אבי פניני
אבי פניני (נולד ב-28 באוקטובר 1946) הוא שחקן, מדבב וקומיקאי ישראלי.
פניני בהצגה "מולי סוויני", בבימויה של ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן, 2011 | |
לידה |
28 באוקטובר 1946 (בן 78) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | בית צבי |
צאצאים | נועה פניני, תום פניני |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהשני הוריו עלו לישראל מקישינב במולדובה, (כל אחד בנפרד) בהיותם בגיל שתים עשרה. אביו רצה להיות שחקן, בהיותו בן תשע עשרה היה סטטיסט בהבימה ואחר-כך עזב את המקצוע.
אבי פניני נולד וגדל בתל אביב, תלמיד בית החינוך ע"ש א"ד גורדון. היה ילד בעל הפרעות קשב וריכוז ונשאר כיתה, בעקבות זאת פיתח את כישוריו החברתיים והפיזיים ולמד להצחיק. הוא למד בתיכון החקלאי בכפר הנוער כפר גלים, בו השתתף בחוג הדרמטי. התגייס לגרעין הנח"ל "גדיש", גרעין מטעם הפנימיה החקלאית בה למד, הלך לקורס מ"כים ואחר-כך לקורס קצינים, שירת כקצין במחנה שבטה. במלחמת ששת הימים נלחם באום כתף, נלחם גם במלחמת יום הכיפורים, בה נפצע.
הוא בוגר בית צבי, מחזור ט' וסיים ב-1971. בין כיתתו היו דב רייזר ורוברט הניג. בשנה הראשונה ללימודיו ניהל את בית צבי אברהם אסאו, בשנייה יורם קניוק ובועז עברון ובשלישית בועז עברון.
מייד עם סיום לימודיו הציע לו מייקל אלפרדס עבודה בהצגה "חמורים" בתיאטרון חיפה, אחרי שראה את פניני בתפקיד קטן בהצגה של מולייר בבית צבי. המחזה "חמורים" הוא פרי עטו של פלאוטוס, בו גילם את דמותו של מילוס גלורזיוס, החייל הרברבן. במקביל השתתף בקבוצת תיאטרון שנקראה "אסקוריאל", בהנהגת יעקב רז (כיום פרופסור למזרח אסיה), במסגרתה שיחק במחזה "אסקוריאל", אותו ביים רז ובהפקת "הנסיך הקטן למבוגרים", בבימויו של אלכס קלצ'קין. לאחר שנה בתיאטרון חיפה נסע לשנה ללונדון לצורך התרשמות מהתיאטרון האנגלי, שם ראה תיאטרון בצורה אובססיבית והשתתף במספר סדנאות. בשלהי 1972 הציע לו מייקל אלפרדס, מנהלו האמנותי של תיאטרון החאן להצטרף ללהקת החאן, בה שיחק פניני במשך עשר שנים, כולל בתקופתו של אילן רונן, שהחליף את אלפרדס. באותה עת התגורר בירושלים, שם התחתן ונולדו ילדיו.
התפקיד איתו פרץ היה פנטלונה בהצגה "משרתם של שני אדונים", בבימויו של אלפרדס ב-1974. הוא שיחק בתפקיד רוזנקרנץ בהצגה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" (1978), פרי עטו של טום סטופארד[1]. הוא שיחק בהצגה "שבעת הקבצנים" (1979), עיבוד של הבמאי יוסי יזרעאלי לרבי נחמן מברסלב[2]. ההצגה הייתה בלי במה, הקהל ישב על מזרנים, השחקנים הסתובבו בין האנשים, דיברו אליהם ונגעו בהם. שיחק בתפקיד הראשי של צ'ונקין בהצגה "הרפתקות החייל איבן צ'ונקין" (1980), חייל דמוי שוויק (מתוך הספר "החייל האמיץ שוויק") במלחמת העולם השנייה. גילם את דמותו של השודד בהצגה "רשומון" (1980) בבימויו של יעקב רז[3]. שיחק בתפקיד הראשי בהצגה "וולפונה" (1982). הוא גילם את דמותו של מוסקה משרתו של וולפונה, תפקיד פיזי מאוד, במסגרתו לא ירד מהבמה. ב-1983, עזב את החאן, עבר להתגורר בתל אביב הפך לשחקן פרילאנסר ושיחק בתיאטראות שונים.
