פתיחת התפריט הראשי

ד"ר נתן עֶק (Natan Eck; לימים גם בשם מעוברת: נתן עקרון;‏ 19 במרץ 1896, יאנוב, גליציה, אוסטריה22 בפברואר 1982, תל אביב) היה פעיל בתנועת "גורדוניה", מורה, עיתונאי, מסאי ועסקן ציוני.

נתן עק
אין תמונה חופשית
לידה 19 במרץ 1896
יאנוב, גליציה, אוסטריה
פטירה 22 בפברואר 1982 (בגיל 85)
תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

ראשית חייועריכה

נתן בן מאיר[1] עק נולד בשנת 1896 בעיירה יאנוב שליד לבוב (לֶמבֶּרג) שבגליציה המזרחית (אנ'), אוסטריה (אחרי מלחמת העולם הראשונה בשטחי פולין; כיום באוקראינה). לפני המלחמה כתב מאמרים בעיתון הלבובי "לעמבערגער טאָגבלאַט" (Lemberger tugblat)[2] וכן בכתבי עת רבים אחרים, שחלקם התפרסמו בלודז'. במלחמה, בשנים 19151918, שירת בצבא האוסטרו-הונגרי. בשנת 1922 קיבל תואר דוקטור למשפטים באוניברסיטת וינה. לפני מלחמת העולם השנייה היה שותף בעריכת מספר כרכים של "ספר השנה היהודי" (אנ').

בתקופת מלחמת העולם השנייהעריכה

לפני השואה התגורר עק בלודז'. עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין בספטמבר 1939 היה עק מבוקש על ידי הגסטאפו, ולכן עבר בנובמבר לוורשה, שם עסק בפעילות ציבורית מגוונת במחתרת. בין יתר פעילויותיו היה ממייסדי הגימנסיה "תרבות" שהתקיימה במחתרת בגטו ורשה וכן ניהל את הגימנסיה.[3] הוא היה מפעילי יס"ס וחבר בארגון לקידום השפה העברית "תקומה", לצד יצחק קצנלסון. עוד היה מעורכי עיתון גורדוניה, "דבר הצעירים".

ב-20 באוגוסט 1942, בעת האקציה הגדולה בגטו ורשה, נמלט עק עם בני משפחתו לצ'נסטוכובה. באוקטובר, בעת אקציה בצ'נסטוכובה, ברחה המשפחה לחבל זגלמביה. ב-1943 נעצר על ידי הגרמנים, הועבר למחנה ויטל ובמאי 1944 גורש לאושוויץ. הוא הצליח להימלט מהרכבת בדרכה לאושוויץ והגיע לפריז, שם שרד עד תום המלחמה.

לאחר המלחמהעריכה

עק היה מהפעילים בעיתון "אונזער וואָרט" (Unzer vort, מילתנו) שהתפרסם בפריז אחרי המלחמה. הוא היה מעורכי הפואמה של יצחק קצנלסון "השיר על העם היהודי שנהרג", שנכתבה במלחמה ופורסמה לאחריה בפריז. בשנת 1948 עלה עק לישראל. הוא היה חוקר השואה ועבד ביד ושם. במקביל כתב לעיתונים רבים, בהם "הדאר", "ניב הקבוצה" וכן עיתונים בשפות לועזיות. ב-1954 הוא היה עורכו הראשון של כתב העת המחקרי "יד ושם: קובץ מחקרים", יחד עם אריה קובובי.

ספריועריכה

  • נתן עק (עקרון), התועים בדרכי המוות: הווי והגות בימי הכיליון, ירושלים: יד ושם, תש"ך.
  • נתן עק, 'שואת העם היהודי באירופה, ירושלים: יד ושם והקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1975.[4]

עריכה ותרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה