פתיחת התפריט הראשי

הוגו איבארה

כדורגלן ארגנטינאי

הוגו בנחמין איבארהספרדית: Hugo Benjamín Ibarra; נולד ב-1 באפריל 1974) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת המגן ימני.

הוגו איבארה
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 1 באפריל 1974 (בן 45)
אל קולורדו שבארגנטינה
שם מלא הוגו בנחמין איבארה
גובה 1.71 מטר
עמדה מגן ימני
מועדוני נוער
אתלטיקו קולון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19931998
1998–2001
2001–2005
20022003
2003–2004
2004–2005
2005–2010
סה"כ:
אתלטיקו קולון
בוקה ג'וניורס
פורטו
בוקה ג'וניורס
מונקו
אספניול
בוקה ג'וניורס
140 (8)
85 (2)
20 (0)
25 (4)
25 (0)
31 (1)
126 (3)
452 (18)
נבחרת לאומית כשחקן
19982007 ארגנטינה 11 (0)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איבארה מזוהה יותר מכל עם קבוצת בוקה ג'וניורס, במדיה שיחק בשלוש קדנציות שונות, במהלכן זכה עימה ב-15 תארים.

קריירת משחקעריכה

איבארה החל את קריירת המשחק המקצוענית בשנת 1993, בקבוצת אתלטיקו קולון ששיחקה אז בליגת המשנה הארגנטינאית. בסיום עונת 1994/1995 עלתה קולון בחזרה לליגה הבכירה. איבארה שיחק עם קולון שלוש שנים כמגן ימני הפותח בליגה הבכירה, עד שבקיץ 1998 נרכש על ידי קבוצת הפאר הארגנטינאית, בוקה ג'וניורס.

תחילת הדרך של איבארה בבוקה הייתה מוצלחת הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית. איבארה תפס את מקומו בהרכב הפותח, וזכה עם קבוצתו החדשה בשתי האליפויות של עונת 1998/1999 (אפרטורה 1998 וקלאוסורה 1999). לאחר הזכייה בטורנירים המקומיים, השלימה בוקה בשנת 2000 זכייה בשני טורנירים בינלאומיים. היא זכתה בגביע ליברטדורס ראשון מזה 22 שנים, לאחר ניצחון במפגש גמר כפול מול פלמיירס הברזילאית בדו-קרב פנדלים. איבארה פתח בהרכב בוקה שני המפגשים. בעקבות הזכייה השתתפה בוקה, עם איבארה בהרכב הפותח, במשחק הגביע הביניבשתי מול אלופת אירופה ריאל מדריד, וגברה עליה בתוצאה 2-1. בשנת 2001 זכתה בוקה בפעם השנייה ברציפות והרביעית בתולדותיה, לאחר ניצחון בדו-קרב פנדלים על קרוס אסול המקסיקנית. איבארה פתח בהרכב השני משחקי הגמר.

לקראת עונת 2001/2002, ולאחר שזכה עם בוקה בחמישה תארים בשלוש שנים, החל איבארה את הקריירה האירופית שלו, כשחתם בפורטו מליגת העל הפורטוגלית תמורת סכום המוערך בכ-7.8 מיליון אירו. הוא פתח בהרכב במשחקה הרשמי הראשון של פורטו באותה עונה, משחק הסופר קאפ הפורטוגלי מול בואבישטה. איבארה סייע לחוליית ההגנה של פורטו לשמור על רשת נקייה, והיא גברה על יריבתה בתוצאה 1-0 בדרך לזכייה בתואר. בהמשך העונה רשם איבארה 20 הופעות ליגה במדי פורטו.

בעונת 2002/2003 הושאל איבארה בחזרה לבוקה ג'וניורס, בין היתר כי לא החזיק בדרכון אירופי ותפס מקום של שחקן זר. עונת ההשאלה של איבארה בבוקה הייתה מוצלחת, לאחר שהשלים עימה זכייה שלישית בקריירה בגביע ליברטדורס, לאחר ניצחון כפול על סנטוס בגמר. איבארה פתח בהרכב בשני המפגשים. בעונת 2003/2004 חזר איבארה לאירופה, כשהושאל למונקו הצרפתית. מונקו רשמה את העונה המוצלחת בתולדותיה במסגרת ליגת האלופות. לאחר שהדיחה את ריאל מדריד ברבע הגמר, פגשה מונקו את צ'לסי בחצי הגמר, וגברה עליה 3-1 במשחק הראשון בבית. במשחק החוץ בסטמפורד ברידג' הובילה צ'לסי 2-0 כבר במהלך המחצית הראשונה, תוצאה שהספיקה לה כדי להעפיל, אך שתי דקות בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה כבש איבארה את השער המצמק, ובהמשך מונקו אף השיגה שוויון 2-2 בדרך למשחק הגמר הראשון בתולדותיה. במשחק פגש איבארה דווקא את קבוצת הבית שלו, פורטו, בדרך להפסד 3-0.

בעונת 2004/2005 הושאל איבארה פעם נוספת, הפעם לאספניול מהליגה הספרדית, והיה שחקן מפתח בחלק האחורי של הקבוצה שסיימה במקום החמישי בליגה. איבארה רשם 31 הופעות ליגה במהלך העונה, והיה חלק מהרכב שכלל שני ארגנטינאים נוספים, כשלצידו של איבארה שיחק הבלם מאוריסיו פוצ'טינו ולפניו שיחק הקשר מקסי רודריגס.

בתום העונה הסתיים חוזהו בפורטו, ואיבארה שב לקדנציה שלישית במדי בוקה ג'וניורס. ממש כמו בקדנציה הראשונה שלו בקבוצה, עם הגעתו של איבארה זכתה הקבוצה בשני תוארי האליפות של עונת 2005/2006. בנוסף, זכתה הקבוצה בשנת 2005 בגביע סודאמריקנה ובגביע רקופה סודאמריקנה. ב-2006 זכתה הקבוצה בביע רקופה סודאמריקנה שני ברציפות, כשבמפגש הגמר השני, בהיעדרו של סבסטיאן בטאליה, שימש איבארה כקפטן הקבוצה. ב-2007 זכה איבארה עם קבוצתו בגביע ליברטדורס הרביעי בקריירה, לאחר ניצחון כפול בגמר על גרמיו. איבארה פתח בהרכב בשני משחקי הגמר וסייע לבוקה לשמור על רשת נקייה בשניהם. ב-2008 זכו בוקה ואיבארה בגביע רקופה סודאמריקנה נוסף, לאחר ניצחון במפגש גמר כפול מול ארסנאל דה סארנדי. בהיעדרו של מרטין פלרמו במשחק השני, שימש איבארה כקפטן הקבוצה, בדומה לזכייה באותו תואר שנתיים קודם לכן. באותה שנה זכה איבארה עם קבוצתו בתואר 15 ואחרון במספר, אליפות האפרטורה.

בספטמבר 2010 הודיע איבארה על פרישה ממשחק פעיל בגיל 36.

נבחרת ארגנטינהעריכה

איבארה החל את דרכו הבינלאומית תחת המאמן מרסלו בייאלסה בשנת 1999. באותה שנה ייצג את נבחרת ארגנטינה בקופה אמריקה 1999, כששותף בשני משחקים בשלב הבתים (אחד כמחליף). לאחר שצבר באותה שנה שש הופעות במדי ארגנטינה, איבד איבארה את מקומו בסגל, וזכה בו שוב רק שמונה שנים מאוחר יותר, תחת המאמן אלפיו באסילה בשנת 2007. ב-18 באפריל של אותה שנה אף הוביל את נבחרת ארגנטינה כקפטן במשחק ידידות מול צ'ילה. הוא זומן לסגל הנבחרת לקראת קופה אמריקה 2007, במהלכו זכה להופעה אחת בלבד, בניצחון 1-0 על פרגוואי בשלב הבתים, בו פתח בהרכב. ארגנטינה סיימה את הטורניר במקום השני לאחר הפסד בגמר לברזיל. בחודשים אוקטובר ונובמבר באותה שנה, שותף איבארה בשלושה משחקים במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010.

בסך הכל רשם איבארה 11 הופעות במדי נבחרת ארגנטינה.

תאריםעריכה

סטטיסטיקותעריכה

מועדוניםעריכה

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1993/1994 אתלטיקו קולון ארגנטינה ליגת המשנה הארגנטינאית 15 2
1994/1995 45 1
1995/1996 ארגנטינה ליגת העל הארגנטינאית 29 0
1996/1997 35 4
1997/1998 16 1
1998/1999 בוקה ג'וניורס ארגנטינה ליגת העל הארגנטינאית 25 0
1999/2000 31 0
2000/2001 29 2
2001/2002 פורטו פורטוגל ליגת העל הפורטוגלית 20 0
2002/2003 בוקה ג'וניורס ארגנטינה ליגת העל הארגנטינאית 25 4
2003/2004 מונקו צרפת ליג 1 25 0
2004/2005 אספניול ספרד לה ליגה 31 1
2005/2006 בוקה ג'וניורס ארגנטינה ליגת העל הארגנטינאית 24 1
2006/2007 26 2
2007/2008 22 0
2008/2009 29 0
2009/2010 25 0
סך הכל בקריירה 452 18

נבחרת לאומיתעריכה

נבחרת ארגנטינה
שנה הופעות שערים
1999 6 0
2007 5 0
סה"כ 11 0

קישורים חיצונייםעריכה


נבחרת ארגנטינה - קופה אמריקה 1999

1 בורגוס • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 איבארה • 5 סימאונה • 6 סמואל • 7 בארוס שלוטו • 8 זאנטי • 9 פלרמו • 10 אורטגה • 11 לופס • 12 ביסארי • 13 ויוואס • 14 פוצ'טינו • 15 בריסו • 16 גוגליילמינפייטרו • 17 אוסאין • 18 קניה • 19 קלדרון • 20 איימר • 21 גונסאלס • 22 ריקלמה • מאמן: בייאלסה

ארגנטינה 
נבחרת ארגנטינה - קופה אמריקה 2007 (מקום שני)

1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 דיאס • 4 איבארה • 5 גאגו • 6 היינצה • 7 פלאסיו • 8 זאנטי • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 קאריסו • 13 גונסאלס • 14 מסצ'ראנו • 15 ג. מיליטו • 16 איימר • 17 בורדיסו • 18 מסי • 19 קמביאסו • 20 ורון • 21 ד. מיליטו • 22 אוריון • מאמן: באסילה

ארגנטינה