גבעת מרדכי
גבעת מרדכי היא שכונה בדרום מערב העיר ירושלים. השכונה גובלת בשכונות בית וגן, רמת בית הכרם, פת, ניות, גבעת רם, ועמק הצבאים.
סולם יעקב, הכניסה לשכונה מרחוב הרצוג | |
מידע | |
---|---|
עיר | ירושלים |
תאריך ייסוד | 1955 |
על שם | מרדכי אבל |
קואורדינטות | 31°45.800′N 35°11.815′E / 31.763333°N 35.196917°E |
שכונות נוספות בירושלים | |
היסטוריה
עריכההשכונה הוקמה בשנת 1955, על ידי הפועל המזרחי וחברת משכנות, על אדמות שנתרמו לקק"ל על ידי מרדכי (מקסוול) אַבֶּל (Abbell; 1902–1957), עורך דין ורואה חשבון, איל נדל"ן ופעיל חברתי יהודי-אמריקאי משיקגו, ממייסדי המזרחי בארצות הברית[1][2], ועל שמו נקראה השכונה. בשלב ראשון נבנו בשכונה 100 יחידות דיור, והוא תוכנן לכלול 400 יחידות דיור[3]. בשנת 1970 כבר היו בשכונה 400 יחידות דיור ובשלבי בנייה היו עוד 130 דירות[4].
היום הראשון של מלחמת ששת הימים החל בהפגזה כבדה של הצבא הירדני על מערב העיר. גם שכונת גבעת מרדכי ספגה פגזים רבים. מפגיעת אחד מהם נהרגו בסמוך לבית הכנסת שני נערים תושבי השכונה: אברהם איפרגן[5] ויצחק מנסור[6].
אופי השכונה
עריכההרחובות בחלקה הישן של השכונה נקראים על שמם של מנהיגים מתנועת המזרחי. הרחוב הראשי בשכונה נקרא רחוב שח"ל, על שמו של המנהיג הציוני ר' שמואל חיים לנדוי, מהוגי הדעות של התנועה. רחובות נוספים נקראים גם הם על שם רבנים ופוליטיקאים ציונים דתיים: הרב ישעיהו וולפסברג-אביעד, הרב זאב גולד, הרב חיים הלר, ודוד צבי פנקס, חבר מועצת המדינה הזמנית, הכנסת הראשונה והשנייה ושר התחבורה. רחוב נוסף נקרא על שם יצחק דוד מן, איש ציבור בירושלים. עם מעברה של ישיבת חברון כנסת ישראל לשכונה נקרא רחוב על שם ראש הישיבה, הרב יחזקאל סרנא, ורחוב נוסף בשם משאת משה, על שם ספרו של הרב משה חברוני, ראש הישיבה לאחר פטירת הרב סרנא ומי שהביא לבניין קריית הישיבה בשכונה.
בגבעת מרדכי מתגוררים (לרוב בשכירות קצרת טווח) זוגות צעירים וסטודנטים רבים, בגלל אופייה הדתי וקרבתה למוסדות לימוד אקדמיים דוגמת המרכז האקדמי לב, מכללה ירושלים, המכללה האקדמית להנדסה ירושלים, וקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. חלק גדול מהמבנים בשכונה הם בניני דירות בעלי למעלה מחמש קומות. רובם המוחלט בנויים על פי אותם עקרונות ארכיטקטוריים (ונבנו, כך על פי וותיקי השכונה, "בשיטת העתק הדבק"). בניינים אלה מצטיינים בחסכון בשטח ובאנרגיה, ונחשבים פחות נוחים עבור משפחות דתיות, בשל העובדה שאין בהם מקום לבניית סוכות. מתנגדיו של ראש העיר טדי קולק טענו שהוא קידם בניית מבנים בארכיטקטורה המסוימת הזו כדי לנסות ולמשוך אוכלוסייה חילונית לירושלים ולהצר את צעדיה של ישיבת חברון כנסת ישראל. ערכה הנדל"ני של השכונה עלה משמעותית עם סלילת כביש בגין ופתיחת הכניסה המערבית לקמפוס גבעת רם הסמוכים לשכונה.
נכון ל-2016, מתגוררים בשכונה 5,435 תושבים[7], ברובם דתיים לאומיים וחרדים. רבני השכונה הם הרב איסר קלונסקי והרב יוסף שרעבי.
בשל אופייה הדתי של השכונה, חלק מרחובותיה סגורים לכניסת כלי רכב בשבתות וחגים.
