראגר לעמדת הבלם. עם ליברפול זכה קראגר באנגליה פעמיים בגביע ה-FA, שלוש פעמים בגביע הליגה, פעמיים במגן הקהילה. כמו כן, במפעלים הבינלאומיים רשם קראגר זכיות בליגת האלופות, בגביע אופ"א ופעמיים בסופר קאפ האירופי.

לאחר פרישתו ממשחק פעיל ב-2013 החל לשמש כפרשן למשחקי הפרמייר ליג ברשת סקיי ספורט.

קריירת מועדונים

ראשית הקריירה ותארים ראשונים (1998-2004)

קראגר נולד בבוטל, מרזיסייד. למרות אהדתו את אברטון בילדותו, הצטרף ליריבתה העירונית ליברפול בשנת 1988. אביו היה גם כן אוהד אברטון, ושני שמותיו האמצעיים של קראגר, לי דאנקן, הם על שמם של מאמן אברטון גורדון לי ושחקן אברטון דאנקן מקנזי - המאמן לי הדיח את מקנזי מאברטון ביום בו נולד קראגר. הוא בילה שנה בבית הספר לכדורגל של אברטון בגיל 11, אך חזר לאקדמיית ליברפול עם תום לימודיו. עקב גובהו הנמוך בנעוריו, לא הצליח קראגר להרשים בהופעותיו בקבוצות הנוער של ליברפול. רק לאחר העברתו לעמדות הקישור הצליח קראגר להשאיר חותם ועבר לשחק בקבוצת המילואים של ליברפול. את משחקו הראשון בקבוצת המילואים ערך בעונת 1994/1995, מול קבוצת המילואים של בלקברן רוברס, ואף נבחר לאיש המשחק. ב-1996 סייע לליברפול לזכות בגביע ה-FA לנוער, כאשר גברה קבוצתו 1-4 בצמד משחקים מול קבוצת המילואים של וסטהאם יונייטד. בצמד משחקים זה התמודד קראגר מול ריו פרדיננד ופרנק למפארד. במהלך טורניר גביע זה שומש קראגר לראשונה בעמדות ההגנה.

את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת של ליברפול ערך קראגר תחת המאמן רוי אוונס, ב-8 בינואר 1997, ברבע גמר גביע הליגה האנגלי, כאשר נכנס כמחליף בדקה ה-75, בהפסד 2-1 למידלסברו. שלושה ימים מאוחר יותר ערך את הופעת הפרמייר ליג הראשונה שלו, באצטדיון אנפילד, כאשר נכנס כמחליף בתיקו המאופס מול וסטהאם יונייטד. ב-18 בינואר תפקד כקשר מרכזי, בניצחון הפרמייר ליג 0-3 על אסטון וילה. במשחק זה, שיחק קראגר לצד ג'יימי רדנאפ, וכבש את שער הבכורה שלו בליברפול, בנגיחה.

בעונת 1997/1998 החל קראגר לשחק באופן תדיר בהרכב ליברפול הבוגרת, וסייע לה במאבקי הצמרת מול מנצ'סטר יונייטד וארסנל. באותה עונה שיחק קראגר בעמדות הבלם, מגן וקשר אחורי.

תחת המאמן ז'ראר הוייה למד קראגר להתרחק מאור הזרקורים ולהתמקד בכדורגל, כאשר הוייה הקפיד להתייחס בחומרה לאירועי משמעת. באוטוביוגרפיה שלו, הודה קראגר "תמיד חשתי קרוב לז'ראר", והיה מלא בשבחים למאמן הצרפתי. בעונת 1998/1999 ערך קראגר 44 הופעות בכל המסגרות, ונבחר לשחקן העונה של ליברפול. בראשית עונת 1999/2000 כבש שני שערים עצמיים בהפסד הליגה הביתי למנצ'סטר יונייטד 3-2. לאחר המשחק לא שומש יותר בעמדת הבלם תחת המאמן הוייה, ותפקד בעיקר בעמדת המגן הימני, כאשר בעמדות מרכז ההגנה שיחקו בעיקר סמי הופייה וסטפן הנשוז.

