דרך נמיר

דרך ראשית בצפון תל אביב

דרך נמיר היא דרך עורקית בתל אביב, הקרויה על שמו של ראש העירייה השביעי, מרדכי נמיר. והיא נקראה בעבר "דרך חיפה" בהיותה הדרך הראשית המחברת בין תל אביב וחיפה. שמה שונה לדרך נמיר בשנות ה-80 בעקבות בקשתה של אורה נמיר, אלמנתו, לשנות את שמה של כיכר אתרים שנקראה אז "כיכר נמיר" ולקרוא למקום אחר בעיר על שמו של בעלה, זאת לאור כישלונה החרוץ של הכיכר והפיכתה למפגע עירוני.

דרך נמיר
NAMIRRd.
דרך נמיר - מבט מגשר הירקון דרומה
דרך נמיר - מבט מגשר הירקון דרומה
דרך נמיר - מבט מגשר הירקון דרומה
מידע כללי
על שם מרדכי נמיר, ממנהיגי תנועת העבודה הציונית, מזכיר ההסתדרות, חבר הכנסת, שר בממשלת ישראל וראש עיריית תל אביב-יפו
מיקום
עיר תל אביב-יפו
רובע 1, 4
שכונה שכונות עבר הירקון, הצפון הישן
קואורדינטות 32°06′35″N 34°47′32″E / 32.109666666667°N 34.792111111111°E / 32.109666666667; 34.792111111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרך נמיר מתחילה במפגשי הרחובות שדרות שאול המלך ודרך בגין, וממשיכה צפונה עד מחלף גלילות, במפגש הדרכים של כביש 5, כביש החוף ורחוב יוניצמן. את הרחוב ניתן לחלק לשניים. מצומת שאול המלך ועד לסמינר הקיבוצים, מדובר ברחוב עירוני. הוא מהווה הגבול בין פארק צמרת ובבלי במזרח, לשכונות הצפון החדש ממערב. הקטע מסמינר הקיבוצים, ועד למחלף גלילות, הוא כבר דרך עירונית עורקית עם קילומטר בין צמתים ומהירות נסיעה גבוהה, אין בו בניינים המשיקים לו, אך בצדו המערבי יש שביל אופניים ומדרכה.

בשל היותו ציר הכניסה העיקרי לעיר מצפון, נוסעים בו קווי אוטובוס בין עירוניים מכל רחבי ישראל, לצד היותו ציר הכניסה העיקרי מדרום לתחבורה ציבורית לאוניברסיטת תל אביב. כל אלו הופכים אותו לציר תחבורה ציבורית חשוב עם אלפי נסיעות של תחבורה ציבורית ביום על הציר, ותחנות בו משמשות החלפה בין תחבורה עירונית לתחבורה בינעירונית.

בפברואר 1963 הורחבה דרך חיפה ונוספו לו שני נתיבים נוספים ואי תנועה באמצע, בקטע שבין רחוב ארלוזורוב וגשר הירקון[1].

אתרים חשובים ורחובות חוצים לאורך הדרך (מצפון לדרום)

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דרך נמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה