המכבי הצעיר

המכבי הצעיר היא תנועת נוער חינוכית, לאומית, ספורטיבית, בלתי מפלגתית המושתתת על ערכי היהדות והציונות. ומשויכת לזרם "יהדות השרירים". בשנת 1929 התקבלה החלטה בוועידת מכבי העולמית לייסד את תנועת הנוער ה"מכבי הצעיר" לצד אגודות הספורט. תנועת הנוער שילבה נושאים של מחנאות, שדאות, תרבות, אקטואליה יחד עם פעילות ספורטיבית. תנועת הנוער של "מכבי" הכשירה נוער פעיל בספורט ברמה הערכית והחינוכית. בשנת 1933 הוחלט על הקמת תנועת ה"מכבי צעיר" בארץ ישראל. מאז הוקמו סניפים ביישובים רבים במדינה.

מכבי צעיר

סמל מכבי צעיר
שם מלא	תנועת הנוער המכבי הצעיר
תאריך ייסוד	1929
ארגון גג	תנועת מכבי העולמית
מפלגה מקבילה	א-מפלגתית
מספר יישובים	כ-25
מספר חניכים (על פי התנועה)	כ-5,000
מזכיר כללי	שחר פרנק
יושב ראש	אלון הוניגמן
מיקום המטה	רמת גן כפר המכביה
מוטו	חזק ואמץ
תלבושת
חולצת ומכנסי חאקי ועניבה בצבע כחול-לבן
"המכבי הצעיר"

חברי ה"מכבי הצעיר", השתתפו באופן משמעותי במאבק על הקמת המדינה, ייסדו גרעינים אשר התגייסו במסגרת הפלמ"ח והקימו יישובים כגון כפר המכבי וקיבוץ סוללים. במהלך השנים תנועת ה"מכבי הצעיר" ישראל הפכה לזרוע חינוכית המרכזית של תנועת "מכבי" על כל מוסדותיה והכשירה את דור מנהיגי העתיד של התנועה. כיום התנועה פעילה ב-25 סניפים בכל רחבי ארץ ישראל. התנועה מחנכת את חבריה לחלוציות ושירות בכל שטחי החיים, לפי צווי שעה בדרכי יוזמה אישית יוצרת.

היסטורית התנועה

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הטקסט אינו ברור או הגיוני ודורש שכתוב.

הקמת התנועה

תהליכי הקמת התנועה עברו גלגולים רבים שהתחילו בשנת 1918 בדמשק, שם התקיים הסניף הראשון של התנועה ופעל באופן עצמאי בלי תלות חיצונית. בסיום מלחמת העולם הראשונה לאחר שנים של קפאון בפעולתם של סניפי תנועות הספורט של מכבי ברחבי ארץ ישראל (קפאון שנבע בין היתר בשל העובדה כי רבים מחברי התנועה הצטרפו לגדוד העברי הארץ ישראלי של הצבא הבריטי), התבגרותם של חברי התנועה ודילול כמות החברים הוחלט מרכז התנועה כי עליו לגייס חברים חדשים וצעירים שירעננו את השורות ויחיו את הפעולה בסניפים. כך הוחלט ב-1919 להקים לצד הסניפים הספורטיביים ביישובים השונים מסגרת לילדים ונוער הנקראת המכבי הצעיר, עתודה מכבית שבו בימים תחליף ותתפוס את מקומם של המבוגרים שיעזבו את הסניפים.

עם זאת, הנהגת התנועה לא הגדירה את המכבי הצעיר כתנועת נוער ולא נקבעו סדרי העבודה בין הגופים השונים של התנועה. היו ניסיונות רבים לשינוים בתקנון התנועה וקיבוע מעמדה של המכבי הצעיר כתנועת נוער אך ניסיונות אלו כשלו בעיקר בשל העובדה כי רבים מראשי מכבי ראו בעובדה שיש תחליף ראוי בשם הצופים שהוקמה בחלקה על ידי ראשי התנועה ובראשה עמד צבי נשרי שהיה חלק מראשי מכבי באותם ימים. לאחר מכן נעשו ניסיונות מקומיים להקמת התנועה בעיקר על ידי יוסף יקותיאלי כמו שנעשה בדמשק, יקותיאלי הצליח להקים סניף בירושלים אחר התנגדותם והתחיבותם לפעילות תנועת הצופים של ראשי מכבי הכשילו את התהליך להעתקת ההצלחה למקומות נוספים. בסוף שנות העשרים של המאה העשרים עלה לארץ בצראוי ממקימי מכבי הצעיר דמשק והתחיל ללמד בתחכמוני בירושלים והחליט להמשיך את פעילויותיו דרך בית הספר וכך קיים את חזונו של יקותיאלי, בצראוי הקים את הסניף בירושלים בהתבססות על פעילות בית הספר שכן תלמידי בית הספר ומוריו לקחו בתנועה חלק פעיל לאחר שעות הלימודים.

ההצלחה המקומית הגיעה לאוזני ראשי מכבי בארץ ישראל אך עדיין לא הביאה לפעול להקמת התנועה.

בשנת 1929 בצ'כיה התקיימה וועידת "המכבי העולמי", שבה הוחלט להקים את סניפי המכבי הצעיר בצמוד לאגודת הספורט. אך גם החלטה זו לא בוצעה באופן מעשי שכן עדיין לא ראו צורך בארץ לקרוא תיגר על תנועת הצופים, שמקיימת פעילויות ספורט שהתנועה מעבירה לה ועובדת איתה בשיתוף פעולה.

בשנת 1931 הקימו ראשי סניף מכבי תל אביב קבוצות נוער שבה העבירו פעילות עיונית ופיזית וזו הצטרפה לפעילות הסניף הירושלמי של בצראוי.

בשנת 1933 נשיאת מכבי בארץ ישראל ביקשה להפגש עם ראשי מכבי צעיר בירושלים ותל אביב כדי לחקות אותם וליישמם ברחבי הארץ ושם נקבעו החלוקה לפי שכבות גיל, התלבושת והתוכן החינוכי והספורטיבי. מהלך זה הביא לצמיחתה של התנועה החדשה כפי שהיא מוכרת כיום.

המכבי הצעיר העולה

מערכת היחסים בין המכבי הצעיר לבין היהודים החיים באירופה היה המכבי הצעיר העולה.

השקפת העולם הייתה מושתתת בין השאר על תנועת הנוער הגרמני "וואננדפוגל" ומתנועת הצופים העולמית.

