ת'יאו וולקוט
ת'יאו ג'יימס וולקוט (באנגלית: Theo James Walcott; נולד ב-16 במרץ 1989 בלונדון) הוא כדורגלן עבר אנגלי השיחק בעמדות הקיצוני הימני והחלוץ.
וולקוט במדי ארסנל, 2015 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
16 במרץ 1989 (בן 35) לונדון שבאנגליה | |||
שם מלא | ת'יאו ג'יימס וולקוט | |||
גובה | 1.75 מטר | |||
עמדה | קיצוני ימני, חלוץ | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-5 ביוני 2023 |
קריירת מועדונים
עריכהוולקוט החל את הקריירה שלו במחלקת הנוער של מועדון הכדורגל ניוברי. הוא הבקיע שם למעלה מ-100 שערים בעונתו היחידה[1], ולאחר מכן שיחק בסווינדון טאון ובסאות'המפטון. בגיל 14 הוא חתם על חוזה חסות עם חברת נייקי[2].
בעונת 2004/2005 הוא הצטיין במדי קבוצת הנוער של סאות'המפטון שהפסידה בגמר גביע ה-FA לנוער לקבוצת הנוער של איפסוויץ' טאון. כמו כן, הוא הפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות קבוצת המילואים של המועדון, לאחר שעלה כמחליף במשחק מול מילואי ווטפורד בספטמבר 2004, והוא בן 15 שנים ו-175 ימים[3]. הוא לא זכה לשחק גם בפרמייר ליג כיוון שסאות'המפטון ירדה לליגת המשנה בסיום העונה.
לפני תחילת עונת 2005/2006 הצטרף וולקוט לקבוצה במסע המשחקים שערכה בסקוטלנד, כאשר שבועיים קודם לכן סיים את לימודיו בבית הספר. לאחר מכן הוא הפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הקבוצה הבוגרת של סאות'המפטון, לאחר שעלה כמחליף במשחק ליגת מול וולבס, והוא בן 16 שנים ו-143 ימים.
וולקוט ערך את הופעת הבכורה שלו לאחר שפתח בהרכב במשחק החוץ מול לידס יונייטד ב-18 באוקטובר 2005, והבקיע את שערו הראשון בבוגרים באותו משחק. הוא הבקיע גם במשחק מול מילוול שנערך ארבעה ימים לאחר מכן, וגם במשחק הבית הראשון שלו שנערך מול סטוק סיטי בשבת שלאחר מכן. בזכות יכולתו הגבוהה הוא נבחר ב-11 בדצמבר 2005 לאחד משלושת המתמודדים הסופיים על פרס הספורטאי הצעיר של השנה ב-BBC.
ב-20 בינואר 2006 חתם וולקוט בארסנל, בתמורה לסכום העברה של 5 מיליון פאונד, עם אפשרות שהמחיר יעלה עד כדי 12 מיליון[4] בהתאם לביצועיו במועדון ובמדי הנבחרת הלאומית. באפריל 2008, בעקבות קשיים כלכליים, נאלצה הנהלת סאות'המפטון לאשר הסכם על פיו ארסנל תשלם בתמורה לוולקוט 9.1 מיליון פאונד[5].
וולקוט ערך את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג בתחילת עונת 2006/2007, לאחר שעלה כמחליף במקום ז'ילברטו סילבה במשחק מול אסטון וילה שנערך ב-19 באוגוסט 2006. הוא ערך את הופעת הבכורה בליגת האלופות במשחק השני של סיבוב המוקדמות האחרון, שבו התמודדה ארסנל מול דינמו זאגרב. דקות אחדות לאחר שעלה כמחליף הוא ספג לראשונה כרטיס צהוב במדי ארסנל. לקראת סיום המשחק הוא אף הצליח לבשל שער למתייה פלמיני. כששיחק הוא היה בן 17 ו-129 ימים, ובכך היה לשחקן הצעיר ביותר בתולדות ארסנל שמשתתף במשחק רשמי בטורניר אירופי[6]. הפעם הראשונה שבה פתח בהרכב הייתה במשחק הליגה הביתי מול ווטפורד ב-14 באוקטובר 2006. בזכות הישגיו בארסנל ובנבחרת אנגליה הוא זכה בתואר הספורטאי הצעיר של השנה ב-BBC לשנת 2006.
וולקוט הבקיע את שערו הראשון במדי ארסנל בגמר גביע הליגה מול צ'לסי, שנערך באצטדיון המילניום בקארדיף ב-25 בפברואר 2007. אולם, דידייה דרוגבה הבקיע שני שערים לטובת צ'לסי, שניצחה במשחק בסופו של דבר. וולקוט הבקיע את שעריו הראשונים באצטדיון האמירויות במשחק ליגת האלופות מול סלאביה פראג, שהסתיים בניצחון 0–7 לטובת ארסנל, והוסיף בישול לססק פברגאס. וולקוט הבקיע את שעריו הראשונים בפרמייר ליג בתיקו 2-2 מול ברמינגהאם סיטי ב-23 בפברואר 2008. בעונת 2007/2008 הוא הבקיע שבעה שערים בכל המסגרות.
