מבצע אביב נעורים

תקיפת יעדי פת"ח בלבנון באפריל 1973

מבצע "אביב נעורים" היה מבצע פשיטה של צה"ל, שנערך בלילה שבין 9 ל-10 באפריל 1973. כוחות מסיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים, שייטת 13 ו"המוסד" תקפו מספר יעדי פת"ח והחזית העממית לשחרור פלסטין בביירות ובאזור צידון, בתגובה לגל התקפות טרור שביצעו ארגונים פלסטיניים. במבצע נהרגו שלושה מבכירי פת"ח, שהופתעו בדירותיהם, שנתפסו בעיניהם כמקלט בטוח ולכן הביא הדבר לזעזוע בארגון[2]. כמו כן נהרגו, על פי הדיווח, כ-100 אנשי פת"ח, שני אנשי ביטחון לבנוניים שהפריעו לפושטים, ואזרחית איטלקייה אחת שנהרגה בטעות. בנוסף לכך פוצצו משרדים, בתי-מלאכה לייצור ותיקון מוקשים, רקטות, תחמושת ונשק. הכוח הישראלי איבד שני קצינים לוחמים. מפקד המבצע היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל עמנואל שקד (מנו), שפיקד על המבצע מאח"י סער ששמשה כספינת פיקוד וחפ"ק מושט מול חופי ביירות.

מבצע אביב נעורים
AvivNeurimOperationMap.jpg
תרשים מבצע אביב נעורים בחוף לבנון[1]
תאריך התחלה: 9 באפריל 1973
תאריך סיום: 10 באפריל 1973
משך הסכסוך: לילה אחד
מקום: ביירות וצידון, לבנון.
33°54′N 35°32′E / 33.9°N 35.53°E / 33.9; 35.53 
עילה: בהתאם למדיניות חדשה שחלה מספטמבר 1972, אשר כונתה "אופנסיבה זוטא", על פיה צה"ל פועל שלא בתגובה ישירה לפעילות חבלנית מסוימת, אלא כבמצב מלחמה.
תוצאה: ניצחון ישראלי, 50-100 אנשי פת"ח נהרגו, מבנים ומפקדות בשני בסיסים פוצצו והושמדו.
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg צה"ל

לבנוןלבנון  לבנון, פת"ח

מפקדים

כמאל עדואן
אבו יוסוף אל נג'אר

כוחות

אנשי ארגון פת"ח

אבדות

שני הרוגים

בין 50 ל-100 הרוגים

(למפת ביירות רגילה)
Beirut location map.svg
 
מבצע אביב נעורים
מבצע אביב נעורים
Flag of Israel.svg
Flag of Lebanon.svg
יחסי ישראל–לבנון
עימותים עיקריים:
התבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון | מבצע ליטני | מלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) | הלחימה בדרום לבנון (1985–2000) | מבצע דין וחשבון | מבצע ענבי זעם | מלחמת לבנון השנייה | סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה
אירועים בולטים נוספים:
מבצע אביב נעורים | החלטה 425 | טבח סברה ושתילה
הסכם ישראל-לבנון 1983 | החלטה 1701
הכוחות הפועלים:
צה"ל | צבא דרום לבנון | הפלנגות הנוצריות
אש"ף | אמל | חזבאללה | סוריה
צבא לבנון
יוניפי"ל (כוח האו"ם בלבנון)
מושגים:
מדינת לבנון החופשית | רצועת הביטחון | קו העימות | הגדר הטובה | מובלעת ג'זין | פתחלנד
חוות שבעא | דמוגרפיה של לבנון
אישים ישראלים בולטים:
יורם המזרחי | בנימין בן אליעזר | אריאל שרון
רפאל איתן | אהוד ברק | אהוד אולמרט
אישים לבנונים נוצרים:
סעד חדאד | אנטואן לאחד | בשיר ג'ומאייל | אמין ג'ומאייל
אלי חובייקה | סמיר ג'עג'ע | אטיין סאקר
אישים לבנונים שיעים:
מוסא א-צדר | עבאס מוסאווי | חסן נסראללה
מוחמד חוסיין פדלאללה | נביה ברי
אישים לבנונים סונים:
פואד סניורה | רפיק אל-חרירי
אישים לבנונים דרוזים:
כמאל ג'ונבלאט | וליד ג'ונבלאט
אישים ערבים:
חאפז אל-אסד | יאסר ערפאת | אחמד ג'יבריל
רקע היסטורי:
מלחמת האזרחים בלבנון (1975-1990) | גדר הצפון
ראו גם: היסטוריה של ישראל והיסטוריה של לבנון
דירתו של כמאל עדואן בבית הדירות בבירות לאחר פשיטת אנשי סיירת מטכ"ל במסגרת מבצע אביב נעורים