בעונת 2000/2001 שיחק קראגר בעיקר בעמדת המגן השמאלי. בעונה זו זכה עם ליברפול בגביע ה-FA, גביע הליגה, גביע אופ"א, מגן הקהילה והסופר קאפ האירופי בתוך חודשים בודדים.

בינואר 2002, במשחק גביע הליגה מול ארסנל, זרק קראגר ליציע מטבע שנזרק לעברו מצד אוהדי ארסנל, וקיבל על כך כרטיס אדום. לאחר המשחק התנצל פומבית על המעשה, אך קיבל אזהרה רשמית מצד המשטרה על המקרה.

קראגר בליגת האלופות, 2005

בשנים 2002-2004 סבל קראגר משתי פציעות חמורות. הוא החמיץ את מונדיאל 2002 עקב ניתוח שעבר בברכו. בספטמבר 2003 שבר את רגלו כתוצאה מתיקול עם שחקן בלקברן רוברס, לוקאס ניל. בתקופה זו איבד קראגר את מקומו בהרכב ליברפול, והוחלף בעיקר על ידי ג'ון ארנה ריסה וסטיב פינאן. למרות זאת, זכה קראגר עם ליברפול בגביע הליגה בשנת 2003, וזמן קצר לאחר מכן הוגדר כקפטן המשנה של הקבוצה, כאשר הקפטן הראשי היה סטיבן ג'רארד.

ההצלחה בליגת האלופות ובגביע האנגלי (2004-2007)

עונת 2004/2005 הייתה עונת מפנה עבור קראגר. מאמן הקבוצה החדש, רפאל בניטס, העביר את קראגר לעמדת הבלם, בה שיחק 56 משחקים בכל העונה, ושיתף פעולה במרכז ההגנה בעיקר עם סמי הופייה. עקב יכולתו הטובה בעונה זו נודע קראגר כבלם חזק ונבון, והוא המשיך לשחק בעמדה זו בשאר הקריירה שלו. בעונה זו היה קראגר חלק מרכזי מההצלחה של ליברפול בליגת האלופות. בגמר ליגת האלופות הפגין קראגר יכולת מרשימה, בין היתר עקב תפקודו יוצא הדופן בהארכה, תוך שסבל מהתכווצות שרירים וסייע לליברפול לזכות במפעל. הוא נבחר לשחקן העונה של ליברפול, ושימש כקפטן הקבוצה בניצחון 1-3 על צסק"א מוסקבה בסופר קאפ האירופי. קראגר היה מועמד לפרס כדור הזהב לשנת 2005.

במאי 2006 שיחק קראגר בגמר גביע ה-FA, מול וסטהאם יונייטד, שהיה לגמר העשירי שלו בקריירה. על אף שכבש שער עצמי בתחילת המשחק, ניצחה ליברפול בדו-קרב בעיטות עונשין ובכך זכה קראגר בפעם השנייה במפעל. חודשיים מאוחר יותר זכה קראגר במגן הקהילה, לאחר ניצחון 1-2 על צ'לסי.

ב-9 בדצמבר 2006, במשחק מול פולהאם, כבש קראגר את שערו השלישי בפרמייר ליג, שהיה לשערו הראשון מאז ינואר 1999. השער הגיע מבישול של דניאל אגר, והיה לשערו הרביעי של קראגר בקריירה.

בחצי גמר ליגת האלופות, ב-1 במאי 2007, מול צ'לסי, קבע קראגר את שיא ההופעות האירופיות עבור ליברפול, ובכך שבר את שיאו הקודם של איאן קלהאן, שעמד על 89 הופעות. הוא נבחר לשחקן עונת 2006/2007 בליברפול, על פי בחירת האוהדים.

