הבה לי מוזיקה
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
"הבה לי מוזיקה", באנגלית: Make Mine Music, הוא סרט הנפשה מוזיקלי משנת 1946, אשר הופץ על ידי חברת וולט דיסני. זהו סרט ההנפשה השמיני של החברה באורך מלא.
עטיפת הקלטת העברית שיצאה בשנות התשעים | |
בימוי | קלייד ג'רונימי, ג'ק קני, ג'ושוע מידור, המילטון לוסק, רוברט קורמק |
---|---|
הופק בידי | וולט דיסני |
תסריט |
וולט דיסני ג'יימס בורדרו הומר ברייטמן אירווין גרהאם אריק גורני ת'ורנטון אי סילביה הולנד דיק הומר דיק קלסי ג'סי מארש טום אורב קאפ פאלמר ארדמן פנר הארי ריבס דיק שאו ג'ון וולברידג' רוי ויליאמס |
שחקנים ראשיים |
Tatiana Riabouchinska David Lichine |
מדבבים |
נלסון אדי דינה שור בני גודמן האחיות אנדרוז ג'רי קולונה סטרלינג הולוויי אנדי ראסל דייוויד ליצ'ין טטיאנה ריאבוצ'ינסקה פרנק סינטרה טומי דורסי ג'ימי דורסי ג'ו סטאפורד "אנשי המלך" מקהלת קן דרבי |
מוזיקה | Allie Wrubel, אליוט דניאל, ריי גילברט, צ'רלס וולקוט, אוליבר ולאס, אדוארד פלאמב, הנרי קרימר, Ted Weems, אוסוולד פרס, Bobby Worth, Alec Wilder, Al Cameron, קן דרבי |
אנימטור | לס קלארק, ביל צ'סטיק, Al Bertino, קליף נורדברג, Jack Campbell, Hal Ambro, John McManus, George Rowley, Brad Case, Ken O'Brien, Andy Engman, Jack Boyd, דון פטרסון, Phil Duncan, Harvey Toombs, John Sibley, Hal King, מילט קאהל, וורד קימבל, Tom Massey, אריק לארסון, אולי ג'ונסטון, Wetzel Whitaker, ג'ון לונסברי, Hugh Fraser, פרד מור, Jerry Hathcock |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | חברת וולט דיסני |
חברה מפיצה | בואנה ויסטה הפקות |
הקרנת בכורה |
ארצות הברית - 15 באוגוסט 1946 פלשתינה (א"י) - 15 בנובמבר 1947[1][2][3] |
משך הקרנה | 74 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט מוזיקלי, סרט ילדים, סרט פנטזיה |
דף הסרט ב־IMDb | |
בישראל יש לסרט מספר שמות: "הבו לנו מוזיקה"[4], "הבה לי מוזיקה"[5], "פסטיבל המוזיקה"[6][7], לאחר מכן "זו מנגינתי" בהפצה של 1949 ובהפצה מאוחרת יותר נקרא הסרט "נגן את המוזיקה שלי". בהפצה בקלטות בישראל הסרט נקרא "מצעד הפזמונים של דיסני".
במהלך מלחמת העולם השנייה, רוב צוותו של וולט דיסני התגייס לצבא והנותרים זומנו על ידי ממשלת ארצות הברית ליצירת סרטי תעמולה, כתוצאה מכך, לחברה היו מספר רעיונות "לא גמורים". על מנת לשמר את מחלקת סרטי האנימציה באורך מלא במהלך המלחמה, יצרו אולפני וולט דיסני שישה סרטי אנתולוגיה, אשר בנויים מפרקים קצרים, שאין קשר ביניהם, ומלווים בקטעי מוזיקה. זהו סרט האנתולוגיה השלישי, לאחר "סלודוס אמיגוס" ו"שלושת הקבלרוס". הסרט קיבל ביקורות מעורבות במיוחד עקב הקטע "אנשי מרטין ותושבי קוי", שבניגוד לנהוג באותה התקופה, הוצגה בו אלימות רבה. הסרט היה מועמד בפסטיבל הקולנוע בקאן הראשון.
המנהל המוזיקלי של הסרט היה אל סאק.
פרקים בסרט
עריכההסרט בנוי מעשרה פרקים:
בני מרטין ובני קוי
עריכהרביעיית "The King's Men" מספרים סיפור בהשראת סכסוך הטפילד-מק'קוי על זוג שמתאהב כנגד מוסכמות החברה. הקטע נחתך בגרסת ה-NTSC של הסרט, אך נשמר בגרסת ה-PAL.
הנהר הכחול
עריכההפרק מורכב מקטע שהיה אמור להיות בסרט פנטסיה, כליווי ליצירתו של קלוד דביסי "אור הירח" מתוך הסוויטה הברגמסקית. בקטע, שתי אנפות מעופפות לאור הירח. לבסוף, עם צאתו של "נגן את המוזיקה שלי", הקטע המוזיקלי הוחלף בשיר החדש "הנהר הכחול" בביצוע המקהלה בניצוחו של קן דארבי. הקטע המקורי שהוכן לסרט "פנטסיה" עודנו קיים.
