גלית דהן קרליבך

סופרת ישראלית

גלית דהן קרליבך (נולדה ב-28 בפברואר 1981) היא סופרת ופובליציסטית ישראלית, כלת פרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה לספרות ילדים ונוער לשנת 2013 ופרס היצירה לסופרים עבריים לשנת תשע"ד.

גלית דהן קרליבך
גלית דהן קרליבך
גלית דהן קרליבך
לידה 28 בפברואר 1981 (בת 43)
שדרות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים עריכת הנתון בוויקינתונים
galitdahan.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

דהן קרליבך נולדה בשדרות וגדלה בה, באשדוד ובירושלים[1]. למדה תסריטאות ותקשורת בבבית הספר לקולנוע ולטלווויזיה - מעלה. סיפורים קצרים, מסות, מאמרים, ביקורות ספרות ושירה מפרי עטה התפרסמו באתר האינטרנט "ynet", בעיתונים "הארץ", "פנים", "מעריב" ו"מאזניים", בכתב העת הפמיניסטי-אמריקני לילית (Lilith), ובמגזין היהודי-אמריקאי "טאבלט".

בשנת 2010 ראה אור ספרה הראשון "אחותי כלה והגן נעול", שזכה לשבחי הביקורת.

בשנת 2013 יצא ספר הפנטסיה לנוער "ערפילאה", שזיכה אותה בפרס אקו"ם ובמועמדות לפרס גפן של "האגודה למדע בדיוני ולפנטסיה".

בשנת 2014 ראה אור הרומן "קצה". באותה שנה זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים.

כתבה במשך ארבע שנים את הטור ההומוריסטי "מטיילים", שבמוסף דיוקן של העיתון "מקור ראשון". היא מפרסמת טורי דעות וביקורות ספרים בבמות שונות, מרצה ומנחה סדנאות כתיבה.

בשנת 2017 השתתפה בתוכנית הכתיבה הבינלאומית בשנחאי.

בשנת 2018 השתתפה בתוכנית לנשים יוצרות באליקנטה, ספרד.

מלגות, פרסים והוקרה עריכה

  • הסיפור "טבבויה אימפטיגינוסה" זכה במקום שני בפרס אגדתא מטעם ynet ‏(2008)[2].
  • הסיפור "מכונת האנטי-אייג'ינג של טוטו" זכה במקום שני בפרס עינת (2011)[3]. הסיפור נרכש על ידי הוצאת Hadley Rille Books כדי להיכלל באנתולוגיה לסיפורי פנטסיה.
  • זכתה במלגת "פרדס" לסופרים צעירים (2013–2014) מטעם הספרייה הלאומית על ספרה "אחותי כלה והגן נעול". מתוך נימוקי הוועדה:
”ירושלים היא הרקע והיא הנושא של הספר הצבעוני הזה: הירושלמיות כאן אינה עולם הקדושה המסורתי, אלא אוסף של אמונות, פחדים וסיפורים הקשורים בנשיות, לידה ונישואים. דהן קרליבך יוצרת רומן נשי ודחוס, רווי יצרים והומור המזכיר במקצת את מסגרת המחזה הנודע "בית ברנרדה אלבה" מאת לורקה, אלא שההומור מוביל אותו למחוזות אחרים. דהן קרליבך מציבה גם ראי מגחך מול מסורת "הבוסתן הספרדי" הפולקלורית הירושלמית ואינה חוסכת ממנה את ביקורתה המושחזת.”
”בין הקולות הצעירים בולט קולה של דהן קרליבך במקוריות שלו, בחופש דמיון ובתעוזה. עלילות ספריה רחוקות מבנאליות, והן נעות במחוזות שאינם מרבים להופיע בספרות העברית. תיאור המחוזות הללו בשום אופן איננו מגויס לביטוי עמדה פוליטית. ניכר שהוא נובע בטבעיות מהסיפור ומהכותבת, ובכל זאת ניתן לומר שדהן קרליבך כותבת ספרות שאיננה בורגנית.”
  • הסיפור "לינבר" פורסם באנתולוגיה בגרמניה ובישראל וזכה בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "ברלין היום" (2015)[4].
  • זכתה במלגת פולברייט להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבינלאומית של אוניברסיטת איווה בארצות הברית (2016).
  • ספרה "סוּפה של אליס" נבחר לרשימה הארוכה של פרס ספיר לספרות (2017)[5].
  • ספרה "זאת אני, איווה" קיבל ציון לשבח מטעם ועדת פרס ברנר (2018).

ספריה עריכה

ספרים לנוער:

  • ערפילאה, ספר פנטסיה (זמורה ביתן 2013)
  • שובו של פי־עשר, ספר שני בסדרת ערפילאה (זמורה ביתן 2015)

קישורים חיצוניים עריכה

מכּתביה:

על כתביה:

הערות שוליים עריכה