אבי פניני

שחקן ומדבב ישראלי

אבי פניני (נולד ב-28 באוקטובר 1946) הוא שחקן, מדבב וקומיקאי ישראלי.

אבי פניני
פניני בהצגה "מולי סוויני", בבימויה של ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן, 2011
פניני בהצגה "מולי סוויני", בבימויה של ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן, 2011
פניני בהצגה "מולי סוויני", בבימויה של ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן, 2011
לידה 28 באוקטובר 1946 (בן 78)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נועה פניני, תום פניני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משמאל לימין: פניני, יוסי עיני וויטלי פרידלנד בהצגה "ירושלים החדשה", החאן, 2012

ביוגרפיה

עריכה

שני הוריו עלו לישראל מקישינב במולדובה, (כל אחד בנפרד) בהיותם בגיל שתים עשרה. אביו רצה להיות שחקן, בהיותו בן תשע עשרה היה סטטיסט בהבימה ואחר-כך עזב את המקצוע.

אבי פניני נולד וגדל בתל אביב, תלמיד בית החינוך ע"ש א"ד גורדון. היה ילד בעל הפרעות קשב וריכוז ונשאר כיתה, בעקבות זאת פיתח את כישוריו החברתיים והפיזיים ולמד להצחיק. הוא למד בתיכון החקלאי בכפר הנוער כפר גלים, בו השתתף בחוג הדרמטי. התגייס לגרעין הנח"ל "גדיש", גרעין מטעם הפנימיה החקלאית בה למד, הלך לקורס מ"כים ואחר-כך לקורס קצינים, שירת כקצין במחנה שבטה. במלחמת ששת הימים נלחם באום כתף, נלחם גם במלחמת יום הכיפורים, בה נפצע.

הוא בוגר בית צבי, מחזור ט' וסיים ב-1971. בין כיתתו היו דב רייזר ורוברט הניג. בשנה הראשונה ללימודיו ניהל את בית צבי אברהם אסאו, בשנייה יורם קניוק ובועז עברון ובשלישית בועז עברון.

מייד עם סיום לימודיו הציע לו מייקל אלפרדס עבודה בהצגה "חמורים" בתיאטרון חיפה, אחרי שראה את פניני בתפקיד קטן בהצגה של מולייר בבית צבי. המחזה "חמורים" הוא פרי עטו של פלאוטוס, בו גילם את דמותו של מילוס גלורזיוס, החייל הרברבן. במקביל השתתף בקבוצת תיאטרון שנקראה "אסקוריאל", בהנהגת יעקב רז (כיום פרופסור למזרח אסיה), במסגרתה שיחק במחזה "אסקוריאל", אותו ביים רז ובהפקת "הנסיך הקטן למבוגרים", בבימויו של אלכס קלצ'קין. לאחר שנה בתיאטרון חיפה נסע לשנה ללונדון לצורך התרשמות מהתיאטרון האנגלי, שם ראה תיאטרון בצורה אובססיבית והשתתף במספר סדנאות. בשלהי 1972 הציע לו מייקל אלפרדס, מנהלו האמנותי של תיאטרון החאן להצטרף ללהקת החאן, בה שיחק פניני במשך עשר שנים, כולל בתקופתו של אילן רונן, שהחליף את אלפרדס. באותה עת התגורר בירושלים, שם התחתן ונולדו ילדיו.

התפקיד איתו פרץ היה פנטלונה בהצגה "משרתם של שני אדונים", בבימויו של אלפרדס ב-1974. הוא שיחק בתפקיד רוזנקרנץ בהצגה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" (1978), פרי עטו של טום סטופארד[1]. הוא שיחק בהצגה "שבעת הקבצנים" (1979), עיבוד של הבמאי יוסי יזרעאלי לרבי נחמן מברסלב[2]. ההצגה הייתה בלי במה, הקהל ישב על מזרנים, השחקנים הסתובבו בין האנשים, דיברו אליהם ונגעו בהם. שיחק בתפקיד הראשי של צ'ונקין בהצגה "הרפתקות החייל איבן צ'ונקין" (1980), חייל דמוי שוויק (מתוך הספר "החייל האמיץ שוויק") במלחמת העולם השנייה. גילם את דמותו של השודד בהצגה "רשומון" (1980) בבימויו של יעקב רז[3]. שיחק בתפקיד הראשי בהצגה "וולפונה" (1982). הוא גילם את דמותו של מוסקה משרתו של וולפונה, תפקיד פיזי מאוד, במסגרתו לא ירד מהבמה. ב-1983, עזב את החאן, עבר להתגורר בתל אביב הפך לשחקן פרילאנסר ושיחק בתיאטראות שונים.

