לוגוגרמה
לוגוגרמה או לוגוגרף היא סימן אורתוגרפי שמבטא מילה שלמה, או מורפמה (רכיב דקדוקי), להבדיל מסימנים המייצגים פונמות, או הברות. לדוגמה, הביטוי: 3% מורכב משתי לוגוגרמות, שמייצגות את הביטוי בעברית: שלושה אחוזים.
כיוון שלוגוגרמות אינן כוללות היבטים פונטיים, אפשר בקלות יחסית להעביר אותן משפה לשפה, בפרט כשהן מייצגות מילה שלמה. כך, הביטוי לעיל נוצר בשפות אירופיות, אולם הוא נכנס לשימוש גם בעברית ובשפות שונות נוספות.
רוב שיטות הכתב המשמשות שפות מדוברות בימינו, הן שיטות אלפביתיות-פונמיות. כלומר, הן כוללות מספר מצומצם של סימנים, כשכל סימן מייצג פונמה בשפה (אם כי ברוב השפות, המערכת האלפביתית כוללת מספר גדול של חריגים). בכל זאת, גם בשיטות האלפביתיות-הפונמיות קיימים סימנים המייצגים מושגים שלמים, כלומר לוגוגרמות. הדוגמה המובהקת ביותר לסדרת לוגוגרמות היא עשר הספרות שכלולות ברוב שיטות הכתיבה בעולם. כל ספרה מייצגת מושג אריתמטי, וכללי הצירוף של הסימנים אינם תלויים בתחביר או במורפולוגיה של שפה מדוברת כלשהי. לדוגמה, הסימן 2 מייצג מושג אריתמטי שמכונה בעברית "שתיים" ובאנגלית "two". הסימן עצמו זהה בשתי השפות, כיוון שהוא מייצג מושג, ולא היבט פונטי של המילה המקבילה לו בשפה כלשהי. אף על-פי-כן, מטעמים של מסורת, בשפות כגון ערבית, פרסית, הינדית ויפנית משתמשים בלוגוגרמות אחרות לציון אותו מושג. לוגוגרמות נפוצות נוספות הן $ שמציין "דולר", % שמציין "אחוז". אפשר לראות גם בחלק מסימני הפיסוק לוגוגרמות. למשל הסימן ? מייצג את המושגים שאלה או תהייה, אם כי בשפה המדוברת אין ייצוג פונטי מובהק למושגים האלה. במקרה זה הסימן מקל על קריאת טקסט כתוב שאינו כולל רמזים חוץ-לשוניים כמו אינטונציה והבעות פנים.
לפעמים הלוגוגרמות משולבות בסימנים פונטיים. כך, למשל, באנגלית, הביטוי 1st כולל את הלוגוגרמה 1 וביטוי פונטי st ("סט"), וביחד הם מייצגים את המילה האנגלית "first" ("ראשון").
ישנן שיטות כתיבה שבהן רוב הסימנים הם לוגוגרמות. שיטות כאלה היו נפוצות בתקופות קדומות במצרים ובמסופוטמיה, ומהן התפתחו בהדרגה שיטות כתיבה הברתיות ואלפביתיות.
בסהר הפורה הקדום
עריכהממצאים ארכאולוגיים מעידים כי הכתב השומרי כלל בתחילתו לוגוגרמות, ומאוחר יותר הפך לכתב הברתי. שלב המעבר מכונה שיטת רבוס. בשיטה זו משתמשים בערך הפונטי של הלוגוגרמה בשפה נתונה, במקום במשמעותה, כדי ליצור סימנים חדשים. לדוגמה, שימוש בסימן ל"מיץ" יחד עם הסימן ל"פה" כדי ליצור את המילה "מצפה". שיטת המעבר הזאת הופכת את הכתב ספציפי לשפה. בהדרגה ייחסו הסופרים השומרים חשיבות רבה יותר לערך הפונטי של הסימן מאשר למשמעות שלו, עד שהכתב הפך הברתי לגמרי. אף על-פי-כן, השימוש בלוגוגרמות יכול להסביר את האימוץ המהיר יחסית של הכתב השומרי בידי דוברי השפה האכדית, שפה השונה מהשומרית במידה רבה. ייתכן שבתחילה השתמשו הסופרים האכדים בלוגוגרמות שומריות, וקראו אותן כמילים אכדיות. ככל שהתפתח הכתב השומרי והפך הברתי, הפכו הרישומים האכדיים בלתי ניתנים לקריאה עבור הסופרים השומרים ולהפך.
באכדית, לוגוגרמות מכונות שומרוגרמות (משום שהן שאובות מהשומרית). הלוגוגרמות (המכונות בהקשר זה לעיתים גם אידאוגרמות) נושאות ערך פונטי הנגזר משומרית, בעוד הגייתן היא לפי האכדית.[1]
כתב ההירוגליפים המצרי שונה מאוד מן הכתב השומרי, אולם נראה כי הוא התפתח בדרך דומה. הכתובת המצרית הראשונה שנמצאה מציינת את שמו של המלך (פרעה) נער-מר (3100 לפנה"ס) בשיטת רבוס - שמו כתוב באמצעות צירוף שתי לוגוגרמות, אולם ההתייחסות היא לערכן הפונטי: שרטוט של דג שפמנון, שנהגה "נער" במצרית עתיקה, ושרטוט של אזמל, שנהגה "מר".
במזרח אסיה
עריכהשיטות כתב שבהן רוב הסימנים הם לוגוגרמות נפוצות עדיין במזרח-אסיה, בעיקר בסין וביפן. הכתב הסיני כולל עשרות אלפי לוגוגרמות. כל לוגוגרמה מבטאת מושג בשפה, ואפשר גם לצרף אותן להבעת מושגים נוספים. שימוש בשיטת רבוס נעשה לפעמים לצורך כתיבת שמות אנשים ומקומות זרים, אולם בדרך כלל צירופי הסימנים מתחשבים במשמעות הלוגוגרמות ולא בערכן הפונטי. השפות המדוברות בסין (כולן מכונות במערב "סינית") הן שפות אנליטיות, כלומר המורפולוגיה דלה, והמילים כמעט שאינן משתנות לפי מיקומן במשפט או קשריהן התחביריים עם מילים אחרות. לפיכך קל יחסית להשתמש בלוגוגרמות לכתיבת אחת מהשפות הסיניות.
השפה היפנית נכתבת בארבעה כתבים שונים, שניים מהם הברתיים (היראגאנה וקאטאקאנה), אחד מהם הוא תעתיק לטיני של יפנית (רומאג'י) ואחד מהם, המכונה קאנג'י, הוא כתב לוגוגרמי ששאל את סימניו מהכתב הסיני בתקופת שושלת האן. יפנית היא שפה בעלת מורפולוגיה עשירה יחסית. לפיכך הטקסט היפני הממוצע אינו נכתב בקאנג'י, אלא בהירגאנה שהיא הכתב היומיומי,[2] ובו משובצים סימניות קאנג'י ומילים בקאטאקאנה.
כתב לוגוגרמות שימש חוקרים שערכו ניסויים בלשניים בקופי אדם. הפיזיולוגיה של קופי האדם לא מאפשרת הפקת צלילים דומים לצלילים אותם מאפשרת הפיזיולוגיה האנושית, לכן חוקרים משתמשים בשפת סימנים או בלוגוגרמות כדי לבדוק האם הקופים מסוגלים לרכוש שפה טבעית. קנזי, קוף ממין בונובו, למד לבטא את עצמו באמצעות לוגוגרמות. שפתו היא שפה מתוכננת, כלומר חיקוי של שפה טבעית, שבה במקום להגות את המילים, יש להקיש על לוגוגרמות המוטבעות על גבי מקלדת.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Stanislav Segert, A Basic Grammar of Ugaritic Language: With Selected Text and Glossary, University of California Press, 1984, עמ' 25
- ^ https://www.fluentin3months.com/wp-content/uploads/2021/09/hiragana-vs-katakana_FB.jpg, Fluent in 3 Months, 2018-09-17 (באנגלית אמריקאית)