הקריאה להקים את המכבי הצעיר ב-1929 נתנה אות לפעולות התארגנות ברחבי אירופה, ובסיום חמש שנים מנו הסניפים כ-6,000 אלף אנשים, גם מחוץ לתחומי ארץ ישראל^{[דרוש מקור]}.

בשנת 1933 כשהוחלט באופן ודאי להעדיף את המכבי הצעיר בארץ ישראל, כבר התגוררה קבוצה של צעירים מצ'כוסלבקיה

קבוצת עבודה ברעננה

שהקימה קבוצת עבודה ברעננה שהייתה למעשה הגרעין המייסד של כפר המכבי ב-1936.

בוועידה עולמית שהתקיימה ב-1935 בתל אביב הציגה את המכבי הצעיר העולה עם קו ברור של הגשמה חלוצית והיו חברים בה 12,000 בני אדם לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, אך בעקבות חילוקי דעות וחוסר הבנה והסכמה לדרך המשך נוצר מצב שפעלו בארץ שני ארגונים - המכבי הצעיר הארץ ישראלי והמכבי הצעיר העולה, ואף ביקש להרשם כאגודה נפרדת בשם ההנהלה העולמית של המכבי הצעיר, דבר שגרם לבלבול שכן המטרות היו זהות לשניהן אך למכבי הצעיר הארץ ישראלי לא הייתה מטרת התיישבות.

המכבי הצעיר העולה התקבל כחלק מההסתדרות של מכבי ושיתוף הפעולה נמשך עד 1941.

בשנת 1935 לפני הוועידה, החליטו חברי התנועה שדרך ההתיישבות שלהם תהיה כקבוצה ולא כקיבוץ.

התנועה שאפה ליצור זרם עצמאי וחדש אך בעקבות מלחמת העולם השנייה החלום התנפץ, אך בטרם הרעיון נגוז הוקמו מספר התיישבויות וביניהן:

• כפר המכבי, 1936
• מעיין צבי, 1938
• כפר רופין, 1938
• קיבוץ מצובה, 1940
• שדה נחמיה, 1940
• קיבוץ דוברת, 1947
• קיבוץ אורים, 1946

בשנת 1939 הודע על איחוד מלא בין המכבי הצעיר העולה לבין חבר הקבוצות בנושא ההתיישבות, ואיחודם עם תנועת גורדוניה בסוף 1940 הביא לסיום הקשר בין התנועות האחיות.

פלוגת המכבי בצבא הבריטי

בתחילת מלחמת העולם השנייה הבין היישוב בארץ שיש לשתף פעולה עם הצבא הבריטי, אשר יצרף לשירותיו לוחמים יהודים שיסייעו במאבק המלחמתי ויצור כוח יהודי לוחם בתוך הצבא הבריטי.

חטיבת הנגב הגדוד השני הכשרת מכבי הצעיר

בקיץ 1940 החלו דיונים בין הסוכנות היהודית לבין התנועות על מנת לארגן את הגיוס, אנשי מכבי הציבו כתנאי יצירת יחידה ייעודית לאנשיה. בעקבות מאבקים וחילוקי דעות שונים חודשה תנופת הגיוס רק בסתיו 1941 במתכונת של פלוגה ייעודית לאנשי המכבי ועלתה דרישה מהקולנל לסטר לגיוס של 200 איש, אך בעקבות ההתעכבויות בגיוס האנשים (700 אנשי מכבי כבר גויסו עצמאית ליחידות אחרות) נותרו רק 80 איש פנויים לגיוס והם צורפו לפלוגה 16. תפקידם העיקרי היה שמירה על מחנה השבויים הגרמנים והאיטלקים באזור לטרון. בעקבות גל גיוס נוסף התגייסו לשורות הפלוגה חברים נוספים ונוצרה מחלקה חדשה של חברי קיבוץ ומושבים, ומאז נוצרה "פלוגת מכבי ה-18". רבים מהמתגייסים היו צעירים, בוגרי המכבי הצעיר, ולכן בתקופה זו רוקנו הסניפים ממדריכיה ופעיליה הטובים. בתוך כך קם בתוך הפלוגה גרעין של מדריכים מרחבי הארץ שלקחו על עצמם לפעול לבצע פעולות הקשורות בצו 4 בחובת הנוער לנשק ולמשק וכן לפעול בשטח ולחיזוק סניפי המכבי הצעיר.

אנשי הפלוגה הקפידו לעשות שימוש בסמלים עבריים, שיח ביניהם בשפה העברית, ועל כך שהפקודות יהיו בעברית וכל תפקוד יומיומי יבוצע בעברית בשביל חיזוק קשר הפלוגה לארץ ישראל.

לאחר השהות בלטרון הועברה הפלוגה לתל אביב למשימות שמירה בשדה דוב ובחברת החשמל רדינג, לאחר מכן הגיעו לנחל שורק לשמירה על מחסני נשק, שבמהלכה חלק מחברי הפלוגה לקחו חלק בגנבת נשק ותחמושת והעברתם לידי ההגנה. את הימים והלילות הרבים בשל חוסר התעסוקה העבירו בצפייה בסרטים, ביציאות לתל אביב וערבי תרבות שלרוב השתתפו בהם שתי זמרות צעירות בשם שושנה דמארי ויפה אברהמוב, לימים יפה ירקוני.

פלוגה ה הדרומית - גרעין ד - מכבי צעיר - גבעת חיים

בשנת 1943 עברה הפלוגה למצרים בקרבת העיר סואץ וגם שם הועסקו רק במשימות אבטחה על בתי הזיקוק. בזמן שהיו יוצאים היו עוסקים בעזרה לעריקים יהודים מצבא פולין לערוק ארצה כשהם לובשים מדי חיילים בריטים יהודים. בעקבות התסכול מחוסר הלחימה והתעסוקה פנו המכבים לעיסוקם הטבעי, הספורט, וקיימו תחרויות בין היחידות השונות באזורם.

בשנת 1944 לאחר הפלישה לנורמדי והתגברות הידיעות על הרג היהודים התגבר הלחץ והרצון של הפלוגה לצאת ולהילחם בנאצים, הגדוד אורגן מחדש כגדוד קו ראשון ונכנס למשטר אימונים מואץ.

בסוף 1945 הייתה החטיבה מוכנה ללחימה בחזית בצפון איטליה. לאחר תקופת לחימה ארוכה ניצלו חיילי הפלוגה את קרבתם לאוסטריה בחיפוש אחר קרובים ובהמשך סייעו רבות בהפצת וארגון רעיון ההעפלה לארץ ברחבי אירופה.

