ג'יל ביידן
| יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: חלקה בקמפיין הבחירות של 2012 ו-2020. | |
ג'יל טרייסי ביידן (באנגלית: Jill Tracy Biden; נולדה ב-3 ביוני 1951) היא הגברת הראשונה של ארצות הברית, אשתו של נשיא ארצות הברית ה-46, ג'ו ביידן. במקצועה היא דוקטור לחינוך.
.jpg) | |||||
| דיוקנה הרשמי של ביידן, 2021 | |||||
| לידה |
3 ביוני 1951 (בת 73) המונטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ג'יל טרייסי ביידן | ||||
| שם לידה | ג'יל טרייסי ג'ייקובס | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| דת | נצרות-פרסביטריאנית | ||||
| בן או בת זוג |
ג'ו ביידן (17 ביוני 1977–?) | ||||
| |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהנולדה בשם ג'יל טרייסי ג'ייקובס (Jill Tracy Jacobs) בניו ג'רזי, הבכורה במשפחה נוצרית-פרסביטריאנית ממוצא איטלקי-סיציליאני בת חמש בנות. אחיותיה הן ג'אן (ילידת 1952, מלצרית[1]), בוני (דיילת אוויר באמריקן איירליינס[2]), קלי וקים. מרבית ילדותה הייתה בפנסילבניה. היא למדה במכללה ולאחר מכן נרשמה ללימודי אנגלית באוניברסיטת דלאוור ובמהלך לימודיה עבדה תקופה מסוימת כדוגמנית. ב-1970 נישאה לביל סטיבנסון, שחקן פוטבול בקולג' ובעלים של פאב.
ב-1975, לאחר שיחסיה עם בעלה התפוררו והם החלו בהליכי גירושין, הכירה את הסנאטור ג'ו ביידן, המבוגר ממנה בתשע שנים. באותה שנה השלימה את לימודיה באוניברסיטה והחלה לעבוד כמורה לאנגלית בבית ספר תיכון. ב-1976 התגרשה ושנה לאחר מכן נישאה לג'ו ביידן, 4.5 שנים לאחר תאונת דרכים שבה נהרגו אשתו (ניליה האנטר) ובתו ושני בניו הנותרים נפצעו קשה. ב-1981 הוענק לביידן תואר שני בחינוך מאוניברסיטת מערב צ'סטר. באותה שנה ילדה את בתה אשלי.
לאחר חופשה של שנתיים, שבה טיפלה בשלושת הילדים, שבה ביידן לעבוד ב-1983. עד 1993 לימדה בתיכון אנגלית וכן היסטוריה לתלמידים עם קשיים רגשיים. כמו כן עבדה חמש שנים בבית חולים פסיכיאטרי לנוער. ב-1987 קיבלה תואר שני נוסף, באנגלית, מאוניברסיטת וילאנובה. ב-1993 עברה לעבוד כמורה במכללה קהילתית בדלאוור ועבדה בה עד שנכנס בעלה לתפקידו כסגן הנשיא.
ביידן שבה לאוניברסיטת דלאוור ללימודי דוקטורט ובשנת 2007 הוענק לה תואר דוקטור לחינוך.
היא הייתה פעילה ביוזמות חברתיות שונות: היא נשיאה של ארגון העוסק בהגברת המודעות לבריאות אצל נערות. היא הייתה בין מייסדי יוזמה לחלוקת ספרים לילדים מעוטי יכולת, וכן הייתה פעילה בארגון מקומי בדלאוור שתמך במשפחות אנשי צבא. היא רצה כמעט כל יום שמונה קילומטרים ואף השתתפה במרתון חיל הנחתים האמריקני.
הגברת השנייה של ארצות הברית
עריכה
לאחר הבחירות לנשיאות ב-2004 ועל רקע התנגדותה למלחמת עיראק המריצה את בעלה להתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-2008 (הוא כבר התמודד על המועמדות ב-1988) והשתתפה בקמפיין שלו בימי סוף השבוע. לאחר שברק אובמה בחר בג'ו ביידן כשותפו בבחירות לנשיאות השתתפה ביידן בקמפיין שלהם, כשהיא ממשיכה ללמד במכללה במשך ארבעה ימים בשבוע.
