חיים דוב שעוועל
הרב חיים דוב (צ'ארלס) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 14 ביולי 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 22 במאי 1982)[1] היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית. עורך כתב העת התורני "הדרום".
לידה |
1906 צ'חאנוב, רפובליקת פולין |
---|---|
פטירה |
1982 (בגיל 76 בערך) ניו יורק, ארצות הברית |
מקום לימודים | אוניברסיטת לואיוויל, בית המדרש לתורה |
שפות היצירה | אנגלית, עברית |
ביוגרפיה
עריכהנולד בצ'כנוב שבפולין בשנת 1906. בשנת 1920 היגרה משפחתו לארצות הברית. בשנת 1929 נסמך לרבנות בבית המדרש לתורה (אנ') של שיקגו, שנמצא היום בסקוקי, אילינוי, אצל הרבנים ניסן יבלונסקי וחיים יצחק קארב. בשנת 1928 קיבל תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת שיקגו, בשנת 1932 קיבל תואר שני מאוניברסיטת לואיוויל בהיסטוריה של העת העתיקה, ובשנת 1938 תואר ראשון במשפטים.
בין השנים 1930–1945 כיהן כרב בלואיוויל שבקנטקי (Louisville, Kentucky). לאחר מכן עקר לניו יורק ובמשך כשנה ניהל את פעילויות בית הכנסת של איגוד הקהילות היהודית האורתודוקסיות של אמריקה. משנת 1946 ועד לעלייתו ארצה בשנת 1979 כיהן כרב קהילת "שערי צדק" באדג'מיר (Edgemere) שבלונג איילנד. תקופה מסיימת שימש משגיח כשרות במלון "גרוסינגרס".[2] היה חבר בית הדין הארצי של הסתדרות הרבנים דאמריקה.
הרב שעוועל יסד וערך את כתב העת התורני "הדרום" שיצא מטעם הסתדרות הרבנים בארצות הברית (תשי"ז-תשמ"ג).[3] הוא עמד בראש מערכת כתב העת במשך כחצי יובל שנים, והפך אותו מגיליון צנוע לבמה המרכזית לפרסום תורני בצפון אמריקה.
זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, בקטגוריית ספרות מחקר וספרי עזר תורניים, לשנת תשי"ג–תשי"ד (1953).
בשנת תשל"ט (1979) עלה לישראל והתגורר בירושלים. הצטרף להנהלת מוסד הרב קוק. באותה שנה זכה בפרס הרב מימון. נישא בשנת 1933 לפייגה (צפורה, Florence) לבית קראסנע (1908–1996), אף היא ילידת צ'כנוב. נולדו להם שני ילדים, צלה (Cyrella, 1936 -2000) ופרופ' יצחק (Isaac, נולד ב-1939).
הרב שעוועל נפטר בעת ביקור בניו יורק בערב ראש חודש סיוון תשמ"ב (1982), והובא למנוחות בבית שמש.
ספריו
עריכההרב שעוועל פרסם מהדורות תורניות-מדעיות מוגהות, מוערות (בחילופי גרסאות ומראה מקומות), ומבוארות של פרשני המקרא והתלמוד על פי כתבי-יד ודפוסים ראשונים. רובן יצאו לאור במוסד הרב קוק. הכרכים יצאו לאור כל אחד בנפרד, ולאחר מכן כן כונסו למהדורה בסגנון מקראות גדולות - תורת חיים על חמישה חומשי תורה, מוסד הרב קוק, תשמ"ו-תשנ"ג (קיצור הערותיו וביאוריו בהוצאת תורת חיים בוצע בידי מוסד הרב קוק):
- ספר החינוך, תשי"ב
- פירוש הרמב"ן לתורה, תשי"ט
- נימוקי חומש לרבנו ישעיה, תשל"ב
- פירושי רבנו חננאל על התורה, תשל"ב
- פירושי התורה לרבינו חזקיה ב"ר מנוח, תשמ"א
- פירושי רש"י על התורה, תשמ"ב
עוד מספריו על הרמב"ן:
- כתבי רבינו משה בן נחמן, תשכ"ג
- רבנו משה בן נחמן: תולדות חייו, זמנו וחיבוריו, מוסד הרב קוק, תשכ"ז
- חידושי הרמב"ן על מסכת עבודה זרה, תש"ל
- תשובות הרמב"ן, תשל"ה
- ספר המצוות לרמב"ם עם השגות הרמב"ן, תשמ"א
ספרים נוספים
- ביאור על התורה של רבינו בחיי, תשכ"ו, ושאר כתבי רבינו בחיי, תש"ל
- ספר דברי דוד: פירוש לרש"י על התורה, מאת רבי דוד הלוי סגל (הט"ז), תשל"ח
- משנתו של הגאון רבי עקיבא איגר בגיליון הש"ס, תשי"ט-תשמ"ב . הספר כולל פירושים להגהותיו של רבי עקיבא איגר למסכת ברכות, סדר מועד, סדר נשים, וסדר נזיקין (מלבד בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא). מסכתות ברכות, שבת, ועירובין יצאו לראשונה בשנת תשי"ט. שאר המסכתות הופיעו בכתב עת הדרום במשך השנים עד פטירתו. מסכתות פסחים-חגיגה כונסו יחד לכרך אחד בשנת תשל"ב.
- מבוא לפירוש רבי מיוחס על ספר איוב
תרגום לאנגלית:
- ספר המצוות להרמב"ם, כרך הראשון (מצוות עשה) של הספר יצא לאור בבית הדפוס סונצ'ינו, לונדון, 1940, אולם לוחות ההדפסה הושמדו בהפצצה על לונדון במלחמת עולם השנייה. הספר המלא (שני כרכים) יצא מחדש בשנת 1967.
- פירושי התורה להרמב"ן
- מבחר מכתבי רמב"ן
- כד הקמח לרבינו בחיי
לקריאה נוספת
עריכה- הרבנים נחום אליעזר רבינוביץ ודוד שלמה שפירא (עורכים), הדרום, נב, ניסן תשמ"ג - קובץ המוקדש לזכרו של הרב שעוועל
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של חיים דוב שעוועל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אלעזר הורביץ, חיים דוב שעוועל, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית) (מתוך Encyclopaedia Judaica)
- ספר החינוך-מהדורת, חיים דוב שעוועל, ספר החינוך – ירושלים – תש”ך, גרסה סרוקה באתר ל Hebrew Books.org
- דיון ותמונתו בפורום אוצר החכמה
- הודעה על זכייתו בפרס בעיתון The Sentinel דצמבר 1974.
- חיים דב שעוועל (1906-1982), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב יוסף אליהו מובשוביץ, הספר - יובל השבעים למוסד הרב קוק, מוסד הרב קוק תשס"ח, עמ' 214
- ^ ראו: הרב שלמה ריסקין, ציוני דרך, הוצאת ידיעות אחרונות 2012, עמ' 184-185
- ^ רוב עריכת כרך האחרון, נ"ב, נעשה בידי הרב שעוועל טרם מותו, והופיע אחרי כן.