דונה גרציה נשיא

דונה גרציה נשיא (בפורטוגזית: Gracia Mendes Nasi; ‏ 20 ביוני 1510, י"ב בתמוז ה'ר"ע – 3 בנובמבר 1569, כ"ג בחשון ה'ש"ל; שמה העברי: חנה; שמהּ הנוצרי: ביאטריס דה לונה מיקז) הייתה אשת עסקים, נדבנית ומדינאית פורטוגלית אנוסה שחזרה ליהדות.

דונה גרציה נשיא
Gracia Mendes Nasi

לידה	20 ביוני 1510 ליסבון, ממלכת פורטוגל
פטירה	3 בנובמבר 1569 (בגיל 59) קושטא, האימפריה העות'מאנית
מדינה	ממלכת פורטוגל האימפריה העות'מאנית
השקפה דתית	יהדות

ביוגרפיה

המצפה ע"ש דונה גרציה בטבריה

לוח הזיכרון במצפה דונה גרציה בטבריה

ביאטריס דה לונה-גרציה נשיא נולדה ב-1510 בליסבון שבפורטוגל למשפחת יהודים אנוסים שברחה מקסטיליה עקב גירוש היהודים מספרד בשנת 1492. הוריה אולצו בשנת 1497, יחד עם יתר היהודים, להישאר בפורטוגל ולהמיר את דתם לנצרות. היא הייתה בתם של אלורו דה לונה ופיליפה (כנראה) מנדש בנבנשתי (אחותו של פרנציסקו מנדס בנבנשתי). כשהייתה בגיל בת מצווה, סיפרו לה הוריה על יהדותה (עד אז החשיבה את עצמה לנוצריה). ב-1528 שודכה לדודה פרנציסקו מנדש (שמו העברי: צמח בנבנשתי), בן למשפחת סוחרים שהתעשרו ממסחר בכסף ובתבלינים, ובמיוחד בפלפל שחור, שהמסחר בו בפורטוגל היה בפיקוח המוסד המלכותי של בית הודו. חשיבות סחר התבלינים לכלכלת פורטוגל הייתה כה גדולה, עד כי לא אחת ניצלה משפחת מנדש מאימי האינקוויזיציה הפורטוגזית, הודות לתפקיד שמילאה בתחום המסחרי הזה. הם נישאו בטקס יהודי חשאי במרתף ביתה, ולאחר מכן התחתנו בטקס פומבי בכנסייה.

בימי שגשוגה של האימפריה הפורטוגזית כמעצמה עולמית, הייתה משפחת בנבנשתי/מנדש בין המשפחות העשירות בפורטוגל. ב-1536 נפטר בעלה, וגרציה נשארה עם בתם היחידה אנה – ריינה. דונה גרציה ירשה את רכוש בעלה, והמשיכה לנהל אותו. עושרה של דונה גרציה היה מופלג, והיא נחשבה במאה ה-16 לאחת הנשים העשירות באירופה. עם מות בעלה התגבר לחץ האינקוויזיציה הפורטוגזית והיא נאלצה לעזוב את פורטוגל ועברה לאנטוורפן, שם ניהל גיסה, דיוגו (שמו העברי: מאיר בנבנשתי – אחיו של פרנשיסקו מנדש), את העסק המשפחתי, שכלל גם עסקי בנקאות גדולים. היא עברה לאנטוורפן עם אחותה הצעירה, בריאנדה דה לונה, ובן דודה, ז'ואאו מיקז, הידוע בשמו היהודי יוסף נשיא. אחותה בריאנדה התחתנה בשנת 1539 עם דיוגו מנדש. דיוגו מנדש מינה בצוואתו בשנת 1543 את דונה גרציה כמנהלת העסק של משפחת בנבנשתי/מנדש ביחד עם אחיינה יוסף נשיא.

המשפחה עברה בשנת 1544 לוונציה שבאיטליה. בשנת 1547 הסתכסכו האחיות מיקז-נשיא בנוגע לירושת דיוגו בנבנשתי/מנדש ופנו לבית המשפט בעיר. השלטונות בעיר רצו לקחת מחצית מרכוש המשפחה ולהחזיקו כפיקדון לטובת בתה הקטנה של בריאנדה. דונה גרציה פנתה לדוכס של פרארה שבאיטליה, שבשנת 1549 הכיר בתוקף ירושת דיוגו, ונתן מחסה למשפחה בעירו. המשפחה חזרה בגלוי ליהדות ובניה החלו להשתמש בשם נשיא כשם משפחה. בזמן שהותה בפרארה היא השתמשה בכוחה ובהונה כדי להגן על יהודים אנוסים ולפדות שבויים. היא כנראה תרמה רבות להוצאת התנ"ך בתרגום ללדינו (תנ"ך פרארה). בשנת 1552 חזרה דונה גרציה לוונציה וסיימה את הסכסוך הכספי עם אחותה בסיוע השלטונות בעיר. באותו זמן היא קבלה את הזמנת הסולטן סולימאן הראשון, ובאותה שנה עברה לקושטא שבאימפריה העות'מאנית. שם היא חיתנה את בתה אנה – ריינה עם אחיינה, דון יוסף נשיא, בשנת 1553.

