דרום-מערב אפריקה

**דרום-מערב אפריקה**
South-West Africa
Suidwes-Afrika
Zuidwest-Afrika
Südwestafrika
דגל	סמל
מוטו לאומי	כוח מאוחד
ממשל
משטר	מנדט חבר הלאומים עם סמכויות אוטונומיות
שפה נפוצה	אנגלית, אפריקאנס, קויקוי, הולנדית, גרמנית
עיר בירה	וינדהוק
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
היסטוריה
הקמה	פירוק המושבה הגרמנית; 9 ביולי 1915
תאריך; ; תאריך	חוזה ורסאי ואשרור המנדט; 28 ביוני 1919
פירוק	עצמאות נמיביה
תאריך	21 במרץ 1990
ישות קודמת	דרום-מערב אפריקה הגרמנית
ישות יורשת	נמיביה
שטח בעבר	825,615 קמ"ר
אוכלוסייה בעבר	1936 – 320,450 נפש; 1981 – 1,033,000 נפש
כלכלה
מטבע	פאונד דרום-אפריקאי‏ (£)

דרום-מערב אפריקה (באנגלית: South-West Africa; באפריקאנס: Suidwes-Afrika; בהולנדית: Zuidwest-Afrika; ובגרמנית: Südwestafrika) היה מנדט של חבר הלאומים בשליטת דרום אפריקה בשטחי נמיביה של ימינו. המנדט הוענק לאיחוד דרום אפריקה בשנת 1920, כחמש שנים לאחר שבמסגרת מלחמת העולם הראשונה צבא האיחוד כבש את הטריטוריה מידיה של גרמניה. לפני שנת 1915, השתרעה באזור המושבה דרום-מערב אפריקה הגרמנית. לאורך רובה של המאה ה-20 שלטה דרום אפריקה בתחומי המנדט, ובמחצית השנייה של אותה המאה אף אכפה במקום את חוקי האפרטהייד. המנדט הגיע לקיצו בשנת 1990, אז נמיביה זכתה בעצמאות ודרום אפריקה נסוגה מהמקום.

רקע עריכה

ערכים מורחבים – דרום-מערב אפריקה הגרמנית, המערכה בדרום-מערב אפריקה במלחמת העולם הראשונה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

היסטוריה עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ב-1915, במערכה בדרום-מערב אפריקה במלחמת העולם הראשונה, כבשה דרום אפריקה את דרום מערב אפריקה הגרמנית^[1].

ב-17 בדצמבר 1920, קיבלה דרום אפריקה את הניהול על דרום מערב אפריקה בתנאי סעיף 22 לאמנת חבר הלאומים ומנדט מסוג C ניתן על ידי חבר הלאומים. מנדט מסוג C, החל על הטריטוריות הכי פחות מפותחות, נתן לדרום אפריקה סמכויות ניהוליות ותחוקתיות מלאות, אך דרש ממנה לקדם את הרווחה והתנאים הסוציאליים של האוכלוסייה.

לאחר האנשלוס במרץ 1938 גברו הקולות בגרמניה שדרשו את החזרת המושבות שנלקחו ממנה בהסכם ורסאי, בהם דרום מערב אפריקה^[2]^[3]. אל מול אלו הצהיר מנהיג דרום אפריקה, יאן סמאטס, כי ארצו תגן על דרום מערב אפריקה^[4]. אל מול הסכנה של פעילות גרילה של התושבים הגרמנים של דרום מערב אפריקה, אשר נטען שרבים מהם קבלו אימון צבאי בגרמניה, אוחדה המשטרה של דרום מערב אפריקה עם זאת של דרום אפריקה, וכוחות נוספים נשלחו לאזור^[5]. לעומת זאת, דניאל פרנסואה מאלאן צידד בעמדה שנמיביה שייכת לחבר הלאומים^[6].

עם פירוק חבר הלאומים והקמת האו"ם דנו באו"ם בטיפול בשטחים הנמצאים בנאמנות^[7], בהם דרום מערב אפריקה. ממשלת דרום אפריקה הבהירה בינואר 1946 שהיא שומרת לעצמה את הזכות להביע דעה לגבי השטח עד שיעשו סידורים לשאול לדעת התושבים^[8]. בהמשך דרשה ממשלת דרום אפריקה את סיפוח השטח לדרום אפריקה^[9] בטענה שזה רצון תושבי המקום, ודרישה זאת זכתה לתמיכה של בריטניה^[10]. האו"ם החליט על העברת השטח לנאמנות שלה, אולם דרום אפריקה סירבה להענות לכך^[11] והסכסוך נמסר לבית הדין הבינלאומי שפסק לטובת דרום אפריקה^[12]. דרום אפריקה ביקשה להתאחד עם "דרום מערב אפריקה" למדינה אחת, וסירבה לכל פיקוח בינלאומי^[13]. למיעוט הלבן בדרום מערב אפריקה ניתן ייצוג בפרלמנט הדרום אפריקאי ללבנים-בלבד^[14]. האו"ם המשיך במהלך שנות ה-50 במאמציו להעביר את השטח לנאמנות בינלאומית^[15]^[16]. ב-1959, הצבא הקולוניאלי בווינדהוק החליט לגרש תושבים שחורים מעבר לאזור הלבן של העיר. התושבים השחורים מחו, ובמהלך הפגנה המשטרה פתחה באש, הרגה 11 שחורים ופצעה 44. הדבר הביא להתקוממות ולפרוץ מלחמת עצמאות של נמיביה. בשנת 1961 הוציאה ועדה של האו"ם דו"ח שבו נקבע שדרום אפריקה אינה מסוגלת לשלוט בנמיביה^[17].

במהלך שנות ה-60, כאשר עצמאות הוענקה לכל המושבות ושטחי הנאמנות האירופאיים באפריקה, נוצר לחץ רב על דרום אפריקה לעשות כך גם בנמיביה, שהייתה אז דרום מערב אפריקה. ב-1966, כאשר נדחתה קובלנה שהגישו אתיופיה וליבריה בבית הדין הבינלאומי לצדק נגד המשך שליטתה של דרום אפריקה בנמיביה, הוחלט בעצרת הכללית של האו"ם להפסיק את המנדט של דרום אפריקה על נמיביה, אך בהיעדר הסכמה על הצעדים שיש לנקוט נגד דרום אפריקה כדי לכפות עליה את מסירת השטח לידי האו"ם, ההחלטה לא קויימה^[18]^[19].

המאבק לעצמאות עריכה

בשנת 1966 "ארגון העם של דרום-מערב אפריקה" (South West African People's Organization; SWAPO) פתחו בפעולות גרילה על כוחות צבא של דרום אפריקה, תוך שהוא פועל מבסיסים בזמביה. כאשר אנגולה קיבלה עצמאות ב-1975, פעל ה-SWAPO מבסיסים בדרום אנגולה.

ב-1971, בחוות דעת מייעצת, תמך בית הדין הבינלאומי לצדק ביצירת סמכות מנהלית של האו"ם על נמיביה, וכן החליט שנוכחותה של דרום אפריקה בנמיביה היא בלתי חוקית ולכן היא מחויבת לסלק את המנהל שלה משם באופן מיידי. בית הדין ייעץ גם כן לאו"ם להימנע מלתת הכרה חוקית או סיוע לנוכחות של דרום אפריקה בנמיביה.

לחץ בינלאומי עריכה

ב-1977 הוקם ה-WCG, ארגון שכלל את ארצות הברית, בריטניה, קנדה, צרפת ומערב גרמניה. הם פתחו במאמצים דיפלומטיים משותפים ליצירת תקופת מעבר שבסופה תינתן לנמיביה עצמאות. מאמצי ה-WCG הביאו להצגת החלטה 435 במועצת הביטחון של האו"ם, לפתרון של בעיית נמיביה. "הצעת ההסדרה", כפי שהיא נודעה לאחר מכן, הוצאה לפועל לאחר התייעצויות ממושכות עם דרום אפריקה, מדינות השורה הראשונה (הכוללות את אנגולה, בוטסואנה, מוזמביק, טנזניה, זמביה וזימבבואה שפעלו למען עצמאותה של נמיביה), ה-SWAPO, וה-WCG. על פי ההחלטה, ינוהלו בחירות בנמיביה תחת פיקוח ושליטה של האו"ם, יופסקו כל פעולות האיבה בין הצדדים, ויוטלו מגבלות על הפעילויות של הכוחות הצבאיים, הצבאיים למחצה והמשטרתיים של דרום אפריקה ונמיביה.

דרום אפריקה הסכימה לשיתוף פעולה למען הוצאה לפועל של החלטה 435. אף על פי כן, בדצמבר 1978, כהתנגדות להצעת ההסדר, הוחרמו הבחירות על ידי SWAPO ומספר קבוצות פוליטיות אחרות. דרום אפריקה המשיכה לנהל את נמיביה באמצעות קואליציות בין גזעיות וכן באמצעות מינוי מנהל כללי (מטעם דרום אפריקה).