יעדי הפעולהעריכה

למבצע היו חמישה יעדים:

  • יעד אביבה, ובו שני בניינים בני 7 קומות, בהם התגוררו מנהיגי הפת"ח בקומות שונות, בין הקומה השנייה לשישית: כמאל עדואן, ראש הגזרה המערבית, האחראי על הפעולות בישראל ובשטחים; כמאל נאצר, דובר ארגון הפת"ח; אבו יוסוף אל נג'אר, סגנו של ערפאת, ראש מנגנון המודיעין המבצעי וראש ארגון "ספטמבר השחור". הבניינים שכנו בלב ביירות, ברחוב ורדן שברובע המוסלמי של העיר. ליעד הזה נשלח צוות מסיירת מטכ"ל. מפקדי החוליות היו אמיתי נחמני, מוקי בצר וצביקה ליבנה. את הצוות הוביל מפקד הסיירת אהוד ברק, מחופש לאישה ברונטית[3]. בין הלוחמים היו גם עמירם לוין, מחופש אף הוא לאישה, בפאת שיער ערמוני[4], ויוני נתניהו.
  • יעד גילה היה בניין בן 7 קומות ברחוב חרטום שברובע פקהאני בביירות. על פי המודיעין למבצע, התגוררו אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין בכל קומות הבניין. שני שומרים ניצבו בכניסה לבניין, וכנראה גם שומר במרפסת שבקומה הראשונה. התוכנית הייתה לפוצץ את הבניין על דייריו. המשימה הוטלה על כוח צנחנים בפיקודו של סא"ל אמנון ליפקין-שחק, מפקד גדוד 50 של הצנחנים[5]. הכוח כלל מפקדים מהגדוד, וכן שני לוחמים מסיירת הצנחנים: סגן מפקד הסיירת אבידע שור, וחגי מעין[6], שצורפו למבצע בשל ההכשרה שקיבלו במלחמה בטרור, ומיומנותם בשימוש באקדח; עליהם הוטל להרוג את הזקיפים שבחזית הבניין, מטווח קרוב, באקדחי ברטה מושתקים בקוטר 0.22. כמו כן, צורפו לכוח שני קצינים, מנחם זטורסקי (מפקד פלחה"ן צנחנים) ואהרון סבג, מפקד פלוגה מגדוד 50[7], כדי לסייע בשימוש בחומרי הנפץ. בהכנות למבצע תוכנן להשתמש בכמאתיים קילוגרם חומר נפץ כדי להרוס את המבנה; אולם באחד התדריכים לפעולה, העיר אבידע שור לרמטכ"ל דוד אלעזר, כי כמות כל כך גדולה של חומר נפץ עלולה לפגוע באזרחים חפים מפשע שגרים בבניין הסמוך, ולפגוע במוסריות הפעולה. הצעתו להפחית את כמות חומר הנפץ התקבלה[8]; אבידע שור וחגי מעין נהרגו בפעולה.
  • יעד צילה היה בית מלאכה אזרחי בשירות הפת"ח בצפון מזרח העיר ביירות, בו יוצרו חלקים למוקשים ואמצעי לחימה אחרים. ליעד הזה נועד כוח בפיקודו של אלוף-משנה שמואל פרסבורגר[9], סגן הקחצ"ר.
  • יעדי ורדה - שני מבנים בשכונת "אל-אוזעי", סמוך לנמל התעופה הבינלאומי ביירות, כונו יעד ורדה: מבנה אחד היה בית מלאכה לייצור רקטות RPG ומוקשים ימיים בעבור הפת"ח, והשני שימש כמטה רצועת עזה. כוח משייטת 13 בפיקודו של מפקד היחידה, סגן-אלוף שאול זיו, נשלח ליעד הזה[10].
  • יעד יהודית היה כינויו של מוסך מצפון לצידון, ששימש את אנשי פת"ח כסדנא לתיקון כלי נשק ותחמושת. ליעד הזה נשלח כוח בפיקודו של סגן מפקד חטיבת הצנחנים, סגן-אלוף עמוס ירון.

