דואט בביירות

דואט בביירות הוא ספר מתח מאת מישקה בן דוד, שיצא לאור בהוצאת כתר בשנת 2002. את הספר ערך אורי אדלמן.

דואט בבירות
Duet in beirut.jpg
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת מישקה בן דוד
סוגה מתח
הוצאה
הוצאה כתר ספרים
שנת הוצאה 2002
מספר עמודים 342
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002238927

הספר הוא מותחן בדיוני המסתמך על אירועים דוגמת ניסיון החיסול של ח'אלד משעל בירדן בשנת 1997, מבצע אביב נעורים וחיסול מנהיג הג'יהאד האסלאמי ד"ר פתחי שקאקי במלטה בשנת 1995[1]. הספר מתמקד במערכת היחסים שבין לוחם "המוסד" למפקדו בעקבות מבצע כושל בביירות. בין קוראי הספר שהתרשמו ממנו עמוקות היה גם מאיר דגן, אשר כלל את הספר בחומר הקריאה הדרוש לו עת התכונן לתפקיד ראש המוסד[2].

עלילת הספרעריכה

תחילתו של הספר בוועדת בדיקה למבצע של "המוסד" בביירות. מטרת המבצע הייתה לחסל את "אבו חאלד", ראש מנגנון פיגועי חו"ל של חזבאללה[3]. הכוח המבצע היה "החוליה" של המוסד, קרי צוות נבחר של לוחמי המוסד המיומנים בביצוע פעולות מבצעיות. מפקד "החוליה" והגיבור והפרוטגוניסט של העלילה, הוא גדי, בנם של ניצולי שואה יוצאי מזרח אירופה[4], לוחם מוסד מיומן ומנוסה, אשר בעברו שירת כלוחם וקצין בצנחנים[5] ונחשב לנווט ושדאי מצטיין[6]. גדי פיקד על "החוליה" בשורה ארוכה של מבצעים מוצלחים לאורך השנים, בהם מבצעי איסוף מודיעין, סיכול פעולות טרור וכן סיכול ממוקד, בין היתר במבצע התנקשות בקפריסין בו התנקשו לוחמי המוסד בחיי בכירים בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין[7]. את תפקיד "מספר 1" במבצע הטיל גדי על רונן דולב, לוחם ותיק בחוליה, יוצא שייטת 13[8]. תפקידו של "מספר 1" בכל מבצע הוא למעשה להיות זה "הלוחץ על ההדק" והורג את המחבל. אולם במבצע הזה שהתרחש בלב השכונות השיעיות בביירות, שהן מעוז חזבאללה, למרות שרונן שלף את אקדחו מול אבו חאלד הוא לא ירה. מאוחר יותר מתברר כי רונן לא ירה משום שבתו הקטנה של המחבל עמדה לצדו, ומצפונו של רונן לא הניח לו להרוג את אביה לנגד עיניה. בהמולה שהתפתחה מיד לאחר מכן נורו בגבם רונן ולוחם נוסף, ורק תעוזתו של גדי, שעמד בצד הרחוב כדי לפקח על המבצע הצילה את הלוחמים מלהישחט על ידי ההמון הזועם שהתאסף שם.

המלצותיה של ועדת הבדיקה, שקמה בעקבות הכישלון, היו קשות כלפי רונן. הוחלט כי הוא לא יקח חלק בשום פעילות המבצעית של המוסד, ולא יהיה חבר באף יחידה מבצעית. המוסד, ובמיוחד ראש אגף המבצעים, דורון, קיבלו את ההמלצה במלואה. רונן הפגוע מסרב לכל תפקיד אחר ופורש לביתו במושב על שפת הים. לעומתו גדי המפקד מזוכה כמעט מכל אשמה, אולם הוא "הזכאי" חש למעשה שגילה במבצע "נחישות פושעת". הוא חש כי המבצע תוכנן ובוצע בלחצי לו"ז קשים ולא על פי הנהלים והשיטות הנהוגות במוסד ובחוליה בדרך כלל. רונן לא סולח לגדי על כך שהוא נמצא אשם ואילו לגדי לכאורה אין חלק בכישלון שלו. על יחסי השניים מעיבה גם העובדה שאשתו של רונן, נעמה, בעצמה לוחמת מוסד בחוליה בעברה, היא חברתו לשעבר של גדי. המתח הזה מצטבר במשך שנה שלמה אצל רונן, עד שפיגוע גדול בעפולה מביא אותו לנקודת רתיחה. כשהפרשן בטלוויזיה מסביר כי את הפיגוע ביצע למעשה מנגנון פיגועי חו"ל של חזבאללה, מחליט רונן לפעול.