אוכלוסייה עריכה

אוכלוסיית מנדט דרום-מערב אפריקה
1921	228,910
1936	320,450
1946	362,460
1951	439,000
1970	761,000
1981	1,033,000
1991	1,490,000

התפלגות גזעית ואתנית עריכה

קבוצות גזעיות ואתנית באוכלוסיית מנדט דרום-מערב אפריקה (1970)^[20]
לבנים	90,658	12.1%
שחורים	578,068	77.4%
אובמבו	342,455	45.9%
דמארה	64,973	8.7%
הררו	49,203	6.6%
קאבאנגו	49,577	6.6%
לוזי	25,009	3.4%
בושמנים	21,909	2.9%
הימבה	6,467	0.9%
צוואנה	3,719	0.5%
צבעוניים	77,602	10.4%
נאמה	32,853	4.4%
באסטר	16,474	2.2%
סה"כ	746,328	100%

ארצות המולדת עריכה

ערך מורחב – ארצות המולדת השחורות

מפת הבנטוסטנים במנדט דרום-מערב אפריקה

דגל	שם	בשפת המקור	שנת ייסוד	שטח (בקמ"ר)	אוכלוסייה (1970)^[20]	עם עיקרי
בנטוסטנים עצמאיים לכאורה
	רהובות	Rehoboth	1979	13,860	16,474	באסטר
	צוואנלנד	Tswanaland	1979	1,554	3,719	צוואנה
	דמארלנד	Damaraland	1980	47,990	64,973	דמארה
	נאמלנד	Namaland	1980	21,677	32,853	נאמה
בנטוסטנים אוטונומיים
	הררולנד	Hereroland	1970	58,997	49,203	הררו
	אובמבולנד	Ovamboland	1973	52,072	342,455	אובמבו
	קאבאנגולנד	Kavangoland	1973	41,701	49,577	קאבאנגו
	מזרח קפריבי	East Caprivi	1976	19,532	25,009	לוזי
בנטוסטנים מתוכננים שהקמתם לא יצאה אל הפועל
	בושמנלנד	Bushmanland	1989	23,927	21,909	בושמנים
	קאוקולנד	Kaokoland	1970	48,982	6,467	הימבה

פוליטיקה עריכה

ראשי המנדט עריכה

מושלי דרום-מערב אפריקה (1915–1990)
	שם	כהונה	סוג
שלטון כיבוש צבאי (1915–1920)
1	לואי בותה Louis Botha	1915	מושל צבאי
2	פרסיבל סקוט בווס Percival Scott Beves	1915	מושל צבאי
3	אדמונד הווארד לאקאם גורגס Edmond Howard Lacam Gorges	1915–1920	מנהל
מנדט חבר הלאומים (1915–1920)
4	גייסברט רייץ הופמייר Gysbert Reitz Hofmeyr	1920–1926	מנהל
5	אלברטוס יוהאנס וורת Albertus Johannes Werth	1926–1933	מנהל
6	דייוויד גדעון קונרדי David Gideon Conradie	1933–1943	מנהל
7	פטרוס ימקר הוגנהוט Petrus Imker Hoogenhout	1943–1951	מנהל
8	אלברטוס יוהנס רו ראיין Albertus Johannes Roux van Rhijn	1951–1953	מנהל
שטח מסופח לדרום אפריקה (1954–1990)
9	דניאל תומאס דו פלרסיס פיליון Daniel Thomas du Plessis Viljoen	1953–1963	מנהל
10	ונצל כריסטופל דו פלרסיס Wentzel Christoffel du Plessis	1963–1968	מנהל
11	יוהאנס ירט הנדריק ואן דר וואת Johannes Gert Hendrik van der Wath	1968–1971	מנהל
12	בארנד יוהאנס ואן דר וולט Barend Johannes van der Walt	1971–1977	מנהל
13	מרטינוס סטיין Marthinus Steyn	1977–1979	מנהל כללי
14	חריט פיליון Gerrit Viljoen	1979–1980	מנהל כללי
15	דאנייה הוף Danie Hough	1980–1983	מנהל כללי
16	וילי ואן ניקרק Willie van Niekerk	1983–1985	מנהל כללי
17	לואיס פיאנאר Louis Pienaar	1985–1990	מנהל כללי