הלוחמים התאמנו בהגעה ליעד באמצעות סירות גומי נהוגות בידי לוחמי שייטת 13. הכוחות התאמנו במשך זמן רב, במתארים שונים, בפיקוח מקרוב של הרמטכ"ל, ושל שר הביטחון משה דיין. בין השאר כללו האימונים תרגילים בתל אביב, כדי לדמות נחיתה מן הים בעיר גדולה, ואת הלחימה בשטח עירוני.

כיסוי מודיעיני מקדים ובמהלך המבצעעריכה

כשלב ראשון למבצע נשלחה ללבנון סוכנת מוסד יהודייה-קנדית שצילמה באזור מגוריהם של היעדים לחיסול ואספה מידע אודותם.

יחידת האזנה 848 השתתפה אף היא בכיסוי המבצע, מבסיסי הקבע ועל ידי צוות ההאזנה שהתמקם בסטי"ל חיל הים ששהה בקרבת החוף. הצוות האזין ברציפות לרשתות התקשרות בלבנון וכשאחת מהן דיווחה על פעילות כוחות הביטחון באזור הרלוונטי, קב"ר הצוות עמד בקשר רציף עם החפ"ק של הכוחות הלוחמים. עם תחילת המבצע, תרמה תעבורת הרשתות להבנת פריסת כוחות הביטחון ברחבי העיר ועל סמך פעילותן היה ברור שהלוחמים לא התגלו. במהלך המבצע, לאחר שחלק מהכוח נקלע לחילופי אש ונאלץ לחלץ את הפצועים, פעלו שאר הכוחות להשלים את יעדי המבצע. הכיסוי של צוות היחידה סייע לאבטחת הכוחות ולאפשר להוציא אותם בבטחה אל ספינות חיל הים שהמתינו להם[11].

מהלך הפעולהעריכה

הכוחות הישראליים הגיעו בסטי"לים אל מול מספר חופים לבנוניים במקביל, והונחתו על החוף בעשרות סירות גומי, שם המתינו להם לוחמי המוסד עם מכוניות ששכרו ביום הקודם. הלוחמים היו עטופים ביריעות פלסטיק כדי שלא תתגלה רטיבות על בגדיהם.

יעד אביבהעריכה

זה היה היעד המרכזי במבצע. הירידה מהסטי"ל לסירות הגומי, בפיקודו של דני אבינון, וההפלגה לנקודת הנחיתה בחוף בוצעו ללא דופי והלוחמים הגיעו יבשים ולבושים כיאות לחוף.

לכוח הפושט המתינו מכוניות נהוגות בידי אנשי המוסד. אחד הנהגים סיפר שבסיור מוקדם ראו נוכחות של ז'נדרמריה. במהלך הנסיעה ליעד עברו במספר מחסומים, אך לא נבדקו.

שמונה עשר לוחמים מסיירת מטכ"ל, בתוכם דב בר מפקד יחידה 707, הגיעו בנסיעה עד לקרבת הבניין, ומשם צעדו לעברו, חלקם מחופשים לנשים, וחבוקים בזרועות לוחמים בלבוש גברי. אהוד ברק הלך מחובק עם מוקי בצר, דב בר עם עמירם לוין. חוליות החיסול עלו במהירות במדרגות, בשעה ששאר הלוחמים נשארו למטה לאבטח את הכניסה. בין הנשארים היו עמירם לוין ומפקד הפעולה, ברק, וכן בר שהיה קצין הקישור לחיל הים.