כל החבר'ה חוגגים
עריכהקטע-ג'אז בביצוע רביעיית-הנגנים של בני גודמן המציג תלמידי בית-ספר תיכון החוגגים ורוקדים במסיבה הנערכת במסבאה.
בלעדייך
עריכהבלדה על אהבה נכזבת בביצועו של הזמר והשחקן אנדי ראסל. השיר הוקלט על ידי ראסל עצמו גם בביצוע דו-לשוני, אנגלית וספרדית. הביצוע הספרדי נקרא "Tres palabras" (תרגום מילולי: "שלוש מילים"), הגרסה הספרדית היא הגרסה המקורית של השיר, אשר נכתבה ב-1945 ואף תורגמה לעברית בעת מלחמת העצמאות על ידי מתרגם אנונימי תחת השם "מתחומי העמדה"[8].
רסיטל על שחקן בייסבול יהיר, בקריינות של השחקן ג'רי קולונה.
שתי צלליות
עריכהשני רקדני-בלט אמיתיים וברקע קטעי הנפשה. מלווה בשיר של דינה שור.
עיבוד אנימציה ליצירתו של סרגיי פרוקופייב, בליווי קולי של סטרלינג הולוויי. ילד רוסי בשם פטר הולך אל היער על מנת לצוד זאב עם חברי בעלי החיים: ציפור בשם סשה, ברווזה בשם סוניה וחתול בשם איוון. כל כלי מייצג דמות: את פטר מייצגים רביעיית מיתרים, את סשה מייצג חליל, את סוניה הברווזה מייצג אבוב, את איוון החתול מייצג קלרינט ואת הסבא מייצג פגוט. הקטע כולו עשוי בסגנון הקטעים מהסרט פנטסיה.
אחרי שהלכת
עריכהקטע המלווה בקולו של בני גודמן ותזמורת מואנשת הכוללת פסנתר, בטנון, תופים, קלרינט, חצוצרה, טרומבון וסקסופון.
ג'וני המגבעת, ואליס המצנפת הכחולה
עריכהקטע המציג סיפור אוהבים בין שני כובעים בחלון ראווה המתאהבים זה בזה. כאשר אליס נמכרת, ג'וני יוצא למסע במטרה למצוא אותה. מלווה בקולותיהן של האחיות אנדרוז. בדיבוב לצרפתית מבצעת את השיר אדית פיאף.
הלוויתן שרצה לשיר באופרה
עריכהסיפורו הטראגי של וילי, ראשתן גדול-ראש בעל יכולת מוזיקלית יוצאת-דופן וחלומו להיות זמר-אופרה. הסיפור עליו נפוץ ברחבי העיר והאמרגן פרופסור טטי-טאטי סבור בטעות כי לויתן זה בלע זמר-אופרה ועל-כן דולק אחריו במטרה לצוד אותו. כאשר הפרופסור שומע כיצד וילי מסוגל לשיר בשלושה קולות גבריים שונים: טנור, בריטון ובס, מחשבה מוטעית זו אף מתעצמת לכך שוילי בלע שלושה זמרי-אופרה. לבסוף וילי נהרג מצלצל ונשמתו עולה לגן עדן, שם הוא מזמר באלפי קולות מגוונים ושונים. השחקן נלסון אדי מגלם את כל הדמויות בסיפור.
גרסה עברית
עריכההסרט מעולם לא דובב לעברית בשלמותו, אך שני פרקים: "פטר והזאב" ו"הלווייתן שרצה לשיר בבית האופרה", יצאו על קלטות עבריות שעל דיבובן הייתה ממונה שפרירה זכאי.
קישורים חיצוניים
עריכה- "הבה לי מוזיקה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "הבה לי מוזיקה", באתר נטפליקס
- "הבה לי מוזיקה", באתר AllMovie (באנגלית)
- "הבה לי מוזיקה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "הבה לי מוזיקה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "הבה לי מוזיקה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מודעה: אוריון ירושלים, "הבו לנו מוסיקה", המשקיף, 14 במרץ 1948
- ^ מודעה: יצירתו הכבירה של וולט דיסני "הבו לנו מוסיקה" בצבעים טבעיים, על המשמר, 27 במרץ 1953
- ^ מודעה: קולנוע אלנבי ביצירתו השנתית הגדולה, "הבו לי מוסיקה", דבר, 1 באפריל 1948
- ^ על המשמר, 27 מרץ 1953 — Page 4 Advertisements Column 1, באתר הספרייה הלאומית של ישראל
- ^ דבר, 1 אפריל 1948 — Page 11 Advertisements Column 1, באתר הספרייה הלאומית של ישראל
- ^ מודעה: "פסטיבל המוסיקה", הצופה, 11 בנובמבר 1947
- ^ הצפה, 11 נובמבר 1947 — Page 4 Advertisements Column 1, באתר הספרייה הלאומית של ישראל
- ^ מתחומי העמדה - זמרשת - זמר עברי מוקדם, באתר www.zemereshet.co.il