בשנות השבעים שיחק לראשונה בטלוויזיה בתפקיד המורה לספורט בסדרה "חדר מורים" בערוץ הראשון. הוא מהמנחים הראשונים של "זהו זה!", עוד לפני שהתוכנית התגבשה לתוכנית סיפור. ובהמשך, שב ל"זהו זה!" בשנות השמונים והנחה פינה בנושא מוזיקה קלאסית שבה גילם בן של כל מיני מלחינים כמוצארט ובטהובן. בסרטו של חיים בוזגלו "עונת הדובדבנים" (1991), גילם את דמותו של יוסל'ה, קצין דתי שנהרג ממטען צד[4].
הוא שיחק בכמה טלנובלות, בהן "זהב של שוטים", אופרת הסבון הישראלית הראשונה, לצידם של איילת מרגלית ואלכס אנסקי, גילם את דמותו של עמיקם חורש ב"רמת אביב גימל", וגילם את מיכאל מאירי ב"לחיי האהבה", ואת דמותו של שוקי ב"בנות הזהב". בסדרת הילדים "אדומות" (2004) גילם את דמותו של איש העסקים אושיק דגים[5].
ב-1997 יצא לאקרנים סרטו של נדב לויתן "אין שמות על הדלתות". פניני גילם את דמותו של ישראל, מפגר המרותק לכיסא גלגלים, שאביו קובה (מוסקו אלקלעי) מגלה בערוב ימיו את אהבתו לבנו. הסרט עסק בקיבוץ בן ימינו ותיאר שלושה סיפורים מקבילים; שיחקו בו גם חוה אלברשטיין, מאיר סויסה ודני בסן. פניני היה מועמד על תפקידו בסרט לפרס אופיר לשחקן המשנה.
ב-1998 שיחק בהצגה "פטרה" פרי עטו של יהונתן גפן בתיאטרון הקאמרי. הוא גילם את דמותו של זאביק, חלק מחבורת גברים שמחליטים לשחזר את המסעות לפטרה. ב-2001 שיחק בקאמרי בהצגה "ליזיסטרטה 2000", עיבוד של ענת גוב לאריסטופאנס[6]. הוא גילם את דמותו של זיינידס, מפקד צבא אתונה. באותה שנה שיחק בסרט הטלוויזיה "שרמן בחורף"[7]. במקביל לתיאטרון הרפרטוארי שיחק במספר הצגות פרינג', בהן "סינים סינים" בבימויו של ניקו ניתאי בתיאטרון הסימטה ו"סטיות מיניות בשיקגו", בבימויו של יורם פורת, ביחד עם משה איבגי[8].
פניני שיחק בסרטה הקצר של נעמי לבארי "ליל גיוס" (2004), עליו זכה בפרס שחקן השנה במסגרת סרטי גמר מחזור 2005 סם שפיגל. בסרט גילם את דמותו של יואב וגנר, פציפיסט שבנו (ידידיה ויטל) עומד להתגייס בתוך יממה לצבא והוא מנסה לשכנע אותו שלא יעשה זאת. הסרט גם זכה בציון לשבח בפסטיבל הסרטים טרייבקה בניו יורק[9]. באותה השנה גילם את האלוף בר בכמה פרקים בטלנובלה "השיר שלנו"[10].