בבניין הרגו הלוחמים שלושה מבכירי הארגון:

  • החוליה בפיקוד מוקי בצר, אשר אליה צורף גם יוני נתניהו[12], הרגה את יוסוף אל נג'אר ("אבו יוסוף"), מוותיקי ארגון הפת"ח, שהיה בעברו ראש סניפי הפת"ח בלבנון, ראש המודיעין הפנימי של הפת"ח, וקצין המבצעים של ארגון ספטמבר השחור. חודשים ספורים לפני הפעולה מונה לראש המחלקה המדינית של אש"ף, והיה אחד מסגניו של יאסר ערפאת[13]. יחד איתו נהרגה גם אשתו שניסתה להגן עליו[14].
  • החוליה בפיקוד צביקה ליבנה הרגה את כמאל נאצר, שהיה משורר פלסטיני ודובר ארגון הפת"ח.
  • החוליה בפיקוד אמיתי נחמני הרגה את כמאל עדואן, מוותיקי ארגון הפת"ח גם הוא, שהיה אחראי על פעולות טרור בישראל במסגרת "מנגנון הגזרה המערבית"; אחר כך היה קצין המבצעים והמודיעין של ארגון ספטמבר השחור, והיה אחראי על תכנון פעולות נגד יעדים ישראלים בעולם[15].

בעוד החוליות מבצעות את המוטל עליהן, הבחינו שומרי הראש של בכירי הפת"ח במתרחש, והתפתח קרב יריות בינם לבין כוח האבטחה ובהמשך עם שתי תגבורות ז'נדרמריה -

  • כוח האבטחה הבחין בשלוש מכוניות חונות בהמשך הרחוב ובתזוזה בתוכן והבינו שאלה שומרי הראש ושככל הנראה אלה הבחינו בתנועה ערה מדי בחדרי המדרגות. אחד מהם יצא מהרכב עם אקדח שלוף. ברק, לוין ובר התקרבו למכוניות תוך שליפת עוזים וביצוע ירי מסיבי. שני שומרי ראש נהרגו במקום והשלישי נפל מהרכב בצד המרוחק מהם. למרות שהשתמשו במשתיקי קול, אחרי מספר צרורות הירי הופך לרועש. שלושתם חזרו לאזור עמודי הבניין.
  • כעבור זמן קצר נכנס לשטח ג'יפ לנדרובר של הז'נדרמריה עם שלושה שוטרים והם חוסלו.

הלחימה הפכה לרועשת והביאה לכניסת ג'יפ נוסף לשטח האש וגם שלושת השוטרים הללו נוטרלו וחוסלו.[16]. חוליות החיסול הרגו בטעות אישה איטלקייה שהתגוררה בבניין. בתום הביצוע ירדו הכוחות מהבניין. הרכבים המתינו עם מנועים דולקים. בספירת האנשים היה חסר אחד. יוני נתניהו הגיע בריצה והצטרף לשאר הלוחמים. הכח פיזר מסמרים על הכביש. הרכבים נסעו במהירות גבוהה ברחובות ביירות עד להגעה לכביש החוף ולאזור הפינוי. בדרך זיהו כלי רכב משוריין מסייר לאורך החוף ומפעיל זרקור. עצרו לזמן קצר ונתנו לו לעבור. החבירה לסירות הגומי בוצעה 30 דקות לאחר הנחיתה הראשונית בחוף. עם סיום תפקידו של אהוד ברק כמפקד סיירת מטכ"ל, העניק לו הרמטכ"ל אלעזר צל"ש על תקופת פיקודו על היחידה[17], ובכלל זה גם במבצע "אביב נעורים"[18]. לימים התייחס ברק למבצע ואמר:

לא הלכתי לשום מבצע עם מודיעין כל כך טוב, שנותן לך את הפרטים הכי קטנים בצורה כל כך מורחבת.

יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 359.

