פתיחת התפריט הראשי

מוצש היה מגזין תרבות ופנאי מבית מקור ראשון, שפנה בעיקר לקהל דתי לאומי. המגזין ראה אור לראשונה במרץ 2011, ובפברואר 2016 חדל עוד להיות מודפס כמגזין והפך לאחד המוספים הנלווים לעיתון סוף השבוע של מקור ראשון.

Internet-news-reader.svg מוצש
שלושת הכוכבים שעל הלוגו רומזים לזמן יציאת השבת
תדירות שבועון
בעלים מקור ראשון
עורך אורי גליקמן
נוסד 2011
שפה עברית
מערכת ירושלים
שער המגזין עם איור של רוזי המסמררת, גיליון מס' 71

תוכן עניינים

אופי המגזיןעריכה

מוצש פנה בעיקר לציבור הדתי-לאומי ועסק בין היתר בנושאי תרבות, בילוי, ספורט ופנאי, וסקר מסעדות ויינות כשרים ואירועי תרבות, מופעים וסרטים המתאימים בדרך כלל לציבור הדתי.

מלבד נושאי תרבות ופנאי המגזין הרבה לעסוק בענייני חברה, ובעיקר כאלה הנוגעים לציבור הדתי לאומי. בתקופת מחאת האוהלים, למשל, הוקדש גיליון לנושא יוקר הנדל"ן בריכוזים דתיים לאומיים. גיליונות אחרים עסקו בעובדים זרים, הקרע המתרחב בין דתיים לחילוניים, שליחות ציונית בתפוצות, ונושאים חברתיים אחרים.

מספר חשיפות של המגזין זכו לפרסום, ביניהן אחת בעקבות חשיפת דבריו הביקורתיים של הרב אלי סדן בעניין מורשת רבין[1] ואחרת בעקבות הופעה של הראל סקעת בפני בנות שירות לאומי[2].

יש מי שראו בו כנושא דגל של פשרנות דתית[3]. במגזין הופיעו, בין היתר, כתבה על יוזמה שקוראת לביטול מנהג "שבעה נקיים", כתבה על הומוסקסואלים דתיים וארגונים המיוחדים להם וכתבה שמציגה באור שלילי את תופעת הגרעינים התורניים. כן פורסמו כתבות על תופעת הורדת כיסוי ראש אצל נשים דתיות, ועל אנשים המגדירים עצמם דתיים אך מסמסים בשבת.

הכותבים הקבועים במגזין היו הרב חיים נבון, רויטל ויטלזון, רחלי מלק-בודה ואחרים. שי גבסו, אריאל הורוביץ, אריק גלסנר, אודי דוידי, דינה אברמסון, אריאל שנבל, ג'קי לוי יחד עם שלומי צ'רקה וכן אורי אורבך היו בעלי טורים קבועים או פינות במשך תקופה ארוכה.

ה"פשקוויל"עריכה

בשנה הראשונה לצאתו, הודפס בעמודי האמצע של המגזין המדור הסאטירי "הפשקוויל". המדור נערך על ידי גיל סלוביק ואסף וול (האחרון תחת שם העט "גורנישט")[4] שהיו באותה עת עורכי הקריאייטיב במקור ראשון. הפשקוויל עוצב לעיתים קרובות כפשקוויל חרדי, והשתמש בשפה "פאשקווילית" טיפוסית, עם משחקי מילים שהתבססו על ביטויים הלכתיים, תלמודיים, מקראיים וכדומה. זהותו של גורנישט נותרה עלומה זמן רב (עוד בטרם כתב למגזין, ופעל בעיקר כטוקבקיסט), עד שאברי גלעד ביצע לו אאוטינג בשוגג בתוכנית הרדיו המילה האחרונה, בהתייחס ל"פשקוויל"[5]. לאחר שנה החל המדור מופיע מעת לעת, עד שירד באוקטובר 2012.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מערכת ynet, הרב אלי סדן: לרבין אין שום מורשת כמנהיג, באתר ynet, 15 בנובמבר 2011
  2. ^ קובי נחשוני, רבנים נגד הופעת סקעת בפני בנות שירות לאומי, באתר ynet, 29 ביוני 2011
  3. ^ בגיליון שציין שנה למגזין פורסמה כתבה שהביאה את דבריהם של אנשי תקשורת, אנשי אקדמיה ורבנים כנגד אופיו של המגזין בתחילת דרכו, ויחד עם זאת את חזרתם בהם מדבריהם ברבות הימים
  4. ^ גיל סלוביק, מוצש, תכירו: אני הוא גורנישט, באתר ynet, 29 בדצמבר 2011
  5. ^ אברי גלעד פלט בשידור חי מי עומד מאחורי "גורנישט",http://www.srugim.co.il/flash/231477/