ב-2010 הצטרף פניני שוב ללהקת החאן. ושיחק בהצגה "מולי סוויני" פרי עטו של בריאן פריל. בה הוא גלם את דמותו של דוקטור רייס, מנתח עיניים בעל שם שירד מגדולתו ונהפך לאלכוהוליסט[11]. בחאן שיחק גם ב"גן הדובדבנים" של צ'כוב[12]. בתפקיד גאספאר רודריגס בן ישראל, פרנס הקהילה ב"ירושלים החדשה"[13], ובהצגה "החולה המדומה" של מולייר[14].
שיחק בשלוש הצגות ילדים משולבות עם סרטים בסינמטק תל אביב: "עורכים בקרקס" (עם מיקי קם), "שקט מצלמים" (עם שרי צוריאל) ו"ככה זה בסרטים" (עם אורי גוטליב).
החל מ-1996 ועד 2014 הופיע פניני במופע יחיד לנוער בתיכונים, שנקרא "פניני תיאטרון", אותו יצר וביים. המופע מורכב מקטעים שכל אחד מהם מספר על משהו בעולם התיאטרון והמשחק. עד היום עשה כאלף הצגות.
במשך יותר מעשרים שנה דיבב פניני סרטים וסדרות מונפשים רבים, כאשר המפורסמים בהם הוא הדחליל מהאנימה "הקוסם מארץ עוץ", תניני התנין בסדרת הטלוויזיה "תניני התנין", בנזאי הצבוע בסרט "מלך האריות", באגס באני, ודאפי דאק, ב"לוני טונס", פשעוני בסדרת הטלוויזיה "איפה אפי?" ודמויות רבות באנימה "אגדות האחים גרים".
ב-2012 הופיע פניני בהצגה "חופרים" בתיאטרון תמונע, לצד דני מוג'ה ואורי אברהמי, שני חבריו הטובים ביותר. המחזה הוא פרי עטו של אברהמי ובבימויו של אלדד זיו, מספר על שלושה שחקנים מזדקנים בתפקידים קטנים שלקחו מהם את חדר ההלבשה וזורקים אותם למחסן. אחד מהם דיכאוני, השני אלכוהוליסט והשלישי פעלתן ומתלונן על הידרדרותו של התיאטרון. השלושה מתכננים את נקמתם[15].
חשדות להטרדות מיניות
עריכהבעקבות פוסטים שפורסמו על ידי כמה נשים בפייסבוק שהוטרדו מינית על ידי פניני וזאת לאחר שפורסמה כתבה על השחקן שפרסמה תמר קפלנסקי בעיתון הארץ, הוחלט כי פניני לא ישתתף בהצגה "תירה בי וזהו" שמוצגת במסגרת פסטיבל הקומדיה ע"ש קישון. פניני מצדו קיבל על עצמו אחריות מלאה על העוול שגרם ומסר התנצלות מעומק הלב, ואף הביע רצון לשלוח מכתב התנצלות למתלוננת, דבר שהיא דחתה. עוד מסר שלא עבר שום עבירה[16].
חיים אישיים
עריכהאבי פניני נשוי לרחל, סוכנת נסיעות וציירת; הם הורים לנועה פניני – שחקנית ותסריטאית ולתום פניני – אמן וידאו ארט ומיצג החי בניו יורק.