יעד גילהעריכה

יעד זה נחשב למוגן במיוחד, בשל ריבוי הלוחמים שבו. מפקדת הפת"ח מוקמה בתוך מבנה רב-קומות, בו התגוררו פעילים רבים של החזית העממית לשחרור פלסטין. הכוח שפשט על היעד היה בן אחד עשר לוחמים מהצנחנים[19], אשר הובלו גם הם על ידי לוחמי המוסד. הכוח בפיקודו של אמנון ליפקין שחק נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה. שני חיילי הסיירת, אבידע שור וחגי מעיין, פתחו באש והרגו את הזקיפים בחזית הבניין[20], אולם מיד בעקבות הירי הם הופתעו מאחור על ידי אנשי פת"ח על גבי כלי רכב נושא מקלע, שלא היה ידוע עליו טרם הפעולה. מאש המקלע נהרג אבידע שור, וחגי מעין נפצע פצעי מוות[21]. הגילוי של הכוח הפך את הביצוע למורכב ומסובך. אך למרות הנחיתות המספרית מול אנשי הפת"ח בבניין[22], הצליח הכוח להטמין את מטעני חומר הנפץ אותם הניח והפעיל מפקד פלחה"ן צנחנים מנחם זטורסקי ותוך כדי הנסיגה להשמיד את היעד, תוך שהם מנהלים קרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים בחזית הבניין[23]. הבניין קרס וגרם למותם של עשרות אנשי פת"ח[24]. ליפקין-שחק קיבל על פעולתו במבצע את עיטור העוז[25], בזכות קור הרוח יוצא הדופן שהפגין, והעובדה שהשלים את המשימה המורכבת על אף הקשיים והנפגעים[26]. עיטור העוז הוענק גם לסרן מנחם זטורסקי[27]. עיטור המופת הוענק לסגן אהרון סבג[28] ולסגן רפי איל[29].

היעדים האחריםעריכה

בכל היעדים הנוספים בוצעו המשימות בהתאם לתוכנית וללא תקלות. היעדים פוצצו, ומחלקם נלקחו מסמכים שנמצאו במקום[30].

גלריהעריכה

לאחר מעשהעריכה

הפיגוע במלון סבוי בחודש מרץ 1975 היה נקמה על חיסול כמאל נאצר. פיגוע כביש החוף (מרץ 1978) מכונה על ידי הפלסטינים "פעולת כמאל עדואן".

המבצע בתרבותעריכה

בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן" משנת 2005 מתואר מבצע "אביב נעורים" בסצנת פעולה שצולמה במלטה. בתחילת הסצנה מגיעים הלוחמים בסירות אל החוף, ופושטים בעוז על מטרה המבוססת על היעד אביבה. גיבור הסרט, סוכן "המוסד" אבנר (דמות בדיונית), מתואר כמי שגילה את מיקומם של יעדי המבצע, ולכן הוא מצטרף לכוח בפיקודו של אהוד ברק, ולוקח חלק בפעולה.

המבצע עובד גם לסרט דוקו-דרמה טלוויזיוני בשם "סוכנת בלב ביירות" בבימויו של דני סירקין ובכיכובם של לירון וייסמן בתור הסוכנת יעל, גיל פרנק כמייק הררי, דודי גזית לוי כאהוד ברק ושחק ברנר כלוני רפאלי.