שלהי הקריירה (2007-2013)

קראגר ב-2011

בעונת 2007/2008 ערך קראגר את הופעתו ה-500 במדי ליברפול. ב-18 במאי 2009, במשחק מול וסט ברומיץ' אלביון, היה מעורב קראגר בעימות עם שחקן קבוצתו אלברו ארבלואה, אשר הופסק עם התערבותם של צ'אבי אלונסו ודניאל אגר. המאמן, רפאל בניטס סירב להתייחס לעניין, בעוד קראגר הסביר את העניין: "שנינו רצינו לשמור על שער נקי, על מנת שפפה יזכה בכפפת הזהב בפעם הרביעית ברציפות".

בעונה הבאה חלה התדרדרות ביכולתו של קראגר, שהביאה לספקות לגבי מקומות בהרכב הפותח של ליברפול. אולם, יכולת טובה שלו מול היריבה מנצ'סטר יונייטד ב-25 באוקטובר 2009 השתיקה את הביקורות. ארבעה ימים לאחר מכן הורחק קראגר בכרטיס אדום מול פולהאם, ובכך הורחק לראשונה מזה 7 שנים.

ב-4 בספטמבר 2010 הוביל קראגר משחק צדקה, שהורכב משילוב בין שחקני ליברפול בעבר ובהווה, מול שחקני אברטון. כלל ההכנסות, מהמשחק שנערך באצטדיון אנפילד, הלכו לארגוני צדקה עמם עובד קראגר. ב-24 באוקטובר, במשחק מול בלקברן רוברס, כבש קראגר את שערו העצמי ה-7 בפרמייר ליג. רק ריצ'רד דאן, שכבש 10 שערים עצמיים, כבש יותר ממנו. מספר שבועות לאחר מכן קראגר פרק את כתפו בהפסד 2-1 לטוטנהאם הוטספר, במשחק שהיה להופעתו ה-450 בפרמייר ליג. הוא הושבת למשך של 3 חודשים עקב הפציעה, ואף נזקק לניתוח.

ב-24 בפברואר 2011 ערך קראגר את הופעתו ה-137 במפעלים אירופיים, במשחק מול ספרטה פראג, ובכך הציב שיא לשחקן הבריטי עם מספר ההופעות האירופיות הרב ביותר. ב-17 באפריל, במהלך משחק מול ארסנל, התנגשו קראגר וג'ון פלאנגן בראשיהם, בעת שעלו לנגיחה. לאחר 6 דקות של טיפולים על המגרש הוחלף קראגר בסוטיריוס קירגיאקוס. מספר ימים מאוחר יותר, התאושש קראגר וערך את הופעתו ה-666 במדי ליברפול, בניצחון 2-5 על פולהאם. בכך הפך קראגר לשחקן השני במספר הופעותיו במדי ליברפול. ב-2012 זכה קראגר בגביע הליגה השלישי שלו.

בראשית עונת 2012/2013, במשחק הבכורה של המאמן ברנדן רוג'רס, ערך קראגר את הופעתו ה-700 במדי ליברפול, בניצחון 0-1 על הומל, במסגרת מוקדמות הליגה האירופית.

פרישה

אוהדי ליברפול במפגן הוקרה לקראגר במשחקו האחרון בקריירה

ב-7 בפברואר 2013 הודיע קראגר כי יפרוש בסיום העונה, בהודעה: "הייתה זאת זכות וכבוד לייצג את המועדון האדיר הזה זמן רב כל עוד יכולתי, ואני מאוד גאה בכך שאני במועדון מגיל 9". ב-9 במרץ ערך קראגר את הופעתו ה-500 בפרמייר ליג, בניצחון 2-3 על טוטנהאם הוטספר.

ב-19 במאי 2013 ערך קראגר את הופעתו ה-737 והאחרונה בקריירה, בניצחון 0-1 על קווינס פארק ריינג'רס. טרם המשחק נערך לכבודו של קראגר מסדר כבוד. במהלך המשחק הוחלף בדקה ה-87, וקיבל מחיאות כפיים מצד כל יושבי האצטדיון והאוהדים.