תפקידים
עריכהתיאטרון
עריכההחאן
עריכההצגת בכורה/ שנת הפקה | הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|
15 במרץ 2013 | דוחקי הקץ | עו"ד מיכה פלג - היועץ המשפטי של התיאטרון | מוטי לרנר | רוני ניניו |
29 בדצמבר 2012 | החולה המדומה | דוקטור דה-קק | מולייר | אודי בן-משה |
12 במאי 2012 | ירושלים החדשה | גאספאר רודריגס בן ישראל, פרנס הקהילה | דייוויד אייבס | סיני פתר |
21 במאי 2011 | מולי סוויני | ד"ר רייס | בריאן פריל | ג'יטה מונטה |
30 בספטמבר 2010 | גן הדובדבנים | פירס – משרת ותיק, קשיש בן 87 | אנטון צ'כוב | מיכאל גורביץ' |
1983 | סקופ | אמלין גריי | דן רונן | |
אגדת חורף | ויליאם שייקספיר | יורם פאלק | ||
לפוצץ אותם | בארי קיף | מוטי לרנר | ||
1982 | וולפונה | מוסקה המשרת | עיבוד של שטפן צווייג וז'יל רומה לבן ג'ונסון | אילן רונן |
אילומינטוס | יצחק בשביס-זינגר | קן קמפבל | ||
בית ספר למוקיונים | פ. ק. ווטשר | גדי רול | ||
1981 | המרפסת | ז'אן ז'נה | יעקב רז | |
מלחמות היהודים | יהושע סובול | אילן רונן | ||
1980 | אגדת שלושה וארבעה | חיים נחמן ביאליק | מוטי לרנר | |
הרפתקות החייל איבן צ'ונקין | צ'ונקין | עיבוד של אילן רונן לרומן מאת ולדימיר ווינוביץ' | אילן רונן | |
רשומון | השודד | תרגום ועיבוד: יעקב רז, על פי הספר "בחורש" מאת רינוסוקה אוקטאגאווה ובהשראת הסרט "רשומון" של אקירה קורוסאווה | יעקב רז | |
1979 | שבעת הקבצנים | עיבוד של יוסי יזרעאלי לרבי נחמן מברסלב | יוסי יזרעאלי | |
אוכלים | יעקב שבתאי | אילן רונן | ||
הדייג הציג בחלון ראווה בככר ציון | מוטי לרנר | |||
1978 | רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים | רוזנקרנץ | טום סטופארד | דוד זינדר |
קדימה בית"ר | אילן רונן | אילן רונן | ||
1977 | משחקי תיאטרון | משחקי אימפרוביזציה בהדרכת דוד זינדר | דוד זינדר | |
צ'רלי קאצ'רלי | דני הורוביץ | אילן רונן, דני הורוביץ | ||
מרתון | קלוד קונפרונטס | יונתן מרזר | ||
פנשן | דייוויד הר | חנן שניר | ||
1976 | האדיוט | אילן רונן | ||
המבול | מחזורי ויקפילד וצ'סטר | אריה זקס | ||
מסתורים | רות זיו אייל | רות זיו אייל | ||
1975 | מלכוד 22 | תרגום ועיבוד של אילן רונן לרומן "מלכוד 22" של ג'וזף הלר | אילן רונן | |
1974 | הצעת נישואים | אנטון צ'כוב | מייקל אלפרדס | |
משרתם של שני אדונים | פנטלונה | קרלו גולדוני | ||
העלבת קהל | פיטר הנדקה |
הקאמרי
עריכהשנה | הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|
20 במרץ 2009 | הארץ המובטחת | ערן בניאל על פי ז'אן קלוד גרמברג | שארל תורג'מן | |
28 בפברואר 2008 | הגיל הנכון לאהבה[17] | יאיר לפיד | רוני פינקוביץ' | |
15 ביולי 2006 | יתוש בראש | פראיון | ז'ורז' פדו | עמרי ניצן |
28 ביולי 2004 | עקר בית | ענת גוב | עדנה מזי"א | |
5 בדצמבר 2002 | אמא קוראז' | ברטולט ברכט | עמרי ניצן | |
25 בינואר 2001 | ליזיסטרטה 2000 | זיינידס | ענת גוב על פי אריסטופאנס | עדנה מזי"א |