בשנות השבעים שיחק לראשונה בטלוויזיה בתפקיד המורה לספורט בסדרה "חדר מורים" בערוץ הראשון. הוא מהמנחים הראשונים של "זהו זה!", עוד לפני שהתוכנית התגבשה לתוכנית סיפור. ובהמשך, שב ל"זהו זה!" בשנות השמונים והנחה פינה בנושא מוזיקה קלאסית שבה גילם בן של כל מיני מלחינים כמוצארט ובטהובן. בסרטו של חיים בוזגלו "עונת הדובדבנים" (1991), גילם את דמותו של יוסל'ה, קצין דתי שנהרג ממטען צד[4].

הוא שיחק בכמה טלנובלות, בהן "זהב של שוטים", אופרת הסבון הישראלית הראשונה, לצידם של איילת מרגלית ואלכס אנסקי, גילם את דמותו של עמיקם חורש ב"רמת אביב גימל", וגילם את מיכאל מאירי ב"לחיי האהבה", ואת דמותו של שוקי ב"בנות הזהב". בסדרת הילדים "אדומות" (2004) גילם את דמותו של איש העסקים אושיק דגים[5].

ב-1997 יצא לאקרנים סרטו של נדב לויתן "אין שמות על הדלתות". פניני גילם את דמותו של ישראל, מפגר המרותק לכיסא גלגלים, שאביו קובה (מוסקו אלקלעי) מגלה בערוב ימיו את אהבתו לבנו. הסרט עסק בקיבוץ בן ימינו ותיאר שלושה סיפורים מקבילים; שיחקו בו גם חוה אלברשטיין, מאיר סויסה ודני בסן. פניני היה מועמד על תפקידו בסרט לפרס אופיר לשחקן המשנה.

ב-1998 שיחק בהצגה "פטרה" פרי עטו של יהונתן גפן בתיאטרון הקאמרי. הוא גילם את דמותו של זאביק, חלק מחבורת גברים שמחליטים לשחזר את המסעות לפטרה. ב-2001 שיחק בקאמרי בהצגה "ליזיסטרטה 2000", עיבוד של ענת גוב לאריסטופאנס[6]. הוא גילם את דמותו של זיינידס, מפקד צבא אתונה. באותה שנה שיחק בסרט הטלוויזיה "שרמן בחורף"[7]. במקביל לתיאטרון הרפרטוארי שיחק במספר הצגות פרינג', בהן "סינים סינים" בבימויו של ניקו ניתאי בתיאטרון הסימטה ו"סטיות מיניות בשיקגו", בבימויו של יורם פורת, ביחד עם משה איבגי[8].

פניני שיחק בסרטה הקצר של נעמי לבארי "ליל גיוס" (2004), עליו זכה בפרס שחקן השנה במסגרת סרטי גמר מחזור 2005 סם שפיגל. בסרט גילם את דמותו של יואב וגנר, פציפיסט שבנו (ידידיה ויטל) עומד להתגייס בתוך יממה לצבא והוא מנסה לשכנע אותו שלא יעשה זאת. הסרט גם זכה בציון לשבח בפסטיבל הסרטים טרייבקה בניו יורק[9]. באותה השנה גילם את האלוף בר בכמה פרקים בטלנובלה "השיר שלנו"[10].

ב-2010 הצטרף פניני שוב ללהקת החאן. ושיחק בהצגה "מולי סוויני" פרי עטו של בריאן פריל. בה הוא גלם את דמותו של דוקטור רייס, מנתח עיניים בעל שם שירד מגדולתו ונהפך לאלכוהוליסט[11]. בחאן שיחק גם ב"גן הדובדבנים" של צ'כוב[12]. בתפקיד גאספאר רודריגס בן ישראל, פרנס הקהילה ב"ירושלים החדשה"[13], ובהצגה "החולה המדומה" של מולייר[14].

שיחק בשלוש הצגות ילדים משולבות עם סרטים בסינמטק תל אביב: "עורכים בקרקס" (עם מיקי קם), "שקט מצלמים" (עם שרי צוריאל) ו"ככה זה בסרטים" (עם אורי גוטליב).