יומיים לאחר מכן מתקשרת נעמה לגדי ומספרת לו שהיא חושבת שרונן טס לביירות כדי להרוג את אבו חאלד[9]. גדי מבין מיד את דחיפות העניין, שהרי אבו חאלד כבר לא משמש בתפקידו הקודם, הוא קודם לתפקיד מדיני במטה חזבאללה ועל כן הוא כבר לא יעד לחיסול. גדי מבין שחיסול כזה יכול להוביל למתקפת קטיושות קשה של חזבאללה על יישובי הגליל, ממש כפי שהייתה לאחר חיסול מזכ"ל חזבאללה הקודם, עבאס אל-מוסאווי, ב-1992. לאחר פגישה אצל ראש המוסד, המכונה "בופור", מקבל גדי אישור לצאת לרומא על מנת שיוכל להמשיך משם לביירות במידה והמוסד יאשר לו. גדי יוצא לביתו לארוז תיק ולהיפרד מאשתו, הלנה, שאותה פגש באוניברסיטה זמן קצר לאחר שנעמה נפרדה ממנו. הלנה מפצירה בגדי שלא לנסוע, אולם לבסוף נעתרת כאשר גדי מבטיח שלאחר הבצע הזה הוא פורש מהמוסד. בהגיעו לרומא מחליט גדי לצאת לביירות על דעת עצמו.

במוסד מנסים הרמס"ד "בופור" וראש אגף מבצעים דורון לבחון את האפשרויות העומדות בפניהם נוכח ההסתבכות הקשה שעלולה להתרחש בגבול הצפון. דורון, מפקד האגף שאליו כפופה "החוליה", ועל כן מפקדו של גדי, השקיע מאמצים רבים בשנה האחרונה על מנת לגרום לגדי לפרוש. עכשיו הוא מבין כי התנערות המערכת מרונן והחתירה תחת גדי, גרמו ללוחם שלו ולמפקד בכיר לחוש כי אין להם אמון במערכת ושמי שיעשה את העבודה בסוף זה רק הם לבדם. בין אם מדובר ברונן שרוצה במותו של אבו חאלד ובין אם בגדי שלא מאמין שהמוסד ירתם לחילוצו של רונן, ויוצא להצילו בעצמו ללא אישור. הרמס"ד מנחה את דורון להכין מבצע בזק לחילוץ השניים מביירות תוך מניעת ההתנקשות שרונן מתכנן. הכוח שנבחר לכך הוא חולית "המסתערבים" של המוסד בפיקוד יואב. הכוח מתכונן למבצע מתוך הנחה שגדי לא יפריע להם להשתלט על רונן ואף יעזור בכך.

בביירות גדי מצליח למצוא את רונן כשזה מבצע סיור למטרת מודיעין על ביתו של אבו חאלד. מתפתחת תגרה בין השניים וגדי, בעל דאן 4 בנינג'יצו, מתגבר על רונן. גדי מצליח לשכנע את רונן לצאת מהשכונה השיעית וללכת לשתות קפה בשפת הים. בשיחה שמתפתחת ביניהם מעלה רונן טענות קשות כנגד חשיבות ביטחונם של חפים מפשע הנוכחים במקרים שבהם "החוליה" פועלת, והעובדה שהם חשובים לעיתים אף יותר מלוחמי "החוליה" עצמם. גדי מנסה לדבר על לבו אולם רונן בורח ונעלם. כשהוא לבדו מגלה רונן, דרך הרדיו, על כינוס של חזבאללה בהרצאה דתית בבית מלון. הוא מבין שאבו חאלד ישים פעמיו לשם ועל כן מטמין ברכב של אבו חאלד מטען נפץ מיוחד. כאשר חוזר רונן לחדרו לאחר מכן, כבר מחכה לו גדי על הספה[10].

