בית הדין הבינלאומי בהאג

המוסד המשפטי העיקרי של האו"ם

בית הדין הבינלאומי לצדק (בב"צ או בדב"צ) (באנגלית: ICJ - International Court of Justice, בצרפתית: CIJ - Cour internationale de justice) הוא המוסד המשפטי העיקרי של האומות המאוחדות שהוקם ביוני 1945 ומשרדיו נמצאים בהאג שבהולנד. בית הדין פוסק לפי הדין המהותי של המשפט הבינלאומי הפומבי, ופעילותו כוללת שתי קטגוריות:

חותם בית הדין הבינלאומי לצדק
ארמון השלום - מושב בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג

חוקתו של בית הדין הבינלאומי היא נספח למגילת האו"ם, כך שכל המדינות החברות באו"ם מאשרות אותה עם הצטרפותן לארגון. אין לבלבל בינו וביו בית הדין הפלילי הבינלאומי שיושב גם הוא בהאג והוקם בשנת 2002.

הרכב וסדרי דיןעריכה

בית הדין מורכב מ-15 שופטים, כל אחד מהם ממדינה אחרת. חמישה מהשופטים הם מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון. השופטים נבחרים על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, שבסיומה ניתן לבחור בהם מחדש. מדי שלוש שנים נערכות בחירות לחמישה שופטים.

המסגרת לפעולת בית הדין הבינלאומי לצדק נקבעה ב"חוק בית הדין הבינלאומי לצדק" (Statue of the International Court of Justice) אשר תוקן לאחרונה בשנת 2001.[3] סדרי הדין נקבעו ב"תקנות בית הדין" (International Court of Justice Rules of Court (1978)), אשר תוקנו באחרונה בשנת 2005.[4]

ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של השופטים היושבים בדין, ואם הדעות נחלקות שווה בשווה, לנשיא קול מכריע.

כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון לנקוט צעדים כנגד מדינה זו. לחוות דעת אין אופי מחייב.

 
ישיבת בית הדין הבינלאומי לצדק

הרכב חברי בית הדין הבינלאומי בהאג, נכון ל-2018:

שם שם בשפת המקור מדינה תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה
עבד-אל-קאווי אחמד יוסף عبد القوي يوسف סומליה   סומליה נשיא 2009 2027
שיו הנג'ין 薛捍勤 הרפובליקה העממית של סין   הרפובליקה העממית של סין סגנית נשיא 2010 2021
פטר טומקה Peter Tomka סלובקיה   סלובקיה שופט 2003 2021
רוני אברהם Ronny Abraham צרפת   צרפת שופט 2018 2027
מוחמד בנונה محمد بنونة מרוקו   מרוקו שופט 2006 2024
אנטוניו אאוגוסטו קנקדו טרינדד Antônio Augusto Cançado Trindade ברזיל   ברזיל שופט 2009 2018
ג'ואן דונהיו Joan Donoghue ארצות הברית   ארצות הברית שופטת 2010 2024
ג'ורג'ו גאיה Giorgio Gaja איטליה   איטליה שופט 2012 2021
ג'וליה סבוטינדה Julia Sebutinde אוגנדה   אוגנדה שופטת 2012 2021
דלוויר באנדארי Dalveer Bhandari הודו   הודו שופט 2012 2018
פטריק רובינסון Patrick Robinson ג'מייקה   ג'מייקה שופט 2015 2024
ג'יימס קראופורד James Crawford אוסטרליה   אוסטרליה שופט 2015 2024
קיריל גבורגיאן Кирилл Геворгян רוסיה   רוסיה שופט 2015 2024
נאווף סלאם نواف سلام לבנון   לבנון שופט 2018 2027
יוג'י איווסאווה 岩澤雄司 יפן   יפן שופט 2018 2021