לאחר כל האירועים, החלק המרכזי שתרמו בו יותר מהעזרה בלחימה נגד הגרמנים היה רכישת הידע עבור התפתחות ההגנה ולבסוף הקמת צה"ל.

המכבי הצעיר בשרות הפלמ"ח

בוגרי המכבי הצעיר התגייסו להכשרות המגייסות לפלמ"ח בכפוף להחלטת התנועה.

שני מחזורי הגיוס הראשונים סיימו את פעולתם בשנת 1943–1944. היו לגרעיני הכשרה חלוצים אף שלא נמנו עם גיסות הפלמ"ח, בין השנים 1944-1949 הפך הגיוס לשיטתי והגרעינים יצאו להכשרה במסגרת הפלמ"ח, כשהאחרון בהם כבר השתלב במסגרת הנח"ל לאחר פירוק הפלמ"ח. הגיוס לשנת השרות קבע שיש להאריך את תקופת החברות של חברי המכבי הצעיר מעבר למה שנקבע בתקנון כדי שיוכלו להיות חברים בתנועה גם לאחר שלב בית הספר.

אימוני הים של הפלמ"ח בקיסריה פלוגה ה - בקורס ימי קצר בקיסריה - שדות ים - מכבי צעיר גרעין ד

• הגרעין הראשון גויס ב-1943 וכלל 6 חברים מסניפי חיפה ופתח תקווה. הגרעין יצא להכשרה בקיבוץ נווה איתן, ושם החל לקדם את הרעיון של הקמה נקודת התיישבות חלוצית של "מכבי צעיר".
• הגרעין השני שנקרא גרעין א' נוצר מחיבורם של הגרעין הראשון בתוספת בוגרים מהסניפים ראשון לציון, גדרה, פתח תקווה, חיפה וירושלים. בנוסף הצטרפו אליהם 5 אנשים מתנועת ה"בונים" וראו עין בעין את רעיון ההגשמה החלוצית. הגרעין מנה 15 חברים.
• גרעין ב' מנה פעילים רבים מחברי התנועה מהסניפים ראשון לציון, נס ציונה, גדרה וחיפה והמשיכו את דרכם של קודמיהם. מי שתמך בהם היה זליג רוסצקי מראשי ההנהגה הארצית של המכבי הצעיר ובאותה עת גם חבר המפקדה הארצית של ההגנה. ראשי המפלמ"ח יצחק שדה ויגאל אלון זכרו לתנועה חסד נעורים וצירפו את חבריה לחוד החנית של הארגון הלוחם. שלושת האישים הגיעו להסכמה שחברי הגרעין יגויסו ביחד ויבצעו את שירותם מהמושבה רמת דוד בעמק יזרעאל.

בהחלטה פנימית הוחלט שגרעין א' שסיים את הכשרתו יעבור גם הוא לרמת דוד ויתמקד בעלייה והתיישבות, וגרעין ב' שגויס לפלמ"ח והיו מחלקה בפלוגה א' של הגדוד הראשון, ישתתפו בשחרור המעפילים ממחנה עתלית והבאתם לקיבוץ יגור.

פלוגה ה הדרומית - בגבעת חיים- גרעין ג של מכבי צעיר

• גרעין ג' מנה חמישים חברים שבאו מהסניפים בירושלים, חיפה, רמת גן, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, גדרה, מזכרת בתיה ותל אביב. שנת שירותו החל בגבעת חיים בסוף 1945, באותה עת הסתיימה מלחמת העולם השנייה והחל מאבק העלייה. הכשרת מכבי צעיר כחלק מהכשרה בפלמ"ח לקחו חלק במאבק בגבעת חיים שכלל מצור על היישוב והדיפת הכוחות הבריטים ולבסוף הצליח.

בנוסף השתתפו אנשי הגרעין בליל הגשרים 1946, ולאחר מכן ספגו בגבעת החיים נקמה מהבריטים בפעולה שנקראה השבת השחורה ובה בוצע עוצר וחברי גרעין רבים נלקחו ונעצרו. באותה עת היו בגבעה חברי גרעין א' וב' שהיו בשבת כינוס גרעינים והגיעו מרעננה לביקור.

• גרעין ד' מנה 56 איש שהגיעו ממקומות רבים בארץ ישראל שירת גם הוא בפלמ"ח וישב כקודמיו בגבעת חיים. לאחר שנת השירות, כעשרה מהם המשיכו ונהיו מפקדים בפלמ"ח, ואחרים עברו למחנה העבודה ברעננה. הסניף בחיפה העמיד את כמות המשתתפים הגדולה ביותר - 22 חברים. בגלל מספרם הרב זכו במלווה מדריך לקבוצה והעדיפו את ההתיישבות על פני השירות בפלמ"ח.

בנוסף היו רבים מסניף תל אביב וגם מהמושבות גדרה, נס ציונה, רחובות, ראשון לציון וזכרון יעקב.

התהליך לגיבוש הגרעין היה יותר מוסדר הפעם וכלל הכנה בת שנתיים ואיתור, גיבוש והכרה של חבריה השונים מבעוד מועד. ההכשרות של גרעין ד' היו בקבוצות בשילר, השרון ועיינות שבהם היו גם חברים מ"מכבי צעיר העולה".

• גרעין ה' מנה 50 איש, התיישבו בקיבוץ גברעם בנגב והיו כחלק מפלוגת הנגב ולאחר שהות של חודשים עברו לקיבוץ ניר עם והיו אחראים על שמירה של קו המים, ליווי, שירות ושמירה של מתקני מים וחשמל.
• גרעין ו' כלל 45 איש ונטלו משימות מחטיבת הראל והוצבו במושב שורש ומשימתו הייתה שמירה על המסדרון שבין השפלה לירושלים.
• גרעין ז' החל את שירותו בנח"ל ולאחר פירוק הפלמ"ח הגרעין עבר הכשרה ברמת דוד.

בתקופת הקמת המדינה גבו הקרבות הרבים מחיר דמים ו-18 מחברי המכבי הצעיר נהרגו בהם.

שלט מידע על קיבוץ הסוללים

הקמת ישוב סוללים

למרות ניסיונות רבים שנכשלו להקמת ישוב חלוצי בידי התנועה וחוסר התמיכה של הנהגת מכבי שכן היו במגמה אזרחית לתנועה, לא נחה ידם של הכשרות הפלמ"ח לקדם רעיון זה ולבסוף ביולי 1949 הצליחו להקים את היישוב.