החל מ-1996 ועד 2014 הופיע פניני במופע יחיד לנוער בתיכונים, שנקרא "פניני תיאטרון", אותו יצר וביים. המופע מורכב מקטעים שכל אחד מהם מספר על משהו בעולם התיאטרון והמשחק. עד היום עשה כאלף הצגות.

במשך יותר מעשרים שנה דיבב פניני סרטים וסדרות מונפשים רבים, כאשר המפורסמים בהם הוא הדחליל מהאנימה "הקוסם מארץ עוץ", תניני התנין בסדרת הטלוויזיה "תניני התנין", בנזאי הצבוע בסרט "מלך האריות", באגס באני, ודאפי דאק, ב"לוני טונס", פשעוני בסדרת הטלוויזיה "איפה אפי?" ודמויות רבות באנימה "אגדות האחים גרים".

ב-2012 הופיע פניני בהצגה "חופרים" בתיאטרון תמונע, לצד דני מוג'ה ואורי אברהמי, שני חבריו הטובים ביותר. המחזה הוא פרי עטו של אברהמי ובבימויו של אלדד זיו, מספר על שלושה שחקנים מזדקנים בתפקידים קטנים שלקחו מהם את חדר ההלבשה וזורקים אותם למחסן. אחד מהם דיכאוני, השני אלכוהוליסט והשלישי פעלתן ומתלונן על הידרדרותו של התיאטרון. השלושה מתכננים את נקמתם[15].

חשדות להטרדות מיניות

עריכה

בעקבות פוסטים שפורסמו על ידי כמה נשים בפייסבוק שהוטרדו מינית על ידי פניני וזאת לאחר שפורסמה כתבה על השחקן שפרסמה תמר קפלנסקי בעיתון הארץ, הוחלט כי פניני לא ישתתף בהצגה "תירה בי וזהו" שמוצגת במסגרת פסטיבל הקומדיה ע"ש קישון. פניני מצדו קיבל על עצמו אחריות מלאה על העוול שגרם ומסר התנצלות מעומק הלב, ואף הביע רצון לשלוח מכתב התנצלות למתלוננת, דבר שהיא דחתה. עוד מסר שלא עבר שום עבירה[16].

חיים אישיים

עריכה

אבי פניני נשוי לרחל, סוכנת נסיעות וציירת; הם הורים לנועה פניני – שחקנית ותסריטאית ולתום פניני – אמן וידאו ארט ומיצג החי בניו יורק.

תפקידים

עריכה

תיאטרון

עריכה

החאן

עריכה
הצגת בכורה/ שנת הפקה הצגה תפקיד מחזאי במאי
15 במרץ 2013 דוחקי הקץ עו"ד מיכה פלג - היועץ המשפטי של התיאטרון מוטי לרנר רוני ניניו
29 בדצמבר 2012 החולה המדומה דוקטור דה-קק מולייר אודי בן-משה
12 במאי 2012 ירושלים החדשה גאספאר רודריגס בן ישראל, פרנס הקהילה דייוויד אייבס סיני פתר
21 במאי 2011 מולי סוויני ד"ר רייס בריאן פריל ג'יטה מונטה
30 בספטמבר 2010 גן הדובדבנים פירס – משרת ותיק, קשיש בן 87 אנטון צ'כוב מיכאל גורביץ'
1983 סקופ אמלין גריי דן רונן
אגדת חורף ויליאם שייקספיר יורם פאלק
לפוצץ אותם בארי קיף מוטי לרנר
1982 וולפונה מוסקה המשרת עיבוד של שטפן צווייג וז'יל רומה לבן ג'ונסון אילן רונן
אילומינטוס יצחק בשביס-זינגר קן קמפבל
בית ספר למוקיונים פ. ק. ווטשר גדי רול
1981 המרפסת ז'אן ז'נה יעקב רז
מלחמות היהודים יהושע סובול אילן רונן
1980 אגדת שלושה וארבעה חיים נחמן ביאליק מוטי לרנר
הרפתקות החייל איבן צ'ונקין צ'ונקין עיבוד של אילן רונן לרומן מאת ולדימיר ווינוביץ' אילן רונן
רשומון השודד תרגום ועיבוד: יעקב רז, על פי הספר "בחורש" מאת רינוסוקה אוקטאגאווה ובהשראת הסרט "רשומון" של אקירה קורוסאווה יעקב רז
1979 שבעת הקבצנים עיבוד של יוסי יזרעאלי לרבי נחמן מברסלב יוסי יזרעאלי
אוכלים יעקב שבתאי אילן רונן
הדייג הציג בחלון ראווה בככר ציון מוטי לרנר
1978 רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים רוזנקרנץ טום סטופארד דוד זינדר
קדימה בית"ר אילן רונן אילן רונן
1977 משחקי תיאטרון משחקי אימפרוביזציה בהדרכת דוד זינדר דוד זינדר
צ'רלי קאצ'רלי דני הורוביץ אילן רונן, דני הורוביץ
מרתון קלוד קונפרונטס יונתן מרזר
פנשן דייוויד הר חנן שניר
1976 האדיוט אילן רונן
המבול מחזורי ויקפילד וצ'סטר אריה זקס
מסתורים רות זיו אייל רות זיו אייל
1975 מלכוד 22 תרגום ועיבוד של אילן רונן לרומן "מלכוד 22" של ג'וזף הלר אילן רונן
1974 הצעת נישואים אנטון צ'כוב מייקל אלפרדס
משרתם של שני אדונים פנטלונה קרלו גולדוני
העלבת קהל פיטר הנדקה