לקראת עונת 2008/2009 קיבל וולקוט את חולצת המשחק מספר 14, שקודם לכן הייתה שייכת לתיירי הנרי. במהלך העונה הוא ביסס את מעמדו כשחקן הרכב ראשון, ופתח במשחקים רבים בעמדת הקשר או הקיצוני ימני. את שערו הראשון לעונה זו הוא הבקיע בניצחון 1–3 על אברטון. שלושה ימים לאחר מכן הוא הבקיע את השער השני של ארסנל בניצחון החוץ 2–5 על פנרבחצ'ה בליגת האלופות.
ב-16 במרץ 2008 (יום הולדתו ה-17) חתם וולקוט על חוזה המקצוען הראשון שלו, תמורת שכר של מיליון לירות שטרלינג[7].
וולקוט סבל מפריקה בכתף בזמן אימון של נבחרת אנגליה לקראת משחק הידידות מול נבחרת גרמניה. בעקבות כך הצהיר ארסן ונגר, מאמן ארסנל, כי וולקוט ייעדר לשלושה חודשים לכל הפחות. הוא חזר לשחק באפריל 2009, והבקיע את שער השוויון מול ויגאן את'לטיק. הוא פתח במשחק השני של רבע גמר ליגת האלופות מול ויאריאל, והבקיע שער בדקה ה-10. ארסנל ניצחה 1–4 בסיכום שני המשחקים.
ב-8 במאי 2009 חתם וולקוט על חוזה חדש בארסנל. ב-4 באוקטובר 2009 חזר וולקוט מפציעה, והבקיע שער בניצחון 2–6 על בלקברן רוברס.
ב-18 בינואר 2013 חתם וולקוט על חוזה חדש לשלוש שנים וחצי נוספות בקבוצה, וזכה לשדרוג בשכרו. בינואר 2014 קרע את הרצועה הצולבת, ולא חזר לשחק עד תום 2013/2014, במהלכה זכה עם הקבוצה בגביע האנגלי. ב-17 בינואר 2018 וולקוט עזב את ארסנל אחרי 12 שנים וחתם באברטון תמורת 20 מיליון פאונד.
את שער הבכורה שלו באברטון כבש במשחק נגד לסטר סיטי בו כבש צמד וסייע לקבוצתו לנצח בתוצאה 1–2.
ב-6 באוקטובר 2020 חזר לקבוצת נעוריו, סאות'המפטון, בהשאלה לעונה אחת.
נבחרת לאומית
עריכהב-8 במאי 2006 זומן וולקוט לסגל של נבחרת אנגליה לקראת מונדיאל 2006. זימון זה הפתיע רבים כיוון שהוא הועדף על פני שחקנים יותר מנוסים, וביניהם ג'רמיין דפו שהספיק לשחק פעמים אחדות במדי הנבחרת[8]. ב-30 במאי 2006 הוא השתתף בניצחון 1–3 על נבחרת הונגריה באולד טראפורד, ובכך הפך לשחקן הצעיר ביותר שמופיע במדי הנבחרת. וולקוט לא שיחק כלל במונדיאל, אף על פי שבסגל האנגלי היו רק שני שחקנים שעמדת הטבעית היא חלוץ. המאמן סוון גוראן אריקסון הגן על החלטתו לא לשתף את וולקוט, וטען כי הניסיון שצבר יסייע לו בעתיד[9].
לאחר המונדיאל הוחלף אריקסון על ידי סטיב מקלארן, שהחליט כי וולקוט ישחק במדי הנבחרת עד גיל 21. ב-15 באוגוסט 2006 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הצעירה, והיה למבקיע הצעיר ביותר בתולדותיה, לאחר שכבש בתיקו 2-2 מול נבחרת מולדובה. וולקוט הבקיע שני שערים במשחק הפלייאוף מול נבחרת גרמניה עד גיל 21, שבעקבותיו העפילה נבחרתו לאליפות אירופה לנבחרות צעירות.
ב-6 בספטמבר 2008 ערך וולקוט את הופעת הבכורה שלו במוקדמות המונדיאל במשחק מול נבחרת אנדורה, ובמשחק מול נבחרת קרואטיה שנערך ב-10 בספטמבר הוא היה לשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה שמבקיע שלושער עבור אנגליה[10].
וולקוט לא זומן על ידי מאמן הנבחרת פאביו קאפלו למונדיאל 2010, אך היה חלק מסגל הנבחרת ליורו 2012, ואף כבש שער בתיקו 2-2 מול שוודיה. עקב פציעה שהשביתה אותו לתקופה ממושכת החמיץ וולקוט את משחקי מונדיאל 2014.