עם תום שירותם של גרעין א' וב' יצאו לרעננה ב-1945 לפלוגת העבודה כהכנה להתיישבות, ושהו ברחוב המכבי הצעיר - רחוב שבו היה מועדון מכבי צעיר אשר נתרם על ידי זאב ברגמן שתרם את הונו לתנועה.

המכבים התפרנסו באזור מעבודה חקלאית, הפעלת סניף מכבי צעיר, הגנת האזור, והפעלת הקולנוע שהיה גם הוא בבעלות זאב ברגמן.

חוסר התמיכה של ראשי מכבי גרם לבעיות רבות ולצורך במשענת ותמיכה התיישבותית. הם מצאו עזרה בארגון ה"נוער הציוני" ובעזרתו קיבלו את האישורים הנדרשים מראשי ההתיישבות בארץ.

בעקבות חוסר התמיכה של התנועה בהקמת היישוב נוצר ריחוק ובסופו של דבר נתק בין הקיבוץ שקם ושגשג לבין התנועה.

סיסמאות התנועה

הסיסמאות הן נקודות ציון משמעותיות שמבטאות את התחומים ואת המחויבות הבסיסית של חבר במכבי הצעיר. כיום נעשה שימוש בעיקר בסיסמה "חזק ואמץ", ואולם הסיסמאות האחרות משמשות כמוטיב בבניית תוכניות הדרכה.

• "נפש בריאה וגוף בריא"
• "חזק ואמץ"
• "לבוגר המחנך הזכות להתחנך"
• "המכבי הצעיר בלי הגשמה כגוף בלי נשמה" (חבר המכבי הצעיר מחויב להגשמה אישית בכל תחום)

דברות התנועה

כרטיס חבר מכבי הצעיר

כרזת פרסום למרוץ הלפיד 1949

• המכבי הצעיר איש אמת ודברו אמונה.
• המכבי הצעיר נאמן לעמו, לארצו ולשפתו.
• המכבי הצעיר חבר מועיל ומעורב בחברה, עוזר לזולת ודוגל בחשיבה ביקורתית.
• המכבי הצעיר אח לכל מכבי ורע לכל אדם.
• המכבי הצעיר אדיב ומנומס.
• המכבי הצעיר חובב את החי ואת הצומח, מגן עליהם ושומר על איכות הסביבה.
• המכבי הצעיר איש המס"ד (משמעת, סדר ודייקנות).
• המכבי הצעיר עליז אמיץ ואינו נופל ברוחו.
• המכבי הצעיר חסכן ואינו קמצן.
• המכבי הצעיר מוקיר פרי עמלו ועמל אחרים.

דברות אלו (שראשיתן בשנות העשרים אך נוסחם זה חדש) מגדירות את המשמעות היומיומית ואת דפוסי ההתנהגות שנגזרים מעקרונות התנועה ומערכיה.

תוכני הדברות הם המאפיינים את תנועת המכבי הצעיר, ולמימושם חבריה צריכים לשאוף.

נוסח הדברות הושפע מנוסח הדברות הראשוני של תנועת הנוער "השומר הצעיר", אשר פורסם בשנת תרע"ח 1918 אשר זה הושפע מעשר מידות הצופה של תנועת הצופים שנקבעו ב-1909 על ידי רוברט באדן פאוול.

עקרונות התנועה

דרך החינוך

• הנוער הוא היסוד הדינמי של העם, על שכמו מוטלת החובה להתחדשות מתמדת ולהנעת המעש הלאומי - החינוך בתנועת הנוער ליצירת דור אחראי, יוזם ופועל.
• מטרת החינוך במכבי הצעיר - עיצוב דמות אדם שלם בגופו וברוחו, איש מוסר, החבר הטוב, התרבותי בהליכותיו, המוכשר מתוך הכרה מלאה לקבוע את גורל העם ואת עתידו.
• מסורת עם ישראל ומגילת העצמאות הן בסיס הרעיוני להגשמת משימות אלו, ותדגיש שמירה על עקרונות החירות וקיום שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחי המדינה ללא הבדלי דת, גזע ומין, תוך יחס של סובלנות הדדית.
• נתיב המכבי - "נפש בריאה בגוף בריא" יעבור כחוט השני במערכת החינוך בתנועה - החינוך הגופני והצופי.
• החינוך הגופני מהווה גורם המעצב את דמותו של החניך הן ברוחו והן בנפשו, החינוך הצופי מפתח את חושיו, את כושר הסתגלותו לסביבה ולחברה, ואת התאמתו לעבודת צוות.
• תנועת המכבי הצעיר רואה את עצמה כנושאת רעיון איחוד העם והאומה ללא הבדל, השקפה ורעיון למען ביצור, ביסוס וחיזוק המדינה.
• המשמעת בתנועה צריכה להיות בנויה על הכרת ערכו של הפרט בחברה ועל הכרת ערכי החברה בחיי הפרט. המכבי הצעיר רואה ייעודו בהגשמת החלוציות בכל שטחי החיים לפי צווי השעה.

הגשמה

• מנוף הביצוע הוא ההגשמה האישית של המכבי הצעיר.
• התנועה תכוון ותחנך את חבריה לחלוציות ולשירות בכל שטחי החיים. בדרכי יוזמה אישית יוצרת, להבטיח את ביסוסה של המדינה ושל הפרט בתוכה.
• התנועה תשאף לצעוד לפני המחנה, כחיל חלוץ, כתנועה לאומית חלוצית אשר תלך לקראת מטרות ויעדים, שהלאום כלאום, ולא חלקים ממנו, שהמדינה כמדינה, ולא גופים שבה קובעים אותן כמטרות לאומיות והשגתן באה למלא צרכים לאומיים וממלכתיים.
• תנועת המכבי הצעיר כתנועה חלוצית, תפעל להשגת היעדים הלאומיים בדרכים שתבחרנה, ההולמות את חוקי המדינה ואת עקרונות התנועה.
• במסגרת פעילות התנועה בודקים בוגרי המכבי הצעיר אפשרויות הגשמה בכל תחומי החיים. במסגרת ההתיישבות מוציאה תנועת המכבי הצעיר גרעיני נח"ל לעיירות פיתוח ולקיבוצים ובנוסף לכך מוציאה התנועה קומונות למסלול שנת שירות. בוגרי המכבי הצעיר הקימו ומאכלסים כיום את קיבוץ הסוללים. היישוב הקהילתי מכבים הוקם על ידי תנועת "המכבי העולמי". התנועה מקיימת קשר הדוק עם נוער מחוץ לארץ על ידי משלחות ואירוח קבוצות.
• התנועה מקיימת 3 סוגים של הגשמה, קומונה בפנימית גן ונוף אשר שם הקומונה צריך התחיל באות ג', קומונות ש"ש רגילות המפוזרות ברחבי בארץ ושמותיהם יתחילו באות ס' וכן גרעיני נח"ל שעושים שנת שירות ואחר כך ממשיכים כגרעין נח"ל לצבא ושמם מתחיל באות ש'. (משנת 2017 הגרעינים בשנתם הראשונה בחורים שם באות ב ובסיום שנת השרות הגרעינים מתאחדים ובוחרים שם משותף באות ש)