	שם	כהונה
ראשי הממשלה של האוכלוסייה השחורה (1977–1989)
1	אברהם הרמן דו פלרסיס Abraham Herman du Plessis	1977–1980
2	קוסי פרטוריוס Kosie Pretorius	1980–1988
3	יאן דה וואט Jan de Wet	1988–1989
ראשי הממשלה של האוכלוסייה הצבעונית (1980–1989)
1	לאונרד בארנס Leonard Barnes	1980–1984
2	דויד בזיוידנהוהט Dawid Bezuidenhout	1984–1985
3	וילם פיליפס Willem Phillips	1985–1988
4	ריימונד רג'ינלד דיארגארדט Raymond Reginald Diergaardt	1988–1989
השתייכות מפלגתית: המפלגה הלאומית (NPSWA); מפלגת הלייבור (LP)

מערכות בחירות ומשאלי עם עריכה

מערכות הבחירות הכלליות במנדט דרום-מערב אפריקה
מפלגה	קולות	%	מושבים
בחירות 1926 (1)
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה	612	26.12%	2
מפלגת דרום-מערב	555	23.69%	1
הליגה הגרמנית של דרום-מערב אפריקה	498	21.25%	8
מועמדים עצמאיים	678	28.94%	1
מועמדים ממונים	-	-	6
סה"כ	2,343	100%	18
בחירות 1929 (2)
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת	2,108	49.38%	7
הליגה הגרמנית של דרום-מערב אפריקה	971	22.75%	4
מועמדים עצמאיים	1,190	27.88%	1
מועמדים ממונים	-	-	6
סה"כ	4,269	100%	18
בחירות 1934 (3)
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת	2,168	52.20%	8
הליגה הגרמנית של דרום-מערב אפריקה	558	13.44%	1
הליגה הכלכלית	808	19.46%	1
מועמדים עצמאיים	619	14.90%	2
מועמדים ממונים	-	-	6
סה"כ	4,153	100%	18
בחירות 1940 (4)
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת	4,631	56.98%	10
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה	3,046	37.48%	2
מועמדים עצמאיים	451	5.55%	0
מועמדים ממונים	-	-	6
סה"כ	8,138	100%	18
בחירות 1945 (5)
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת	5,485	60.29%	12
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה	3,154	34.67%	0
מועמדים עצמאיים	459	5.05%	0
מועמדים ממונים	-	-	6
סה"כ	9,098	100%	18
בחירות 1950 (6)
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה	12,349	55.14%	15
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת	10,048	44.86%	3
סה"כ	22,397	100%	18
בחירות 1955 (7)
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה	15,484	58.83%	16
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת	10,735	40.79%	2
המפלגה הכלכלית	100	0.38%	0
סה"כ	26,319	100%	18
בחירות 1961 (8)
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה	19,360	59.43%	16
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת	11,314	34.73%	2
מפלגת דרום-מערב	1,902	5.84%	0
סה"כ	32,576	100%	18
בחירות 1965 (9)
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה	21,240	555%	333
מפלגת דרום-מערב הלאומית המאוחדת	10,087	555%	333
סה"כ	31,327	100%	18
בחירות 1970 (10)
המפלגה הלאומית של דרום-מערב אפריקה	^{[דרושה הבהרה]}	^{[דרושה הבהרה]}	18
סה"כ	^{[דרושה הבהרה]}	^{[דרושה הבהרה]}	18
בחירות 1974 (11)
אחר	^{[דרושה הבהרה]}	^{[דרושה הבהרה]}	18
סה"כ	^{[דרושה הבהרה]}	^{[דרושה הבהרה]}	18
בחירות 1978 (12)
הברית הדמוקרטית של טרונהאל	268,130	82.18%	41
חזית הפעולה למען עקרונות טרונהאל	38,716	11.87%	6
המפלגה הדמוקרטית נוצרית של נמיביה	9,073	2.78%	1
המפלגה הלאומית החדשה	5,781	1.77%	1
חזית השחרור של רהובות	4,564	1.40%	1
סה"כ	331,055	100%	50

משאלי עם במנדט דרום-מערב אפריקה
תשובה	קולות	%
18 במאי 1977
הישארות בשלטון דרום אפרקיה
בעד	208,850	85.46%
נגד	33,520	14.54%
סה"כ	242,370	100.0%
שיעור ההצבעה		81.14%
18 במאי 1977
אישור חוקת טרונהאל
בעד	30,329	94.69%
נגד	1,701	5.31%
סה"כ	2,804,947	100.0%
שיעור ההצבעה		64.90%