הקאמרי

עריכה
שנה הצגה תפקיד מחזאי במאי
20 במרץ 2009 הארץ המובטחת ערן בניאל על פי ז'אן קלוד גרמברג שארל תורג'מן
28 בפברואר 2008 הגיל הנכון לאהבה[17] יאיר לפיד רוני פינקוביץ'
15 ביולי 2006 יתוש בראש פראיון ז'ורז' פדו עמרי ניצן
28 ביולי 2004 עקר בית ענת גוב עדנה מזי"א
5 בדצמבר 2002 אמא קוראז' ברטולט ברכט עמרי ניצן
25 בינואר 2001 ליזיסטרטה 2000 זיינידס ענת גוב על פי אריסטופאנס עדנה מזי"א
17 בפברואר 2000 קרום תכטיך חנוך לוין מיכאל גורביץ'
5 בדצמבר 1998 שידוכים ז'באקין, לשעבר קצין בחיל הים, רווק ניקולאי גוגול מיכאל גורביץ'
13 במרץ 1998 פטרה זאביק יהונתן גפן אלדד זיו
20 ביוני 2009 לארץ המובטחת[18] ז`אן קלוד גרמברג שארל תורג`מן

בית ליסין

עריכה
שנה הצגה תפקיד מחזאי במאי
20 בדצמבר 1997 התאומים מוונציה הדוטורה באלאנזוני, פרקליט בולונזי שגר בוורונה קרלו גולדוני מיכאל גורביץ'
מרד הימאים נולה צ'לטון

תיאטרון באר שבע

עריכה
שנה הצגה תפקיד מחזאי במאי
1989 קומדיה של טעויות משרת ויליאם שייקספיר מיכה לבינסון
6 בספטמבר 1990 מהומה רבה על לא דבר ורג'ס, שותפו של דוגברי ויליאם שייקספיר מיכאל גורביץ'
1992 זינגר פיטר פלאנרי מיכה לבינסון
1993 יתוש בראש ז'ורז' פדו אילן רונן
1995 הפסנתר של ברטה הברון רוטשילד מוטי אברבוך עידו ריקלין
30 ביוני 1996 היהודי זיס הגנרל שפקנווארדט פאול קונפלד רוברט וודרוף

הבימה

עריכה
תאריך הצגת הבכורה הצגה תפקיד מחזאי במאי
24 בינואר 1987 בבתא יונתן בר בעיין מרים קיני תום לוי
1986 השקיעה ליובקה איסאק באבל יורי ליובימוב
7 בספטמבר 1985 המשפט פרנץ קפקא סטיבן ברקוף
20 ביולי 1985 טירונות רוי סלרדג' ניל סיימון עמית גזית
7 במאי 1985 מלון קטן בצד איזידור פולידור ז'ורז' פדו, מוריס דבלייה מיקי גורביץ'
1985 הבית ברחוב שינקין הרב עמר דניאל לפין, יונתן להב
2 במאי 1973 דוקטור פאוסטוס ואלדס, כעס כריסטופר מארלו אריה זקס
1973 ליל מרצחים חוזה טריאנה דן רונן
סנג'ר מיקי גורביץ'