מיקומי ושמות קבוצות ההגשמה בשנת השרות

• באוגוסט 2013 יצאו לדרך 7 קבוצות הגשמה - 5 קומונות ו-2 גרעיני נח"ל המפוזרים ברחבי הארץ: קומונת "סוואנה" בנתניה, קומונת "סוריקטה" בחדרה, קומונות "גאור" הפועלת בפנימיית גן ונוף בפתח-תקווה, קומונת "סיאסטה" בנס ציונה, קומונת "ספארו" בבאר-שבע, גרעין "שמש" הפועל בערים אור יהודה ועמידר רמת גן וגרעין "שחר" הפועל בבת-ים.
• באוגוסט 2014 יצאו לדרך 7 קבוצות הגשמה - 5 קומונות ו-2 גרעיני נח"ל המפוזרים ברחבי הארץ: קומונת "סמוראי" בנתניה, קומונת "סיילו" בתל אביב, קומונות "גאוצ'ו" הפועלת בפנימיית גן ונוף בפתח-תקווה, קומונת "ספרטה" בנס ציונה, קומונת "סימסאלה" בבאר-שבע, גרעין "שביט" הפועל בערים אור יהודה ועמידר רמת גן וגרעין "שנהב" הפועל בבת-ים.
• באוגוסט 2015 יצאו לדרך 7 קבוצות הגשמה - 5 קומונות ו-2 גרעיני נח"ל המפוזרים ברחבי הארץ: קומונת ברמת גן, קומונת "סמאוג" בנס ציונה, קומונת בנתניה, קומונת הפועלת בפנימיית גן ונוף בפתח-תקווה, קומונת "סהרה" הפועלת בבאר שבע, גרעין הפועל בבת ים, וגרעין הפועל בתל אביב.
• באוגוסט 2016 יצאו לדרך 7 קבוצות הגשמה - 5 קומונות ו-2 גרעיני נח"ל המפוזרים ברחבי הארץ: קומונת "ספארי" ברמת גן, קומונת "סגפו" בקרית גת, קומונת "סאורה" בנתניה, קומונת "גריזלי" הפועלת בפנימיית גן ונוף בפתח-תקווה, קומונת "סקורפיון" הפועלת בבאר שבע, גרעין "שמים" הפועל בבת ים, וגרעין "שבתאי" הפועל בתל אביב.
• באוגוסט 2017 יצאו לדרך 7 קבוצות הגשמה - 5 קומונות ו-2 גרעיני נח"ל המפוזרים ברחבי הארץ: קומונת "סטארק" ברמת גן, קומונת "סוואן" בקרית גת, קומונת "ספארה" בנתניה, קומונת "גנגס" הפועלת בפנימיית גן ונוף בפתח-תקווה, קומונת "סברס" בראשון, גרעין "בז" הפועלת בבאר שבע, גרעין "בגירה" הפועל בבת ים.
• באוגוסט 2019 יצאו לדרך 6 קבוצות הגשמה - 6 קומונות המפוזרות ברחבי הארץ: קומונת "סיגמא״ ברמת גן, קומונת "סרגון" בקרית גת, קומונת "סימפסון" בנתניה, קומונת "סטליון" ביבנה, קומונת ״סונורה״ בבאר שבע, וקומונת ״ספיריט״ בחולון.
• באוגוסט 2020 יצאו לדרך 7 קבוצות הגשמה - 7 קומונות המפוזרות ברחבי הארץ: קומונת ״אלפא״ בקריית גת, קומונת ״אולימפוס״ ברמת גן, קומונת ״אוריון״ בבאר שבע, קומונת ״אוהנה״ ביבנה, קומונת ״אסגרד״ בחולון, קומונת ״אטלנטיס״ בבת ים וקומונת ״אפולו״ בנתניה.

מיקומי ושמות קבוצות ההגשמה בפרק המשימה הצבאי

• באוקטובר 2002 נכנס גרעין "שלג" לשכונת קריית משה בעיר רחובות.

• במרץ 2009 נכנסו גרעין "שבע" לשכונת קריית משה בעיר רחובות
• במרץ 2010 נכנסו גרעין "שקד" לשכונת קריית משה בעיר רחובות
• במרץ 11 נכנסו גרעין "שועל" לעיר קריית גת
• במרץ 12 נכנסו גרעין "שור" לעיר קריית גת
• במרץ 13 נכנסו גרעין "שגב" לעיר קריית גת
• במרץ 14 נכנסו גרעין "שאגה" לעיר קריית גת
• במרץ 16 נכנסו גרעין "שלוש" לעיר חדרה (מאיחודם של הגרעינים שמש ושחר).
• במרץ 17 נכנסו גרעין "שיטה" לעיר חדרה (מאיחודם של הגרעינים שביט ושנהב).
• במרץ 18 נכנסו גרעין "שועט" לעיר חדרה (מאיחודם של הגרעינים שמשון).
• במרץ 19 נכנסו גרעין "שירוקו" לעיר חדרה (מאיחודם של הגרעינים שמיים ושבתאי).
• במרץ 20 נכנסו גרעין ״שופרא״ (מאיחודם של הגרעינים בז ובגירה) לעיר אור יהודה.
• במרץ 21 נכנסו גרעין ״שגיא״ לעיר אור יהודה
• במרץ 22 נכנסו גרעין "שקמה" לעיר אור יהודה, ופועלים שם כיום.

מפעלי התנועה

מרוץ הלפיד בהרי ירושלים בשנות החמישים המוקדמות

מפעל הוא כל ארגון או פעולה יוצאי דופן בעלי מטרות מסוימות. המפעלים יכולים להיות סניפיים או תנועתיים (ארציים) והם מציינים סיום של מערך או תהליך בעשייה הדרכתית.

