דניאלה לונדון דקל
דניאלה אלכסנדרה[1] לונדון דקל (נולדה ב-25 ביולי 1966) היא קומיקסאית, סופרת, קריקטוריסטית, תסריטאית ומאיירת ישראלית. מחברת סדרת הקומיקס "חמודי" ויוצרת הסדרה הקומית "יום האם".
 | |
| דניאלה לונדון דקל, 2022 | |
| לידה |
25 ביולי 1966 (בת 58) תל אביב, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| עיסוק | סופרת, קריקטוריסטית, מאיירת ומחברת ספרי קומיקס |
| מקום לימודים |
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים |
| שפות היצירה |
עברית |
| תקופת הפעילות | מ-1985 |
| מספר צאצאים |
3 |
| פרסים והוקרה |
פרס דוש לקריקטורה (2013) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלונדון דקל נולדה ב-1966, בתם האמצעית של נירה וירון לונדון ואחותו למחצה של העיתונאי יואב זהבי. את דרכה המקצועית החלה בעיתון "חדשות", עוד כשהייתה חיילת, דרך חבר של אחיה שסיפר לה שבעיתון מחפשים שליחים. היא יצרה קשר עם העיתון ונאמר לה כי אין להם צורך בשליחים, אך יש להם צורך בגרפיקאים. כך היא החלה את דרכה בעיצוב, ורק לאחר מכן החלה ללמוד גרפיקה בבצלאל. בהמשך היא עבדה כמעצבת גרפית גם ב"ידיעות אחרונות" וב"לאישה", ולאחר מכן עברה להתגורר בניו יורק. לאחר שנתיים בארצות הברית היא שבה לישראל ונישאה למשה דקל.
קריירה מקצועית
עריכה
עבודת העיצוב הראשונה של לונדון דקל הייתה כמאיירת עצמאית של צה"ל. בתפקיד זה היא איירה חוברות הדרכה בנושאי נשק ואייקונים לסימולציות מחשב. ספרה הראשון היה "דב מצב רוח טוב", ועליו היא זכתה בפרס סטימצקי לספר ביכורים.
לונדון דקל פרסמה את "חמודי", קומיקס שפורסם תחילה במוסף "הארץ". דמותו של חמודי מתארת את מאזן הכוחות בין הילד לאימו, שבו הילד תמיד מנצח לבסוף. הדמות נדדה עימה בין העיתונים השונים שבהם עבדה; עם הזמן זכה חמודי לככב בפרסומות ובפרסומים של קופת חולים כללית. דמותו כיכבה גם בספר רב־המכר "חמודי" ובספר ההמשך "חמודי – תעשי לי אווירון".
ללונדון דקל היה גם טור בשבועון "לאשה", "אחת משלנו". כן פרסמה קריקטורות פוליטיות בעמוד הדעות של "הארץ" וכן מספר קריקטורות קטנטנות לעמודי החדשות. פרסמה טור קומיקס שבועי למבוגרים, "המילון המשפחתי החסר". בטור הופיעו מילה לועזית לצד הפירוש שלה ופרשנות מאוירת. במרץ 2007 החלה לפרסם במוסף הארץ את הטור "כלכלת בית" שעסק, כמו מרבית עבודותיה, במשפחה וביחסי הורים–ילדים. בשנת 2010 איחדה את הטורים הללו לספר אחד שנקרא "המילון המשפחתי", שבו כללה גם איורים שונים וקטעים נוספים הקשורים כולם לנעשה במשפחה וליחסי ילדים–הורים.[2] החל משנת 2000 הנחתה את תוכנית הטלוויזיה "זמן הורים" בטלוויזיה החינוכית, והשתתפה בתוכניות טלוויזיה שונות ש"הנרגנות" הייתה האחרונה שבהן.
לונדון דקל מפרסמת ב"ידיעות אחרונות". במהלך השבוע מופיעות קריקטורות שלה במדור הקריקטורה היומית שבעמוד הדעות. בימי שישי מופיע המדור שלה, "עמוד הבית", במוסף "7 ימים". ב־2012 יצרה את סדרת הטלוויזיה "יום האם" בכיכובה של קרן מור.
בשנת 2013 הוענק לה פרס דוש לקריקטורה.[3]
חיים אישיים
עריכהדניאלה לונדון דקל היא ביסקסואלית,[4] טבעונית ופמיניסטית.[5].
היא נשואה לד"ר משה דקל, רופא משפחה ואם לשלושה ילדים.[6]
ספריה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
דניאלה לונדון דקל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- רשימת הפרסומים של דניאלה לונדון דקל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הבלוג של דניאלה לונדון דקל
- רותה קופפר, חמודי, תקרא לאמא שלך, באתר הארץ, 8 בפברואר 2006
- אריאנה מלמד, חמודי אחד שווה אלף מילה, באתר ynet, 7 במרץ 2006
- דודו כהן, מקור ראשון, שלח\קבל עם דניאלה לונדון דקל, בבלוג של דודו כהן, מאי 2008
ענת גורן, מאחורי האיורים של דניאלה לונדון־דקל, באתר מאקו, 17 ביוני 2012; מתוך התוכנית "אנשים"- איילת שני, על אהבה והזנחה, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012
- אורית מרלין רוזנצוויג, דניאלה לונדון דקל: "אני מתביישת שיש לי חיים נורמליים", באתר ynet, 22 במרץ 2016
איתי שטרן, דניאלה לונדון דקל אוהבת לחרוג מהמוסכמות, באתר הארץ, 26 במאי 2016- הדס בשן, הזוגיות של דניאלה לונדון דקל וליליאן ברטו, באתר את, 7 ביוני 2016
- אביטל אינדיג, מוצש, הקווים האדומים של דניאלה לונדון דקל, באתר nrg, 8 בדצמבר 2016
- יואב גינאי משוחח עם דניאלה לונדון דקל בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
- פגישה עם רוני קובן – אורחת דניאלה לונדון, כאן 11, 20 בפברואר 2018
- דפנה לוי, ראיון אישי עם דניאלה לונדון-דקל בפודקאסט "על החיים ועל המוות", 27 במאי 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ ליאור אוחנה וגילית קוזבה, "הסוד שמאחורי השם שלי", ידיעות אחרונות, 7 ימים, 10 בספטמבר 2021
- ^ זמן הורים - "הארץ"
- ^ מאיה נחום שחל, דניאלה לונדון דקל תקבל את פרס דוש לקריקטורה, באתר כלכליסט, 12 בנובמבר 2013
- ^ דניאלה לונדון-דקל, דניאלה לונדון-דקל חושפת: "התאהבתי באישה", באתר ynet, 27 ביולי 2016 (נוסח מקוצר);
דניאלה לונדון-דקל, החופש להיות, 7 ימים, ידיעות אחרונות, 27 ביולי 2016 (נוסח מלא). - ^ דניאלה דקל, לאכול אותה, באתר "ידיעות אחרונות", 24 באוקטובר 2018
- ^ מדינת כל טבעוניה, "היזכרו מי עומד ביום העצמאות ליד המנגל בגאווה זכרית", עמוד הבית – דניאלה לונדון-דקל, ידיעות אחרונות.