17 בפברואר 2000 | קרום | תכטיך | חנוך לוין | מיכאל גורביץ' |
5 בדצמבר 1998 | שידוכים | ז'באקין, לשעבר קצין בחיל הים, רווק | ניקולאי גוגול | מיכאל גורביץ' |
13 במרץ 1998 | פטרה | זאביק | יהונתן גפן | אלדד זיו |
20 ביוני 2009 | לארץ המובטחת[18] | ז`אן קלוד גרמברג | שארל תורג`מן |
בית ליסין
עריכהשנה | הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|
20 בדצמבר 1997 | התאומים מוונציה | הדוטורה באלאנזוני, פרקליט בולונזי שגר בוורונה | קרלו גולדוני | מיכאל גורביץ' |
מרד הימאים | נולה צ'לטון |
תיאטרון באר שבע
עריכהשנה | הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|
1989 | קומדיה של טעויות | משרת | ויליאם שייקספיר | מיכה לבינסון |
6 בספטמבר 1990 | מהומה רבה על לא דבר | ורג'ס, שותפו של דוגברי | ויליאם שייקספיר | מיכאל גורביץ' |
1992 | זינגר | פיטר פלאנרי | מיכה לבינסון | |
1993 | יתוש בראש | ז'ורז' פדו | אילן רונן | |
1995 | הפסנתר של ברטה | הברון רוטשילד | מוטי אברבוך | עידו ריקלין |
30 ביוני 1996 | היהודי זיס | הגנרל שפקנווארדט | פאול קונפלד | רוברט וודרוף |
הבימה
עריכהתאריך הצגת הבכורה | הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|
24 בינואר 1987 | בבתא | יונתן בר בעיין | מרים קיני | תום לוי |
1986 | השקיעה | ליובקה | איסאק באבל | יורי ליובימוב |
7 בספטמבר 1985 | המשפט | פרנץ קפקא | סטיבן ברקוף | |
20 ביולי 1985 | טירונות | רוי סלרדג' | ניל סיימון | עמית גזית |
7 במאי 1985 | מלון קטן בצד | איזידור פולידור | ז'ורז' פדו, מוריס דבלייה | מיקי גורביץ' |
1985 | הבית ברחוב שינקין | הרב עמר | דניאל לפין, יונתן להב | |
2 במאי 1973 | דוקטור פאוסטוס | ואלדס, כעס | כריסטופר מארלו | אריה זקס |
1973 | ליל מרצחים | חוזה טריאנה | דן רונן | |
סנג'ר | מיקי גורביץ' |
תיאטרון חיפה
עריכהשנה | הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|
27 בנובמבר 1971 | חמורים | מילוס גלוריוזיס | על פי פלאוטוס | מייקל אלפרדס |
הצגות שונות
עריכהשנה | הצגה | תיאטרון | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|
מאז ספטמבר 2012 | חופרים | תיאטרון תמונע | אורי אברהמי | אלדד זיו |
עורכים בקרקס (הצגת ילדים) | סינמטק תל אביב | |||
שקט מצלמים (הצגת ילדים) | ||||
ככה זה בסרטים (הצגת ילדים) | ||||
20 בפברואר 2004 | זוג פתוח | תיאטרון העם | דריו פו | יוסי אלפי |
1987 | הזמן הצהוב | תיאטרון מרים עציוני | על-פי הרומן "הזמן הצהוב" של דויד גרוסמן | אלה אלתרמן |
סינים סינים | תיאטרון הסימטה | ניקו ניתאי | ||
סטיות מיניות בשיקגו | דייוויד מאמט | יורם פורת | ||
הנסיך הקטן למבוגרים | יעקב קלצ'קין | |||
1970 | אסקוריאל | קבוצת אסקוריאל | מישל דה גילדרוד | יעקב רז |
טלוויזיה
עריכהשנה | תוכנית/סדרה | תפקיד | ערוץ |
---|---|---|---|
2021 | סקיי | קראוס | ניקלודיאון |
2014 | שכונה | רמי זופניק | |
2013 | בית המשאלות | הערוץ הראשון | |
2011 | בנות הזהב | שוקי | ערוץ 10 |
2010 | השועלים | חיליק יוגב | Yes |
