דיר חנא

כפר ערבי בישראל

דֵיר חַנָּאערבית: دير حنا) היא מועצה מקומית במחוז הצפון, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.

דיר חנא
דייר חנא, מבט ממזרח
מצודת דאהר אל-עומר בכפר
שם בערבית دير حنا
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה קאסם סאלם
גובה ממוצע[1] ‎226 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 10,338 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 167
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.8% בשנה עד סוף 2019
  - צפיפות אוכלוסייה 1,154 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 162
תחום שיפוט[2] 8,960 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 140
32°51′46″N 35°22′06″E / 32.8627665538046°N 35.3684406081248°E / 32.8627665538046; 35.3684406081248
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2017[2]
0.3952
    - דירוג מדד ג'יני 174
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 90.1%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 9.9%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.2%
גילאי 5 - 9 9.2%
גילאי 10 - 14 9.2%
גילאי 15 - 19 9.9%
גילאי 20 - 29 18.0%
גילאי 30 - 44 19.6%
גילאי 45 - 59 15.8%
גילאי 60 - 64 3.1%
גילאי 65 ומעלה 6.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 5
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 2
תלמידים 2,156
 –  יסודי 1,098
 –  על-יסודי 1,058
מספר כיתות 80
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018)
פרופיל דיר חנא נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

יש מספר סברות לגבי מקור שם הכפר: על שם קדוש נוצרי שעל שמו היה קרוי מנזר במקום, על שם מפקד צבא צלבני שכבש את המקום, או גלגול שמו של אחד מהיישובים היהודיים מתקופת המשנה והתלמוד כפר חנון או כפר יוחנא שהיו במקום[3]. בכפר יוחנא התיישבה משמרת הכהנים יכין ובכפר חנן פעלו מספר תנאים ואמוראים. על פי זאב וילנאי פירוש השם הוא מנזר חנה, על שם אמה של מרים, אם ישו.

בתחומי היישוב, בחלקו הקדום, ישנם שרידי מבצר ברמת השתמרות בינונית, אשר נבנה במאה השמונה עשרה על ידי שליטי הגליל אז, משפחת זידאן, משפחתו של דאהר אל עומר. סעד אל עומר אחיו של טאהר אל עומר בנה כאן את ארמונו והמסגד הצמוד ב 1732. טאהר שלח את בנו עותמן להתנקש באחיו סעד ובתמורה יקבל את שפרעם. הבן עותמן חנק את דודו סעד אך ט'אהר אל עומר הפיץ שמועה שסעד מת מהכשת נחש ועותמן לא קיבל את שפרעם. עלי ועותמן בני ט'אהר לכדו את דיר חנא ומשם שלחו מסר לאביהם שיעמוד בהבטחתו. ט'אהר עלה על דיר חנא עם כל צבאו אבל תוך כדי המצור הסתבר שפחה דמשק עולה על הגליל. התייר קונסטאנטן פרנסואה וולני (Volney) מספר שט'אהר קרא לבניו וביקש מהם הפסקת אש וארוחת ערב משפחתית. בארוחה הוחלט לחבור ולהילחם נגד הפחה ואחר כך לשוב ולהתקוטט וכך הסתיים המרד. במשך תקופת שלטון המשפחה ישבו בארמון כמה מבניו של ט'אהר, אחמד, עותמן ועלי. את הארמון והחומות שהקיפו את הכפר הרס אויב המשפחה אחמד אל ג'אזר מושל עכו, עלי אל עומר ברח ללבנון ומשם לגולן ולבסוף נרצח על ידי חיילי פחה דמשק. בחצר הארמון מונחים כיום חלקי בית בד מודרני לתצוגה ושרידי חומות הארמון והמסגד עדיין בנויים אבנים צהובות ולבנות כפי שהיה במקור[4].כנסיית הכפר בנויה אף היא על שרידי הארמון.

אוכלוסייהעריכה

לפי מפקד אוכלוסין של 1931, היו בכפר 117 בתים נושבים ו-563 תושבים: 227 מוסלמים ו-136 נוצרים. לפי מפקד אוכלוסין של 1961 היו בכפר 1,665 תושבים.[5]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים בדיר חנא 10,338 תושבים (מקום 167 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, לדיר חנא דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018) היה 89.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,158 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).[6]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דייר חנא בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  3. ^ ד"ר רבקה שפק ליסק, דיר חנא היא כפר חנון או כפר יוחנה היהודי, באתר אי-מאגו
  4. ^ ספי בן יוסף, כמו אהובה רחוקה, ירושלים: כתר, 2002
  5. ^ זאב וילנאי, הערך "דיר חנה", אנציקלופדיה אריאל, עמ' 1697
  6. ^ פרופיל דיר חנא באתר הלמ"ס