דונה גרציה הייתה פעילה מאוד בחיים היהודיים באימפריה העות'מאנית ובאיטליה. בשנת 1555 פרסם האפיפיור פאולוס הרביעי בולה נגד "היהודים החבויים". בשנת 1556, בעיר אנקונה שבמחוז מארקֶה בצפון-מזרח איטליה, גזר האפיפיור להעלות על המוקד קבוצה של אנוסים פורטוגלים באשמת חזרה ליהדות. בתגובה ארגנה גרציה את חרם אנקונה – חרם מסחרי של יהודים על נמל אנקונה. החרם נכשל והאנוסים הוצאו להורג בשריפה. היא בנתה בקושטא בתי כנסת, ישיבות ובתי חולים. אחד מבתי הכנסת שבנתה עודנו עומד באיזמיר, ונקרא על שמה, "לה סניורה". העובדה שבית הכנסת נקרא רק 'הגברת', בלי ציון שמה המפורש, הוא עדות למעמדה הבולט בקרב יהודי ספרד.

בשנת 1561 היא פנתה ביחד עם דון יוסף נשיא לסולימאן הראשון בבקשת חכירה של ערים בארץ ישראל. תחילה הם ביקשו את ירושלים, ונענו בשלילה, ולבסוף חכרו את טבריה באלף דוקטים זהב לשנה, והחלו לבנות את העיר וליישב בה יהודים מאירופה.

דונה גרציה נשיא התכוננה להתיישב בעצמה בטבריה. מדווח על כך הנוסע הפורטוגזי פנטלאו דה אביירו, שביקר בארץ ישראל סמוך לשנת 1565: "שמעתי מכמה יהודים פורטוגזים בדבר אשה פורטוגזית, שנמלטה ממלכות זו ברכוש גדול, שהעניק לה כוח והשפעה רבה, ופרסם את שמה במדינות אלו, וכיצד קנתה את העיר טבריה... וכי בקיץ הבא היא תבוא מקושטא עם כל משפחתה, לגור בטבריה, ועמה כל היהודים שירצו לבוא אחריה. חדשות אלה הביאו שמחה גדולה לכל היהודים היושבים בארץ-ישראל, מכיוון שאלה האמינו, שעם התיישבותם שם, חייב גם המשיח לבוא". ב-1569 נפטרה דונה גרציה לא רחוק מקושטא, בטרם הגשימה את חלומה לעלות לארץ ישראל.

הנצחה

בשנת 1991, יצא בול רשמי של מדינת ישראל לזכרה. על הבול מופיע דיוקנה של דונה גרציה וכן תמונת מדליון של אחייניתה. בשובל הבול – נוף של טבריה, המבוסס על תחריטו של הצייר ההולנדי קורנליוס דה ברוין משנת 1681. בקצה השובל הובאה ציטטה מתוך דברי הלל שכתב עליה המלומד היהודי שמואל אושקי.

בשנת 2010, במלאת 500 שנים להולדתה של דונה גרציה, הוקם בטבריה מצפה דונה גרציה ובו סלע הנצחה ופרטים על פועלה. המצפה נמצא ליד הכניסה הצפונית ליער שווייץ, וכמו כן קיים בעיר מלון ומוזיאון על שמה.

רחובות על שמה נקראו בטבריה, חיפה ונתניה. בשנת 2016 התקבלה החלטה לקריאת רחוב על שמה גם בירושלים, וב-2017 בבאר שבע.

במסגרת "ויצו – חיפה" התארגנה ב-1982 קבוצה של דוברות ספרדית המורכבת מפעילות "ויצו", עולות ותיקות וחדשות מאמריקה הלטינית, שאמצו את שמה של דוֹנָה גְרַצְיָה מֶנְדֶס. החוג נקרא בספרדית "Doña Gracia Méndez".