מוסדות בשכונה
עריכהבשכונה מספר מוסדות לימוד. בשנות ה-70 של המאה ה-20 הוקם בית ספר יסודי ממלכתי דתי, שנקרא מאוחר יותר על שם ציון עזרי, ובי"ס תיכון לבנות בשם מדרשיית עמליה, שכיום הוא אולפנת טליה שכולל גם פנימייה. לקראת סוף העשור הושלם בשכונה הקמפוס של ישיבת חברון, אחת הישיבות היוקרתיות בציבור החרדי-ליטאי ובה לומדים מעל 1500 תלמידים. בעשורים הבאים הוקם בשכונה גם בית ספר יסודי ממלכתי על שם מנשה אלישר. עם השנים עבר בית הספר מנשה אלישר למשכן חדש ברמת שרת, ובמקומו פעל במבנה בי"ס לחינוך מיוחד אלונים. ב-2013 עבר בית הספר לרמת אשכול ובמבנה החל לפעול בית ספר יסודי ממלכתי דתי תורני חדש הקרוי על שם בן ציון נמט, לשעבר ראש מנח"י. גם מבנה בית הספר הממ"ד הוותיק עבר ידיים, וכיום (2017) שוכנת בו הישיבה התיכונית "נעם".
בשכונה פועל סניף של תנועת הנוער עזרא, הנקרא בפי הנוער "גיגי". במרכז השכונה מצוי מרכז מסחרי קטן. בשכונה מספר גדול של בתי כנסת, ביניהם "שיף שול", הקרוי של שם בית כנסת בווינה, ושקהילתו משתדלת לשמור על מנהגי הקהילה הווינאית, בית הכנסת החסידי ציוני "פיינשטוב", ובית כנסת המשמש גם כבית חב"ד. בית כנסת נוסף נקרא חניכי הישיבות - "אהל דוד" הוא כעין ה"שטיבלך" של השכונה.
בשכונה 4 גני משחקים. אחד מהם הוא גן משחקים שבעבר הכיל מתקן שהיה בנוי מפירמידה של ארבעה כדורים, קוטרו של כל אחד כשני מטרים, ומגלשות, ונקרא "גן הכדורים". המתקן נשרף, אך שמו של הגן נותר על כנו, אף על פי שכיום נמצא במקום מתקן קונבנציונלי יותר. בגבולה של השכונה עם שכונת בית וגן שוכן קמפוס הגברים של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, ובתוכו הישיבה התיכונית תורה ומדע.
בקרבת השכונה
עריכהבסמוך לשכונה, על גבול עמק הצבאים וכביש בגין, שכן יישוב ביזנטי ומוסלמי קדום המכונה חוות הוזיר (קעאד אל-וזיר), ובו נמצאו מבנים, גתות, מתקנים חקלאיים נוספים ומערות קבורה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 התיישב הנזיר ויקנדיוס מהפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים בשטח שבין גבעת מרדכי לרמת בית הכרם של היום. הנזיר נהרג ב-1948 מההפגזות על העיר. תושבי האזור כינו את החורשה שהייתה במקום (כיום בדרום שכונת רמת בית הכרם) "חורשת הנזיר" או "חורשת הווזיר"[8].
למרגלות השכונה מצוי הפסל "מעלות", הידוע יותר בשמו העממי "סולם יעקב", של הפסל עזרא אוריון. הפסל עצמו העדיף שלא לכנותו בשם, כדי לתת לצופה אפשרות לפרש את המראה כרצונו.
תחנת הכיבוי וההצלה הראשית של ירושלים, "תחנת בירה", ממוקמת בשכונה זו[9].
המרכז הראשי לבקרת הרמזורים בירושלים ממוקם בגבול שכונה זו.
קישורים חיצוניים
עריכה- גבעת מרדכי, באתר עיריית ירושלים
- גבעת מרדכי (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הונחה אבן פינה לשכונה חדשה של הפועל המזרחי בירושלים, הצופה, 6 ביולי 1955; המשך
ד"ר י. וינשטוק, השמטות, הצופה, 4 ביולי 1957 - ^ בבירה יינטע גן גוש עציון, מעריב, 29 במאי 1960 על אבל ראו "Maxwell Abbell, American Jewish Leader, Dead; Was Close to Eisenhower," JTA, July 10, 1957; "Abbell, Owner of Big Hotels, Is Dead at 55," Chicago Tribune, July 10, 1957, p. 18.
- ^ גבעת מרדכי, הצופה, 8 באוגוסט 1957
- ^ חברת משהב בירושלים למשרדיה החדשים, מעריב, 15 באפריל 1970
- ^ דף לזכר אברהם איפרגן, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ דף לזכר יצחק מנסור, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ גבעת מרדכי, נתונים סטטיסטיים באתר עיריית ירושלים
- ^ מ"חוות הנזיר" לשכונת יוקרה בירושלים או, זיכרונות ילדות בשכונת בית-הכרם, איתמר כץ ורות קרק
- ^ בית חדש לכבאי ירושלים, מעריב, 9 באוקטובר 1966