גדי מנסה שוב לשכנע את רונן לוותר על העניין. אולם רונן נותר איתן ברצונו להרוג את אבו חאלד ולהוכיח שהוא יכול לעשות זאת לבדו, בלי המוסד כגיבוי ואפילו טוב יותר מגדי. בשיחה ביניהם מבין גדי כי רונן בחר לחסל את אבו חאלד באמצעות מטען. הוא מעלף את רונן במכה חזקה ומותיר אותו קשור וחסר הכרה בחדרו. במהירות רבה מצליח גדי לאתר את רכבו של אבו חאלד ולהתגנב מתחתיו. המטען מסתבר מסובך וגדי מצליח רק לנתק את הכבל המקשר בין המטען לשלט ההפעלה שבידי רונן. רונן עצמו משתחרר מכבליו ממהר בעקבות גדי. הוא מזהה את גדי מתחת לרכב ולא משתמש בשלט שבידו עד שהוא מוודא שגדי מחוץ לטווח הסכנה של המטען. עד אז כבר מאוחר מדי והמטען כבר לא יכול להיות מופעל באמצעות השלט.

בארץ באותו הזמן מתקבל האישור מראש הממשלה למבצע של חולית "המסתערבים". יואב מפקד הצוות שנבחר ועוד שלושה לוחמים יוצאים ללבנון באמצעות מסוק יסעור. עם הגיעם ללבנון פורקים המסתערבים מן המסוק רכב מרצדס ונוסעים לכיוון ביירות. בבירות באותו זמן מספר גדי לרונן מדוע המטען לא עבד. רונן המום ומסביר לגדי איזה מן מטען הוא הרכיב. עכשיו זהו תורו של גדי להיות מופתע, משום שבמידה ומנתקים את הכבל המקשר בין המטען לשלט ההפעלה מופעל אוטומטית קוצב זמן שעם תום הזמן הקצוב בו יפעיל את המטען. גדי, מבין שלמעשה הבעיה רק הסתבכה, משכנע את רונן להתגנב אתו ביחד ללב השכונה השיעית על מנת שיוכל לנטרל את המטען.

השניים מגיעים לביתו של אבו חאלד ומזהים את רכבו הממולכד. יחדיו הם מכריעים שומר של חזבאללה ומותירים אותו חסר הכרה. גדי מתגנב בשנית מתחת לרכב הממולכד ורונן משגיח. בעוד רונן משגיח, גדי מצליח לפרק את מטען מן הרכב אך לא לנטרלו. לפני שגדי מספיק לצאת מתחת לרכב מגיעה חוליית המסתערבים ובמבצע אלים תוך שימוש בקרב מגע חוטפת את רונן. גדי חמוש במטען ובאקדח שלקח מן השומר המעולף דולק אחריהם. הוא אינו מבין שמדובר בחוליה של המוסד וחושב שרונן נחטף על ידי חזבאללה. המרדף לא נמשך זמן רב שכן גדי מזהה את המסתערבים מפעולות עבר משותפות. גדי ורונן חוברים לארבעת הלוחמים ומסבירים להם את המצב. המרדף משך תשומת לב ובעוד גדי מנסה לפרק את המטען מתקרב לעבר השישה ג'יפ וממנו יוצאים שני שומרי חזבאללה. רונן מעלף את הראשון ויואב יורה בשני בראשו. את הגופה והשומר המעולף מניחים הלוחמים בג'יפ ואיתם גם את המטען.