חסות
עריכהבנובמבר 2012 חתם וולקוט על חוזה חסות עם נייקי. הוא הופיע לפרסומת עבור הנעל "Nike Green Speed II" לצד אדן הזאר, ראהים סטרלינג, סטפן אל שעראווי, מריו גצה וכריסטיאן אריקסן. ב-2016 חתם על חוזה עם אדידס.
משפחה וחיים אישיים
עריכהאביו של וולקוט הוא ממוצא ג'מייקני ואמו אנגלייה[11]. משפחתו השתתפה בסרט הארי פוטר ומסדר עוף החול, אך הוא עצמו ביטל את השתתפותו בעקבות מחויבויותיו לארסנל[12].
וולקוט ואביו אוהדים את ליברפול. כאשר צ'לסי הציעה לו חוזה נוער הוא אמר:
שיחקתי בטורניר עבור סווינדון כאשר סאות'המפטון וצ'לסי הביעו עניין. צ'לסי הזמינה אותי להיות מביא הכדורים במשחק מול ליברפול, וזה היה פנטסטי לפגוש את הגיבורים שלי מייקל אואן ורובי פאולר. הייתי אוהד של ליברפול פשוט משום שאבא שלי אהד אותם. לצערי לא נולדתי בעידן הזהב של הקבוצה, אך כאשר גדלתי נהניתי לצפות בשחקנים כגון מייקל אואן, רובי פאולר וסטיב מקמנמן. כשליברפול זכתה בליגת האלופות בשנה שעברה אני השתגעתי. צעקתי כה חזק עד שהערתי את כל הכפר שבו אני מתגורר!
וולקוט עוסק בפעילות צדקה מטעם הארגון הבריטי "Build a School"[13].
ב-6 באפריל 2008 הוא היה הנושא הלפני אחרון של הלפיד האולימפי עבור אולימפיאדת בייג'ינג, בזמן שמצעד הלפיד הקיף את לונדון[14].
בן דודו ג'ייקוב וולקוט הוא שחקן נוער ברדינג, והיה חלק מסגל נבחרת אנגליה עד גיל 17 שהשתתפה באליפות אירופה בכדורגל עד גיל 17 לשנת 2009.
קישורים חיצוניים
עריכה- ת'יאו וולקוט, ברשת החברתית פייסבוק
- ת'יאו וולקוט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ת'יאו וולקוט, ברשת החברתית אינסטגרם
- ת'יאו וולקוט, באתר Transfermarkt
- ת'יאו וולקוט, באתר Soccerway
- ת'יאו וולקוט, באתר BDFutbol
- ת'יאו וולקוט, באתר WorldFootball.net
- ת'יאו וולקוט, באתר National Football Teams
- ת'יאו וולקוט, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל, באתר הרשמי של ארסנל
- פרופיל, באתר ESPN
הערות שוליים
עריכה- ^ כתבה באתר הדיילי מירור
- ^ כתבה באתר הגרדיאן
- ^ מידע באתר הרשמי של סאות'המפטון
- ^ עזיבתו של וולקוט לארסנל באתר הרשמי של סאות'המפטון
- ^ כתבה באתר הטלגרף
- ^ שיאי ההופעות באתר הרשמי של ארסנל
- ^ כתבה באתר הטיימס
- ^ כתבה באתר ה-BBC
- ^ כתבה באתר ה-BBC
- ^ כתבה באתר ב-BBC
- ^ כתבה בג'מייקה אובזרבר
- ^ כתבה באתר הטיימס
- ^ כתבה באתר "הארו טיימס"
- ^ מידע באתר China.org
נבחרת אנגליה – מונדיאל 2006 | ||
---|---|---|
1 רובינסון • 2 נוויל • 3 א. קול • 4 ג'רארד • 5 פרדיננד • 6 טרי • 7 בקהאם • 8 למפארד • 9 רוני • 10 אואן • 11 ג. קול • 12 קמפבל • 13 ג'יימס • 14 ברידג' • 15 קראגר • 16 הרגריבס • 17 ג'נאס • 18 קאריק • 19 לנון • 20 דאונינג • 21 קראוץ' • 22 קרסון • 23 וולקוט • מאמן: אריקסון |
נבחרת אנגליה – יורו 2012 | ||
---|---|---|
1 הארט • 2 ג'ונסון • 3 קול • 4 ג'רארד • 5 קלי • 6 טרי • 7 וולקוט • 8 הנדרסון • 9 קארול • 10 רוני • 11 יאנג • 12 ביינס • 13 גרין • 14 ג'ונס • 15 לסקוט • 16 מילנר • 17 פארקר • 18 ג'אגיילקה • 19 דאונינג • 20 אוקסלייד-צ'מברלין • 21 דפו • 22 ולבק • 23 באטלנד • מאמן: הודג'סון |