לאחר שג'ו ביידן נבחר לסגן נשיא ונכנס לכהונתו עבר הזוג למגורי סגן הנשיא בוושינגטון. ביידן המשיכה מאז לעבוד כמורה, הפעם במכללה הקהילתית של צפון וירג'יניה, שם היא חולקת את חדרה עם מורה נוספת. היא אשת סגן הנשיא (הגברת השנייה של ארצות הברית) הראשונה העובדת בעבודה שיש שכר בצדה (כלומר, לא בהתנדבות). לביידן יש גם משרד וצוות מטה לצדה בבניין משרדים בקרבת הבית הלבן.
ב-2009 הטיל אובמה על ג'יל ביידן להוביל יוזמה להגברת המודעות לחשיבותן של מכללות קהילתיות – נושא הקרוב ללבה. היא הופיעה באירועים פומביים שונים, המשיכה בפעילותה למען משפחות אנשי צבא, ותמכה בקמפיין של ארגון USAID להגברת המודעות לתנאי הרעב, הבצורת והמלחמה שבהם נתונים מיליוני תושבים באזור קרן אפריקה. ב-2012 פרסמה ספר ילדים שנכתב בהשפעת חוויותיו של בו ביידן, אחד מבניה החורגים, שגויס כקצין במשמר הלאומי לשירות בעיראק.[3]
מאז 2011 היא מכהנת כפרופסור חבר במכללת צפון וירג'יניה. היא נטלה חלק מועט בקמפיין הבחירות לנשיאות ב-2012 ולא הפחיתה משעות עבודתה. במהלך הקדנציה השנייה של בעלה (2013), המשיכה ביידן בתמיכתה באנשי צבא, כולל ביקורים מרובים במתקן השיקום Intrepid עבור קטועי גפיים. במהלך בחירות אמצע הקונגרס בארצות הברית ב-2014, היא פעלה למען מספר דמוקרטים, כמו מארק אודל בקולורדו ומישל נון בג'ורג'יה.
ב-21 באוקטובר 2015, נכחה לצד בעלה כשהודיע כי לא יתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בבחירות 2016. מאוחר יותר סיפרה כי התאכזבה מהחלטתו, מתוך מחשבה שהוא כשיר מאוד לתפקיד.
הגברת הראשונה של ארצות הברית
עריכהב-2017, עם סיום כהונתו של בעלה כסגן הנשיא, סיימה ביידן לשמש כגברת השנייה של ארצות הברית. ב-20 בינואר 2021, עם השבעתו של בעלה ג'ו ביידן כנשיא ארצות הברית ה-46, החלה ביידן לשמש כגברת הראשונה של ארצות הברית.
אחרי שהעיסוק ב-COVID 19 הפך פחות אינטנסיבי הודיעה ביידן כי תקדיש למשפחות אנשי הצבא, ולוותיקי הכוחות המזוינים של ארצות הברית את מירב מאמציה. במהלך השנתיים הראשונות לכהונתה כגברת הראשונה היא ביקרה ב-40 מדינות וכ-100 ערים. היא ביקרה ב-24 מתקנים צבאיים, השתתפה ב-30 אירועים וקידמה כ-80 יוזמות פדרליות לשיפור מצבן של משפחות החיילים. דגש מיוחד בפעילותה היה שיפור מערכת החינוך לילדי המשרתים בצבא.[4]
היא הגברת הראשונה מאז ברברה בוש שמכהנת בתפקידי הגברת השנייה והגברת הראשונה, והיא הגברת ראשונה מאז פט ניקסון שמכהנת בהם ללא רצף.
בשנת 2024 יזמה ג'יל ביידן מחקרי הזדקנות מתקציב הבית הלבן בגובה 100 מיליון דולר. המחקרים יבדקו את השפעתה של דחיית גיל המעבר על בריאות האשה ועל אורך חייה[5][6].
קישורים חיצוניים
עריכה
ג'יל ביידן, ברשת החברתית פייסבוק
ג'יל ביידן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'יל ביידן, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'יל ביידן, ברשת החברתית Goodreads- ג'יל ביידן, באתר הבית הלבן של ממשל אובמה (אתר מאורכב)
- ג'יל ביידן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Local Ties to the White House
- ^ Jill Biden Says She Worried About Her Flight Attendant Sister During 9/11: 'Scared to Death'
- ^ בו ביידן נפטר בשנת 2015, בגיל 46.
- ^ Dr. Jill Biden, אתר הבית הלבן
- ^
האם דחיית גיל המעבר היא המפתח לאריכות ימים?, באתר הארץ, 27 ביוני 2024
- ^ We have a clear goal: to fundamentally change how our nation approaches and funds women’s health research, The White House website. February 21, 2024