ראו גם

• אנוסים
• הספרדים
• אסתר קירה
• נורבאנו סולטאן
• דון יוסף נשיא

לקריאה נוספת

• יעקב הרוזן, דונה גרציה, ומדינת היהודים בטבריה שבגליל, הוצאת – צור – אות, ירושלים 1980
• יוסף ויכלדר, מאבק הירושה בצל האינקוויזיציה, המבשר תורני 321 (בא), ג' בשבט תשע"ה, באתר אוצר החכמה
• עליזה מיוחס-ג'ינאו, "נשים בקהילת המומרים לנצרות בספרד של המאה הט"ו", פעמים 46–47 (אביב תשנ"א), עמ' 169–189
• צבי סחייק, דונה גרציה מנדס־נשיא: מנהיגות פוליטת וכלכלית במאה הט"ז, רמת גן, 2010
• מיכל אהרוני רגב, תליון הזהב של דונה גרציה הוצאת גוונים

רומנים היסטוריים

• יצחק גורמזאנו גורן, קווארטט הסניורה – סדרת רומנים היסטוריים על דונה גרַציה מנדס, בהוצאת הקיבוץ המאוחד:
  • ראשון בסדרה: השקר הקדוש, 2010
  • שני בסדרה: מלכת הפיננסים, 2013
  • שלישי בסדרה: קדחת ונציאנית, 2015
  • הרביעי מלכת היהודים: דונה גרסיה וממלכת הגליל, 2020
• נעמי קרן, לה סניורה רומן במכתבים על חיי דונה גרציה נשיא, הוצאת כנרת זמורה, 2013 (הספר בקטלוג ULI)
• אהרן נומאז, דונה גרסיה: הבנקאית היהודייה של הסולטאן המפואר; יצא ב-2016 בטורקית, והופיע בעברית ב-2020, בהוצאת ספרי ניב, הרצליה. (הספר בקטלוג ULI)

באנגלית:

• Solomon H. P. and Di Leone Leoni A. Mendes, Benveniste, De Luna, Micas, Nasci: The State of the Art (1522-1558). The Jewish Quarterly Review 88, 3-4, 1998, pp. 135-211
• Di Leone Leoni A. The Hebrew Portuguese Nations in Antwerp and London at the Time of Charles V and Henry VIII, New Jersey
• Marianna D. Birnbaum, The Long Journey of Gracia Mendes, Central European University, Press, 2003

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דונה גרציה נשיא בוויקישיתוף

• "מֵינְדֵיסְיָא, גְרַסְיָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 187–188, באתר היברובוקס
• דונה גרציה נשיא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אתר דונה גרציה בארצות הברית
• דונה גרציה נשיא, באתר מט"ח
• מרים בודיאן, דונה גרציה נשיא, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• דונה גרציה ודון יוסף הנשיא בפרויקט אישי רחוב(הקישור אינו פעיל)
• תום שגב, היד הנעלמה של דונה גרציה, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2010
• שמעון כהן, 500 שנים אחרי – דונה גרציה יוצאת לאור, באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2010
• אלי אשד, "האם הושכחה גרציה מנדש בידי הממסד?", אתר "יקום תרבות", כולל רשימה מקיפה של יצירות ספרות על גרציה מנדש
• ישראל גודוביץ', "השקר הקדוש, מאת יצחק גורמזאנו גורן, חוזת המדינה, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2010
  • רות למדן ועדה הרצברג, תגובות למאמרו של ישראל גודוביץ', באתר הארץ, 20 באוקטובר 2010
• רות אלמוג, לא הייתה עוד אשה כמוה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2011
  • ירון בן-נאה ורות למדן, תגובות למאמרה של רות אלמוג, באתר הארץ, 10 במרץ 2011
• אברהם מאיר הברמן, נשים יהודיות בתור מדפיסות, הוצאת ראובן מס, ברלין תרצ"ג, עמ' 7–8
• משה אורפלי, "היי בטוחה, גבירתי הנעלה!", עת־מול 213, אוקטובר 2010 (הקישור אינו פעיל, כ"ג בחשוון ה'תשפ"ד)
• צופית הרלינג, הגברת הראשונה: הכירו את היהודיה העשירה בימי הרנסאנס, באתר "פורבס ישראל", 9 בפברואר 2017
• דונה גרציה נשיא, במיזם "אישי רחוב"
• פרויקט בן יהודה, אליעזר שטיינמן, "דונה גרציה נשיא"
• גרציה חנה נשיא (1510-1569), דף שער בספרייה הלאומית
• אברהם גרוס, דונה גרציה נשיא: הדיוקן היהודי של 'נוצרייה חדשה'  לשעבר, מסכת, יז (תשפ"ב)