כל השישה נמלטים בשני כלי הרכב, המרצדס של "המסתערבים" ורכבם של גדי ורונן, לעבר נקודת החילוץ אליה יגיע המסוק. המסוק מגיע והשישה נחלצים מתוך לבנון לשטח ישראל. בדרך חזרה נותן גדי לרונן את התדריך שלא הספיק לתת לו לפני המבצע הכושל בביירות לפני שנה. בתדריך מסביר גדי לרונן כי בעצם הוא פעל כשורה[11].

המסוק נוחת בישראל ורונן נעצר. אולם הפעם, למרות שגדי מספר להלנה במנחת שהוא מתפטר, הוא נוסע עם רונן למעצר. הפעם, מחליט גדי, רונן לא יישא בכל כובד נטל האחריות והאשמה לבדו.

פרשנותעריכה

הספר ביקורתי מאוד כלפי החברה הישראלית וערכיה המשתנים, בפרט כלפי תופעת ההשתמטות. כמו כן הספר טוען שהציבור הישראלי לא מעריך את אלו הפועלים למען ביטחונו: "עם שלא יודע לכבד את הגיבורים שלו, לא יהיו לו גיבורים."[12]. המחבר, מישקה בן דוד, מבכירי "המוסד" בעברו, סיפר שאת דמותו של "אבו חאלד" הוא עיצב על פי דמותם של שניים: בכיר חמאס ח'אלד משעל (שאותו ניסה "המוסד" לחסל אך נכשל) ובכיר חזבאללה עימאד מורנייה, שחוסל בשנת 2008, שש שנים לאחר פרסום הספר[13].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מישקה בן דוד, דואט בביירות, הוצאת כתר, 2002, עמוד 225.
  2. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמוד 432.
  3. ^ גל פרל פינקל, ‏תרחיש האימים: האם כוחות היבשה של צה"ל יספיקו במערכה הבאה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 בינואר 2018.
  4. ^ מישקה בן דוד, דואט בביירות, הוצאת כתר, 2002, עמוד 152.
  5. ^ מישקה בן דוד, דואט בביירות, הוצאת כתר, 2002, עמוד 330, "הוא חשב לרגע על הדרך שעשה מאז נגלה לו המראה המופלא הזה לראשונה, כקצין צנחנים צעיר במשימה על שיא החרמון, ועד לעכשיו".
  6. ^ מישקה בן דוד, דואט בביירות, הוצאת כתר, 2002, עמוד 106.
  7. ^ מישקה בן דוד, דואט בביירות, הוצאת כתר, 2002, עמודים 57-58.
  8. ^ מישקה בן דוד, דואט בביירות, הוצאת כתר, 2002, עמוד 54.
  9. ^ מישקה בן דוד, דואט בביירות, הוצאת כתר, 2002, עמוד 89, "לגמור את מה שהוא לא גמר לפני שנה".
  10. ^ מישקה בן דוד, דואט בביירות, הוצאת כתר, 2002, עמוד 162, "הבהלת אותי לרגע, אבל מה אני מופתע. אחרי שמצאת עשרות 'אבואים' ופרצת לחדרים שלהם, מה הפלא שמצאת אותי".
  11. ^ מישקה בן דוד, דואט בביירות, הוצאת כתר, 2002, עמוד 322, "אם בחרת לצאת לדרך, אתה צריך לקחת בחשבון שמשהו ישתבש. לא רק מבחינה מבצעית, אלא גם על בסיס שאני קורא לו מוסרי. אז תזכור את המדינה, את הפיגועים שיהיו אם לא תירה. ואחר כך תזכור שההחלטה מה לעשות במצב החדש שנוצר היא שלך ושלך בלבד. והיא נובעת מכל מה שאתה: לוחם, ישראלי,אכפתניק, הגיוני, נגיד אבל בעיקר בן אדם".
  12. ^ שאלות ותשובות עם מישקה בן-דוד, עם שלא יודע לכבד את גיבוריו, לא יהיו לו גיבורים, באתר הארץ, 31.07.2006.
  13. ^ מישקה בן דוד, איך להגיע למבוקש בכיר, ישראל היום, ‏ 14.02.2008.