• טקס פתיחת שנה - מפעל תנועתי שמטרתו פתיחת שנת הפעילות והופעה של חניכי ובוגרי התנועה מול ההורים.
• מסע מכבי-טיול פתיחת שנה שמטרתו היא להכיר לחניכים את המהות אשר בטיולים, הטיול בן יום אחד בלבד.
• מרוץ הלפיד - בדצמבר 1944 הגה ד"ר הרפרוינד, שהיה יו"ר מכבי עולמי, את רעיון מרוץ הלפיד, כאירוע הדגל של "מכבי הצעיר" הנערך מאז מדי שנה בחג החנוכה, חג המכבים. הלפיד מוזנק מקברות המכבים במודיעין, מופץ ב-10 מסלולים: מחנות צה"ל, ערי פיתוח, מרכזי קליטה, הכנסת, בית הנשיא. החל ממרוץ הלפיד ה-22 בשנת 1966 הוחל במסורת של שליחת לפידי חנוכה למכבי בחו"ל אל אנשי הקהילה היהודית במקום. המפעל בנוי מיום אחד לחניכים - שבמסגרתו רצים החניכים עם הלפיד, עוברים בקברות המכבים ועוברים פעילות לימודית ומקבלים סיכה. לבוגרים נמשך האירוע שלושה ימים נוספים, בהם מתחלקים הבוגרים לשכבות גיל וכל שכבה עוברת פעילות מגבשת אחרת. בסופה מקבלים גם הבוגרים סיכה.
• פעילות ט"ו בשבט - פעילות שיא סניפית העומדת בסימן שמירה על איכות הסביבה. כל סניף יוצא לנקות שטח מסוים כמו חוף ים או פארק ציבורי תוך הקניית ערכי הגנה על החי והצומח ושמירה על הניקיון.
• פורימון - מתקיים בפורים. מהגדולים שבמפעלים הסניפיים שקיימים. כל סניף מכין ביתנים היתוליים ופעילויות מרתקות נושאות פרסים. חשיבותו הפרסומית של מפעל זה עולה על האחרים, שכן הפורימון פתוח לקהל הרחב.
• טקס יום הזיכרון - טקס המאורגן על ידי כל סניף ומטרתו לבטא את זיכרון התנועה לנופלים בפעולות למען הגנת המולדת ולנפגעי הטרור.
• טיול אביב - טיול שקורה בדרך כלל בפסח. הטיול בדרך כלל בצפון ומטרתו היא הכרת הארץ בתקופת האביב.
• טקס סיום השנה - טקס חגיגי המאורגן על ידי כל סניף ומטרתו הצגת פירותיה של התנועה להורים - החניכים, הגיבוש ביניהם והערכים שרכשו. בטקס מעלה כל קבוצה מופע משותף משלה והטקס כולו מהווה הנאה גדולה לחניכים, אושר גדול להורים וגאווה גדולה למדריכים.
• מחנה קיץ - מחנה הנמשך בין שלושה לשמונה ימים (תלוי בשכבת הגיל) ובו עוברים החניכים פעילויות בשטח. המחנה מתקיים בחופש הגדול, בשנים האחרונות במתחם אנדרטת הנח"ל, ומטרתו יישום ערכי המחנאות שנלמדו במהלך השנה, ובמרכזם קיום מקסימום הנוחיות במינימום האמצעים.
• קורס העשרה - קורס המתקיים אחת לשנה בפסח או בקיץ. הקורס מיועד לשכבת הבוגרים (ט-יב) ובו עוברים הבוגרים סדנאות העשרה בנושאים שונים הקשורים להדרכה ולצו השעה. (מפעל זה בוטל ב-2017 ולא ידוע אם יימשך)
• הוועידה הארצית - תנועת הנוער ה"מכבי הצעיר" היא תנועת נוער, ומתוך כך שהרי היא מושתת על הנוער המפעיל אותה. מתוך הבנה זו, צמחה הוועידה הארצית. הוועידה הארצית היא מפעל שמתקיים אחת לשנתיים, ובו שולחים הסניפים נציגים, אשר נקראים צירים, ובה מחליטים את התקנון של התנועה לשנתיים הקרובות, בוחרים את הנהגת התנועה ומחליטים על יעדי התנועה לשנתיים הקרובות.
• קורס המדריכים - מפעל המתקיים אחת לשנה בו יוצאים חניכי ח', שכבת החניכים הגבוהה ביותר בתנועה, לקורס שאורכו כשבועיים, בו הם מקבלים כלים להדרכה ולאחריו הופכים לבוגרים ומדריכים בתנועה.
• יום ספורט ארצי - בחודשי אוגוסט לרוב, בסיום שנת הפעילות בסניפים, מתקיים יום ספורט ארצי שבמהלכו מתחרות נבחרות הבוגרים מהסניפים השונים, אחת בשנייה במגוון תחרויות ספורט. בסיומו של יום הספורט מתקיים טקס ובו מוכרזים הסניפים הזוכים בתחרויות השונות ומוענקים להם גביעים.

  

  חניכי מכבי צעיר בהשתתפות במכביה

• המכביה - האירוע הגדול ביותר של תנועת מכבי העולמית המתקיים מידי 4 שנים ובו חברי תנועת מכבי הצעיר משתתפים כזרוע החינוכית של תנועת מכבי העולמית. התעמלות המונית של חניכי התנועה, ליווי משלחות הספורטאים, העברת הדרכות אשר מטרתן חיזוק הקשר בין הספורטאים לארץ ישראל ולמסורת היהודית, מופע דגלנים של בוגרי התנועה ונשיאת שלטי המשלחות בידי בוגרות התנועה הם רק חלק מהתפקידים אותם ממלאים חברי התנועה במפעל ציוני ספורטיבי זה.

מרוץ הלפיד

יו"ר ההנהגה של המכבי הצעיר, משה אידלשטיין, מדליק את לפיד מודיעין, מול קברות המכבים, הנמצאים מעברו הירדני של הגבול. נושא את הלפיד ראשון הרצים דב גולדברד (18 בדצמבר 1955)

כרזה המכריזה על "מרוץ הלפיד המסורתי", 1949

מרוץ הלפיד הוא מפעל הדגל של תנועת הנוער המכבי הצעיר.