נבחרת אנגליה

ב-1996 ערך קראגר את הופעת הבכורה שלו בנבחרת אנגליה עד גיל 21. הוא תפקד בעיקר בעמדת הקשר האחורי, ושימש כקפטן הנבחרת. עד שנת 2000, אז הפך לבלתי אפשרי עבורו לשחק בנבחרת הצעירה עקב גילו, ערך קראגר 27 הופעות והיה למלך ההופעות של הנבחרת הצעירה.

ב-28 באפריל 1999 שיחק קראגר לראשונה בנבחרת אנגליה הבוגרת, כאשר נכנס כמחליף מול הונגריה. ב-2001 פתח לראשונה בהרכב הנבחרת, מול הולנד, במשחק שנערך בוויט הארט ליין. בספטמבר אותה שנה שותף בניצחון ההיסטורי 1-5 על גרמניה, במסגרת מוקדמות מונדיאל 2002, במשחק שהתקיים באצטדיון האולימפי במינכן. קראגר פספס את מונדיאל 2002 עקב פציעה בברכו.

קראגר היה בסגל אנגליה ליורו 2004, אך לא שיחק, כאשר לדלי קינג הועדף על פניו. במונדיאל 2006 לא היה האופציה הראשונה ומיעט לשחק, אך עקב פציעתו של גארי נוויל חזר להרכב. ברבע הגמר, מול פורטוגל, היה קראגר אחד משלושת השחקנים שהחטיאו בדו-קרב בעיטות עונשין, ובכך הודחה אנגליה.

באוגוסט 2007 הודיע קראגר על פרישה מהמדים הלאומיים. באוטוביוגרפיה שלו, מנה קראגר מספר סיבות לפרישה: העדפה מצדו לשחק יותר בליברפול מאשר בנבחרת הלאומית, רצון לבלות זמן רב יותר עם משפחתו, והסיבה העיקרית, שיתוף מועט שלו במשחקי הנבחרת.

במאי 2010 כלל פאביו קאפלו את קראגר בסגל המורחב של אנגליה למונדיאל 2010. קראגר אמר על חזרתו לנבחרת: "ההתאחדות יצרה עמי קשר לפני מספר שבועות ושאלה האם שיניתי את דעתי, עקב ריבוי פציעות של שחקני אנגליה. אמרתי שאני יכול להפוך את עצמי לזמין". ב-24 במאי הופיע לראשונה בנבחרת מזה שלוש שנים, במשחק ידידות מול מקסיקו שהסתיים בניצחון אנגליה 1-3. בטורניר עצמו שיחק קראגר בשני המשחקים הראשונים של אנגליה, וקיבל בשניהם כרטיס צהוב. עקב זאת הורחק למשחק הבא של הנבחרת. הוא לא שיחק בשלב שמינית הגמר מול גרמניה, כאשר מתיו אפסון הועדף על פניו. בסוף הטורניר פרש באופן סופי מכדורגל נבחרות, כאשר הדגיש כי החזרה הייתה חד פעמית. בסך הכל ערך קראגר 38 הופעות בנבחרת אנגליה.

סגנון משחק

בתחילת דרכו בליברפול שיחק קראגר בעמדת הקשר ההתקפי, ובילדותו אף שיחק כחלוץ, אך בשלב מוקדם עבר לעמדות ההגנה. קראגר היה מסוגל לשחק בכל עמדות ההגנה, תופקד הן בעמדות האגף והן במרכז, כאשר שומש לעיתים אף במרכז הקישור. כאשר שיחק כמגן היה קראגר בעיקר הגנתי, והיה מחוסר יכולות התקפיות, הנדרשות ממגן.

כבלם היה קראגר מוביל את הגנת ליברפול, ונודע כאחד הבלמים הטובים בפרמייר ליג ואחד הבלמים האנגלים הטובים בדורו. חזק, מגוון ועקבי, נחשב כבלם מהדור הישן, אשר נודע בעיקר בכושר העבודה, סיבולת, נאמנות, מנהיגות ומחויבות למשחק. סגנון משחקו נודע בנועזות, בפיזיות ובתיקולים קשים. קראגר היה בעל יכולות ארגוניות איכותיות, אינטליגנטיות משחק, ריכוז ומודעות טקטית, אשר אפשרו לו קריאת משחק רחבה, רדיפת יריביו ויצירת תיקולי 'הרגע האחרון'.