בעלי תפקידים במבצעעריכה

 
מפקדי מבצע אביב נעורים.[א]
מפקדים במבצע[ב][31]
דרגה[ג] ושם תפקיד הערות תמונה
הפיקוד העליון
רב-אלוף (מיל') משה דיין שר הביטחון
רב-אלוף דוד אלעזר ראש המטה הכללי
אלוף בנימין תלם מפקד חיל הים
תא"ל הדר קמחי ראש מספן הים
פיקוד המבצע
תא"ל עמנואל שקד קחצ"ר מפקד המבצע חפ"ק באח"י סער
אל"ם שבתאי לוי (קצין) מש"ט 3, מפקד הכוח הימי חפ"ק באח"י סער
רס"ן אמנון בירן קמ"ן סיירת מטכ"ל
סא"ל גדעון רז מפקד זוג ספינות החפ"ק באח"י סער
רס"ן דוד עזר מפקד אח"י סער ספינת החפ"ק [ד]
סרן עמי שר אל מפקד אח"י מזנק ליווי ספינת החפ"ק והובלת סירות
יעדי אביבה וגילה שני בניינים בלב בירות
סא"ל אהוד ברק מפקד הכוח הפושט על אביבה
רס"ן דב בר מפקד יחידה 707 עם הכוח הפושט על אביבה
סא"ל אמנון ליפקין-שחק מפקד הכוח הפושט על גילה
רס"ן דני אבינון מפקד סירות הגומי הובלה לחוף עוזאי ואיסוף מחוף בירות
סא"ל אלי רהב מוביל הספינות באח"י אילת (סער 2) תיאום הנחתה ואיסוף
רס"ן אילן שדה מפקד אח"י אילת (סער 2)
סרן שמואל פרס מפקד אח"י חרב (סער 3)
יעד צילה בצפון מזרח בירות בית מלאכה למוקשים
רס"ן גדי שפי מפקד הפעולה
אל"ם שמואל פרסבורגר סגן קחצ"ר באח"י עכו
סא"ל מיכאל ברקאי מפקד הספינות בדבור 871
רס"ן יצחק שמיר מפקד אח"י עכו הובלת סירות הגומי
סרן אברהם סנפיר מפקד סיירת 913 בדבור 871
סגן יוסי סמירה מפקד דבור 871 מפלגה 916 הכנסה לקרבת ביירות
סגן יורם בן חיים מפקד דבור 883 מפלגה 916 הובלה והכוונה
יעד ורדה מפקדת מחבלים ובנין שני ייצור מוקשים
סא"ל שאול זיו מש"ט 13 מפקד הפעולה בחוף
סרן גדי קרול מפקד חוליות פושטים מפקדת יחידת עזה של הפתח [ה]
סרן אלי מרק חוליות פושטים בית מלאכה למוקשים
סא"ל אלי לוי מפקד הספינות באח"י סופה (סער 3)
רס"ן שאול חורב מפקד אח"י סופה (סער 3)
סרן שמואל שריג מפקד אח"י משגב
יעד יהודית מוסך רכב מחבלים מצפון לצידון
סא"ל עמוס ירון מפקד הפעולה
סגן אמנון אשל מיחידה 707 מוביל נחיתה בחוף ופינוי
אל"ם עוזי יאירי מח"ט צנחנים מפקד החפ"ק באח"י מבטח
סא"ל מיכה לצרוס מפקד זוג הספינות באח"י מבטח
רס"ן אריה שפר מפקד אח"י מבטח חפ"ק והובלת סירות
סרן דוד הרפזי מפקד אח"י געש (סער 3) הובלת סירות
באבטחה
סא"ל מיכאל ברקאי מפקד האבטחה כנגד התערבות חיל הים הסורי באח"י חץ (סער 3)
רס"ן משה אורון מפקד אח"י חץ (סער 3)
רס"ן זאב יחזקאלי מפקד אח"י חנית (סער 3)

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מבצע אביב נעורים בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