2009 | קוויקי | אבא של יאיר | ערוץ 2 |
מנדלבאום בלש פרטי | אברהם צלניק | ערוץ הילדים, לוגי | |
2007 | מילואים | אלוף הפיקוד | ערוץ 2 |
2005 | החיים זה לא הכול | נחמן גלבוע | ערוץ 2, HOT קומדי סנטרל |
2004–2005 | השיר שלנו | אלון בר | Yes |
2004 | כל שבת שנייה | חוקר משטרה | ערוץ הילדים |
בזמן אמת (סרט טלוויזיה) | אברוצקי | ||
אדומות | אושיק דגים | ערוץ הילדים | |
2002 | לחיי האהבה | מיכאל מאירי | HOT |
2001 | המכון | ערוץ 2 | |
1999 | המופע של קושניר | ויצמן | ערוץ 1 |
1998–1996 | רמת אביב גימל | רב פקד עמיקם חורש | ערוץ 2 |
1997 | קו 300 | סניגורו של יצחק מרדכי | ערוץ 1 |
1996 | עניין של זמן | אבא של מיכל | הטלוויזיה החינוכית |
1994 | זהב של שוטים | ערוץ 2 | |
1992 | מסיבת גן | אבא של איה ויו-יו | ערוץ 1 |
1990 | קריאת כיוון | הטלוויזיה החינוכית | |
1990–1986 | הופה היי | שחקן אורח | ערוץ 1 |
רואים 6/6 | הגשת פינת תיאטרון | הטלוויזיה החינוכית | |
מרציפר | מנחה | ערוץ 1 | |
זהו זה! | מנחה | הטלוויזיה החינוכית | |
חדר מורים | המורה לספורט | ערוץ 1 |
קולנוע
עריכהסרטי קולנוע
שנה | סרט | תפקיד | במאי |
---|---|---|---|
2016 | סנאפשוט | דורון ערן | |
2013 | פרדייז קרוז | גרשון | מתן גוגנהיים |
2010 | הבלתי נשכחים | גרשון | |
1997 | אין שמות על הדלתות | ישראל | נדב לויתן |
1994 | קפה עם לימון | עומרי | לאוניד גורביץ' |
1991 | עונת הדובדבנים | יוסל'ה | חיים בוזגלו |
1984 | לחץ | מישל אוחיון | |
השגריר | רופא | ג'יי לי תומפסון | |
1979 | אמי הגנרלית | סמל ברדון | יואל זילברג |
רגעים | שומר | מיכל בת-אדם | |
1972 | שתי דפיקות לב | חבר באוניברסיטה | שמואל אימברמן |
סרטים קצרים נבחרים
שנה | סרט | תפקיד | בית ספר | במאי | פסטיבלים ופרסים |
---|---|---|---|---|---|
2004 | ליל גיוס | יואב וגנר | סם שפיגל | נעמי לבארי | פניני זכה בפרס השחקן המצטיין. הסרט הוקרן בלמעלה מ-40 פסטיבלים בינלאומיים ונבחר לאחד מ-20 הסרטים הטובים בכל הזמנים של סם שפיגל |
קישורים חיצוניים
עריכה- אבי פניני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אבי פניני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אבי פניני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אבי פניני, בארכיון הבימה
- אבי פניני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- אבי פניני, באתר החאן
- אבי פניני, באתר ארכיון הבימה
- אבי פניני, באתר הבמה
- אבי אליאס, אבא גנוב - ריאיון עם אבי פניני, באתר ynet, 8 במאי 2001
- טליה לוין, אבי פניני: "הספקתי כל מה שרציתי, אבל יש כבר חלומות חדשים", באתר מעריב אונליין, 16 ביולי 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ חוה נובק, אחרי בכורה -רוזנקרנץ וגילדנשטרן ־ גסיסה ארוכה, דבר, 8 במאי 1978
- ^ נוגה כהן, ביקורת - אגדה בלי הפי־אנד - "שבעת הקבצנים" בתיאטרון החאן. על־פי סיפוריו של ר' נחמן מברסלב. עיבוד, בימוי ועיצוב: יוסי יזרעאלי, כל העיר, 5 באוקטובר 1979