חברו לקבוצה לשעבר, ג'יימי רדנאפ, תיאר אותו כ"אולטרה תחרותי וככל הנראה הכדורגלן הכי ממונע שאני מכיר". דידייה דרוגבה נקב בשמו של קראגר כיריב הקשה ביותר שהתמודד מולו, ותיאר אותו כבלם אגרסיבי אך הוגן.

קריירה תקשורתית

עם פרישתו ממשחק פעיל, חתם קראגר על חוזה ברשת סקיי ספורט, והחל לשמש כפרשן, לצד גריים סונס, גארי נוויל וג'יימי רדנאפ. לעיתים כותב קראגר טור דעה אישית בעיתון הדיילי מייל. קראגר ונוויל קיבלו שבחים על פרשנויותיהם, הבאות על רקע יריבותם הישנה.

ב-11 במרץ 2018 פרסם הדיילי מירור סרטון בו נראה קראגר יורק לעבר רכב, בו יישובים אב ובתו בת ה-14, אשר הקניטו אותו, יום לאחר ניצחון מנצ'סטר יוניטד על ליברפול 1-2. עם הפצת הסרטון התנצל קראגר פומבית בפני נהג הרכב ובתו, וכינה את המצב כ"רגע של זעם" וכ"טעות החמורה ביותר" בקריירה שלו. הוא הורחק מרשת סקיי עד לסיום העונה.

חיים אישיים

קראגר נשא את אהובת נעוריו, ניקולה הארט, ולהם נולדו שני ילדים. כמו שחקני עבר נוספים של ליברפול, היה קראגר אוהד נלהב של אברטון בילדותו. בשנת 2008 קיבל קראגר פרס על ארגון הצדקה המקומי אשר הוא עומד בראשו. הוא מבקר דרך קבע בבתי ספר כחלק מעבודות צדקה, ומקדם את חשיבות חיי המשפחה.

קראגר הוא תומך של מפלגת הלייבור הבריטית, ותמך פומבית באנדי בורנהאם בבחירות לראשות המפלגה ב-2010. האוטוביוגרפיה שלו, 'קרא' ('Carra'), ראתה אור לראשונה בשנת 2008. בשנת 2012 קיבל קראגר תואר כבוד מאוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול.

באוגוסט 2015 ביקר ב"קראגר'ס" ("Carragher's"), פאב המוקדש לקריירה שלו, במנהטן, ניו יורק.

תארים

ליברפול

• ליגת האלופות: 2004/2005
• גביע אופ"א: 2000/2001
• הסופר קאפ האירופי: 2001, 2005
• גביע ה-FA‏: 2000/2001, 2005/2006
• גביע הפוטבול ליג: 2000/2001, 2002/2003, 2011/2012
• מגן הצדקה: 2001, 2006

אישיים

• נבחרת העונה בפרמייר ליג מצד ארגון האוהדים: 2005/2006
• שחקן העונה בליברפול: 1999, 2005, 2007

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ג'יימי קראגר

• ג'יימי קראגר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ג'יימי קראגר, באתר Transfermarkt
• ג'יימי קראגר, באתר Soccerway
• ג'יימי קראגר, באתר BDFutbol
• ג'יימי קראגר, באתר WorldFootball.net
• ג'יימי קראגר, באתר National Football Teams
• ג'יימי קראגר, באתר FootballDatabase.eu
• אגדה מקומית: פרישת קראגר מסמלת את כל הקריירה שעשה, באתר ‏מאקו‏, 18 במאי 2013
• שי וולך, ‏אני ג'יימי קראגר: כשנכנסים לתוך הראש של בלם ליברפול, באתר ערוץ הספורט, 20 במאי 2013