תיאטרון חיפה

עריכה
שנה הצגה תפקיד מחזאי במאי
27 בנובמבר 1971 חמורים מילוס גלוריוזיס על פי פלאוטוס מייקל אלפרדס

הצגות שונות

עריכה
שנה הצגה תיאטרון מחזאי במאי
מאז ספטמבר 2012 חופרים תיאטרון תמונע אורי אברהמי אלדד זיו
עורכים בקרקס (הצגת ילדים) סינמטק תל אביב
שקט מצלמים (הצגת ילדים)
ככה זה בסרטים (הצגת ילדים)
20 בפברואר 2004 זוג פתוח תיאטרון העם דריו פו יוסי אלפי
1987 הזמן הצהוב תיאטרון מרים עציוני על-פי הרומן "הזמן הצהוב" של דויד גרוסמן אלה אלתרמן
סינים סינים תיאטרון הסימטה ניקו ניתאי
סטיות מיניות בשיקגו דייוויד מאמט יורם פורת
הנסיך הקטן למבוגרים יעקב קלצ'קין
1970 אסקוריאל קבוצת אסקוריאל מישל דה גילדרוד יעקב רז

טלוויזיה

עריכה
שנה תוכנית/סדרה תפקיד ערוץ
2021 סקיי קראוס ניקלודיאון
2014 שכונה רמי זופניק
2013 בית המשאלות הערוץ הראשון
2011 בנות הזהב שוקי ערוץ 10
2010 השועלים חיליק יוגב Yes
2009 קוויקי אבא של יאיר ערוץ 2
מנדלבאום בלש פרטי אברהם צלניק ערוץ הילדים, לוגי
2007 מילואים אלוף הפיקוד ערוץ 2
2005 החיים זה לא הכול נחמן גלבוע ערוץ 2, HOT קומדי סנטרל
2004–2005 השיר שלנו אלון בר Yes
2004 כל שבת שנייה חוקר משטרה ערוץ הילדים
בזמן אמת (סרט טלוויזיה) אברוצקי
אדומות אושיק דגים ערוץ הילדים
2002 לחיי האהבה מיכאל מאירי HOT
2001 המכון ערוץ 2
1999 המופע של קושניר ויצמן ערוץ 1
1998–1996 רמת אביב גימל רב פקד עמיקם חורש ערוץ 2
1997 קו 300 סניגורו של יצחק מרדכי ערוץ 1
1996 עניין של זמן אבא של מיכל הטלוויזיה החינוכית
1994 זהב של שוטים ערוץ 2
1992 מסיבת גן אבא של איה ויו-יו ערוץ 1
1990 קריאת כיוון הטלוויזיה החינוכית
1990–1986 הופה היי שחקן אורח ערוץ 1
רואים 6/6 הגשת פינת תיאטרון הטלוויזיה החינוכית
מרציפר מנחה ערוץ 1
זהו זה! מנחה הטלוויזיה החינוכית
חדר מורים המורה לספורט ערוץ 1

קולנוע

עריכה

סרטי קולנוע

שנה סרט תפקיד במאי
2016 סנאפשוט דורון ערן
2013 פרדייז קרוז גרשון מתן גוגנהיים
2010 הבלתי נשכחים גרשון
1997 אין שמות על הדלתות ישראל נדב לויתן
1994 קפה עם לימון עומרי לאוניד גורביץ'
1991 עונת הדובדבנים יוסל'ה חיים בוזגלו
1984 לחץ מישל אוחיון
השגריר רופא ג'יי לי תומפסון
1979 אמי הגנרלית סמל ברדון יואל זילברג
רגעים שומר מיכל בת-אדם
1972 שתי דפיקות לב חבר באוניברסיטה שמואל אימברמן

סרטים קצרים נבחרים

שנה סרט תפקיד בית ספר במאי פסטיבלים ופרסים
2004 ליל גיוס יואב וגנר סם שפיגל נעמי לבארי פניני זכה בפרס השחקן המצטיין. הסרט הוקרן בלמעלה מ-40 פסטיבלים בינלאומיים ונבחר לאחד מ-20 הסרטים הטובים בכל הזמנים של סם שפיגל