סכסוכים נבחרים שהוכרעו בבית הדין הבינלאומיעריכה

חוות דעת נבחרות שניתנו על ידי בית הדין הבינלאומיעריכה

סכסוכים תלויים ועומדים בפני בית הדין נכון לשנת 2016[14]עריכה

  1. הגבלות ימיות באוקיינוס ההודי (סומליה נגד קניה)
  2. סכסוך בנוגע לזכויות מעבר בים וזכויות נילוות (קוסטה ריקה נגד ניקרגואה)
  3. גישה לאוקיינוס השקט (בוליביה נגד צ'ילה)
  4. סכסוך גבולות ימיים ויבשתיים (ניקרגואה נגד קולומביה)
  5. השימוש במימי נהר הסילאלה (צ'ילה נגד בוליביה)
  6. הליכים פליליים מסוימים וחנינות (גינאה המשוונית נגד צרפת)
  7. נכסים איראניים מסוימים (איראן נגד ארצות הברית)

בית הדין וישראלעריכה

 
פילבוקס משולב בגדר ההפרדה סמוך לשכונת גילה בדרומה של ירושלים, ספטמבר 2005

ב-8 בדצמבר 2003 החליטה העצרת הכללית של האו"ם, לבקש חוות דעת מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בדבר "המסקנות החוקיות הנובעות מבניית החומה על ידי ישראל, הכוח הכובש, בשטחים הפלסטינים הכבושים". בית המשפט קיבל הצהרות כתובות ממדינות שונות, ושמע טיעונים בעל פה מה-23 ועד ה-25 בפברואר. ישראל סירבה להכיר בסמכותו של בית הדין לפסוק בעניין, לא מימשה את זכותה לשלוח שופט להרכב בית הדין, לא הציגה טיעונים בעל פה בפני בית הדין אלא רק טיעונים בכתב שרובם נסובו על סמכותו של בית הדין לדון בנושא ישראלי פנימי. גם ארצות הברית מתחה ביקורת קשה על בית הדין בהאג ויחד עם 22 מדינות דמוקרטיות הגישה חוות דעת לביה"ד שהגדר היא נושא פוליטי ולא משפטי.
בית הדין התעלם כמעט לחלוטין מההיבט הביטחוני של הגדר. האזכור היחידי לטרור נגד ישראל היה בהצהרה ש"ישראל ניצבת בפני התקפות אלימות כנגד האוכלוסייה האזרחית שלה, ושזכותה, ואף חובתה, להגיב כדי להגן על חיי אזרחיה, אך על הצעדים להיות בהתאם למשפט הבינלאומי." בפועל קבע בית הדין שמאחר וההתקפות כנגד ישראל לא מבוצעות על ידי מדינה אחרת ובאות משטח בו היא שולטת, לא עומדת לה הזכות להגנה עצמית במקרה זה. פיסקה זו התקבלה בתמיהה רבה בקרב משפטנים רבים ותומכי הגדר השתמשו בו אחר כך כדי להדגים את האבסורדיות של חוות הדעת ולנגח את ההחלטה.[15]
במסקנות חוות הדעת נקבע כי "חומת ההפרדה" (בלשון בית הדין) מנוגדת למשפט הבינלאומי וקרא לישראל להפסיק את הקמת "החומה בשטחים הפלסטינים הכבושים כולל מזרח ירושלים וסביבתה", לפרק את חלקיה שנבנו על שטחים שמעבר לקו הירוק, ולשלם פיצויים לפלסטינים שנפגעו מהקמתה. כמו כן קרא בית הדין לקהילה הבינלאומית להימנע מלסייע להתמשכות המצב הבלתי חוקי (לטענתו) שנוצר עקב הקמת הגדר, ולנקוט באמצעים חוקיים על מנת להביא להפסקת ההפרות מצד ישראל.[16] חוות הדעת ניתנה ברוב של 14 תומכים מול מתנגד יחיד - השופט האמריקאי היהודי, תומאס בורגנטל - שגם הוא הביע ביקורת כלפי מעשי ישראל, אך טען שבפני בית הדין לא עמד בסיס עובדתי מספיק בשביל ממצאיו הגורפים, וכי היה עדיף שהוא היה נמנע מדיון בנושא.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה