דיר חנא

כפר ערבי בישראל

דֵיר חַנָּאערבית: دير حنا) היא מועצה מקומית במחוז הצפון, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.

דיר חנא
מצודת דאהר אל-עומר בכפר
שם בערבית دير حنا
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה חוסיין סעיד
גובה ממוצע[1] ‎226 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 10,950 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 170
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.8% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.08 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,221 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 160
תחום שיפוט[4] 8,970 דונם
    - דירוג ארצי[2] 140
32°51′46″N 35°22′06″E / 32.8627665538046°N 35.3684406081248°E / 32.8627665538046; 35.3684406081248
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 178
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3923
    - דירוג ארצי[2] 153
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 7.9%
גילאי 5 - 9 8.5%
גילאי 10 - 14 8.6%
גילאי 15 - 19 9.4%
גילאי 20 - 29 18.3%
גילאי 30 - 44 20.3%
גילאי 45 - 59 16.6%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 6.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 3
תלמידים 2,127
 –  יסודי 1,090
 –  על-יסודי 1,037
מספר כיתות 80
ממוצע תלמידים לכיתה 25.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל דיר חנא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

יש מספר סברות לגבי מקור השם: על שם קדוש נוצרי שעל שמו היה קרוי מנזר במקום, על שם מפקד צבא צלבני שכבש את המקום, או גלגול שמו של היישובים היהודיים כפר חנון או כפר יוחנא מתקופת המשנה והתלמוד[6]. בכפר יוחנא התיישבה משמרת הכהנים יכין ובכפר חנן פעלו מספר תנאים ואמוראים. על פי זאב וילנאי פירוש השם הוא מנזר חנה, על שם חנה הקדושה, סבתו של ישו.

במרכז היישוב ישנו מבצר ברמת השתמרות בינונית, אשר נבנה במאה השמונה עשרה על ידי שליטי הגליל אז, משפחת זידאן - משפחתו של דאהר אל עומר. סעד אל עומר, אחיו של טאהר אל עומר בנה ביישוב את ארמונו ואת המסגד הצמוד ב 1732. טאהר שלח את בנו עותמן להתנקש באחיו סעד ובתמורה הבטיח לו את שפרעם. הבן עותמן חנק את דודו סעד אך ט'אהר אל עומר הפיץ שמועה שסעד מת מהכשת נחש ועותמן לא קיבל את שפרעם. עלי ועותמן בני ט'אהר לכדו את דיר חנא ומשם שלחו מסר לאביהם שיעמוד בהבטחתו. ט'אהר עלה על דיר חנא עם כל צבאו אבל תוך כדי המצור הסתבר שפחה דמשק עולה על הגליל. התייר קונסטאנטן פרנסואה וולני (Volney) מספר שט'אהר קרא לבניו וביקש מהם הפסקת אש וארוחת ערב משפחתית. בארוחה הוחלט לחבור ולהילחם נגד הפחה ואחר כך לשוב ולהתקוטט וכך הסתיים המרד. במשך תקופת שלטון המשפחה ישבו בארמון כמה מבניו של ט'אהר, אחמד, עותמן ועלי. את הארמון והחומות שהקיפו את הכפר הרס אויב המשפחה אחמד אל ג'אזר מושל עכו. עלי אל עומר ברח ללבנון ומשם לגולן ולבסוף נרצח על ידי חיילי פחה דמשק.

בחצר הארמון מונחים כיום חלקי בית בד מודרני לתצוגה. שרידי חומות הארמון והמסגד עדיין בנויים אבנים צהובות ולבנות כפי שהיה במקור[7].כנסיית הכפר בנויה אף היא על שרידי הארמון.

אוכלוסייה עריכה

לפי מפקד אוכלוסין של 1931, היו בכפר 117 בתים נושבים ו-563 תושבים: 227 מוסלמים ו-136 נוצרים. לפי מפקד אוכלוסין של 1961 היו בכפר 1,665 תושבים.[8]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בדיר חנא 10,950 תושבים (מקום 170 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,158 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[9]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דייר חנא בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ ד"ר רבקה שפק ליסק, דיר חנא היא כפר חנון או כפר יוחנה היהודי, באתר אי-מאגו
  7. ^ ספי בן יוסף, כמו אהובה רחוקה, ירושלים: כתר, 2002
  8. ^ זאב וילנאי, הערך "דיר חנה", אנציקלופדיה אריאל, עמ' 1697
  9. ^ פרופיל דיר חנא באתר הלמ"ס