- ^ שרית פוקס, במחזה "רשומון", המוצג עתה על בימת החאן הירושלמי, ניתן פירוש בימתי מקורי לסרטו של קורסאווה, מעריב, 31 בינואר 1980
"רשומון" בתיאטרון האחן, דבר, 14 בינואר 1980 - ^ רחל מהגר, סוף עונת הדובדבנים, כל העיר, 23 בנובמבר 1990
- ^ רותה קופפר, בעטי, נועה, בעטי, באתר הארץ, 10 בינואר 2004
- ^ עירית נחמני, כי גברים הרי לא יכולים בלי מין, באתר גלובס, 2 באפריל 2001
- ^ הדרמה "שרמן בחורף" תתמודד בתחרות הקולנוע העלילתי בחיפה, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2001
- ^ שוש אביגל, תיאטרון - אומרים ־'פאק ' במקום לנשום - "סטיות מיניות בשיקאגו" ו״וריאציות על ברווזים" מאת דייוויד מאמט בתיאטרון הסימטה. ביים ותרגם: יורם פורת, חדשות, 19 באוקטובר 1988
- ^ ציון לשבח, באתר הארץ, 2 במאי 2005
- ^ רוגל אלפר, טלנובלה כמציאות, באתר הארץ, 21 במרץ 2004
- ^ רון שוורץ, לראות, להרגיש, באתר גלובס, 1 במרץ 2012
סיון שדמון, עכבר העיר, "מולי סוויני": מאתגרת מדי עבור הקהל הישראלי, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2011 - ^ ביקורות:
אריאל הירשפלד, "גן הדובדבנים" של צ'כוב - המחזה הטוב מכולם, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2010
יובל בן-עמי, לרגל יום ירושלים: מסע קטן בגן הדובדבנים, באתר "שיחה מקומית", 28 במאי 2014
מיכאל הנדלזלץ, "גן הדובדבנים" - הצגה של להקה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2010
טל פרי, הנביא צ'כוב, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2010
טל לוין, עכבר העיר, גן הדובדבנים: הצגה רלוונטית אבל לא מרגשת, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2010 - ^ ביקורות:
עליס בליטנטל, "ירושלים החדשה" - מזון רוחני משובח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 ביולי 2012
יאשה קריגר, עכבר העיר, ירושלים החדשה: אומץ ותעוזה בתיאטרון החאן, באתר הארץ, 25 ביולי 2012
ירמי עמיר, שפינוזה מת פעמיים, באתר מגפון ניוז, ביוני 2012 - ^ מיכאל הנדלזלץ, "החולה המדומה": מכניסים את מולייר למוסך, באתר הארץ, 23 באפריל 2013
- ^ ביקורות:
ציפי שוחט, "החופרים": כל האמת על אחורי הקלעים של התיאטרון, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2012
מיכאל הנדלזלץ, תיאטרון: "חופרים", אהבה נכזבת לתיאטרון, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2012
נמרוד עמית, מכרה של זהב מאחורי הקלעים - ביקורת על ההצגה "חופרים", בבלוג "מרתה יודעת", 23 באוגוסט 2012
יאשה קריגר, עכבר העיר, חופרים: ללא יומרה או תובנות, רק הומור טהור, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2012 - ^ תמר קפלנסקי, בעקבות עדויות על הטרדות מיניות, אבי פניני לא ישחק בהצגה "תירה בי וזהו", באתר הארץ, 9 באוגוסט 2022
- ^ מיכאל הנדלזלץ, הנכונות היא הכל - התיאטרון הקאמרי מציג "הגיל הנכון לאהבה" מאת יאיר לפיד, באתר הארץ, 1 ביוני 2008
- ^ מיכאל הנדלזלץ, לארץ המובטחת: קרן מור לא סוחפת, באתר הארץ, 25 במרץ 2009