פתיחת התפריט הראשי

דניאלה שמי (30 ביוני 194316 באפריל 2016) הייתה סופרת, עיתונאית וסאטיריקנית ישראלית.

דניאלה שמי
Daniela Shemi1.jpg
לידה 30 ביוני 1943
איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באפריל 2016 (בגיל 72) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאית, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ראש הממשלה יצחק רבין והסאטיריקן אפרים קישון עם דניאלה שמי בתוכנית מיוחדת ליום העצמאות

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

שמי נולדה באיטליה לפלורה ואיזי דורון, בני יהדות יוגוסלביה, במשפחה בת שני ילדים. לה אח הצעיר ממנה בעשר שנים. עלתה לישראל עם משפחתה בגיל שמונה וגדלה בירושלים. לאחר שירותה הצבאי עברה להתגורר בתל אביב ועבדה בעבודות מזדמנות. בגיל 21 נישאה לגבריאל מוקד, עד גירושיהם כעבור שלוש שנים. בשנת 1970 החלה לעבוד בחברת "אל על", נישאה בשנית לסופר אהרן שמי (עד מותו ב-2010) ונולדו להם שני בנים.

בשנת 1980 התפטרה מ"אל על", ונסעה עם בני משפחתה לטיול של חצי שנה בארצות הברית. לאחר מכן החלה לעבוד כעיתונאית במשך כ-25 שנים בשבועון "העולם הזה" ובעיתון "ידיעות אחרונות" בטור "דניאלה יקרה" וכעשר שנים בתוכנית הסאטירה בגלי צה"ל "יתוש בראש". בהמשך כיכבה בתוכנית בישול בטלוויזיה.

היא השתתפה בתוכנית "אין עם מי לדבר" בערוץ 2, לצידם של הצייר יאיר גרבוז, המאייר דני קרמן, בעלה אהרן שמי, המוזיקאי יאיר ניצני, המשורר יהונתן גפן, השחקנית אודיה קורן ונשיא המדינה לימים רובי ריבלין.

שמי התגוררה ביפו. בנה גיא הוא גיטריסט בלהקת "מרסדס בנד".

לבקשתה נקברה בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.

ספריהעריכה

  • מטבח, שני חדרים וסלון לא גדול, תל אביב: רכנגולד – עירית שגיב, 1986.[1] (עצות, מתכונים, סודות וקוריוזים)
  • דניאלה יקרה: שאלות לעתון ותשובות שהגיעו להן; עריכה: טובי סופר, תל אביב: פואטיקה – הוצאה לאור, תשמ"ז 1987.
  • בישול בצ'יק צ'ק; צילומים: נלי שפר, ירושלים: כתר, 1989. (ספר בישול לילדים שמכר לאורך השנים כ-80 אלף עותקים)
  • איך לעצבן את האישה שלך: המדריך השלם!; איורים: איתן קדמי, ירושלים: כתר, 1995.
  • הלן פיין ושרי שניידר, הכללים: (איך לכבוש את לבו של הגבר האידיאלי); תרגום ועיבוד: דניאלה שמי, תל אביב: קשת, 1995.
  • איך לעצבן את הגבר שלך; איורים: איתן קדמי, ירושלים: כתר, תשנ"ז.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דניאלה שמי בוויקישיתוף

מפרי עטה:

בעקבות מותה:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אירית רותם, גם זה וגם זה, מעריב, טורים 4–5, 10 בספטמבר 1986.