בתקופות קדומות נהגו בארץ ישראל להעביר הודעות, מסרים וציוני מועד בעזרת העברת לפיד ממקום יישוב אחד לאחר^{[דרוש מקור]}. שליח היה רץ עם לפיד בידו עד מקום היישוב הקרוב ומשם היה ממשיך שליח אחר במרוץ לנקודת היישוב הקרובה. בדרך זו שמרו הקהילות הישראליות על הקשר ביניהן. בתקופת החשמונאים (160 לפנה"ס) מתתיהו ובניו הנהיגו את מרד ישראל נגד היוונים עובדי האלילים. על דגלם חרתו את סיסמת "המכבים – מי כמוך באלים ה'". גבורתם ליוותה את עמנו לאורך שנים.

כל שנה, תנועת ה"מכבי הצעיר" יוצאת עם לפיד המכבי ברחבי הארץ ומעבירה את מסר גבורת עמנו, רוחו ודבקותו במטרתו לשימור העם היהודי בארצו. מרוץ הלפיד הראשון נערך ב-15 בדצמבר 1944 (כט' בכסלו תש"ה), טרם הקמת המדינה. היה זה מבצע חלוצי בימים המתוחים ההם לתוך השטח הערבי לכיוון מודיעין קברות החשמונאים – מקום הדלקת הלפיד. חברי ה"מכבי הצעיר", אמיצים שלא חששו מפני התפרעויות יצאו למודיעין כדי לסמן בדיוק את הדרך בה יעבור מרוץ הלפיד. במהלך הסיור הותקפו על ידי ערבים שאיימו להתנפל עליהם אם יעברו שנית בכפרים ערביים. משטרת המחוז הבריטית שדעתה לא הייתה נוחה מהאישור שקיבל המרוץ מהמשטרה הארצית, לא הגישה כלל עזרתה. המרוץ עבר בלוד ורמלה וזאת ביום שישי, יום חג ושוק לערבים והיה רצוף בסכנות. מרוץ הלפיד מבטא באופן סמלי את הפצת הערכים בהם האמינו המכבים: אהבת מולדת, המשכיות קיום העם בארצו, חירות ועצמאות, דבקות במטרה. אירוע זה מעיד על כך שגם אנו המכבים הצעירים נושאים בגאון את האמונה בערכים אלו ומחויבים למימושם ולהפצתם במרוץ הלפיד ובכל שנת הפעילות.

דרגות המחנאות

דרגת ג' מחנאית - מכבי צעיר

המחנאות היא חלק בלתי נפרד מהווי התנועה, מגיל צעיר החניכים מתנסים בסוגים שונים של שימושים במחנאות, הן בפעולות השגרתיות בסניפים והן במסגרת מפעלי התנועה השונים.

בקיץ 1964 במהלך קורס המדריכים עלה הרעיון למסד את מקצוע המחנאות בתנועה באמצעות דרגות. את הרעיון פיתחו וגיבשו במהלך לילות ארוכים של הקורס: דני איילון, מוטי מס, פוליק ושולם לנגבוים. לאחר כמה ימים הוחלט על 3 דרגות. במהלך אותה שנה נבנה מערך הדרכה ומבחנים מאורגן ומסודר ובהמשך הופעל הלכה למעשה. דני איילון מסניף גדרה אשר היה בין ממציאי הדרגות קיבל את דרגת הא' הראשונה בתנועה. דני משווה את דרגות המחנאות לדרגות בצבא - ג' - כמו רב"ט - הדרגה הנמוכה והתמקדות בבסיס ויסודות, ב' - כמו סמ"ל - דרגה בה מתמקדים בבניית מתקן, א' - כמו קצין - דרגה שבה מעבר למחנאות יש ליצוק תוכן משמעותי

קיימים שלושה סוגי דרגות, דרגת המחנאות מהווה מעין "סמל סטטוס" - היא נענדת על זרוע שמאל של חולצת הבוגר ומעידה על רמתו המחנאית.

בוגרי התנועה, תלמידי כיתות ט'-יב', מקבלים את ההזדמנות להפגין את בקיאותם במחנאות ולהבחן במבחן ייעודי לקבלת הדרגה.

הדרגה, היא בצורת מעוין ורקום עליה מגדל יהלום (מבנה מחנאי מוכר), הדרגות מחולקות ל-3 רמות בשלושה צבעים:

• דרגת ג' (ירוק עם רקמה בצבע לבן) - דרגת המחנאות הבסיסית, מסכמת את תהליך המחנאות הרב שנתי כחניך. זוהי דרגה בסיסית אליה יכול להבחן כל בוגר החל מקורס המדריכים (שנערך בקיץ שבין כיתה ח' לט') ועד לכיתה יב'. בוגר בעל דרגה זו הוא בקיא ביסודות הבסיסיים של המחנאות.
• דרגת ב' (כחול עם רקמה בצבע לבן) - דרגת התושייה המחנאית, בוגר יכול להבחן לדרגה זו בחלוף שנה מיום קבלת דרגת ג'. במבחן הדרגה על הבוגר להראות יכולת של תכנון מחנה/טקס אש/ מפעל מחנאי "על הנייר", לשם כך נדרשים ידע והבנה עמוקים יותר של עקרונות המחנאות, יצירתיות וחשיבה מחוץ למסגרת הברורה מאליה - יכולות שהבוגר מפתח לאחר התנסות במס' מפעלים מחנאיים.
• דרגת א' (כחול עם רקמה בצבע צהוב) - דרגת התכנון והמנהיגות: דרגת המחנאות הגבוהה ביותר. במסגרת הבחינה על הבוגר להפגין את הידע והבקיאות בתכנון (כפי שעשה במבחנים לדרגת הב') וכמו כן להביא את התכנון לכדי תוצאה בפועל. פרויקט שכזה יכול להיות מחנה קיץ, טקס אש, ובדרך כלל כל בוגרי הסניף נרתמים לטובת הצלחת הפרויקט. על הבוגר הנבחן להפגין יכולת ליזום, לתכנן ולהפיק אירוע שיא תנועתי.
• על מנת שיוכל להבחן לדרגת הא' על הבוגר להמתין שנה מיום קבלת דרגת הב'.

המנון המכבי הצעיר

סמל מכבי צעיר במהלך טקס אש בסניף נס-ציונה

ההמנון מושר בסיומו של כל מסדר. ההמנון מציין את הזיקה של התנועה לניצחון המכבים ומסמל את גאוות המכבים לניצחון זה. בשירת ההמנון יש לעמוד דום והבוגרים הלובשים את מדי התנועה חייבים לסמל בידם הימנית שלוש אצבעות הדוקות זו לזו, המסמלות "אני מגן על עמי, ארצי ושפתי", וגם את ערכי המס"ד (משמעת, סדר, ודייקנות) תוך כדי שימת האגודל מעל לזרת שמשמעותו היא שהחזק מגן על החלש.