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא דרום-מערב אפריקה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

^ באפריקה הדרומית, הצפירה, 23 במרץ 1915
^ אפריקה הדרומית על המשמר, הַבֹּקֶר, 17 במרץ 1938
^ בעקבות הטלגרמות, דבר, 26 ביוני 1939
^ התקבל גרמניה מושבות?, דבר, 18 בנובמבר 1938
^ לא כאוסטריה אפריקה הדרומית מערבית, דבר, 20 באפריל 1939
^ צוררי ישראל בדרום אפריקה מבטיחים, דבר, 11 במאי 1938
^ יש להבטיח את זכויות העם היהודי בא"י גם במשטר־נאמנות, משמר, 16 במאי 1945
^ לגורל שטח המנדט, הַבֹּקֶר, 18 בינואר 1946
^ מוסקבה מבקרת את אפריקה הדרומית, הַבֹּקֶר, 26 בפברואר 1946
^ פרשת הנאמנות וארץ ישראל באסיפת האו"מ, דבר, 24 בנובמבר 1946
^ ד"ר יהושע גרינבאום, המנדט על דרום־מערב אפריקה וא"י, הַבֹּקֶר, 18 באוגוסט 1947
^ הצלחתו של מאלאן, חרות, 17 בספטמבר 1950
^ בעיותינו בעצרת הקרובה של או"ם, מעריב, 8 באוקטובר 1952
^ אסתר פרח, מאחורי הקלעים של הבחירות בדרום אפריקה, חרות, 20 בספטמבר 1950
^ אושרה הצעה חדשה על מנדט דרום אפריקה, חרות, 10 באוקטובר 1954
^ 12 הרוגים במהומות בדרום אפריקה, חרות, 13 בדצמבר 1959
^ אוכלוסיית אפריקה הוכפלה, חרות, 24 בנובמבר 1961
^ שעה עם גדעון רפאל, דבר, 7 באפריל 1967
^ פיליפ בן, אין לאו"ם אמצעי כפייה, מעריב, 21 באפריל 1967
^ ¹ ² SAIRR: A Survey of Race Relations in South Africa 1971. Johannesburg 1972. S. 342

[1] באפריקה הדרומית, הצפירה, 23 במרץ 1915

[2] אפריקה הדרומית על המשמר, הַבֹּקֶר, 17 במרץ 1938

[3] בעקבות הטלגרמות, דבר, 26 ביוני 1939

[4] התקבל גרמניה מושבות?, דבר, 18 בנובמבר 1938

[5] לא כאוסטריה אפריקה הדרומית מערבית, דבר, 20 באפריל 1939

[6] צוררי ישראל בדרום אפריקה מבטיחים, דבר, 11 במאי 1938

[7] יש להבטיח את זכויות העם היהודי בא"י גם במשטר־נאמנות, משמר, 16 במאי 1945

[8] לגורל שטח המנדט, הַבֹּקֶר, 18 בינואר 1946

[9] מוסקבה מבקרת את אפריקה הדרומית, הַבֹּקֶר, 26 בפברואר 1946

[10] פרשת הנאמנות וארץ ישראל באסיפת האו"מ, דבר, 24 בנובמבר 1946

[11] ד"ר יהושע גרינבאום, המנדט על דרום־מערב אפריקה וא"י, הַבֹּקֶר, 18 באוגוסט 1947

[12] הצלחתו של מאלאן, חרות, 17 בספטמבר 1950

[13] בעיותינו בעצרת הקרובה של או"ם, מעריב, 8 באוקטובר 1952

[14] אסתר פרח, מאחורי הקלעים של הבחירות בדרום אפריקה, חרות, 20 בספטמבר 1950

[15] אושרה הצעה חדשה על מנדט דרום אפריקה, חרות, 10 באוקטובר 1954

[16] 12 הרוגים במהומות בדרום אפריקה, חרות, 13 בדצמבר 1959

[17] אוכלוסיית אפריקה הוכפלה, חרות, 24 בנובמבר 1961

[18] שעה עם גדעון רפאל, דבר, 7 באפריל 1967

[19] פיליפ בן, אין לאו"ם אמצעי כפייה, מעריב, 21 באפריל 1967

[SAIRR-20] ¹ ² SAIRR: A Survey of Race Relations in South Africa 1971. Johannesburg 1972. S. 342

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]