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אבי פניני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חוה נובק, אחרי בכורה -רוזנקרנץ וגילדנשטרן ־ גסיסה ארוכה, דבר, 8 במאי 1978
  2. ^ נוגה כהן, ביקורת - אגדה בלי הפי־אנד - "שבעת הקבצנים" בתיאטרון החאן. על־פי סיפוריו של ר' נחמן מברסלב. עיבוד, בימוי ועיצוב: יוסי יזרעאלי, כל העיר, 5 באוקטובר 1979
  3. ^ שרית פוקס, במחזה "רשומון", המוצג עתה על בימת החאן הירושלמי, ניתן פירוש בימתי מקורי לסרטו של קורסאווה, מעריב, 31 בינואר 1980
    "רשומון" בתיאטרון האחן, דבר, 14 בינואר 1980
  4. ^ רחל מהגר, סוף עונת הדובדבנים, כל העיר, 23 בנובמבר 1990
  5. ^ רותה קופפר, בעטי, נועה, בעטי, באתר הארץ, 10 בינואר 2004
  6. ^ עירית נחמני, ‏כי גברים הרי לא יכולים בלי מין, באתר גלובס, 2 באפריל 2001
  7. ^ הדרמה "שרמן בחורף" תתמודד בתחרות הקולנוע העלילתי בחיפה, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2001
  8. ^ שוש אביגל, תיאטרון - אומרים ־'פאק ' במקום לנשום - "סטיות מיניות בשיקאגו" ו״וריאציות על ברווזים" מאת דייוויד מאמט בתיאטרון הסימטה. ביים ותרגם: יורם פורת, חדשות, 19 באוקטובר 1988
  9. ^ ציון לשבח, באתר הארץ, 2 במאי 2005
  10. ^ רוגל אלפר, טלנובלה כמציאות, באתר הארץ, 21 במרץ 2004
  11. ^ רון שוורץ, ‏לראות, להרגיש, באתר גלובס, 1 במרץ 2012
    סיון שדמון, עכבר העיר, "מולי סוויני": מאתגרת מדי עבור הקהל הישראלי, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2011
  12. ^ ביקורות:
    אריאל הירשפלד, "גן הדובדבנים" של צ'כוב - המחזה הטוב מכולם, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2010
    יובל בן-עמי, לרגל יום ירושלים: מסע קטן בגן הדובדבנים, באתר "שיחה מקומית", 28 במאי 2014
    מיכאל הנדלזלץ, "גן הדובדבנים" - הצגה של להקה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2010
    טל פרי, ‏הנביא צ'כוב, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2010
    טל לוין, עכבר העיר, גן הדובדבנים: הצגה רלוונטית אבל לא מרגשת, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2010
  13. ^ ביקורות:
    עליס בליטנטל, "ירושלים החדשה" - מזון רוחני משובח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 ביולי 2012
    יאשה קריגר, עכבר העיר, ירושלים החדשה: אומץ ותעוזה בתיאטרון החאן, באתר הארץ, 25 ביולי 2012
    ירמי עמיר, שפינוזה מת פעמיים, באתר מגפון ניוז, ‏ביוני 2012
  14. ^ מיכאל הנדלזלץ, "החולה המדומה": מכניסים את מולייר למוסך, באתר הארץ, 23 באפריל 2013
  15. ^ ביקורות:
    ציפי שוחט, "החופרים": כל האמת על אחורי הקלעים של התיאטרון, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2012
    מיכאל הנדלזלץ, תיאטרון: "חופרים", אהבה נכזבת לתיאטרון, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2012
    נמרוד עמית, מכרה של זהב מאחורי הקלעים - ביקורת על ההצגה "חופרים", בבלוג "מרתה יודעת", 23 באוגוסט 2012
    יאשה קריגר, עכבר העיר, חופרים: ללא יומרה או תובנות, רק הומור טהור, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2012
  16. ^ תמר קפלנסקי, בעקבות עדויות על הטרדות מיניות, אבי פניני לא ישחק בהצגה "תירה בי וזהו", באתר הארץ, 9 באוגוסט 2022
  17. ^ מיכאל הנדלזלץ, הנכונות היא הכל - התיאטרון הקאמרי מציג "הגיל הנכון לאהבה" מאת יאיר לפיד, באתר הארץ, 1 ביוני 2008
  18. ^ מיכאל הנדלזלץ, לארץ המובטחת: קרן מור לא סוחפת, באתר הארץ, 25 במרץ 2009