  1. ^ מימין לשמאל: אמנון ליפקין-שחק, שאול זיו, עמנואל שקד, ואהוד ברק.
  2. ^ שמות לוחמי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שהשתתפו במבצע כנהגים ואחרים לא מוזכרים מסיבות ביטחון מידע.
  3. ^ הדרגה רשומה כפי שנשאו בעת המבצע. מרבית הקצינים עלו בדרגה בהמשך שירותם.
  4. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  5. ^ ציור של האמנית ליה ריקרדו מתל אביב, 2020. שנעשה על פי תמונה משנה מאוחרת יותר.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 250px שייטת 13 ע' 471.
  2. ^ משה זונדר, "יורים ולא בוכים", מעריב, ‏ 27.07.2001.
  3. ^ גל פרל פינקל, מי אתם שתזלזלו באומץ של אהוד ברק?, באתר ynet, 25 ביולי 2019.
  4. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000. תקופת עמירם לוין, עמוד 163.
  5. ^ רא"ל אמנון ליפקין שחק על אביב נעורים, באתר הגבורה.
  6. ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 361–362, "מאוחר יותר יאמר אמנון שחק: 'שניהם היו הגיבורים האמיתיים של המבצע'."
  7. ^ זטורסקי וסבג עוטרו בצל"ש על תפקודם במהלך המבצע
  8. ^ מיכאל בר-זוהר ואיתן הבר, נקמת מינכן, זמורה, ביתן - מוציאים לאור,2005, עמוד 173.
  9. ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 362.
  10. ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמוד 470.
  11. ^ השתתפות יחידה 8200 במבצע אביב נעורים באתר עמותת בוגרי 8200
  12. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד",קוראים, 1998, עמודים 127-128.
  13. ^ מוקי בצר, "לוחם חשאי", הוצאת כתר, 2015, עמוד 162, "לפתע נפתחה דלת חדר השינה. הפרצוף המוכר, שאת תמונתו נשאתי בכיס החולצה בשלושת השבועות האחרונים, הביט בי עתה בגודל טבעי. כיוונתי אליו את הנשק, אך נג'אר הגיב מהר וטרק את הדלת. צרורות עוזי ארוכים שלי ושל צביקה ריססו וניקבו את דלת חדר השינה לפני שיספיק לשים יד על נשקו. רצתי קדימה ופרצתי בבעיטה את הדלת המחוררת. האיש האחראי לטבח במינכן היה מוטל מת על הרצפה".
  14. ^ מוקי בצר על מספר מבצע "אביב נעורים", אתר חטיבת הצנחנים, כפי שהועלה באתר פרש.
  15. ^ מוקי בצר, "לוחם חשאי", הוצאת כתר, 2015, עמוד 164.
  16. ^ עמרי אסנהיים, צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012, עמוד 30.
  17. ^ מוקי בצר, "לוחם חשאי", הוצאת כתר, 2015, עמודים 164-66.
  18. ^ צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לאהוד ברק, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל, מאי 1973
  19. ^ יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שני: סיירת צנחנים, בלייזר, ‏ 29.01.2008
  20. ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 366, על כך אמר אמנון ליפקין-שחק כי: "הם היו החוד. הם יצאו נגד שומרים מזוינים, בעמדה. אף אחד אחר, מבין הלוחמים, לא התמודד עם הצורך להתקרב לאנשים מוכנים לירי, להסתכל להם בעיניים ולירות בהם. זה הקטע הכי קשה. כשנפתחת אש - הכל יותר קל. הם ביצעו את המשימה בצורה מושלמת".
  21. ^ טל זגרבה, שמענו פיצוץ אדיר, הבניין נחצה לשניים, במחנה, ‏ 2008\03\12. רפי איל על עיטור המופת שקיבל במבצע אביב נעורים, אתר "שבוז חיילים".
  22. ^ יוסף ארגמן, "זה היה סודי ביותר", משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 367, כפי שהועלה באתר פרש, על כך אמר אמנון ליפקין-שחק כי: "פעולת הלחימה לא הייתה פשוטה. בעיקר הצורך להילחם מטווח קצר באנשים רבים. חוץ מזה התחלנו את הלחימה ברגל שמאל, עם שלושה נפגעים. זה מצב פתיחה מאוד לא נוח".
  23. ^ פנחס וולף, התחילו פרצי ירי. היה ברור שמשהו לא מתנהל לפי התוכנית, במחנה, ‏ 30.03.2007, כפי שהועלה באתר פרש, " התחילו חילופי אש וזריקת רימונים גם מהקומות הגבוהות של הבניין. ירינו אל הבניין והשתלטנו על תחתיתו, והאש משם נפסקה".
  24. ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 365, "אמר הרמטכ"ל: 'הפגיעה במפקדת החזית העממית נעשתה בצורה יוצאת מן הכלל".
  25. ^ עיטור העוז שהוענק לאמנון ליפקין-שחק, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל, אפריל 1973
  26. ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 365, "מפקד הפעולה, תא"ל מנו שקד, שיבח עוד יותר. הוא אמר: 'מכל המפקדים הצטיין אמנון שחק. הוא נקלע למצב קשה מאוד, אבל ביצע את כל המשימות וחילץ את פקודיו. בהמלצתי הוא קיבל את עיטור העוז".
  27. ^ עיטור העוז שהוענק למנחם זטורסקיי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל, יולי 1973
  28. ^ עיטור המופת שהוענק לאהרון סבג, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל, יולי 1973
  29. ^ עיטור המופת שהוענק לרפי אייל, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל, יולי 1973
  30. ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמודים 476-478.
  31. ^ מבצע אביב נעורים באתר עמותת חיל הים. וכוכבי אזרן, רשימת מפקדי ספינות טילים. באוסף מוזיאון ההעפלה וחיל הים.