המכבים הן פה כולנו,
זה הגדוד שגיא מכבר,
פה נלחמנו, פה ניצחנו,
פה כוחנו עוד יגבר

פה נלחמנו, פה ניצחנו
פה כוחנו עוד יגבר

עמוד האש ילך לפנינו,
בדרך חושך יאיר יזהיר
עמוד ענן מאחורינו
פנו דרך מכבים

עמוד ענן מאחורינו
פנו דרך מכבים. המכבים.

מכבים חזק
חזק ואמץ

סניפי התנועה

• נס ציונה
• חדרה
• מכבים
• נתניה - פולג
• ניל"י
• בת ים
• באר שבע - נווה נוי
• באר שבע - נחל עשן
• גדרה
• גדרה חלוץ (מזרח)
• כפר שמואל
• מודיעין
• רמת גן
• כרמי יוסף
• ראשון לציון מערב
• ראשון לציון מרכז
• חולון
• קריית גת
• כרמי גת
• פתחיה
• יבנה
• זכרון יעקב
• באר יעקב

סניפי עבר

• נתניה-חשמונאים
• אור יהודה
• תל אביב
• רעננה
• פתח תקווה
• חולדה
• רחובות
• נעלה
• ירושלים
• חיפה
• קריית עקרון
• מטולה
• מזכרת בתיה
• אשל הנשיא
• ישרש
• יד רמב"ם
• לפיד
• טירת כרמל
• מכבי ים (נתניה)
• עתלית
• "גן ונוף" פתח תקווה
• כפר תבור
• עומר
• בית שמש
• רמלה
• לוד
• רמת גן
• רמת השרון
• רעננה
• טבריה
• בני ציון
• קריית שמונה
• אשקלון
• יפו
• אריאל
• בנימינה
• גבעת עדה
• בת שלמה
• קריית ביאליק

מכבי צעיר בעולם

• מכבי צעיר פרוסה במקומות רבים בעולם ובניהם מיאמי דרום אמריקה ומדינות רבות אחרות, הם אינם בקשר ניהולי עם מכבי צעיר ישראל וניהולם מתבצע דרך מכבי עולמי אך קיימות משלחות רבות ומגוונות בין השנים.
• BBYO ומכבי צעיר ישראל חתמו על תנועות אחיות ומקימות שיתופי פעולה רבים המתבצעים על ידי משלחות הדדיות.

בוגרים ידועים

• יגאל אלון - איש צבא מפקד ופוליטיקאי ישראלי הקים את סניף המכבי הצעיר בכפר תבור
• יהודה בארקן - היה שחקן, מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי, חניך בסניף מכבי צעיר נתניה.
• איתן גינת (אוטו ז'ינייבסקי) - מראשי הצבא היהודי בתנועת ההתנגדות הצרפתית בצרפת
• אלי אילדיס - הקים את סניף כרמי יוסף, כיום מנחה טלוויזיה ישראלי בערוץ הספורט
• טל גורקי - ראש מועצת פרדסיה
• פינקי זוארץ - ראש מועצת בנימינה-גבעת עדה
• נטע גרטי - בוגרת סניף גדרה, ושחקנית תיאטרון וטלוויזיה בהווה.
• אריק שיבק - בוגר סניף נתניה, מאמן נבחרת ישראל בכדורסל לשעבר ומאמן כדורסל בהווה
• רינה מצליח - בוגרת סניף באר שבע, עיתונאית חדשות ערוץ 12
• עינת ארליך - בוגרת סניף נתניה, חברה בלהקת התנועה "פעמוני השלום", שחקנית ומנחת טלוויזיה
• עידן רפאל חביב - בוגר סניף מכבים רעות, זמר ושחקן בהווה ובנוסף מתחרה ידוע בתחרויות ריאליטי.
• משה קפלינסקי - בוגר סניף גדרה, סגן הרמטכ"ל ולשעבר מנכ"ל better place
• מוטי לרנר - מחזאי ותסריטאי ישראלי
• פרץ לביא - מדריך ורכז סניף בתנועה - נשיא הטכניון וחתן פרס א.מ.ת
• איציק כהן - בוגר וחניך בתנועה בסניף יפו - שחקן תיאטרון וטלוויזיה מוצלח.
• זאב שק - מדריך בסניף פראג ובתקופת השואה המשיך להדריך במחנה טרזיינשטט - ממייסדי משרד החוץ הישראלי, היה שגריר ישראל בווינה וברומא וביצע עוד מגוון תפקידים במשרד החוץ.
• יהושע אלוף - מפקד קורס המדריכים הראשון בתנועה (1934) לאחר הכרזה על ה"מכבי הצעיר" בארץ ישראל (1933) - היה ממייסדי העיסוק בספורט בארץ ישראל ומנהיגי ארגון "מכבי" ותחרויות המכביה. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף (תשל"ד).
• יעקב חודורוב - בוגר וחניך בסניף ראשון לציון - היה שוער ומאמן כדורגל ישראלי. נחשב לאחד מהשוערים הגדולים ביותר בישראל ולסמל בנבחרת ישראל. חתן פרס ישראל לשנת תשס"ו.
• אופיר פינס-פז - חניך ומדריך בסניף ראשון לציון - פוליטיקאי ישראלי. שימש כחבר הכנסת, שר הפנים ושר המדע, התרבות והספורט מטעם מפלגת העבודה. לאחר פרישתו מן החיים הפוליטיים, ייסד את המכון לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב ומאז, הוא עומד בראשו. החל מ-2014 שימש כיו"ר איגוד ההתעמלות עד למינויו של רז פלד.
• שולמית לבנת - זמרת, פעילה פוליטית ואשת ציבור ישראלית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המכבי הצעיר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של המכבי הצעיר
• מכבי הצעיר, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• ארכיון הסרטים הישראלי - מכבי צעיר
• יומן כרמל 2–089 ינואר 5 1952 - ארכיון המדינה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:05)
• יומן כרמל 2–061 דצמבר 9 1951 - ארכיון המדינה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:59)
• מצעד מכבי בירושלים, 1935 - סינמטק ירושלים/ארכיון המדינה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:00)
• מכבי הצעיר, דף שער בספרייה הלאומית

• Noam Corb, “An island of Jewish autonomous life”: Paul Rosner’s Diary and the Story of the Young Maccabi Movement in Germany, Holocaust and Genocide Studies 38, 2024, עמ' 81-101